מדוע לא מומלץ לאמריקאים להשקיע בקרנות נאמנות ישראליות

פורסם בתאריך מאת fintranslator

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

… או אירופאיות, או אסייתיות. אפילו לא קרנות שמחקות את מדד מניות ארה"ב שהונפקו בישראל.

במסלול שלכם אל עצמאות כלכלית אתם ודאי תרצו להשקיע בקרנות נאמנות מחקות מדדים. עם זאת, לאמריקאי שגר בישראל (או בכל מקום אחר בעולם), לא משתלם להשקיע בקרנות נאמנות "זרות", כלומר, מקומיות. זה כולל כל סוג השקעה בחברה שמטרת ההשקעה שלה היא הכנסה פסיבית. בישראל, זה כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, פוליסות חיסכון וכל מקום בו קבוצה של אנשים מאגדים כסף ומשקיעים אותו ביחד (בין אם זה מנוהל או פסיבי).

הסיבה לכך, הוא שארה"ב היא אחת מהמדינות היחידות בעולם שלא נותנות לקרנות נאמנות לצבור דיבידנדים ורווחי הון, ומכריחים את מנהל הקרן לחלק למשקיעים כל שנה את הרווחים, וע"י כך למסות בכל שנה ולא רק בפדיון.

לפיכך, ארה"ב חשבו על חוק ה-PFIC.

כולם לשיר איתי ביחד:

P – Passive

F – Foreign

I – Investment

C – Company

או בעברית, חברת השקעות זרה ופסיבית.

הבעיה היא שחברה מוגדרת לפי ההגדרה בחוק האמריקאי, ולצערי קרנות כאלו נחשבות חברות לפי החוק האמריקאי.

ההגדרה של פסיביות יכולה להיות לפי אחת משתי הקריטריונים הללו:

  1. מבחן הנכסים – אם יותר מ-50% מנכסי החברה מפיקים או יכולים להפיק הכנסה פסיבית. הכנסה פסיבית לצורך העניין זה ריבית, דיבידנדים, שכירות ורווחי הון. גם מזומן נחשב נכס פסיבי (עשוי להפיק ריבית).
  2. מבחן ההכנסה – אם יותר מ-75% מההכנסה השנתית של החברה היא הכנסה פסיבית.

דוגמא:

  1. קרן נאמנות בשנה מסוימת לא קיבלה דיבידנדים ולא הרוויחה דבר (מנהל גרוע/השוק לא עלה וכו'). אבל, לקרן הזו יש נכסים פסיביים: מניות, אג"ח, נדל"ן. כנראה ש-100% מהנכסים הם פסיביים ולכן הקרן עומדת במבחן הנכסים ולכן היא PFIC.
  2. חברה ישראלית השווה 2,000,000 ש"ח מחזיקה 800,000 ש"ח במניות ושאר הנכסים זה הציוד/בניין שלהם. כלומר 40% מהנכסים הינם פסיביים ולכן החברה לא עומדת במבחן הנכסין. אבל בואו נניח שהחברה עדיין בחיתוליה ואין להם הרבה לקוחות, לכן ההכנסה מעסקים מול הלקוחות עמד על 5,000 ש"ח. לעומת זאת הדיבידנדים מהמניות היו בשווי של 16,000 ש"ח. כלומר ההכנסה הפסיבית הייתה 76% מסך ההכנסה, ולכן החברה עומדת במבחן ההכנסה ואם יש אמריקאי שיש לו בעלות מסוימת בחברה הזאת, היא תיחשב לו כ-PFIC.

הערה: אם השליטה של אמריקאים בחברה עולה על 50% אז החברה בכל מקרה לא תהיה PFIC אלא יש סט חוקים אחר שמטיב יותר עם החברה הזו.

עריכה (27/02/2022): עולות הרבה שאלות לגבי קרנות פנסיה והשתלמות. על פניו הן בהחלט עונות על הקריטריונים כאן (ורובן בוודאות מכילות קרנות שעונות על הקריטריונים ופרקטית זה אותו דבר). כתבתי פוסט אורח באתר פנסיוני על פנסיות לאזרחים אמריקאיים. מוזמנים לקרוא. האמל"ק הוא שלשכירים יש סוג של "הקלה", אבל לעצמאיים לא, ולכן מומלץ לפנות ליועץ מס מומסך כדי להחליט איך לתפעל את הפנסיה וההשתלמות במעמד עצמאי.

למה אסור לא מומלץ לרכוש קרנות כאלו?

אז המחוקק האמריקאי רצה להעניש את אותם אלו שהעיזו להוציא את כספם אל מחוץ לארה"ב ולהחביא אותו בקרנות שצוברות את כל הרווחים, ובכך להימנע מלשלם מס על אותם רווחים ודיבידנדים בשנה שבה הם הופקו.

אז מה הוא עשה?

חשב על העונש הכי גרוע שיכול להיות והחיל אותו. אבל הוא גרם לזה להישמע הגיוני.

העונש (נקרא פדיון 1291 על שם המספר של החוק בחוק האמריקאי):

בשנה בה פודים את הקרן מחשבים את הרווחים בדיוק כמו שמחשבים רווחי הון על מניות. כלומר מחשבים מה היה הערך הדולרי בקנייה, ומה היה הערך הדולרי במכירה. מי שצריך תזכורת שיקרא את הפוסט על רווחי הון.

אם היה רווח

לפני שתקראו את הנקודות הבאות תזכרו שיש דוגמא בהמשך (שכנראה לא תעזור לכם להבין יותר מדי שבתקווה תעזור לכם להבין טיפה את הנושא).

  1. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן הנ"ל. עושים זאת לפי מספר הימים באותה שנה לחלק לסך הימים בהם החזיק.
  2. ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה. תוכלו לראות את ההיסטוריה כאן. בשנים האחרונות זה היה 35% בין השנים 2003-2012, ו-39.6% החל מ-2013.
  3. היות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס, וצריך לחשב אותו באמצעות ריבית הפיגורים שהייתה נהוגה באותם שנים. זהו חישוב מאוד מסובך ולכן אני פשוט משתמש במחשבון אינטרנטי כאן.
  4. מותר לקחת זיכוי מס זר אבל רק אם ממלאים את טופס 1116 לזיכוי מס זר באותה שנה (מוסיף כאב ראש נוסף). כמו כן, הזיכוי מתחלק על פני השנים בדיוק כמו הרווח. הריבית מחושבת על הרווח המוקצה לאותה שנה בניכוי זיכוי מס זר של אותה שנה. מותר לקחת מס זר רק בתנאי והוא שולם על אותה מכירה של הקרן ולא ניתן להעביר בין קרנות או לקחת מסים זרים ששולמו על הכנסות אחרות.

דוגמא

מקרן X נקנו 2288 יחידות בתאריך 7/2/2010 בסך של 2358.93 ש"ח. הן נמכרו בתאריך 15/5/2015 בשווי כולל של 3003.84 ש"ח. על המכירה הספציפית הזאת שולם מס בסך של 110.45 ש"ח (25% על הרווח בניכוי אינפלציה). בואו נראה כמה נהיה חייבים בנוסף ל-IRS.

חישובים:

שער ההמרה לתאריך 7/2/2010 הוא 3.737 לכן ערך הקנייה בדולרים הוא $631.24
שער ההמרה לתאריך 15/5/2015 הוא 3.8066 לכן ערך המכירה בדולרים הוא $789.11
הרווח בדולרים הוא ההפרש בין הערכים (789.11-631.24) = $157.87
המס "הזר" ששולם (לפי ערך ההמרה השני) – $29.02

הערה: אילו זה היה נחשב רווח הון רגיל, ובתנאי שאנחנו לא עוברים את שתי מדרגות המס הראשונות, היה יוצא 0% מס על הרווח הזה. גם אם היינו עוברים את שתי המדרגות הנ"ל היינו משלמים 15-20%.

בואו נבצע כמה חישובים:

pfic_example

Days held in year – כמה ימים הקרן הוחזקה בשנה הנתונה. על מנת לבצע את החישוב עבור השנה הראשונה והאחרונה של ההחזקה, ניתן להשתמש בפונקציה datedif של אקסל/גוגלדוקס כך:

=datedif(Date(2010,2,7), Date(2015,5,15), "D")

Pro Rata Gain Per Year – הרווח היחסי לאותה שנה. מחושב לפי: הרווח הכולל * הימים באותה שנה / סך מספר הימים. במקרה שלנו זה 157.87 (כפול) 327 (לחלק) 1922 ויוצא $26.86 לשנת 2010. ה-$11.01 מדווח כהכנסה נוספת לשנת המס (בשורה 21 של טופס 1040) ואין עליה מס או קנסות וריבית. על כל שאר הרווחים צריך לחשב את המס לאותה שנה.

Tax % in Year – אחוז המס המקסימלי לאותה שנה. עד 2012 היה 35% ומאז 39.6%. טראמפ הבטיח להוריד ל-33%.

Tax Per Year –  מכפילים את העמודה של הרווח היחסי לשנה כפול אחוז המס לשנה. למשל עבור 2010: 26.86 (כפול) 0.35 ויוצא $9.40.

FTC Paid Pro Rata Per Year – החלק היחסי של המס הזר ששולם לאותה שנה. מחושב לפי: סך המס הזר ששולם (כפול) מספר הימים באותה שנה (לחלק) סך מספר הימים. ב-2010 החישוב נראה כך: 29.02 (כפול) 327 (לחלק) 1922 ויוצא $4.94. המס הזר היחסי לשנת 2015 הולך לטופס של זיכוי מס זר בקטגוריה הפאסיבית.

Tax Owed – כמה מס חייבים על אותה שנה. מחסירים את המס הזר לאותה שנה מהמס שחייבים על אותה שנה. לדוגמא ב-2010: 9.40 (פחות) 4.94 ויוצא $4.46.

Interest – על המס שחייבים על שנים קודמות (בדוגמא 2010-2014) יש לשלם גם ריבית. את הריבית ניתן לחשב במחשבון האינטרנטי הזה. כך זה נראה:

interest-on-underpayment

ממלאים את שדות 1-3 והריבית מופיעה בשדה 5. בואו נראה מה צריך למלא:

  1. Enter a starting date – יש להכניס כאן את תאריך ההגשה עבור השנה בה מחושבת הריבית. למשל אם אנחנו רוצים לחשב ריבית עבור מס מ-2010, יש למלא את ה-15 לאפריל של 2011 שבה הייתם צריכים להגיש את הדוח של 2010.
  2. Enter an ending date – יש להכניס כאן את תאריך ההגשה של שנת המס שבגינה אתם ממלאים דוח שנתי. בדוגמא שלנו מדובר על שנת המס 2015 ולכן צריך למלא את ה-15 לאפריל 2016.
  3. Enter the assessment – כאן מכניסים כמה מס אתם "חייבים" מאותה שנה. במקרה של 2010 מדובר על $4.46. הריבית יוצאת $0.74.

כמה מס יצא לי?

בואו נראה, שילמנו לממשלת ישראל $29.02. בנוסף, נצטרך לשלם לארה"ב עוד $29.62, כלומר סה"כ $58.88.
הרווח בדולרים היה $157.87 ולכן אחוז המס ששילמנו בדולרים היה 37.3%.

אבל אני חי ונושם בשקלים, מה אתה מחשב לי בדולרים?

טוב צודקים. הרווח בשקלים היה 644.91. נמיר את הדולרים חזרה עם שער ההמרה של תאריך המכירה: 224.13 ש"ח. אחוז המס שיוצא: 34.8%.

זהו אחוז מיסוי עצום שניתן ורצוי להימנע ממנו. האחוז הזה גם ילך ויחמיר ככל שתחזיקו ולא תמכרו את ה-PFIC לאורך זמן, בגלל האפקט האקספוננציאלי של הריבית שתלך ותתפח על הרווחים של השנים הראשונות.

אם היה הפסד

אם היה לכם הפסד דולרי במכירת ה-PFIC, אזי אין כללים מיוחדים, אלא מדווחים את זה כהפסד הון רגיל בטופס 8949 בנוסף לדיווח של זה על טופס 8621 (הסבר בהמשך).

חיסרון מובהק של הכלל הזה, הוא שלא ניתן לקזז רווח ממכירה של יחידות של PFIC אם הפסד שנוצר ממכירה של יחידות אחרות של אותו PFIC (או PFIC אחר לצורך העניין).

דיווח (טופס 8621)

טופס 8621 מכיל הרבה חלקים, אך רובם לא רלוונטיים למקרה שלנו. המקרה היחיד אותו אסביר כאן בבלוג הוא מכירה של קרן שאינה מחלקת דיבידנדים לאורך השנים. רוב רובן של הקרנות בישראל נוהגות כך.

בשביל מכירה של יחידות בקרן נאמנות "זרה", צריך למלא בטופס את חלקים 1 ו-5. עבור כל קרן שונה שתמכרו יש למלא טופס 8621 שלם חדש. עבור כל בלוק מניות שמכרתם יש לשכפל את עמוד 3 של הטופס בו יש את חלק 5 שרלוונטי למכירה של pfic.

דוגמא:

מכרתי יחידות של קרן XYZ בשנת המס החולפת. מכרתי 50 יחידות בינואר, 40 יחידות במרץ ו-10 יחידות בדצמבר. לצורך הפשטות אניח שכל היחידות בכל מכירה נקנו באותו תאריך (העניינים מסתבכים מעט אם זה לא המצב).

בנוסף מכרתי יחידות של קרן ABC. מכרתי 20 יחידות באפריל, ו-30 יחידות במאי.

לכן אצטרך שתי עותקים של עמוד 1 של טופס 8621 (אחד עבור כל קרן), ו-5 עותקים של עמוד 3 של טופס 8621 (אחד עבור כל בלוק שנמכר).

