סדרת מס ארה"ב – חלק 10a – זיכוי מס זר

 

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

 

תזכורת: אזרח אמריקאי הגר בישראל, ברוב השנים לא ישלם מס לממשלת ארה"ב. יש שתי דרכים בהם דבר זה מתאפשר.
הדרך הראשונה היא להחריג את שכר העבודה (עד $100,800 לכל אחד לשנת 2015), ובתנאי ששאר ההכנסות לא עולות על הניכוי הסטנדרטי והפטורים האישיים (משתנה כתלות בסטטוס ההגשה ומספר האנשים במשק הבית).
הדרך השנייה, היא לחשב כמה מס היינו משלמים לממשלת ארה"ב לו גרנו שם, ואז לקחת את כל המיסים ששילמנו לממשלת ישראל (ולא חסר 😉 ), ולבקש עליהם זיכוי אל מול המתחייב בארה"ב. במשכורות הגבוהות יותר בישראל משלמים יותר מס (במשכורות הנמוכות יש "יתרון" קל למס האמריקאי), ולכן דבר זה מאפשר הורדת חבות מס לאפס. כל זיכוי מס עודף מועבר לכיסוי מסים עד שנה אחורה ועד עשר שנים קדימה.

דוגמא: רווק בשנת 2015 שהרוויח 11,000 ש"ח ומעלה בישראל, יהיה חייב לישראל יותר מס מארה"ב ולכן הזיכוי יאפשר לו לשלם אפס מס לארה"ב. אצל זוגות נשואים המגישים יחד הדבר מאוד תלוי באיך ההכנסה התפלגה בין בני הזוג.

אני לא ממליץ לקחת זיכוי מס עבור הכנסות גבוהות. ניתן בהחלט להחריג את השכר. דבר זה יותר פשוט ומוריד את ההכנסה לאפס ולכן גם המס הוא אפס. עם זאת זיכוי מס עודף, מאפשר העברת המס לשנים בהם אולי המס בארה"ב יהיה יותר גבוה. אך מילוי הטפסים לגבי זיכוי הוא טיפה ארוך (לפחות בפעם הראשונה שעושים זאת). כל אחד צריך לבחור לפי המשתנים האישיים שלו.

זיכוי מס זר – הקדמה

אם שילמת מסים זרים למדינה זרה על הכנסה זרה, ואתם חשופים למס אמריקאי על אותה הכנסה, אתם תוכלו לקחת את המס ששילמתם כזיכוי כנגד המס האמריקאי או כניכוי שמוריד את ההכנסה החייבת למס.

ברוב הגדול של המקרים, עדיף לקחת את המס הזר כזיכוי ולא כניכוי. בפוסט הזה נדבר על זיכוי בלבד.

ישנם החרגות בהם לא ניתן לקחת חלק מהמס כזיכוי אלא רק כניכוי. על מנת לדרוש מס כניכוי, צריך לוותר על הניכוי הסטנדרטי ולהגיש את הניכוי המפורט באמצעות schedule A. ההחרגות הינם:

  • שילמתם את המס למדינה שתומכת בטרור או שאין לארה"ב יחסים דיפלומטיים איתה.
  • ניכוי לכם מס במקור על דיבידנדים מחברה זרה, כאשר לא החזקתם את המניה הרלוונטית את מספר הימים הדרוש. יפורט בפוסט הבא.
  • ניכו לכם מס במקור על הכנסה/רווח על נכס שהיה לכם שלא החזקתם את מספר הימים הדרוש.
  • הייתם מעורבים בחרם בינלאומי. יפורט בפוסט הבא.
  • שילמת מסים בהקשר של קניה או מכירה של דלק/גז וכו'.
  • שילמתם מסים על רווח שהיה בו עדכון בסיס (כלפי מעלה) מבחינת המס האמריקאי אך לא היה בו עדכון למעלה מבחינת המס הזר (מצטער, אין לי דוגמאות).

המסים שניתן לקבל עליהם זיכוי הם מסי הכנסה. ניתן לקבל ניכוי על מסי רכוש (נדל"ן), אך זה דורש הגשת schedule A ובחירה בניכוי מפורט במקום ניכוי סטנדרטי. הסבר נרחב בהמשך.

הגבלה על זיכוי המס הזר. ישנו הגבלה על זיכוי המס הזר שניתן לקבל בשנה מסוימת. אם המסים הזרים שלכם עלו על ההגבלה ניתן להעביר את המס העודף אחורה עד שנה, וקדימה עד 10 שנים. הסבר נרחב בהמשך.