חלק 1

8621-part1

הסבר על אופן המילוי:

Name of Shareholder  – השם שלכם (ושל זוגכם אם ההחזקה משותפת)
Identifying Number – מס' ה-SSN שלכם
Number, street, and room or suite no – כתובת ומספר בית ודירה
Shareholder tax year – פשוט ממלאים שם את השנה הרלוונטית (2015 במקרה שלנו)
City or town, state, and ZIP code or country – עיר, מיקוד וארץ
Check type of shareholder filing the return – הבלוג עוסק ביחידים בלבד ולא בעסקים ולכן אניח שאתם תמלאו V בתיבה ליד Individual
Check if any Excepted Specified Foreign Financial Assets are Reported on this Form (see instructions – מסמנים רק אם באותה שנת מס אתם צריכים למלא טופס 8938, משום שסך הנכסים הזרים שלכם עבר סף מסוים. ראו כאן למידע נוסף על טופס 8938. (תודה ל-dgmon על ההפנייה לשורה זו).
Name of passive foreign investment company – שם הקרן (לדוגמא Migdal TA100)
Employer identification number – לא רלוונטי. תשאירו ריק.
Address – הכתובת של הגוף המנהל את הקרן (בדוגמא לעיל צריך לחפש את הכתובת של מגדל)
Reference ID number – מס' סידורי לקרן שאתם בוחרים. המטרה של זה היא במידה ונשארו לכם עוד יחידות מהקרן ותמכרו אותם בשנים הבאות, תדווחו שם את אותו מספר שבחרתם. ממליץ לכם לנהל רישום מדויק של איזה קרנות מכרתם ואיזה מס' נתתם להן.
Tax year of PFIC – למלא כאן את אותה שנה שמולאה לעיל תחת Shareholder tax year. יש כל מיני סיבות בהן השנים עלולות לא לחפוף אך לא ניכנס לזה כאן.

Description of each class of shares held by the shareholder – תיאור של היחידות בקרן (לדוגמא: An index fund following the tel-aviv 100 index)
Check if shares jointly owned with spouse – יש לסמן במידה והיחידות מוחזקים במשותף עם בן/בת הזוג.
Date shares acquired during the taxable year, if applicable – אם רכשתם את היחידות ומכרתם באותה שנה, יש לציין את כאן את תאריך הרכישה.
Number of shares held at the end of the taxable year – מספר היחידות שעוד נותרו לכן של הקרן הספציפית ושעוד לא מכרתם.
Value of shares held at the end of the taxable year – יש לסמן את התחום שבה מספר היחידות שלכם שווה בסוף שנת המס. אם למשל נשארו לכם 100 יחידות של מגדל ת"א 100 וכל יחידה שווה 125 ש"ח והדולר בסוף 2015 היה 3.89637, אז יש לכם $3,208 ולכן תסמנו את התיבה המסומנת באות (a). אם השווי הוא מעל $200,000 יש לציין את הערך המדויק. שימו לב יש לציין רק את הערך של הקרן הספציפית ולא את הערך הכולל של כל הקרנות הזרות שיש לכם.
Type of PFIC and amount of any excess distribution or gain treated as an excess distribution under section 1291, inclusion under section 1293, or inclusion or deduction under section 1296 – המקרה שלנו נופל תחת סעיף 1291 לחוק המס האמריקאי שדן במכירה של קרן זרה. לכן נסמן את התיבה ליד האות (a) ונכתוב כמה היה הרווח הכולל מהקרן הספציפית שהטופס הזה דן בו. בדוגמא לעיל הרווח היה $157 (תחת ההנחה שזהו הבלוק היחידי שנמכר מקרן זו בשנה זו).

דוגמא מלאה של חלק 1 למכירה של pfic שנמכר ב-2015:
8621-part1-example

חלק 5
8621-part5

כאמור צריך לשכפל את עמוד 3 עבור כל בלוק מכירה שנעשה בקרן הספציפית שפרטיה מולאו בחלק 1 בעמוד 1 של טופס 8621.

שורה 15 תתי סעיפים a-e של חלק 5 נוגע בחלוקת רווחים/דיבידנדים ולכן לא נוגע לנו. נזכור שהנחנו שאנחנו בקרן צוברת ורק מכרנו יחידות ממנה ברווח מבחינת ארה"ב (כלומר רווח דולרי שמתחשב בשערי ההמרה בתאריכי הקנייה והמכירה).

אנו נתחיל במילוי של תת-סעיף f של שורה 15. כאן יש למלא את הרווח ממכירת בלוק אחד של יחידות של הקרן. גם במקרה של הפסד יש למלא כאן את הסכום בסוגריים אבל אז אין מה להמשיך למלא, אלא את ההפסד ממלאים כהפסד הון בטופס 8949.

כעת נעבור לבצע את החישובים לפי הטבלה שראינו לעיל. בואו ניזכר בו.

pfic_example

בתת-סעיף b יש למלא את הסכום שרלוונטי לרווח ששיך לשנת המס הנוכחית, כלומר מה שתחת העמודה Pro Rata Gain Per Year  ובשורה של שנת המס הנוכחית (בדוגמא שלנו, 2015). במקרה שלנו בתת-סעיף b נרשום $11.

בתת סעיף c ממלאים את המס המצטבר משנים קודמות, כלומר צריך לסכום את העמודה Tax Per Year. בדוגמא שכאן יש למלא $54.

בתת-סעיף d ממלאים את המס הזר לאותה מכירה. כלומר סוכמים את העמודה FTC Paid Pro Rata Per Year מלבד השורה האחרונה (נזכור שמס זה הולך לזיכוי מס זר בצורה הרגילה שלו בטופס 1116). בדוגמא שלנו זה יוצא $27.

בתת סעיף e מחסירים את סעיף d מסעיף c. בדוגמא שלנו זה יוצא $27.

בתת סעיף f ממלאים את הריבית המצטברת מעמודת Interest. בדוגמא שלנו זה יוצא $2 (מעגלים תמיד לדולר שלם בטפסים).

כך נראה הדוח לאחר מילוי:
8621-part5-example

כאמור הרווח של $157 היה רק מבלוק אחד מתוך הקרן הזאת. על כל בלוק נוסף נצטרך לשכפל את חלק 5 הנ"ל ולעשות חישובים בטבלה ולהעתיק לכאן את הנתונים. בנוסף יש לצרף עבור כל בלוק מכירה דף עם החישובים עצמם:

8621-part5-statement

שימו לב, בדוגמא הזאת היו 14 בלוקים שונים בנמכרו בשנת המס. זה המון עבודה, והמון מס. עדיף פשוט לא לקנות את המוצרים הללו.

העברת נתונים לטופס 1040

כאמור בסופו של דבר את סיכום הנתונים ממלאים בטופס 1040. לצורך העניין נניח כי הדגומא שמילאנו בטופס 8621 הוא הבלוק היחיד שמכרנו באותה שנה ושלא מכרנו שום PFIC אחר.

בעיקרון נסכום את כל שורות 16b ונוסיף אותם בשורה 21 של טופס 1040 תחת Other Income. אם היו לכם הכנסות אחרות שנכללות תחת Other Income עליכם לסכום הכל ולרשום את התוצאה בתיבה 21 ולציין את מקור ההכנסות על הקו המקווקו שליד או בדף נפרד. במקרה הזה נניח שההכנסות מ-PFIC הם היחידות שנכנסות ב-Other Income.

pfic-otherincome

כעת סוכמים את כל הערכים המופיעים בשורות 16e ואת התוצאה מוסיפים למס שחושב בשורה 44. עבור מי שמחריג את השכר שלו ובעצם המס שלו שווה ל-0 ירשום בשורה 44 רק את המס מ-PFIC. עבור מי שמשתמש בזיכוי מס זר תצטרכו להוסיף את המס שחישבתם מ-PFIC למס הרגיל שחישבתם על שאר ההכנסות שלכם. לצורך הפשטות נניח כי החרגנו שכר. בנוסף, יש לסמן את תיבה C ולרשום על הקו שלידו את המילים 1291TAX.

pfic-tax-line44

לבסוף נסכום את כל שורות 16f מכל טפסי 8621 שמילאנו ואת התוצאה נרשום בשורה 62. בנוסף, נסמן את תיבה C ונרשום בקו שליד 1291INT.

pfic-tax-line62

אזהרה!!!

אין לי מושג על מה אני מדבר. אין שום דוגמאות לחישובים הללו ולמילוי הטפסים הללו באינטרנט. מעט מאוד רואי חשבון מוכנים אפילו להתעסק עם לקוחות שיש להם PFIC. זוהי הפרשנות הכי טובה שלי ללשון החוק. הנושא הזה סופר מסובך, ולכן ההמלצה שלי היא פשוט לא לקנות קרנות כאלו ולמכור (בחכמה) אם יש לכם כבר כאלו קיימות.

דיווחים שוטפים

בנוסף לחובה לדווח על מכירה של PFIC (בין אם ברווח או בהפסד) על טופס 8621, יש חובה לדווח על יתרות ב-PFIC כל שנה בתנאי שהערך הכולל שלהם בסוף השנה היה לפחות $50,000 לזוג או $25,000 ליחיד. פשוט ממלאים את עמוד 1 – חלק 1 בטופס 8621, עבור כל PFIC באחזקתכם ומצרפים לדוח השנתי.

 גישות נוספות לדיווח

ישנן שתי דרכים נוספות לדיווח על רווחים אבל שמחייבות דיווח ומעקב שוטף אחרי הקרנות שהופכות את העניין ללא משתלמות.

  1. שיטת קיבוע לשוק – מחשבים כמה הקרן הרוויחה על הנייר באותה שנה ומדווחים אותה תחת Other Income בטופס 1040. חסרון אחד ניתן לראות שהכנסה מועדפת הופכת להכנסה רגילה, וגם יש צורך בדיווח כל שנה. יתרון אחד בשיטה הוא שזיכוי מס זר מעבודה יכול לכסות על ההכנסה מה-PFIC, אבל אם יש לכם יתרה גדולה זהו סיכון במיוחד בשנים בהם יש תנועה גדולה בשער הדולר. לדוגמא: הקרן שלכם שווה 200,000 ש"ח, בשנה X לא היו שום רווחים בקרן, אבל שער הדולר ירד מ-4 ש"ח ל-3.5 ש"ח. כלומר בדולרים הקרן עלתה מ-$50,000 בתחילת השנה ל-$57,142 בסוף השנה. אול עוד $7,142 שעליכם לדווח בהכנסה באותה שנה.
  2. שיטת הקרן המוסמכת – בשיטה זו יש לדווח כל שנה כמו בשיטת קיבוע לשוק, אך הרווחים שומרים על הייחודיות שלהם (אם מועדפת או אם לא). זה דורש קבלה של דוח מסודר מהקרן שבה יש דיווח על כל מרכיב רווח (רווחי הון, ריבית, דיבידנדים). לדעתי, אין סיכוי לקבל דוח כזה מקרנות ישראליות, וגם אם כן, לתרגם אותו לצורך מילוי טופס 8621 פשוט יהיה סיזיפי מדי מכדי שזה ישתלם.

סיכום

תקראו את האזהרה לעיל! הנה היא שוב:

אזהרה!!!

אין לי מושג על מה אני מדבר. ישנן מעט מאוד דוגמאות לחישובים הללו ולמילוי הטפסים הללו באינטרנט. מעט מאוד רואי חשבון מוכנים אפילו להתעסק עם לקוחות שיש להם PFIC. זוהי הפרשנות הכי טובה שלי ללשון החוק. הנושא הזה סופר מסובך, ולכן ההמלצה שלי היא פשוט לא לקנות קרנות כאלו ולמכור (בחכמה) אם יש לכם כבר כאלו קיימות.

הרבה יותר קל להימנע מלקנות PFIC מאשר לטפל בכל הסיבוכיות שתיווצר בעת מכירה שלו ודיווחים שוטפים עד אז (במידה ועברתם את הסף). פשוט אל תקנו! מי שקנה בעבר וצריך עזרה בחישובים, אשמח לעזור בתגובות לפוסט.

לאחרונה אח שלי מכר את כל ה-PFIC שלו תוך המתנה למצב שהם יהיו ברווח בישראל (כלומר בשקלים), אבל בהפסד מבחינה דולרית, ובכך נמנע מלשלם מס עודף ל-IRS. אם יש לכם סבלנות לעקוב אחרי הקרנות ואחרי שער הדולר זוהי אופציה טובה להימנע מקצת מס. אבל אין שום הבטחה שהמצב הזה בכלל יקרה עבורכם.

ככל שזה בשליטתכם, אל תקנו PFIC!!!

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.

346 מחשבות על “מדוע לא מומלץ לאמריקאים להשקיע בקרנות נאמנות ישראליות”

    1. פשוט מאוד, זה לא חוקי.
      שער דולר ממוצע שנתי נועד לחישוב למשל של שכר שנתי או כל דבר אחר הנפרס בצורה שווה על פני השנה.
      במקרה של ניירות ערך, יש להשתמש בשערי ההמרה של יום הקנייה ויום המכירה

      אהבתי

      להגיב

    1. ישנו ידיעון מ-2008 של ה-IRS אשר גורס כי תעודות סל הינן הלוואות של המשקיע לבית ההשקעות (לינק לידיעון: https://www.irs.gov/irb/2008-02_IRB/ar08.html)

      מה שאומר שעל רווח צריך לדווח כריבית שהתקבלה כמו מאג"ח. אבל עדיין צריך לעשות את ההצמדה לשולר ולכן אנחנו באותה בעייה שההכנסה למס בארה"ב תהיה גבוהה מזו בישראל ואז נהיה חייבים מס שם.

      אני אישית מעדיף להתרחק מתעודות סל. לא משיקולי מיסוי אלא מהעובדה שיש להם סיכון מנפיק. אם בית ההשקעות יפשוט רגל, לא תקבל חזרה את הסכום שהשקעת. בקרן סל אין את הסיכון הזה.

      Liked by 1 person

      להגיב

  3. הי,
    תודה על ההסבר הנהדר.
    האם בהקשר זה ניתן להתייחס גם לקרנות נאמנות לקרנות פנסיה?
    אם כן, מה המשמעויות?
    אם לא, איך יש להתייחס?
    שוב תודה.

    אהבתי

    להגיב

    1. נכון לעכשיו אין התייחסות של ה-IRS להחזקה של pfic במסגרת פנסיונית. אבל צריך לקחת בחשבון שהם עלולים לאכוף את זה בכל רגע.

      משמעויות פרטניות אין עד שהם לא יפרסמו הנחיות ברורות (אם בכלל)

      מבחינת דיווח יש כמה אסכולות:
      1. הפקדות מעביד לדווח בשנה בה הופקדו, רווחים רק במשיכה (לכל קצבה מחשבים את הרווח היחסי).
      2. הכל נדחה עד למשיכה בפועל. כשמקבלים קצבה מחשבים את החלק ששיך להפקדות מעסיק + רווחים.
      3. דיווח גם על הפקדות מעסיק וגם רווחים בכל שנה.

      אני אישית הולך לפי 2 אבל ממליץ לכל אחד להתייעץ עם רו"ח בטרם יקבל החלטה.

      אהבתי

      להגיב
  4. פינגבאק: [פוסט אורח] – מס ארה"ב – דברי הגולם על פנסיה אמריקאית | המתורגמן הפיננסי

  5. שלום ותודה על הפוסטים המצוינים!
    יש הרבה שחוששים כעת עם תוכנית החסכון לילדים של הביטוח לאומי ותקנות הPFIC, לדעתי האישית יש כמה חורים שאולי זה לא אמור להיכלל בזה, אבל אשמח לשמוע את דעתך המלומדת בעניין ו/או הפנייה למאמרים בעניין.
    תודה רבה,
    יעקב

    אהבתי

    להגיב

    1. לדעתי זה כן נחשב PFIC.
      הקונצנזוס בארץ הוא שזה כן יחשב PFIC במידה וזה יהיה קופת גמל להשקעה. בחיסכון בנקאי לא ומדווחים על הריבית בפדיון (בדוח השנתי של הילד כמובן – כתלות באם עבר את הסף להגשה $1050 להכנסה פאסיבית נכון ל-2016).
      האם זה אומר שאוטומטית צריך לוותר על הרווחים של קופת גמל להשקעה? לא בטוח. יש דרך בה זה יהיה פטור ממס לחלוטין אבל זה דורש הגשת דוח שנתי כל שנה לילד. וזה רק בגלל שהסכומים יחסית קטנים.
      מקווה לפרסם פוסט על השיטה בקרוב.

      אהבתי

      להגיב

      1. משקיע שאיננו בעל אזרחות אמריקאית, אבל אשתו, שותפה לחשבון הבנק (ואשר על כן בפתיחת החשבון בבית ההשקעות הוצהר עליה כנהנית), בעלת אזרחות אמריקאית. פוסט זה נוהג גם במקרה כזה?

        אהבתי

        להגיב

          1. תודה רבה על התגובה! שאלה: אם אסיר אותה מהשותפות בחשבון הבנק, ולאור כך אבטל את הצהרתי עליה כנהנית בחשבון המסחר. זה יעזור?

            אהבתי

            להגיב

            1. זה אכן יעזור.
              לא בטוח בכלל שיאפשרו לך לעשות את זה.
              ייתכן ותצטרך לפתוח חשבון חדש לגמרי, שאתה מפקיד אליו רק מחשבון בנק שהוא על שמך בלבד.

              אהבתי

              להגיב

  6. במה אתה כן ממליץ להשקיע?
    (אזרח ארהב שגר בישראל, יש לו X שח שהוא מעוניין להשקיע \ לפתוח קרן השתלמות)
    תודה

    אהבתי

    להגיב

    1. בקרנות אמריקאיות בלבד (או במניות בודדות אם זה הקטע שלך). ניתן להשקיע בהן דרך הבנק (יקר), בית השקעות בישראל (פחות יקר) או ברוקר אמריקאי. בברוקר אמריקאי יש את היתרון שאין ניכוי מס במקור על דיבידנדים ורווחים. עם זאת השקעה דרך ברוקר אמריקאי ידרוש ממך לרוב להקיש דוח שנתי לישראל ולשלם את המס לישראל בעצמך במקום שינכו לך במקור.
      לגבי אלו קרנות מומלץ להשקיע, אני מפנה אותך לסדרת ההשקעות של ג'ים קולינס שאני מתרגם כרגע.

      אהבתי

      להגיב

      1. הי, תודה על כל המידע החשוב. האם אני מבינה נכון שאם אני משקיעה דרך ברוקר אמריקאי ומדווחת כמו שצריך פה בארץ, אז למעשה אני משלמת רק מס רווחי הון לישראל ולא צריכה לשלם ל-IRS על ההשקעות בארה"ב (בהנחה שהמס בישראל גבוה יותר)?

        אהבתי

        להגיב

        1. שלום וברוכה הבאה

          את צודקת בעיקרון.
          בפועל חישוב המס בארה"ב, ספציפית זיכוי המס הזר שהם מאפשרים, מסתמך על היחס בין ההכנסות הישראליות שלך להכנסות האמריקאיות. רווחי הון נחשבים לפי מקום מושבך (ישראל), אבל דיבידנדים ממוסים קודם בידי ארה"ב, וצריך להשלים לישראל עד 25%.

          ככל שהתיק שלך יגדל, ואיתו הדיבידנדים, זה יקטין את כמות המס הזר שתוכלי לדרוש על המס ששילמת לישראל, ותחויבי בשנים מסוימות במס בארה"ב גם על דברים ששילמת 25% לישראל וגם על הכנסות מעבודה כי לא תוכלי לכסות את כל המס האמריקאי עם המס ששילמת לישראל. יש דרכים למזער את זה (זיכוי בגין הוצאות טיפול בילדים, זיכוי בגין ילדים, זיכוי בגין לימודים, זיכוי על הפקדות ל-IRA אמריקאי – שימי לב להתייעץ עם מישהו על הצד הישראלי לפני ביצוע פעולה כזו), אבל לא תמיד הם זמינים (ילדים מעל גיל 17, היעדר ילדים, לא בכל שנה לומדים קורסים מקצועיים וכו').

          אהבתי

          להגיב

      2. שלום, יש לי שאלה לגבי השקעה באגרות חוב בתור אזרח אמריקאי.
        האם מדדים שעוקבים אחרי אגרות חוב ממשלתיות בישראל כמו " קסם ממשלתי כללי" גם נחשב pfic?
        איזה אופציות יש לקנות אגרות חוב בלי להסתבך עם המס?
        תודה רבה#

        אהבתי

        להגיב

        1. שלום וברוך הבא,

          קרנות סל או קרנות נאמנות ישראליות נחשבות PFIC, לצערי.

          אם אתה חייב אג"ח ישראלי התיק שלך, אז הדרך היחידה לעשות זאת ללא תסבוכת PFIC, היא לקנות אגח ישירות.
          לחלופין, תוכל לקנות קרנות אמריקאיות, אך לא מן הנמנע שמתלווה אליהן סיכון מט"ח.

          אהבתי

          להגיב

            1. יש אפשרות לעשות הכל. השאלה היא מה כדאי ואיזה סיכון אתה לוקח על עצמך.

              אני מכיר שיש רו"ח שמדווחים את הרווחים מקופות גמל כאלה כריבית או דיבידנדים רגילים, אבל הייתי מתייעץ עם אחד כזה לפני שהייתי מדווח בצורה כזו.

              אהבתי

              להגיב
  7. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2015)- חלק 5 – רווחי הון | המתורגמן הפיננסי
  8. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2015) – חלק 5 – רווחי הון | המתורגמן הפיננסי
  9. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2016) – חלק 5 – רווחי והפסדי הון | המתורגמן הפיננסי
  10. פינגבאק: מס ארה"ב: שיקולי PFIC בחיסכון לכל ילד | המתורגמן הפיננסי
  11. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2016) – חלק 6 – הכנסות נוספות | המתורגמן הפיננסי
  12. פינגבאק: מילוי טפסים – אפשר כבר להגיש? | המתורגמן הפיננסי
  13. פינגבאק: סדרת ההשקעות של JL Collins – רעיונות לתיק השקעות | המתורגמן הפיננסי
  14. פינגבאק: סדרת ההשקעות של JL Collins – | המתורגמן הפיננסי

  15. היי,
    תודה רבה על ההסברים המפורטים!
    תהיתי לגבי בחירה באפשרות Mark to market עבור קרן נאמנות שמוחזקת כבר כמה שנים, אבל שהושקע בה עוד ב-2016 (לפני שידענו שזו טעות חמורה…). האם יש אפשרות לעשות mark-to-market רק של החלק שהושקע ב-2016? ואם כן, איך ממלאים את הטפסים – ממלאים טפסים נפרדים עבור מה שנקנה השנה ועבור מה שנקנה בשנים קודמות? או שיש דרך למלא הכל בטופס אחד…? לא הצלחתי למצוא התייחסות למקרה כזה במסמך ההנחיות של ה-IRS.

    תודה מראש,
    נעמי

    אהבתי

    להגיב

    1. ב-PFIC מתייחסים לכל בלוק קנייה כבלוק נפרד, ולכן ניתן לעשות MTM רק עבור הבלוק שנקנה ב-2016.

      אם לא איכפת לך לפרט, מה הרציונל בדחיית הדיווח על הקרן שנרכשה לפני 2016? את מחכה שהוא יהפוך להפסד מבחינת מס ארה"ב?

      אהבתי

      להגיב

  16. תודה על התשובה!
    בהסבר למעלה אמרת שעבור כל בלוק מכירה צריך למלא עותק של חלק V בנפרד. אבל בעצם אם אני מבינה נכון עבור כל בלוק קניה צריך למלא טופס 8621 משל עצמו (בדיווח השוטף כשלא היתה מכירה)…? ואז לכל בלוק בוחרים בנפרד אם רוצים לבחור לעשות עבורו MTM?
    אנחנו עדיין מתלבטים מה לעשות עם מה שנקנה לפני 2016 – אחת האפשרויות היא לחכות שהם יהפכו להפסדים.
    בשלב הזה אנחנו עוד מנסים להבין מה האפשרויות השונות שקיימות ואיך ממלאים את הטפסים המתאימים.

    אהבתי

    להגיב

    1. בעיקרון, לכל נייר צריך טופס 8621 משל עצמו, ולכל בלוק בנייר משכפלים את החלק הרלוונטי (4 או 5) כמה פעמים שדרוש.

      אם תרצי, אשמח לעזור עם החישובים בתמורה להסכמה לפרסום (נתונים בלבד, ללא פרטים מזהים) התוצאות כאן בבלוג. מעין "מקרה בוחן" לרווחת הקוראים.

      בגילוי נאות, אציין שהבלוג רשום ל-adwords, כרגע אין הכנסה אך מתישהו בעתיד כאשר יהיה מסת קוראים קריטית אתחיל לקבל כמה אגורות.

      אהבתי

      להגיב

  17. אם משכפלים רק את חלק 4 או 5, מה ממלאים בחלק 1 בסעיף של תאריך הקניה (סעיף 2)? יש הרי כמה תאריכים…
    אני אצטרך לחשוב על ההצעה ולחזור אליך.

    אהבתי

    להגיב

    1. שים לב שהכותרת הכילה את המילים קרן נאמנות.

      קרן השתלמות הוא סיפור בפני עצמו. הדעה הרווחת בין רואי החשבון הוא שכל עוד קרן ההשתלמות הוא במעמד שכיר אזי אין חשש PFIC. כל זה נכון לעכשיו, לא ניתן לדעת כיצד יתייחסו לזה בעתיד.

      אני אישית נוטה לשים את הכסף במסלולים שלא מכילים PFIC.קשה למצוא אותם וזה דורש להסתכל ברשימת הנכסים הארוכה שבתי ההשקעות מפרסמות אחת לרבעון.

      אהבתי

      להגיב
  19. פינגבאק: מס ארה"ב: צירוף בן/בת הזוג הישראלי למערכת המס האמריקאית | המתורגמן הפיננסי

    1. קופת גמל להשקעה בפני עצמה היא לא PFIC.
      אבל, וזה אבל גדול, בהחלט ההשקעות שיש בתוך הקופה יכולות להיות PFIC (בהנחה ויש קרנות נאמנות שאינן אמריקאיות).

      בגלל זה ההמלצה הגורפת שלי לאמריקאים היא לא להשקיע בקופות גמל להשקעה, פשוט כי אין שום דרך לדעת בצורה מדויקת מה היה שם בכל רגע נתון, וכמה רווח כל נייר בקופה הפיק.

      בנוסף, אני לא אוהב קופות גמל להשקעה, כי אתה משלם דמי ניהול ולא מקבל שום הטבת מס (מעבר לעובדה שלך תדע במה מנהלי ההשקעות משקיעים בשבילך שם בפנים).
      הפטור ממס היחיד הוא במשיכת קצבה החל מגיל 60 בלבד, שזה תנאים ספציפיים מדי בשבילי. צריך לנעול את הכסף לזמן רב מדי, כאשר לא יודעים מראש מה גודל ההטבה (החל מגיל 60 המס על רווחי הון יכול להיות משמעותית נמוך מ-25% ולכן ההטבה הרבה יותר קטנה משנדמה).

      אהבתי

      להגיב
  21. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2017) – חלק 5 – רווחי והפסדי הון | המתורגמן הפיננסי
  22. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2017) – חלק 6 – הכנסות נוספות | המתורגמן הפיננסי

  23. האם חובת דיווח שוטף היא שהערך של כל PFIC בנפרד עובר את הסף – (25K)? או שהערך המצטבר של כל הPFIC ביחד צריך לעבור את הסף?

    אהבתי

    להגיב

    1. חובת הגשה גם אם אין לך דיווח מיוחד לאותה שנה (כמו הצהרה על MTM או QEF), צריך לעשות ברגע שהערך המצטבר של כלל ה-PFIC ברשותך עולה על $25,000 (ליחיד).