המרה משקלים לדולרים. עקרונית, כמו בהכנסה, צריך להמיר את תשלום המס משקלים לדולרים לפי היום שבו בוצע התשלום בפועל (אני מניח שזה אומר היום בו קיבלתם את המשכורת אם זה מס הכנסה על עבודה). אך כמו שציינתי לגבי ההמרה של ההכנסה לדולרים, אם שילמתם את המסים בצורה יחסית שווה במהלך השנה (כמו כל חודש), אז ניתן להשתמש בשער ההמרה הממוצע לאותה שנה עבור כל המס (4.052 עבור 2015). אם שילמתם מס חד פעמית (כגון על ריבית על פיקדון), אז פשוט תמירו את השקלים לדולרים לפי שער ההמרה של אותו יום.

החזר מס. אם אתם יודעים שאתם צפויים לקבל החזר מס מישראל, תחכו עם הגשת הדוח עד שתסגרו את העניינים מול מדינת ישראל. הזיכוי שתוכלו לקחת הוא לפי כמה מס הייתם חייבים לשלם, ולא כמה שילמתם בפועל.

אלו מסים ניתן לקחת כזיכוי

ברוב המקרים, המס צריך לעמוד ב-4 הכללים הללו על מנת שתוכלו לקחת אותו כזיכוי:

  1. המס צריך לחול עליך (ולא על בן הזוג הישראלי למשל)
  2. שילמתם את המס (זה שהעלמתם ממס הכנסה ישראל, לא אומר שתוכלו לדווח על הסכום הגבוה לארה"ב)
  3. המס צריך להיות החבות החוקית שלכם לאותה מדינה
  4. המס צריך להיות מס הכנסה (או מס שבא במקום מס הכנסה)

אין לי מושג מה זה מס שבא במקום מס הכנסה. אז לצורך העניין, אנחנו נתחשב רק במסי הכנסה. בואו ניכנס לעומק של 4 הכללים.

המס צריך לחול עליך

תוכלו לקחת כזיכוי רק מסים זרים שחלו עליכם ממדינה זרה. למשל, מס שהורד ישירות מהמשכורת נחשב שחל עליכם ישירות. לא תוכלו להעביר אליכם זכויות על מסים ששולמו על ידי אנשים אחרים. קיצר, רק מסים שאתם שילמתם.

מדינה זרה. ההגדרה של מדינה זרה כוללת כל מדינה זרה כולל הרשויות המקומיות (למשל בארה"ב יש מס פדרלי, מס של המדינה הספציפית שאתה גר בה, ולפעמים גם מס הכנסה של העיר). לא נראה לי שזה רלוונטי לישראל.

שילמתם את המס

תוכלו לקבל את הזיכוי רק אם שילמתם ממש את המס למדינה הזרה. עם זאת, יש מקרים מסוימים בהם תוכלו לקחת זיכוי גם אם לא שילמתם בעצמכם את המס.

הגשה משותפת. אם הגשתם כנשואים המגישים ביחד, תוכלו לקחת כזיכוי את סך המסים של בני הזוג.

הכנסה משותפת. אם חל מס הכנסה על הכנסה משותפת (אין את זה בישראל), צריך לחלק את המס בין בני הזוג לפי היחס בהכנסה שלהם. למשל, אם בן זוג אחד הרוויח 120,000 שקל והשני 80,000 שקל, ושילמתם ביחד 40,000 שקל במסים. אז הראשון יוכל לדווח ששילם 24,000 שקל של מס והשני 16,000 (לפי יחס ההכנסות שלהם). כאמור, בישראל חישוב המס הוא פרטני לכל אחד ולכן לא רלוונטי.

על הכנסות משותפות שלא תלויות בהכנסה (למשל, ריבית על פיקדון בבנק), החלוקה בין בני הזוג היא פשוט חצי-חצי. למשל ישראלי-אמריקאי הנשוי לישראלית, שבשנה מסוימת קיבלו ריבית מפיקדון של 10,000 שקל ושילמו 1,500 שקל מס, והוא מגיש כנשוי המגיש בנפרד, יוכל לקבל זיכוי רק על חצי מהמס (750 שקל). מצד שני הוא צריך לדווח רק על חצי מהריבית (כלומר, 5,000 שקל).