      אהבתי

      להגיב

  24. פספסת צ'ק בוקס – Check if any Excepted Specified Foreign Financial Assets are Reported on this Form
    שצריך למלא אם ממלאים גם 8938 ואז לא צריך לדווח על הקרנות ב8938

    אהבתי

    להגיב

    1. מסמנים (a) וממלאים $0.
      אני מצטט מההנחיות לטופס 8621:

      Section 1291 Fund
      A PFIC is a section 1291 fund if:
      1. The shareholder did not elect to
      treat the PFIC as a QEF or make a
      mark-to-market election with respect to
      the PFIC or
      2. The PFIC is an unpedigreed QEF
      (as defined in Regulations section
      1.1291-9(j)(2)(iii)).

      אנחנו רגילים בארץ לקרנות צוברות, אך ישנן קרנות מחלקות שאז יש חוקים מאוד ספציפיים לחישוב מתי הדיבידנד/חלוקה מהקרן שבוצעה נחשבת Excess Distribution (ואז חלים עליהם כל חוקי 1291, מס מקסימלי וריבית).

      אהבתי

      להגיב

  26. אם יש זיכוי מס על המס ששולם לישראל, למה עדיין לא מומלץ להחזיק PFIC? בגלל חובת הדיווח? מסובכות בקשת הזיכוי? ואיך זה עובד עם MTM?

    אהבתי

    להגיב

    1. כי נכון לעכשיו תמיד המס האמריקאי על ה-PFIC יהיה גבוה מהישראלי, בהנחה והחזקת מספר רב של שנים.

      אנחנו רגילים לקחת זיכוי מס זר רק כשהמס הישראלי עולה על האמריקאי, לרוב זה קורה במשכורת חודשית של כ-14,000 לרווק זכר. כמו כן, כל עוד הכנסות באותה קטגוריה ניתן להשתמש בזיכוי מס זר אחד על סוג ההכנסה השני.
      אך ב-PFIC זה לא כך. מותר לך להשתמש רק בזיכוי מס זר על המכירה הספציפית שעשית. אתה לא יכול להשתמש במסים אחרים ששילמת על הכנסות פאסיביות כדי להקטין את חבות המס ב-PFIC. זה חבל, כי הריבית על ה-PFIC מחושבת על המס המתחייב לאחר קיזוז המס הזר.

      אם תסתכל על הטבלה בדוגמא שנתתי בפוסט, אתה רואה שפורסים את רווח ההון על כל השנים שהחזקת בנייר (עמודת Pro Rata Gain Per Year). על רווח ההון הזה מחשבים את המס המקסימלי שהיה בתוקף לאותה שנה (עמודת Tax % in Year). את המס תראה בעמודת Tax Per Year. לאחר מכן לוקחים את זיכוי המס הזר על המכירה הספציפית, וגם אותה פורסים על כל שנות ההחזקה (עמודת FTC Paid Pro Rata Per Year). מחסירים את זיכוי המס הזר מהמס המתחייב (עמודת Tax Owed). על ההפרש הזה מחשבים ריבית לפי ריבית הפד + 3% ומעגלים למעלה לאחוז השלם. את הריבית מחשבים מתאריך הגשת הדוח של השנה הרלוונטית ועד תאריך הגשת הדוח של שנת המכירה של ה-PFIC.

      ההחרגה היחידה הוא החלק של המס הזר של שנת המכירה עצמה. היות ואין קנס וריבית על שנת המכירה (כי בעצם לא דחינו מס על שנה זו), אז את זיכוי המס הזר היחסי לאותה שנה, אנו צריכים להעביר לטופס 1116 לקטגוריה הפאסיבית, ושם החישוב הוא רגיל כמו בכל טופס 1116 (כלומר כן יש אפשרות שהוא יקזז חבות מס על הכנסה פאסיבית אחרת שאינה PFIC). בדוגמא הספציפית בפוסט מדובר בשורה של שנת 2015 וה-$2.02 יועברו לטופס 1116 כדי לחשב את זיכוי המס הזר הכללי בדוח השנתי.

      אז תחליט אתה אם מסובך או לא. לדעתי לא יותר מסובך מלדווח על PFIC ללא זיכוי מס זר (עוד עמודה בעצם, ולזכור להעביר סכום מסוים לטופס 1116).

      לגבי איך MTM תוכל לראות איך זה עובד בפוסט שפרסמתי אמנם על חיסכון לכל ילד, אבל היות והכלי לחיסכון לכל ילד הוא קופת גמל להשקעה, שיש עליה די קונצנזוס שהיא נחשבת PFIC, אזי תוכל להשליך על כל PFIC שהוא את העקרונות בפוסט הנ"ל. מוזמן לשאול אותי שאלות נוספות על MTM בפוסט ההוא.

      אהבתי

      להגיב

  27. הצעה קטנה. במקום לצרף תמונות של טקסט, אשמח אם תצרף את הטקסט עצמו – ככה שאפשר להעתיק (בפוסט הנ"ל לדוגמא הטבלה שמתארת את הפריסה לשנים). עוד יותר טוב זה קישור לקובץ לדוגמא, שכנראה מכיל נוסחאות

    אהבתי

    להגיב
    1.         חתיכת הצעה :)

      יש לי אחת גם בשבילך. שאני אדריך אותך איך לבנות אחת משלך (כאן בתגובות).
      או שאביא לך את זאת שעבדתי עליו שעות רבות, והוא הרבה יותר כללי, ועם ממשק נוח (בעיניי לפחות).
      אבל… וזה אבל גדול, הוא תלוי תחזוקה שלי. כל רבעון אני מקבל התראה לעדכן את נתוני הריבית ומדרגת המס המקסימלי הכי עדכניים. עד שאמצא דרך לעשות זאת בצורה אוטומטית אתה (וכל מי שישתמש) תהיו תלויים בנכונות ובזמינות שלי לעדכן זאת.

      אה כן… ושימוש על סיכונך האישי בלבד כמובן.

      אהבתי

      להגיב

  28. לכל קופה יש דוח נכסים רבעוני שהיא מפרסמת, אז יש דרך לדעת.

    במקרה שלכם, אם לא מדובר בסכום גבוה, הייתי בודק מה חבות המס שלכם מזה, אם השקעתם בשנה-שנתיי אחרונות ייתכן וחבות המס מינמלית, או אפילו הפסד. אם תשים כאן דוח רבעוני אחרון, ודוח שנתי משנים קודמות (תוך השחרת פרטים מזהים כמובן), אוכל לעזור לך לחשב את חבות המס (אם בכלל).

    הגישה הכללית היא לא להתקרב למוצרים הללו.

    אהבתי

    להגיב

    1. שלום
      תודה רבה על הפוסט
      רציתי לשאול
      אני לא הצהרתי על אשתי הישראלים בדיווחים השנתיים ויש לי גם קופת גמל להשקעה וגם הקופת גמל של הילדים הם על שמה
      האם זה פתרון או שגם אז יהיה את המס על הרווחים ?
      האם להשקיע בארץ על שמה או להעביר הכל לחו"ל?

      אהבתי

      להגיב

      1. אם כל הקופות על שמה הם לא חשופות למיסוי האמריקאי (בתנאי שהילדים לא אזרחים בעצמם).

        לגבי השאלה האחרונה, זו שאלה שלא ניתן לענות עליה בהינף יד.
        השקעות שרשומות על שמה, אינן חשופות למיסוי אמריקאי, אלא אם הן נכסים אמריקאיים (כמו דיבידנדים ממניות אמריקאיים). כאן אין תקרה למס ירושה, ואתה תירש את אשתך ללא תקרה וללא מס.
        מצד שני, השקעות על שמך בברוקר אמריקאי, העמלות זולות משמעותית, יש לך אופציות השקעה מגוונות יותר, אך הם כן חשופות למיסוי אמריקאי. כאן ימוסה במס ירושה כל נכס שרשום על שמך ומעבר ל-$11,400,000 (נכון ל-2020).

        אהבתי

        להגיב

        1. שלום
          תודה על תשובתך המהירה אך אני מבקש הבהרה…
          מה יעלה בגורלה של קופת הגמל שהמדינה/ביטוח לאומי פתחה עבור הילדים (ואני הוספתי גם משלי) כאשר הילדים רשומים תחת השם של האישה (הישראלית הלא מוצהרת) והילדים אזרחים אמריקאים
          האם בסוף התקופה (גיל 20 פחות או יותר) הם יצטרכו לשלם מס על כל הרווח? בהנחה שהם טרם התחילו למלא את הדוח השנתי של עצמם
          תודה

          אהבתי

          להגיב

          1. היי,
            הם אכן יהיו חייבים במס (לפי חישוב גב מפית שעשיתי יכול להגיע גם ל-$2,000) בהנחה וידווחו על זה כPFIC ללא שום דיווח לפני זה.

            תוכל לקרוא עוד על איך אני מדווח עבור ילדיי כאן.

            אהבתי

            להגיב
  29. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2018) – חלק 5 – רווחי והפסדי הון | המתורגמן הפיננסי
  30. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2018) – חלק 6 – הכנסות נוספות | המתורגמן הפיננסי
  31. פינגבאק: סדרת מס ארה”ב (2018) – חלק 9a – חישוב המס | המתורגמן הפיננסי

  32. היי מתורגמן אשמח לעזרה!
    אני אזרחית אמריקאית בת 28 ורק לפני שנתיים הוצאתי SSN. יש לי קופת גמל שהוריי פתחו בילדותי וההפקדות אליה הופסקו ב2010
    האם עלי לדווח על כל השנים שקופת הגמל קיימת? האם אני יכולה להעביר את מסלול השקעות הקופת גמל לקרן אמריקאית?

    אהבתי

    להגיב

    1. היי תפרנית, ברוכה הבאה.

      היות ואני מסיק שמעולם לא הגשת דוח שנתי, אני מציע לך לקרוא את הפוסט שלי על גילוי מרצון.

      לגבי קופת הגמל שההורים פתחו לך (מקווה שהודית להם על המקפצה הכלכלית), הוא רוב הסיכויים נחשב PFIC.
      השאלה היא האם היה לך בו יותר מ-$25,000 בנקודת זמן כלשהוא? בשקלים הייתי בודק אם בשנים האחרונות היה לך מתישהו יותר מ-85,000₪.

      אם כן, תעדכני אותי ואנחה אותך מה עוד תצטרכי לעשות כחלק מהגילוי מרצון.

      לגבי מעבר לקרן אמריקאית, את תוכלי להעביר את הקופה לניהול אישי ולרכוש שם ניירות ערך אמריקאיים (ממליץ על קרנות סל מחקות מדד). אבל אם תרגישי בנוח לעשות זאת, כשתעבירי לניהול אישי זה יחשב כמו מכירה של PFIC ותצטרכי לדווח על זה ולשלם כנראה מסים בפועל. אם תעדכני כמה היו סך ההפקדות וכמה הצבירה היום (מתוך הדוח השנתי או שתבקשי מהחברה המנהלת) ומתי נפתחה הקופה, אוכל לחשב לך כמה בערך מס זה יצא.

      אהבתי

      להגיב

      1. היי מתורגמןן
        ריכזתי את כל הפרטים ואשמח לשלוח לך בפרטי ולשמש גם כמקרה בוחן:) אם תרצה לפרסם כמובן..

        אהבתי

        להגיב

  33. שלום מתורגמן.
    אני מבינה שאם משקיעים בקרנות סל או קרנות נאמנות אמריקאיות, אפילו דרך בית השקעות ישראלי, אין את הבעייתיות של הקנסות שיש ב-PFIC. אבל אני לא מבינה למה. הרי אם הרעיון הוא שבארה"ב משלמים מס כל שנה על התשואה (אם ישנה) ואדם שמשקיע ב-PFIC לכאורה מנסה להתחמק מכך ולכן קונסים אותו – מדוע השקעה בקרן נאמנות דרך בית השקעות ישראלי לא מקבלת את אותו קנס? הרי זה לא ממוסה כל שנה ולכן "מתחמק" מאותו עניין, לא?

    אהבתי

    להגיב

    1. בין אם את מחזיקה קרן סל אמריקאית בבית השקעות ישראלי או אצל ברוקר אמריקאי, שניהם יחלקו לך את הדיבידנד השנתי, ותצטרכי לדווח עליו בדוח השנתי לארה"ב.
      אז בעצם אין לך כאן דחיית מס.

      אהבתי

      להגיב

        1. את מחשבת כמה מס את צריכה לשלם על הדיבידנדים בארה"ב, ומשלימה ל-25% לישראל.

          (זה בגדול, בפועל גם שאר ההכנסות עלולות להשפיע).

          אהבתי

          להגיב

          1. אבל אם זה דרך בית השקעות ישראלי יורידו לי 25% מס במקור, אז איפה פה ההשלמה? האם הכוונה שמטפלים בזה דרך בקשת החזר מס? או שאני מראה לבית ההשקעות את המס ששילמתי לארה"ב ואז בעת המשיכה כבר יורידו רק את ההשלמה ל-25%?

            אהבתי

            להגיב

            1. כנראה שדרך החזר מס אם מורידים לך באמת 25% לממשלת ישראל (כי אין ניכוי במקור ל-IRS לאזרח אמריקאי).

              אין לך איך להראות את המס ששילמת לארה"ב, כי הם יבקשו לראות משהו רשמי כמו הדוח 1040 שלך.

              אבל החזר תקבלי רק אם שילמת ממש מס בפועל לארה"ב. אם נגיד כל הדיבידנדים נכנסים לך תחת הניכוי הסטנדרטי, או שאת במדרגה של 0% של הדיבידנדים, או שיש לך החזרי מס בגין לימודים/ילדים, למשל.

              אהבתי

              להגיב

  34. בעקבות כל מה שכתוב כאן אני מעבירה את כל החסכונות שלי להשקעה בארה"ב (גיליתי של-Charles Schwab יש חשבון brokerage שמיועד ל-expats. זה נהדר כי רבים מהבנקים שם עושים בעיות לכאלו שמתגוררים מחוץ לארה"ב, וזה מיועד לאנשים כאלו ולכן לא צפויות בעיות בכלל! https://international.schwab.com/public/international/us_investing) ובנוסף אשקיע כספים חדשים שיכנסו במניות ישראליות באופן שאצור לעצמי מעין קרן סל בלי להסתבך עם PFIC.
    השאלה שנותרה לי היא מה לעשות עם קרן החירום שאני רוצה לשים בצד. האם השקעה בפק"מ דרך הבנק נחשבת השקעת PFIC? אולי יש פתרון אחר?

    אהבתי

    להגיב

    1. זה מאוד דומה למה שאני עשיתי. קחי בחשבון שאת יכולה לקנות פשוט קרנות אמריקאיות דרך בנק או בית השקעות ישראלי, זה יותר פשוט אך גם לרוב עם עמלות יותר יקרות.

      לגבי פק"מ בבנק זה לא נחשב PFIC.

      אהבתי

      להגיב

      1. מה שהכריע את הכף בהעברת הכסף לארה"ב היה השילוב בין העמלות והיכולת לקבל טופס שנתי מהבנק האמריקאי ולהמשיך לדווח עצמאית. אני יכולה לומר שהתהליך מול Schwab היה ממש נעים ונח ובנתיים אני מאוד מרוצה ובכלל לא חושבת שהיה יותר פשוט לעשות את זה בארץ. אגב, החשבון שלי שם הוא עם 0 עמלות. ניתן אפילו לקנות ETF שלהם בלי לשלם עמלות (זה דומה לקרנות של Vanguard ועד כמה שהבנתי אין יתרון לאחת על פני השניה). אם קונים ETF לא שלהם העלות היא 4.95$ לפעולה. נשגב מבינתי איך הם מרוויחים משהו מזה.
        תודה רבה על התשובה לגבי פק"מ. האם יש מוצרים נוספים שאפשר לקנות דרך הבנק שהם לא PFIC? וכן, האם כל ני"ע דרך הבנק אוטומטית נחשב PFIC כי זה עובר דרך הבנק לאיזו חברה שהיא PFIC?

        אהבתי

        להגיב

        1. כשאת קונה קרנות של שוואב הם מרוויחים מדמי הניהול בקרן, ולכן מעודדים אותך לקנות את קרנות הבית על ידי מתן פטור על עמלות ק/מ.

          אגב, איך את מעבירה לשם דולרים לרכישות חדשות?

          בבנק ישראלי ניתן לקנות כל מניה, אגח או מוצר אחר בתנאי שהוא לא קרן נאמנות, קרן סל, ריט או סטארטאפ וזה לא נחשב PFIC.

          לא הבנתי את שאלתך האחרונה, אבל בגדול מסתכלים על מה את מחזיקה ולא איפה.

          אהבתי

          להגיב

            1. בזמנו השתמשתי בCovercy כדי להעביר כספים לחשבון ההשקעות שלי ב-TD Ameritrade. עשיתי חישוב, שעד 38,000 שקל כדאי לי להעביר דרכם ולא דרך הבנק. אם אני לא טועה קוברסי לוקחים 39 שקל פיקס על ההעברה, אבל איפה שהם מרוויחים באמת זה במרווח ההמרה שעומד על 1.1%. מרווח המרה היא עמלה נסתרת שלא נגבית ישירות, אלא דרך זה שהדולר שאת רואה נמוך יותר מהדולר האמיתי.

              מאז גיליתי דרך אחרת, מעט יותר מסובכת אך זולה משמעותית מכל האופציות. אנחנו מדברים על סדרי גודל. אני מדבר על לפתוח חשבון באינטראקטיב ברוקרס.
              ישנם שתי דרכים לפתוח שם חשבון, אחד זה ישירות מולם, ואחד זה באמצעות מתווך ישראלי/קפריסאי בשם Mexem או אינטראקטיב ישראל. באינטראקטיב לחשבונות שקטנים מ-$100,000 יש עמלה חודשית מינימלית של $10 שמתקזזת עם פעולות. עמלת המרה היא $2, ועמלת ק/מ $1.
              דרך המתווך יש פטור של עמלת המינימום החודשית אך העמלות השונות מעט גבוהות יותר. אם מצטרפים למתווך דרך קבוצת רכישה של דיבידעת ניתן להגיע לעמלות נמוכות מאוד, כאשר עמלת המרה עומדת על 10 שקלים, ועמלת ק/מ היא $1.4. צריך לשים לב שכמו בכל עבודה עם מתווך, נוסף סיכון. אני לא אומר בהכרח שעבודה באמצעות המתווך מסוכנת, אלא שבאופן מובנה כל מתווך מוסיף עוד אנשים שיש להם גישה לכסף שלך.

              בכל מקרה, ללא קשר במי בוחרים, החשבון עצמו נפתח בחברת אינטראקטיב ברוקרס העולמית.

              התהליך שאני עושה כל חודש הוא כזה:
              מעביר שקלים מחשבון הבנק הישראלי שלי לחשבון בנק של אינטראקטיב בסיטי בנק בתל אביב, כלומר העברה בתוך הארץ (ולפי העמלות שאני משלם לבנק שלי זה בחינם). עוד באותו יום אני רואה את השקלים בחשבון שלי באינטראקטיב. אני ממיר אותו לדולרים בעלות של 10₪. את הדולרים אני מעביר העברה פנימית בתוך ארה"ב לחשבון שלי בTD Ameritrade שם אני רוכש איתו ניירות ערך (יש שם רשימה של ניירות ללא עמלת ק/מ שאני אוהב ורוכש).
              אבל האמת שהצעד האחרון ממש לא נדרש. בעמלה של $1.4 זה זיל הזול ואכן לפעמים אני גם פשוט קונה ישירות בחשבון אינטראקטיב שלי.

              אם תרצי שארחיב יותר על כל אחד מהצעדים או החשבונות אשמח.
              מדובר פה בסוף בשיקולים של סיבוך לעומת עלות.

              אהבתי

              להגיב

  35. מתורגמן יקר 🙂
    אז אחרי שלל דיווחים, TAX החזרי לימודים, FBAR ושלל מיני תובנות ודיווחים הגיע השאלה שמלכתחילה הביאה אותי למצב הזה.
    אני עומד בכל תנאי הדיווח בארץ ובארה"ב, תודה לך!!!
    עכשיו אני מעוניין לפתוח תיק פאסיבי עצל ופשוט, להפריש אליו כל תקופה כסף שנחסך מהמשכורת בבנק.
    האם יש מקור מידע שתוכל להכווין אליו בנושא?
    1) IB או גוף פיננסי בארץ ולמה? מהבנתי נוטה ל IB אבל הייתי שמח להבין לעומק וגם איך זה נעשה בפועל
    2) איך מעבירים ומושכים את הכסף בקלות ומבלי להישחט בהחלפה
    3) האם מבחינת דיווח בארץ וIRS צריך משהו מעבר לFORM 1099 של סוף שנה?
    4) האם כדאי לפתוח חשבון בנק אמריקאי ולהוציא ויזה? ואיך? איך עושים זאת בלי כתובת? (לצבור קרדיט סקור גם עניין ממה שהבנתי)

    המון תודה שוב

    אהבתי

    להגיב

    1. היי תודה רבה על כל המחמאות! שמח שיכולתי לעזור לך להתארגן מול ה-IRS.

      שאלה 1:
      יתרונות ל-IB: עמלות נמוכות משמעותית, אין ניכוי מס במקור על דיבידנדים (דחיית מס, תצטרך לשלם לישראל את ההפרש מהחבות שלך לאמריקאים עד סוף ינואר של השנה שאחרי שנת המס).
      חסרונות ל-IB: יחייב אותך להגיש דוח שנתי כל שנה גם לישראל _(כאן תוכל לראות איך אני עושה זאת). עלות של זמן או תשלום ליועץ מס.
      יתרונות לחשבון השקעות בארץ: יש ניכוי מס במקור על דיבידנדים ולכן אין חובת הגשה של דוח שנתי
      חסרונות: יקר!

      שאלה 2:
      אני מניח שאתה מדבר על IB. ככה זה עובד אצלי – אני מעביר העברת זה"ב בשקלים מהבנק שלי לחשבון של סיטיבנק בתל אביב ששייך ל-IB. בד בבד אני מעדכן את IB במערכת שלהם שאמור להיכנס הפקדה על חשבוני. מאוחר יותר באותו יום אני רוןאה את זה שם בחשבון שלי. עלות – לי חינם, לרוב זה יעלה 5.90 ש"ח. יש אפשרות גם לעשות העברת מס"ב (IB מתריאים שלא כדאי), אבל מניסיון של כל מיני אנשים אם מעדכנים אותם שאמור להיכנס הסכום הזה אז הוא אכן נכנס, לפעמים בעיכוב של יום או יומיים. במס"ב ברוב החשבונות אין עמלה על העברה.

      לאחר שהשקלים מזוכים אצלי אני ממיר לדולר בעלות של 10 ש"ח (אם יש לך מעל $200,000 אז זה יעלה לך טיפה יותר). לאחר ההמרה אני רוכש ניירות ערך בעלות של $1.4 דולר (זו העמלה המינימלית, זה בגדול 0.9 סנט למניה).

      שאלה 3:
      טופס 1099 מספיק ל-IRS וגם לארץ. יכול להיות יור תנוח לעבוד עם הדוחות של IB שניתן להפיק ב-Client Portal שלהם.

      שאלה 4:
      אני בהחלט ממליץ, לכרטיסי האשראי האמריקאיים יש בונוסי חתימה חלומיים. זה לוקח מעט זמן עד שצוברים קרדיט סקור אבל זה שווה את זה.
      בלי כתובת, ניתן לעשות רק עם נוכחות פיסית או דרך שירות שעולה כמה מאות דולרים. אם יש לך כתובת של קרוב/חבר שאתה סומך עליו זה תוכל להוציא את הכרטיס מהארץ.
      זה סוג של ניסוי וטעייה, אני יכול להגיד לך שקודם הוצאתי כרטיס מסוג Secured של CapitalOne, הייתי צריך לתת בטחון של $200 ואז הם נתנו לי כרטיס עם לימיט של $350. לאחר כחצי שנה הם העלו את הלימיט ל-$650 וזה די תקוע שם. את ה-200 הם עדיין שומרים, אם אני רוצה אותם בחזרה אני צריך לבטל את הכרטיס אבל זה יפגע לי בקרדיט סקור אז כרגע נמנע. הקרדיט סקור שלי התחיחל ב-580 אחרי מחזור החיוב השני, ואחרי חצי שנה הגיע ל-680 שזה בינוני וניתן להוציא כרטיסים יותר טובים. מעל 720 כבר ניתן להוציא את הכי שווים.
      מאז הספקתי להוציא עוד 2 כרטיסים עם לימיט מצטבר של $22,000 שגם בונוס החתימה עליהם מימן לנו כמה לילות במלון נחשב בחופשה האחרונה שלנו (כרטיס Amex Hilton Honors).
      אם תרצה להצטרף לכל אחד מהכרטיסים הללו, אשמח שתיצור איתי קשר ב-fintranslator1040@gmail.com ואשלח לך הזמנה (אני מקבל עמלת הפנייה אם מצטרפים דרכי).
      מה שחשוב לוודא הוא שאתה תעמוד בתנאים כדי לקבל את הבונוס (לרוב זה משהו בסגנון של צריך לחייב בכרטיס כמה אלפי דולרים [2000-5000] בפרק זמן מסוים [חודשיים-שלושה]).

      אם אתה מתכנן טיול בקרוב ל"מולדת" תקפוץ לאחד הבנקים הגדולים ותפתח שם חשבון, לרוב הם יביאו לך כרטיס אשראי עם לימיט של כמה אלפים בודדים בלי בטחונות.
      לבסוף כדאי לך לקרוא את המגה שרשור הזה בפורום הסולידית ותלמד מחוכמת ההמונים.

      לעוד שאלות, כמובן שזמין כאן.

      אהבתי

      להגיב

      1. מדהים!!!
        אחרי פתיחת התיק ב IB והעברת הכסף מהבנק בארץ אליהם דרך סיטי בנק.
        אתה רוכש מניות ומנהל אותם דרך הפלטפורמה של IB.
        לאיזה חשבון בנק מקשור התיק, לישראלי או לאמריקאי?
        אם אני רוצה להנזיל/למשוך או לקבל דיבידנטים לאיזה חשבון עובר הכסף מ IB?
        האם אני יכול לבחור ולשנות חופשי? האם זה חוקי בכלל?

        אהבתי

        להגיב

        1. קודם אני ממיר את השקלים לדולרים ואז אני רוכש ניירות.

          לא בטוח למה התכוונת באיזה חשבון בנק החשבון מקושר. החשבון הוא חשבון ברוקר אמריקאי, כך שבתור ישראלי זה נחשב לך כחשבון זר.

          הדיבידנדים נכנסים לחשבון שלך באינטראקטיב. כנל אם אתה מוכר ניירות. הכל נשאר שם בצורה של מזומן. אם אתה רוצה אתה יכול להמיר לשקלים ולהעביר החוצה חזרה לחשבון בנק הישראלי שלך (כל בנק על שמך, לאו דווקא זה שהעברת ממנו בהתחלה). העברה כזאת היא חינם אחת לחודש ו-$10 לכל פעם נוספת.

          אהבתי

          להגיב

          1. התחיל והודה לך שוב מיליוני פעמים הרבה בזכותך, דיווחתי למולדת, קיבלתי החזר על לימודים, פתחתי חשבון וקיבלתי אשראי, פתחתי חשבון בIB והעברתי כספים ( בזהב ולא מסב -__- חחחח).
            אחרי שבירת ראש הגעתי, לא יודע אם בצדק או לא, למסקנה שעדיף IB מבארץ גם אם זה יעלה לי דיווח שנתי עם רו"ח (אנסה ללמוד בעצמי ואשמח לשתף פה במידה ואצליח).

            יש לי שאלה פרוצדורלית בשביל להרגיע את עצמי לפני שאני קונה לראשונה כאזרחי אמריקאי החי בישראל.
            בהנחה ואני משקיע בטקטיקת שגר ושלח (2-3 עוקבי מדד ואגח אחד), האם למעט להעביר לרו"ח האמריקאי והישראלי את ה 1099 בסוף שנה וכמובן לאזן יש עוד מרכיבים שאני מפספס? אני מתכנן לקנות ולהחזיק אבל אני מבין שהכל מפריש דיבידנטים וגם עם DRIP אתה עדיין ממוסה.
            תוכל להמחיש לי כיצד ההתעסקות עם התיק במהלך השנה תראה בהינתן מה שתיארתי?