המס צריך להיות החבות החוקית

הסכום שתוכלו לקחת כזיכוי הוא לא בהכרח המס שניכו לכם במקור מהמשכורת. רק החבות האמיתית והחוקית (שגם שילמתם, כמובן) תוכלו לקבל כזיכוי.

החזר מס זר. אל תקחו זיכוי מס על סכומים ששילמתם אם בסבירות מסוימת תקבלו החזר על סכומים אלו.
למשל, יש מדינות שיש להם אמנת מס עם ארה"ב בהם אזרחים אמריקאיים משלמים מסים פחותים מאשר החוק באותה מדינה. עם זאת, המדינה מנכה במקור את המס המלא ואז האזרחים האמריקאיים צריכים להגיש בקשה להחזר. אז במקרים כאלו צריך לקחת כזיכוי את הסכום הנמוך, שכן היא החבות החוקית שלכם.

קבלת סובסידיה. מסים ששולמו למדינה זרה שמוחזרים אליכם בצורה של סובסידיה לא יכולים להיחשב לצורך הזיכוי. המושג סובסידיה היא כל הטבה כלכלית שהינה אישית (כלומר קבלת שירות ממשרד ממשלתי היא לא סובסידיה).  אני לא מכיר דוגמאות מישראל, אם אתם מכירים תרגישו חופשי לשתף בתגובות.

המס צריך להיות מס על הכנסה

מס זר נחשב מס על הכנסה אם הוא עומד בשני התנאים הבאים:

  1. זהו מס, כלומר שאתם חייבים לשלם אותו ואתם לא מקבלים שום הטבה כלכלית ספציפית בשל התשלום.
  2. המהות של המס דומה למהות של מס הכנסה האמריקאי (יש את זה ביותר לא ברור?)

בהקשר לתנאי השני, יש מסים שהמדינה הזרה מחילה, שארה"ב לא, או לחלופין המדינה הזרה מאפשרת ניכויים מסוימים שארה"ב אינה מתירה.

הטבה כלכלית ספציפית. ברוב המקרים, אתם קיבלתם הטבה כלכלית ספציפית מהמדינה הזרה, אם:

  1. ההטבה ניתנת לא בצורה שוויונית לכל מי שמשלם את המס.
  2. בהיעדר מס הכנסה, ההטבה ניתנת לא בצורה שוויונית עבור כל האוכלוסיה של המדינה.

הטבות כלכליות יכולות להיות:

  • טובין
  • שירותים
  • תשלומים מסוימים
  • זכויות שימוש במשאבים שהמדינה שולטת בהם
  • ויתור על חוב

כלומר, אם שילמתם "מס" ובתמורה למס קיבלתם הטבה שלא כולם מקבלים, זהו לא מס, ואתם לא יכולים לקבל עליו זיכוי בארה"ב.

תשלומים לפרישה, אבטלה, נכות. מס זר החל על היחיד על מנת לשלם תשלומי פרישה, זקנה, מוות, שארים, אבטלה, מחלה או אבדן כושר עבודה, או מטרות דומות, לא נחשב תשלום בשל הטבה כלכלית ספציפית, אם התשלום לא תלוי בגיל, תוחלת חיים, או מאפיינים אחרים של היחיד. עם זאת, לא ניתן להזדכות או לנכות מסי ביטוח לאומי ששולמו למדינה לה יש הסכם ביטוח סוציאלי עם ארה"ב.

לישראל אין הסכם ביטוח סוציאלי עם ארה"ב.

על פי הפסקה לעיל, ביטוח לאומי הישראלי נחשב למס זר לפי דעתי. הדעות על כך בישראל שנויים במחלוקת, ורוב רואי החשבון מעדיפים להימנע מלקחת זיכוי על ביטוח לאומי (מס בריאות בכל מקרה לא נחשב), כי בביקורת עלולים לשלול את זה, ואם הייתם חייבים מס בלי זה יחולו קנסות ופיגורים. עם זאת, יש רואה חשבון שיצא לי להתייעץ איתו, שכן מבקש זיכוי מס על ביטוח לאומי. הוא טוען שבביקורות יש לו הצלחה של 50%. כרגע הוא מגיש תביעה בעניין בבית המשפט למס בארה"ב ובתקווה הוא יצור תקדים שיכול להיות משמעותי מאוד עבורנו. הוא כותב על זה בפירוט (באנגלית) כאן.