            אהבתי

            להגיב

            1. זה ההתעסקות שלי:
              כל חודש מעביר כסף ל-IB, קונה ניירות ערך.
              כשנכנסים דיבידנדים פעם ברבעון – קונה ניירות ערך.

              בסוף שנה לוקח את ה-1099 וממלא את הדוחות השנתיים כאן ובארה"ב.
              זה פחות או יותר הסיפור.

              אגב, אם רוצה לראות דוגמא שלי למילוי דוח יכול לראות כאן.

              אהבתי

              להגיב

  36. תודה על הבלוג הנהדר מידע חשוב.
    יש לי שאלה אשמח אם מישהו יכול לענות
    אני אזרח אמריקאי עצמאי, ושכיר במשרה מאוד חלקית.

    חשבתי שבתור עצמאי כדאי לי להפקיד כל שנה 18000 שקל לקרן השתלמות לטווח ארוך מאוד 30 25 שנה כדי לחסוך לגיל פרישה.
    האם בגלל שאני אזרח אמריקאי יותר משתלם לי להפקיד את הכסף הזה לקרן הפנסיה ולא לקרן השתלמות בגלל המס שאצטרך לשלם לirs על קרן ההשתלמות.
    ‏
    האם יש קרן השתלמות ספציפית שכדאי לי לפתוח או שכולם יהיו חייבות במס מבחינת ה irs?
    ‏
    ‏ יש לי גם קרן השתלמות מהעבודה כשכיר שלפי מה שקראתי פה יש כמה דרכים שאפשר לעשות כדי לשלם פחות מס.
    ‏עדיין לא הגשתי דוח שנתי.
    ‏

    אהבתי

    להגיב

    1. לדעתי בתור בעל עסק, מאוד מומלץ לך לדבר ולעבוד עם איש מקצוע.

      אני רק אציג את השיקולים השונים:

      1) בקרן השתלמות בניהול אישי בו אתה רוכש ניירות אמריקראים על מדדים, אתה תקבל טופס 1099 בכל שנה ותוכל לדווח על הדיבידנדים בדוח המס האמריקאי.
      2) מאידך ישנו סיכוי קטן שחשבון כזה יוגדר כ-Grantor Trust וזה תסבוכת רצינית. בגלל זה חשוב לדבר עם יועץ מס.
      3) השיקולים הללו קיימים גם בקרן פנסיה במעמד עצמאי

      אהבתי

      להגיב
  37. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2019) – חלק 5 – רווחי והפסדי הון | המתורגמן הפיננסי
  38. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2019) – חלק 6 – הכנסות נוספות | המתורגמן הפיננסי

  39. מתורגמן שלום!!

    שמעתי על "פתרון" לעניין החזקת הקרנות הישראליות – למכור את הקרנות רגע לפני סוף שנה וכך לא לדווח עליהם.

    מכיר? האם זה באמת מגן עלי או שבכל מקרה אני מחיוב לדווח גם אם לא החזקתי בקרנות לתאריך הדוח?

    תודה

    אהבתי

    להגיב

    1. לא יודע מי אמר לך את זה, הוא טועה בגדול.
      על כל מכירה צריך לדווח בדוח השנתי.

      במקרה של PFIC יש מצבים שצריך לדווח גם אם לא מכרת, אבל אין ספק שאם מכרת זה גורר דיווח.

      אהבתי

      להגיב

      1. רואת חשבון שמגישה דוחות עבור אזרחים אמריקאים….. היה נראה לי מוזר לאור מה שכתבת פה, מצד שני זה לא הדבר הראשון שנתקלתי בו שהיא מכסתחת

        בכל מקרה תודה

        אהבתי

        להגיב

        1. יכול להיות שהתכוונה למכור בסוף שנה ולקנות מחדש בינואר?
          זה לא ימנע דיווח אבל כן ימנע את המיסוי הדרקוני, וגם ימנע את חוסר ההתאמה בין המס הישראלי לאמריקאי.

          אהבתי

          להגיב

          1. אוקי, אז אשמח להסבר איך זה ימנע את המיסוי, הרי אני מדווח על שנה שעברה, איך קניה מחדש בינואר מונעת את המס? נשמע כמו פתרון קל, לא?

            אהבתי

            להגיב

            1. היא לא מונעת מיסוי. היא מונעת מיסוי דרקוני.
              אתה עדיין תמוסה 25% בישראל, ואם אתה במדרגת מס יותר גבוהה בארה"ב אז תשלים לארה"ב (פוטנציאלית עד 37% – אבל יש גם מדרגות של 10%, 12%, 22%, 24% שלא תצטרך להשלים לארה"ב – הכל תלוי בהכנסה שלך).

              מה שכן היא תמנע את המיסוי האוטומטי בארה"ב של 37% שיש כאשר מוכרים אחרי כמה שנים + ריבית על המס לפי כמות השנים שעברו מהקנייה.

              הכי גרוע בשיטה הזו, היא שאתה לא נהנה מריבית דריבית כי אתה ממוסה על הרווחים שלך כל שנה (ומשלם עמלות קנייה ומכירה). לא עדיף פשוט להחזיק ETF אמריקאיים?

              אהבתי

              להגיב

  40. היי מתורגמן אשמח לעזרה,

    קיבלתי גרין קארד בנובמבר 18 ויש לי קרנות נאמנות מתחילת – אמצע 2018 ולא ידעתי על הבעיתיות שבהחזקה שבהן.
    לאחר שקראתי פה (והתבלבלתי לגמרי 🙂 ) אשמח לעזרתך – האם אוכל לשלוח לך את כל הנתונים שלי ותעזור לי מבחינת מה כדאי לעשות? אני רוצה להיפטר מהם אבל לא יודעת מתי יהיה כדאי לעשות את זה וגם לא יודעת איך לחשב את המס ולדווח למס האמריקאי אחר כך.

    תודה

    אהבתי

    להגיב

    1. שלום וברוכה הבאה,

      אשמח לעזור לך.
      תשלחי לי אל
      fintranslator1040 אצל ג'ימייל נקודה קום
      פירוט של כל הרכישות שעשית (תאריך, מס' נייר, ערך בקניה) ואחשב לך.
      אשמח אם נוכל גם לפרסם את התוצאה כאן לדוגמא (בלי פרטים מזהים כמובן).

      אהבתי

      להגיב

  41. שלום המתורגמן,
    תודה רבה על כל המאמרים ובמיוחד הזה שמאוד נוגע אלי.
    אני אזרח ארצות הברית וגם ישראלי וגם תושב חוזר (לעוד כ 4 שנים אם זה משנה)
    .סליחה (in advance) על שגיות כתיב. 🙂

    כמה שאלות אם אפשר:
    1. פתחתי קופת גמל להשקעה ובחרתי ב מסלול S&P 500 מחקה. האם הכול בסדר מבחינת PFIC כי זה מסלול אמריקאי ולא צריך דיבואח?
    2. האם עדיף לפתוח ולהשקיעה במדד הנייל בדרך אחרת (שדמי ניהול יהיו יותר נמוכים (כרגע אני משלם 0.55%) והקופה היא חדשה. אם כן, דרך איפה הייתה ממליץ להשקיעה?
    3. האם בכלל עדיף לי להשקיע בארצות הברית (פתחתי חשבון ב Fidelity – ROTH IRA) וקניתי מספר מדדי VOO. האם כדי לפתוח חשבון אחר שהוא לא IRA (בעיקרון זה יהיה לחיסכון ארוך תווח אך אולי יצתרך את הכסף בעתיד). 
    4. קראתי את כל הפוסט ורק לבדא שהקופות האלו הם לא נחשבות ל PFIC: קרן השתלמות (שכיר), קרן פנסיה (שכיר), חיסכון לכל ילד (הם במסלול מנייתי – ילדים גם הם אזרחי ארצות הברית).
    תודה מראש
    דני  

    אהבתי

    להגיב

    1. היי וברוך הבא,

      1. לפי הקונצנזוס, קופת גמל להשקעה נחשבת PFIC ללא קשר למסלול.
        גם אם תסתכל פנימה לנכסים במסלול, תראה שהרוב שם זה קרנות נאמנות ישראליות שהן בוודאות PFIC.

      2. יש לך את קרן הסל VOO שנסחרת בניו יורק, אם תקרא את המסלול הפשוט אל העושר, אולי תחליט שעדיף לך VTI שמשקיעה בכל המניות האמריקאיות ולא רק ב500 הגדולות. את הנייר תוכל לקנות דרך הבנק שלך, בית השקעות ישראלי, או ברוקר אמריקאי. הבנק הכי פשוט אבל הכי יקר, ברוקר אמריקאי זה מעט מסובך אך הכי זול.

      3. זה בדיוק מה שכתבתי ב2, כן הייתי ממשיך להפקיד לROTH כל שנה עד המקסימום, ואם יש לך יותר אז אכן לתיק השקעות רגיל עם VOO או VTI או כל תיק השקעות אחר שתחליט.

      4. השתלמות ופנסיה כנראה שלא (אף אחד לא אמר שכן ואף אחד לא אמר שלא, בפועל אף אחד לא מתייחס אליהם כPFIC). חיסכון לכל ילד הוא מבוסס על קופת גמל להשקעה (אם בחרת בקופת גמל) ולכן הוא כן PFIC. כתבתי על ההיבטים השונים של זה, כאן (כולל איך אני מדווח על זה עבור ילדיי). אם מדובר בתוכנית חיסכון זה לא PFIC.

      אהבתי

      להגיב

    2. היי,
      קורא הדוק ובגדול בזכותך השלמתי את חובותיי לדוד סם שנפל עליי השד יודע מאיפה.
      החלטתי (קראתי את הבלוג שלך והסולידית) בכל זאת להשקיע בתור אזרח אמריקאי דרך פסגות. האם תיהיה לי גישה דרכם למוצרים שהם לא pfic? כמו ונגארד?.
      האם אוכל בתור אמריקאי לבנות תיק השקעות סולידי שאינו pfic דרך פסגות? האם יש רשימה של קרנות כאלו ו/או דרך ודאית לזהות אותן?
      המון תודה שוב!!!

      אהבתי

      להגיב

      1. היי, דרך פסגות תוכל לקנות ETF של ואנגארד ללא בעיה. גם לפסגות יש את עמלת המרת המטח הטובה בישראל (0.1%) אז בחרת טוב (יש גם ברוקרים אמריקאיים יותר זולים).

        אתן את המדדים העיקריים שניתן לרכוש:
        VT – מדד המניות העולמי
        VTI – מדד המניות האמריקאי
        VXUS – מדד המניות החוץ אמריקאי

        בתוך VT היחס בין VTI ל-VXUS היא 56:44 כרגע (לטובת VTI).

        בגדול כדי שתוכל לזהות, אז תצטרך להעמיק בprospectus של הקרן ולוודא שהdomicile שלה היא ארה"ב.

        אהבתי

        להגיב

  42. היי, תודה על התשבות.
     1. חשבתי שקראתי פו שאם המסלול הוא אמרקאי, הרי S&P 500 הוא נחשב אמרקאי, לא? שזה לא נחשב ל PFIC. תודה על ההבהרה ואני יסגור את קופת גמל להשקעה בשביל לא להיסתבך אם ניירת. 
    2. תודה קראתי תמאמר על VTI וישכול.. :). אז אם היבנתי נכון, בשביל שלא יחשב כי PFIC, אני יכול לקנות את אותם מדדים (VOO או VTI) רק דרך ברוקר ישראלי/ אמריקאי או בנק ולא דרך קופת גמל להשקעה? יש לך אולי המלצה על ברוקר ישראלי ואמריקאי?
    3. תודה
    4.  תודה, יתחיל לדווח (זה קטן בנתיים אומנם אבל..)
    5. שאלה נוספת אם אפשר. 5-6 שנים האחרונות, עשיתי דיווחי מס דרך accountant שעשתה לי כשחיינו בארצות הברית. האם אתה ממליץ שיתחיל לעבוד אם רואה חשבון מקומי ואחד שמבין במיסוי ישראלי כמובן וגם אמריקאי? בזמנו עשיתי בירור קטן והעלות של לעשות את זה אם מישהוא פו כ 2000 שקל לאומת $150 שאני מישלם לראות חשבון מארצות הברית.
    6. האם צריך לדווח על פנסיה, קרן השתלמות בדיווח שניתי על 1040?
    שוב תודה רבה!
    דני

    אהבתי

    להגיב

      1. אם תסגור ותהיה ברווח, תצטרך לשלם מס מסוים לאמריקאים. אשמח לבדוק לך את העניין אם תשלח לי את מצב הצבירה הנוכחית וכן את רשימת ההפקדות שלך ותאריכים למייל fintranslator1040@gmail.com

      2. בישראל יש לך את אקסלנס/פסגות/IBI/מיטב דש. להבנתי פסגות הכי עדיפה כרגע לרכישה של ניירות בדולרים, בגלל עמלת ההמרה הכי זולה ביחס למתחרות. לגבי הקנייה כולן לוקחות 5-10 דולר פר רכישה.
        בחו"ל הכי כדאי לך אינטרקטיב ברוקרס דרך קבוצת דיבידעת, אך דע שכנראה תצטרך להגיש דוח שנתי גם בארץ בעקבות כך. אם תרצה אשים כאן לינק להצטרפות להסכם עמלות של הקבוצה הזו.

      3. אם אתה גר בארץ, עדיך לך לעבוד עם מקומי, הם מבינים הרבה יותר בנושאים שקשורים במגורים בחו"ל. לדעתי הרו"ח שלך יתחיל לקחת יותר אם ידע שאתה כבר לא גר בארה"ב.

      4. ישנם שתי גישות עיקריות:
        א. לא לדווח כלום עד לפדיון, וכשמתחילים לקבל קצבה, מדווחים על החלק שהוא הפקדות מעסיק ורווחים
        ב. לדווח כל שנה על הפקדות המעסיק כשכר לכל דבר, ובעת משיכת קצבה לדווח רק על חלק הרווחים.

      אהבתי

      להגיב

  43. Hi, I hope English is okay as it is much easier for me. You are welcome respond in Hebrew.

    The Kupat Gemel Le Hashkaa was just recently openned (half a year or so) and has a total of about 3000 Shekels invested. 2,500 of which was just deposited last week or so. So there shouldn't be much if any profit. Please let me know if still do send the details to your email to confirm (thanks!). 
    Sorry just to take a step back. From Israel I would like to invest using Shekels while still be out of the PFIC mess. Is there a way to invest using one of the mentioned brokers to purchase (VTI/ VOO etc.) in Shekels and not to fall under the PFIC?
    She actually knows that we are no longer live in the US. 🙂 I guess I will have to decide when the time comes (for next year taxes) whether to switch to someone local. Meanwhile, I will dig through your great posts to get more info on what needs to be reported, which will help me get her all the info she will need. Essentially, I will just need to start reporting on Pension and Keren Hishtalmut (depending on your feedback on the next point), the "Hisahon le kol eled" (will follow your examples).   
    So if I am not using the whole "Foreign credit", it is better than, to report (employer contributions) for Pension and Keren Hishtalmut every year now and thus utilize the foregin credit to the max. Then not bother with it upon withdrawal. In the future, and in case and I will be over the alloted Foregin credit, and will seize reporting the the employer's contributions. Could that create a problem that it was reported for some years and than not?   
    "Keren Hishtalmut" – I know it is not recomended to withdraw the money once it is due to open, due to the growth which is tax free. In case and I do decide to withdraw the money, what will be my tax obligations for the US? 

    Again, thank you very much for your answers and help!Dani

    אהבתי

    להגיב

    1. אין בעיה עם אנגלית, אני אענה בעברית למקרה שחלק מהקוראים כאן מתקשים עם אנגלית.

      תוכל לפרסם את תאריכי ההפקדה ואת הסכומים ואפשר שתשיג צבירה עדכנית מהאזור אישי שלך באתר של הקופה, או שפשוט נחשב לפי צבירה של 3000.

      אין דרך להשקיע ללא המרה לדולר, ושזה לא יהיה PFIC.
      אולי אצל מנהל השקעות, אבל חבל לשלם לפחות 1% בשנה דמי ניהול. (כי כל מה שהוא יעשה זה להמיר לדולר ולקנות עבורך).

      לגבי פנסיות, אם אכן יש עודף של זיכוי מס זר בהחלט כדאי להכניס הפקדות המעסיק להכנסה הכוללת. אבל לזכור שזה החלטה שלא תוכל לשנות בהמשך.
      לגבי דיווחי עבר שלא דיווחת הפקדות מעסיק, הייתי מתקן רק אם ידרשו ממני בגלל ביקורת. פשוט תתייחס בעת הפקדון כאילו כן דיווחת, כי ככל הנראה גם לא היית חייב במס באותם שנים אילו היית מדווח.
      עם קבלת הקצבה עדיין תצטרך לדווח על הרווחים (some bother).
      לא הייתי מזגזג עם זה, תקבל החלטה היום ותישאר איתה עד הסוף.

      לגבי משיכת קרן השתלמות, אותו עיקרון. אם תדווח על הפקדות מעסיק בזמן ההפקדה, תצטרך לדווח רק על הרווחים בעת הפדיון.
      אם לא, תצטרך לדווח על כ-75-80% ממה שפדית שזה הפקדות מעסיק פלוס רווחים.

      אהבתי

      להגיב

  44. Hi Fintranslator,
    Thanks!

    Sent you an email about the Kupat Gemel Le Hashkaa. 
    In regards to investing. If I need to exchange currency anyways, why not just invest everything in the US (meaning directly using Fidelity or Vanguard)? There is no fee to purchase and "Amlot" are very minimal (I think it is 0.03% "Expense" for VOO/ VTI). Am I missing something besides the fee to transfer the money to US bank account (I guess here the IBI can be usefull for that)?
    Thanks again!Dani 

    אהבתי

    להגיב

    1. היי, זה כנראה הפתרון הכי טוב.

      אני מניח שהתכוונת IB (אינטרקטיב ברוקרס) ולא IBI.

      רק שים לב שאם יש לך חשבון זר אתה תצטרך להגיש דוח שנתי גם בישראל (על כלל ההכנסות שלך, לא רק מאותו חשבון).

      אהבתי

      להגיב

  45. Hey,
    Yes, I meant IB but not to invest there but rather use them to convert and transfer money to US bank. So just to confirm, if I have ROTH IRA in US of course, I still need to report to in Israel? If yes, at what point it needs to be reported (upon withdrawal or prior)?
    Lastly, I am Toshav Hozer and still have about 4 years of tax brake (not sure what it is called) but it is or at least was for 10 years for Toshavim Hozrim.
    Thanks!
    Dani  

    אהבתי

    להגיב

    1. היי, בינתיים רוב רואי החשבון הישראליים שדיברתי איתם, אמרו שלפי אמנת המס היות וזה פטור בארה"ב, זה גם פטור בארץ. היה אחד שאמר שזה לא פטור לגמרי אבל דחוי מס עד להוצאת הכספים בפועל.

      אהבתי

      להגיב

  47. הי, תודה רבה על ההתראה! פוסט מעניין.
    עד כמה רחוק זה מגיע? במידה ואשתי לעתיד בעלת אזרחות אמריקאית וברשותי תיק השקעות פסיבי, קרנות מחקות סטנדרטי, בחשבון לא משותף. האם מישהו יודע להעריך אם עליי לחשוש מעניין המיסוי בעתיד?
    תודה מראש!

    אהבתי

    להגיב

    1. זה לא מגיע רחוק, אל תדאג.
      אם יש לכם תכנון להכנסי אותך למערכת המס האמריקאית (לפעמים זו הדרך היחידה לקבל את החזר המס בגין ילדים), אז הייתי חושב כבר עכשיו איך אתה עובר לקרנות אמריקאיות.

      אבל בהנחה ולא, אפילו מומלץ להמשיך לרשום את כל הנכסים שלכם רק על שמך (כולל דירה למגורים), וכך להחריג אותה לגמרי ממערכת המס האמריקאית.

      אהבתי

      להגיב

  48. היי, פוסט חשוב ומעניין! בעצם בנישואים לבן/בת זוג ללא אזרחות אמריקאית ניתן להשקיע רק על שמו/שמה של בן/בת הזוג ולהימנע מדיווח על רווחים לארה"ב?

    אהבתי

    להגיב

    1. נכון מאוד.
      שימי לב שלא יחסך כאן כסף, כי מדינת ישראל תיקח אותו דבר ללא קשר על שם מי רשום החשבון, והמס אצלנו יותר גבוה לצערי.

      אהבתי

      להגיב

  49. היי,
    אני בן 22 והשקעתי עד כה דרך החשבון של אחד ההורים – שהוא אזרח ישראלי,
    (ניירות בבורסת לונדון דוגמת VHVE ובנוסף בלאקרוק שקלי)
    תיק בסדר גודל של 60K שקל,
    עכשיו מבין שצריך לחשב מסלול מחדש עקב היותי אזרח אמריקאי,ולהשקיע בניירות אמריקאית (למשל VT)
    העניין הוא שלא יודע אם שווה לי הכאב ראש על תיק כזה קטן,
    אז אני פשוט שוקל להשאיר אצלו את החשבון וזהו…
    מה דעתך?

    אהבתי

    להגיב

    1. בעיניי זו תהיה טעות.
      לטווח הארוך התיק יהיה שלך בין בירושה ובין בהעברת מתנה.

      בשני המקרים הללו תצטרך להנזיל הכל ולעבור לניירות אמריקאיים כדי לא להיחשף לPFIC.

      לדעתי לא כדאי להתעכב עם זה היתרון לא יהיה מהותי אלא אם כן מדובר בתקופה של 30+ שנים שאתה מתכוון להמשיך לנהל את הכסף אצל ההורים שלך.

      היתרון של להעביר אליך הוא כמובן לצבור נסיון וללמוד בסכומים קטנים שאז הטעויות ו"שכר הלימוד" יהיה קטן יותר, מאם יפלו עליך כמה מיליונים בירושה.

      אהבתי

      להגיב

  50. היי יעקב,
    תודה על ההתייחסות והעזרה!
    אז נראה לי שאנזיל עכשיו את התיק(חוסך בנוסף 4K מדי חודש) וארכוש קרנות אמריקאיות דרך חשבון שאפתח ב IB
    הרכב הקרנות VTI + VXUS ביחס של 54:56 לטובת VTI,(בדומה למה שהבאת בבלוג)
    -אשמח לשמוע מה דעתך,ואם יש אופציות נוספות שלא לקחתי בחשבון,
    בנוסף יש לי בעיה מכיוון שהטבת דיבידעת בוטלה (הקבוצה סגורה למצטרפים חדשים)
    לפתוח ישירות באינטראקטיב ברוקס ישירות זו לא אופציה עבורי,מכיוון שאיני דובר טוב את השפה,
    זה אומר שאצטרך לשלם 75 שקל על כל המרה,
    בנוסף אצטרך לשלם לרו"ח על דיווח ל IRS,
    (קשה לי הכאב ראש לדווח לבד בשפה שכרגע איני דובר אותה בצורה טובה)
    ובנוסף לדווח למס הכנסה כאן בארץ,האם כל זה כלכלי בכלל עבורי?
    אשמח לטיפים איך לעשות את זה בצורה כלכלית,
    כמו למשל מה לעשות עם 4K שאני חוסך מדי חודש,
    הרי לא ייתכן שאשלם על כך עמלת המרה של 75 שקל…
    תודה רבה!!!

    אהבתי

    להגיב

    1. נשמע שזה עדיין כלכלי עבורך.
      אם תפתח חשבון בארץ עדיין תצטרך להגיש בקשה להחזר מס כל שנה מישראל (שזה שקול ללהגיש דוח שנתי בגלל הכנסות בחשבון זר).
      אז קח בחשבון שדוח שנתי גם בארץ וגם בארה"ב תצטרך בכל מקרה.

      אולי באמת כדאי לך להמשיך דרך האבא, אבל קח בחשבון שתצטרך ללמוד את העסק במוקדם או במאוחר. לדעתי עדיף להתחיל כאשר הסכום קטן כי טעויות עולות פחות כסף. אולי שווה להישאר עוד כמה שנים אצל האבא עד שתרגיש בנוח.

      תדבר עם אינטראקטיב ישראל, אולי על הפקדה קבועה של 4000 לחודש יסכימו להפחית לך את עמלת ההמרה (שמעתי על אנשים שהשיגו עצמאית 40 או 50 שקל).

      לגבי התיק, בהנחה והיא מתאימה לך לסיבולת הסיכון (100% מניות, תצטרך בטן חזקה), ולתקופת ההשקעה (לפחות 10-15 שנים), אז זה תיק מאוד יעיל למה שאתה מנסה להשיג.

      אהבתי

      להגיב

  51. היי יעקב,
    נתקלתי לאחרונה בבלוג והוא מועיל ביותר ומעלה המון נקודות חשובות ורעיונות שלא הייתי מודע להם. המון תודה על העבודה הקשה!

    ברשותך אשאל שאלה קצת מסובכת:
    נניח שההכנסה שלך בדולרים ויש לך גישה להשקעה בקרנות אמריקאיות באופן ישיר דרך ברוקר אמריקאי.
    נניח גם שאינך אזרח או תושב ארה"ב אך כן אזרח ישראל מעבר לגיל 70.
    האם היית בוחר להשקיע בקרנות אמריקאיות למרות המיסוי או שהיית מעדיף כלי כלשהו בישראל שנותן לך פטור ממס ומאפשר לך לנהל באופן אישי (כמו קופת גמל בניהול אישי) ומשקיע בקרנות איריות של בלקרוק?
    כלומר האם אי פעם עשית את החישוב ומצאת אם אחרי דמי ניהול, עמלת העברה, עמלת שער חליפין, שינויי שער הדולר וכו' יש מכשיר בארץ שעדיין הופך את העניין לכדאי?

    תודה מראש!

    אהבתי

    להגיב

    1. מהנסיון שלי לא שווה לשלם דמי ניהול תמורת הטבת מס. לטווח קצר הטבת המס לא כזו גדולה, אז לא שווה לשלם דמי ניהול. לטווח הארוך, הטבת המס "נאכלת" על ידי דמי הניהול אז גם זה לא משתלם. בפועל, זה תלוי גם בדמי הניהול. בתיקון 190 על סכום גדול בניהול אישי אולי תקבל 0.2%, ואז זה כן שווה.

      אבל אם תחליט שלא שווה לך דמי ניהול, זה הופך להיות השטלה הקלאסית של איריות מול אמריקאיות. לדעתי משיקולי נוחות ומס ירושה, עדיפות האיריות השקליות שנסחרות בארץ.

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה רבה על התגובה!
        מספר שאלות המשך ברשותך:
        1. האם הטבת המס לא משתלמת גם במקרה של קצבה חודשית ללא תשלום מס רווחי הון כלל?
        2. האם הקרנות האיריות עדיפות בעינך גם אם יש לך את האפשרות להפוך לאזרח אמריקאי ולקבל פטור ממס ירושה (עד סכום של $5.5M)? מה לגבי עלויות המרה מדולרים לשקלים והעברה של כספים בין חשבונות אמריקאים וישראלים?

        דמי הניהול שגובים בארץ זאת גניבה לשמה. אני מניח שזה נובע מכך שהלקוחות שבויים, השוק קטן, ובתי ההשקעות בקו אחיד פחות או יותר.
        יכול להיות שכדאי להמתין לפתיחה של השוק (שנראה שעושה צעדים טובים בשנים האחרונות) ואולי לבסוף נגיע לדמי ניהול סבירים.
        3. ידוע לך מאיזה סדר גודל של סכום ניתן להתמקח עם בתי השקעות ולהגיע לדמי ניהול באיזור של 0.2%?
        יתכן שכדאי לצבור סכום גדול ואז להעביר אותו לקופת גמל בניהול אישי עם דמי ניהול נמוכים.