 

המשך

הפוסט הזה קצת מתארך, ויש לנו עוד הרבה נושאים לדון עליהם, וכמובן שצריך למלא את הטופס המתאים. בנוסף, צריך להסביר כיצד ניתן להעביר את הזיכויים הללו קדימה (ואחורה במקרים מסוימים). החשיבות של העברת הזיכוי קדימה, היא בשביל שנים בהם יש להם הכנסות שלא ממוסות בישראל אך כן ממוסות בארה"ב (שכירות, קרן השתלמות) או שהמס בארה"ב יותר גבוה מהמס בישראל (פנסיה).

 



הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.



אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.

 

26 מחשבות על “סדרת מס ארה"ב – חלק 10a – זיכוי מס זר

  1. חשוב לציין שמי שרוצה לקבל את הזיכוי הנוסף בגין הילדים (1000 דולר לילד) לא יכול החל מהשנה להחריג את השכר.
    במקום זה הוא צריך לחשב זיכוי בגין המס הישראלי ולהזדכות עבורו.

    אהבתי

  2. אגב, אשמח אם תתיחס בבלוג עתידי למכירת דירה בארץ שבתנאים מסוימים פטורה ממס שבח אך יכול להווצר תאונת מס בדיווח לארה"ב.

    פוסט מעולה כרגיל, מחכה להמשך

    אהבתי

  3. זה כנראה יגיע בהמשך. כל עוד גרת בדירה כמעט ואין מה לדאוג שכן לזוג נשוי יש פטור של ה-$500,000 הראשונים מהמכירה.

    קח דוגמא קיצונית, קנית דירה בחצי מיליון ש"ח כשהדולר היה בשיא של 5 שקל. כלומר שילמת 100,000 דולר.
    מכרת במיליון וחצי כשהדולר ירד ל-3.2 כלומר מכרת בכ-$470,000.

    הרווח הוא 370,000 דולר על תרחיש מאוד קיצוני. כל הרווח כאמור פטור אם גרת בדירה לפחות שנתיים מתוך ה-5 שקדמו למכירה.

    אהבתי

  4. הי,
    לא ראיתי התייחסות(או שאולי פספסתי) לגבי פדיון קופות גמל. איך אני מתייחס אליהן- כרווחי הון?אם כן,אז מה הוא החישוב? אם לא, איך מתייחסים ובאיזה סעיף רושמים זאת?
    תודה

    אהבתי

    1. העניין של קופות גמל (וקרנות השתלמות) לצורך העניין, הוא נושא מאוד שנוי במחלוקת. כדי להיות הכי בטוח שאפשר הייתי שם את זה ב-other income כהכנסה רגילה ולא רווחי הון (החלק של הפקדות המעסיק בוודאות הוא הכנסה רגילה, החלק של הפקדות שלך לא אמור להיות מדווח בשנת הפדיון אלא בשנה שהפקדת לקופה).
      לגבי הפקדות המעסיק, בכלל יש שאלה לגבי מועד הדיווח, האם מדווחים בשנה שהתקבל, או רק בפדיון. התשובות לא חד משמעיות בעניין, מקווה שאפתח נושא זה לפוסט, הגם שאין לי תשובות חד משמעיות אציג את הדעות והגישות השונות.

      אהבתי

      1. תודה על התגובה המהירה.
        שתי נקודות נוספות שעלו:
        1. דמי לידה – אתה ציינת שיש לרשום זאת בשורה 21 בטופס 1040.
        לפני 3 שנים (הבן שני) הרו"ח שלנו השתמש בפטור עבר דמי הלידה כחלק מאמנת המס בין ישראל לארה"ב (פיסקה 21) עם טופס 8833. שנה שעבר נולד לנו בן שלישי. אני תוהה האם להוסיף זאת לשורה 21 או להשתמש בפסקה 21 (: ? האם הנושא מוכר?
        2. בשנים קודמות, רו"ח לא הכניס הפנסיה, קרן השתלמות וקופת גמל לטופס 1040 אלא רק לfbar ולטופס 8938. האם מספק? האם לפי אמנת המס? האם כן צריך לרשום כהכנסות ב1040?

        ממתין בקוצר רוח לחלק הנוסף של הפוסט לזיכוי מס זר (מילוי הטופס, וניצול זיכוי מס עודף).

        שוב תודה על בלוג נהדר.

        אהבתי

        1. 1. אני כאמור לא רו"ח, אז כל מה שאני אומר כאן קח בערבון מוגבל. סעיף 21 לאמנת המס מתייחס לדעתי רק לקצבת זקנה. אני מבין את זה מהניסוח: Social security payments and other public pensions. בתרגום: תשלומי ביטוח לאומי ופנסיות ציבוריות אחרות, ולפי זה הבנתי שהכוונה לתשלומי פנסיה, דהיינו קצבת זקנה.
          תוסיף לזה שכל אתרי ראיית חשבון (אמריקאיים) בארץ מבקשים שתגיש את אישור דמי הלידה ביחד עם טפסי 106, יכול להיות שהם מבקשים את זה בשביל להגיש את הפטור, אבל ידידה שלי שמכינה טפסים כבר הרבה שנים ללקוחות שלה אמרה שמדווחת על זה כהכנסה לכל דבר (כ-other income).
          כמו הרבה נושאים במערכת המס האמריקאית, זה כנראה אחד הנושאים שלא ברור בדיוק מה צריך לעשות עד שתעבור ביקורת, וגם כל מבקר יכול לטעון אחרת.
          אם זה לא משנה את חבות המס שלך, הייתי מדווח את זה ליתר ביטחון (שים לב שלא ניתן להחריג הכנסה כזאת בטופס 2555 – רק הכנסה מעבודה).

          2. טופס 1040 נועד בשביל לדווח על הכנסות, טופס 8939 הוא מעין FBAR מוכלל שבו מדווחים על סכומים מצטברים בחשבונות שונים. התנאי להגשת 8938 למי שאינו גר בארה"ב הוא $400,000 בסוף שנה בכלל החשבונות, או $600,000 מתישהו במהלך השנה בכלל החשבונות.
          על פי אחת הגישות לדיווח פנסיות/השתלמות, רק מדווחים אותם בטפסים FBAR/8938, קח שיש להם את המידע על כמה מצטבר לך שם, ורק בפדיון שלהם מדווחים על ההכנסה (הפקדות מעסיק + רווחים). גישה שנייה אומרת דיווח הפקדות מעסיק + רווחים כהכנסה לכל דבר בשנה שהתקבלו. גישה שלישית אומרת דיווח רק על הפקדות מעסיק כהכנסה, והרווחים מדווחים עליהם רק בפדיון.
          יש כאלה שחושבים שיש הבדל בדיווחים בין קרן השתלמות לפנסיה, אבל אני לא רואה הבדל מהותי בינהם (לפחות לפי ראיית ה-IRS). שניהם כלים לחיסכון, זה לא ממש משנה ל-IRS מתי ישראל מאפשרת לך לפתוח אותם.

          מקווה להשלים בקרוב את זיכוי מס זר ולעבור גם הלאה לזיכויים הכיפיים יותר (ילדים/לימודים)

          אהבתי

    1. Hello Asher
      I will translate the comment I wrote here: https://fintranslator.com/2016/10/30/btl-as-ftc/comment-page-1/#comment-308
      But in general this site is in hebrew.

      "Hello Asher and thanks again for the compliments.
      I am not a CPA so everything I write in this blog needs to be taken with a grain of salt.
      At this moment I do not engage in private consulting, with the exception of answering questions posted here in the blog.
      You are more than welcome to ask questions in the comments and I will do my best to answer them, provided I know the answer.
      With that, I must say that this blog was founded with the concept that there are many american citizens living in Israel that would like to uphold the law regarding filing their american taxes, but are not interested in paying a CPA the $500+ per year just to fill out the forms."

      אהבתי

  5. מאוד מענין ועל זאת שאיגך רואה חשבון[אולי אתה כלכלן],הסבריך ניראים לי ממש מקצועיים.כל הכבוד.אני מתענין בשלב זה בנושא ; ניכוי מס במקור בארה"ב מדיבידנדים והאם יש אפשרות לבצע קיזוז נגד הפסדים הוניים בארץ.תודה.

    אהבתי

    1. רוב הדברים שאני מפרסם לקוחים ישירות מההנחיות של ה-IRS ומתורגמים לעברית. אני שמח שיש אנשים שמוצאים בזה ערך.

      האם אתה מתכוון למס בישראל? כי הבלוג שלי מכוון למס אמריקאי, שכן לרוב לאזרח אמריקאי לא יהיה ניכוי מס במקור על דיבידנדים. אלא אם כן הוא מבקש את זה מהברוקר.

      אהבתי

כתיבת תגובה