        אהבתי

        להגיב
          1. משיכת קצבה פטורה רק מחריפה את הבעיה, לא הרבה יודעים את זה אבל גם בזמן קבלת הקצבה משלמים דמי ניהול (זה פשוט מגולם במקדם שאתה מקבל על הקצבה).

          חסרון נוסף, הוא שבקצבה ההון שלך נעלם.

          1. אם אתה מתעתד להיות אזרח ארה"ב בשנים הקרובות וזה ודאי, אז תתחיל להשקיע כמו אמריקאי כבר מעכשיו (כלומר, לא לגעת בקרנות ישראליות או איריות).

          לגבי המתנה, זה בעייתי. בזמן שתמתין אתה עלול להפיסד הרבה יותר תשואה מחסכון כזה או אחר בדמי ניהול. מה שגם, לא בעיה לרכוש קרנות איריות או אמריקאיות מהארץ.

          1. אם תביא חצי מליון אולי (סך צבירה בקופת גמל + קרן השתלמות). לחלופין אפשר לארגן מיני קבוצת רכישה של כמה חברים, לארגן איזה 5 מליון במצטבר ולקבל את התנאים הללו על חברי הקבוצה. בכל אחד מהמקרים תצטרך לעבור בבתי השקעות ולקבל מהם הצעה ואז לחזור ולעמת אותם עם ההצעות.

          3.

          אהבתי

          להגיב

          1. בהחלט לא הייתי מודע לזה. למה הכוונה ב"הון נעלם"? אתה לא יכול להמשיך להשקיע את ההון תוך כדי שאתה מקבל קצבה?
            חד משמעית. מה שאני מנסה להבין זה אם במידה ויש לך יכולת לבחור האם להפוך לאזרח\תושב אמריקאי או לא, האם יש יתרון כלכלי (מבחינת השקעת הון) להשקיע כאמריקאי בחשבון ללא הטבת מס, לעומת השקעה כישראלי עם כלים בארץ שנותנים הטבת מס.
            הבנתי, תודה. מהבתי השקעות שבדקתי איתם, הדרישה היתה למינימום חצי מליון ש"ח בשביל לפתוח קופת גמל בניהול אישי, וגם אז זה 0.8% דמי ניהול.

            המון תודה על המידע!

            אהבתי

            להגיב

            1. הכוונה בהון נעלם, הוא שאתה מעביר את כל ההון שלך לחברת הביטוח והם בתמורה מבטיחים לך קצסה עד יום מותך וגם לבת זוג 60% קצבה עד יום מותה (במקרה של קרן פנסיה ההבטחה היא על חשבון כל העמיתים בקרן).
              אבל אתה לא יכול באמצע להתחרט ולהגיד… הבאתי לכם מיליון, עד היום קיבלתי 60,000 בקצבאות, תחזירו לי 940,000 ונהיה פיטים. ברגע שהתחלת את הקצבה, ההון נעלם.

              כמו שכתבתי, הטבות המס בישראל נעלמות אל מול דמי הניהול שלרוב הן גבוהים. אם יש לך פחות מ0.3% אז זה משהו אחר. היות שכך אני רואה את היתרונות באזרחות אמריקאית כעולות על החיסרון שלא ניתן להשקיע במוצרים כאלו בישראל.

              כיום הדרישה היא 100,000 (וזה יכול להיות צבירה משותפת של קרן השתלמות וקופת גמל), וזה מתחיל בסביבות 0.4%. עם חצי מליון הייתי מצפה לשלם 0.2% ומטה. וכמובן ניתן להתארגן למיני קבוצת רכישה, מארגנים כמה חברים, צבירה של 5-10 מליון ומקבלים 0.15-0.25 לכולם.

              אהבתי

              להגיב

              1. עזרת לי מאוד. תודה רבה.

                לדעתך, עד כמה הפער משמעותי בין להשקיע דרך קרנות אמריקאיות בחשבון ממוסה בארה"ב לעומת קרנות איריות עם 0.15-0.25 דמי ניהול?
                ידוע לך על קבוצת רכישה שמתארגנת?

                אהבתי

              2. מהמחקר שאני מכיר, לאמריקאיות יש יתרון קל עד 30 שנה, ואחריה האיריות מובילות (אבל גם זה בצורה קלה).

                לא מכיר קבוצות רכישה בהתהוות.

                אהבתי

  52. היי יעקב,
    תודה על הבלוג,עוזר מאד!
    רציתי לשאול לגבי פנסיה,
    כרגע אני בהפניקס מניות חו"ל..
    תקן אותי אם אני טועה- אני מבין ממך שלאמריקאי עדיף לנייד פנסיה לגמל בסגנון IRA
    שם אפשר לרכוש 100% ני"ע אמריקאיות,
    1. האם יש משהו שאני מפסיד במהלך הזה כגון ביטוח אבדן כושר עבודה וכו',ומה דעתך ואיך אפשר לכסות על זה?
    2.האם עדיף לחכות לצבירה גבוהה כדי לקבל תנאים טובים,הרי ממילא אני לא מושך בנתיים?
    (יש לי כרגע צבירה מאד נמוכה 10K אני בן 24)
    3.הנקודה של ערבות הדדית יש אפשרות לקבל את זה בגמל?לאור התארכות תוחלת החיים אולי זה ביטוח ששווה?
    תודה רבה!

    אהבתי

    להגיב

    1. זה מה שאני עושה אבל זה בכלל לא עדיף לכל אחד, ודורש הרבה התעסקות (במיוחד עם דיווח הדיבידנדים במצטברים שם בחשבון).
      כרגע הלמן אלדובי יצאו במסלול SP500 בפנסיה שלהם שמתוכנן להיות 100% מניות (באמצעות מינוף ה-70% ל-100%), זה עדיין לא PFIC-Free אבל רוב יועצי המס לא רואים בעיה בקרן פנסיה בהיבט הזה, זה נראה לי המסלול האידיאלי לצעירים.

      1. ניתן לרכוש ביטוח אכ"ע בשוק הפרטי, או אם אתה אצל מעסיק גדול לרוב יש לו תעריף טוב.

      2. בצבירות קטנות כל החלטה לא באמת משנה. עדיף לעשות מאמצים כשהחיסכון יהפוך להיות משמעותי.

      3. גמל זה חיסכון אישי שלך, לטוב ולרע. בכל מקרה, אם תרצה קצבה בגיל פרישה תצטרך לנייד לקרן פנסיה (לפי החוקים הנוכחיים, ישנה פעילות להפוך גם את קופות הגמל לקופות משלמות).

      אהבתי

      להגיב

  53. שלום יעקב,
    שאלה קצרה, האם היחס לקרן השתלמות IRA ולקרן השתלמות רגילה, הוא אותו יחס מבחינת אזרחי ארצות הברית?
    אם זה משנה, מתכוון לרכוש מדדי עוכבי SP500 בק"ש IRA.
    תודה
    דני

    אהבתי

    להגיב

    1. היחס של המעטפת זהה.
      מבחינת התוכן, אם אתה בIRA הייתי בוחר רק קרנות אמריקאיות, כדי להימנע מPFIC.
      כמו כן, הם ינפיקו לך 1099 כל שנה על הדיבידנדים, ולדעתי חובה לדווח על הדיבידנדים. יש לזה משמעות שכנראה צריך גם לדווח על הפקדות מעסיק (בהנחה והלכת על הגישה השנייה של לחכות עד לפדיון בשביל לדווח על הכל).

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה. כדי להימנע מ PFIC, צריך לרכוש עוקבי מדד אמריקאים ובדולרים (כמו אצל ברוקר זר) או בשקלים כל עוקב מדד (sp500) יהיה בסדר?
        במידה ויהיה בקרן השתלמות רגילה ומדדים עוקבים sp500, אין צורך בדיווח על דיווינדים?
        אני כן מתכוון או שלהתחיל לדווח שנתי על הפקדות ורווח או בעת משיכה (עוד לא נכנסתי לתכנון של מיסים ארצות הברית של 2020).
        ושוב תודה

        אהבתי

        להגיב

        1. כדי להימנע מPFIC, הקרן עצמה צריכה להיות מאוגדת בארה"ב, והיא יכולה לעקוב אחרי מה שבא לה.

          למשל VWO היא קרן אמריקאית שעוקבת אחרי שווקים מתפתחים ולכן היא לא PFIC.

          לעומת זאת, CSPX היא קרן שמאגודת באירלנד ועוקבת אחרי הSP500 והיא כן נחשבת PFIC (כי מה שמשנה זה מקום ההתאגדות).

          בקרן השתלמות "מנוהלת" (לא IRA) שעוקבת אחרי SP500 אין צורך לדווח על דיבידנדים בשוטף, לפי גישה מסוימת. לפי גישה יותר מחמירה, מדווחים כל שנה על הרווח בקרן על הנייר ללא תלות במקור עליית הערך. הרוב הולכים לפי הגישה הראשונה.

          אהבתי

          להגיב

          1. תודה! אני ילך כרגע אם הקרן המנוהלת. ההפרשים הם די קטנים בדמי ניהול. למשל הslice (קל גמל) מציאים 0.3% דמי ניהול. האם שמעתה אליהם? האם המסלול מחקה שלהם שונה מאחרים שגובהים דמי ניהול גבןהים יותר (מיטב דש היציאו 0.45%).

            אהבתי

            להגיב

            1. אתה צודק שהפער בדמי ניהול לא גדול, אבל זה לא חזות הכל.

              יש פערים אחרים ומשמעותיים יותר:
              1) אי יעילות מיסוי – בקרנות המנוהלות משתמשים לרוב בחוזים עתידיים שלפי מחקרים מסוימים מגלמים מס דיבידנים של 30% לעומת קרנות האמריקאיות שתלויות במדרגת המס שלך (עד 20%) או קרנות איריות שם זה 15%.
              2) אי יעילות מזומן – בקרנות מנוהלות שומרים כ10% מהכסף כמזומן כדי לטפל ביעילות במצטרפים חדשים ובעמיתי שמניידים החוצה. בIRA אני שומר מקסימום 10 שקלים בצד 🙂
              3) הוצאות ניהול השקעות – בקרן מנוהלת זה בין 0.08%-0.1%, בIRA זה מתחיל ב0.1% ויורד כל שנה (השנה למשל יצא לי 0.06% עם צבירה של כ400,000 שקלים, מעריך שכשזה יהיה מליון זה כבר יהיה 0.01%).

              יתרון עצום עם זאת למנוהלות, שהכל אוטומטי ואיחורים בהפקדות לא באות על חשבון תשואה.

              אהבתי

              להגיב

              1. שלום לכם. אם יורשה לי להתערב: באינפיניטי אפשר להחזיק קרן השתלמות מנייתית שהניהול שלה כמעט לגמרי פסיבי, ובניגוד לקרנות המנייתיות בחברות אחרות אחוז המניות הרבה יותר גבוה (כ-96 לעומת כ-75). אפשר להשיג שם דמי ניהול של 0.5%. זה אמנם גבוה יותר מההצעות האחרות שקיבלת (וגם שאני קיבלתי) אבל לדעתי שני היתרונות שפרטתי גוברים על כך.

                אהבתי

              2. תודה יעקוב! כל שאלה שלי אליך ושאני חושב שזהוא זה סגור (פחות או יותר), אתה שולף עוד כמה נקודות מאוד חשובות. 🙂 הצבירה שלי כרגע היא לא גדולה (סביב ה50אש שאני רוצה להאביר מאלטשולר אם דמי ניהול %0.75 לSP500 ב0.3 אם זה יהיה לslice (האם שמעת אליהם?). מאוחר יותר,כשהצבירה תגדל יותר אני יכנס לזה שוב.. אני פשוט לא כל כך מבין במיסים וניירת שאני יצתרך לעשות. תודה רבה לך על כל ההצתעויות שלך

                אהבתי

              3. שמעתי על Slice, הם נקראו קל גמל עד ממש לאחרונה.
                יש להם דמי ניהול זולים, אבל שירות לקוחות איטי יחסית, לאחרונה הוסיפו שירות בווטסאפ שאמור לשפר משמעותית את זמני המענה שלהם.

                נשמעת תוכנית סבירה בסך הכל.

                אהבתי

              5. ועוד משהו אוסיף,
                שאם הבנתי נכון, אם אני קונה מנייה של חברה ספציפית – אני מחליטה מה לעשות עם הדבידנדים והכל, ולכן הIRS יכולים עדיין לאכוף את מיסיה בדומה לנגיד לאכוף את המיסים על המשכורת החודשית שלי.
                לכן במנייה של חברה ספציפית אין את הבעיה הזו.

                אבל בחיקוי מדד – זה בעיה, שכן הקרן המנפיקה יכולה להשקיע חזרה את הדבידנדים בלי שאפילו הכסף הזה עובר דרכי. וזה כבר בעייתי.

                כן?

                אהבתי

              6. זו אכן אחת הסיבות שחוק ה-PFIC נוצר, כדי שחברות לא יוכלו לדחות את המס על רווחיהן או על רווחי אחזקותיהן.
                אז אכן הבנת נכון.

                אהבתי

          2. תודה רבה על זה!
            חיפשתי תשובה בדיוק לזה. (ע"י חיפוש המילה "מדד" בפוסט זה).

            היה לי בלבול לגבי האם המדד עצמו צריך להיות אמריקאי (כמו s&p500), וכלל זה אי אפשר להשקיע במדדים אחרים (שהיה נשמע לי לגמרי לא סביר, וגם ייתכן שלא רווחי), או שמנפיקה של הסל צריכה להיות אמריקאית.

            עכשיו אני מבינה שהמנפיקה עצמה צריכה להיות אמריקאית. וזה אכן הגיוני – כי על מנפיקה אמריקאית IRS יכולה בקלות רבה יותר לעקוב ולאכוף את חוקיה, לא משנה מה המדד.
            במקרה כזה, אם אני רוצה להשקיע בסלים מחקים מדד לאו דווקא אמריקאי – אני פשוט צריכה לבחור מתוך הקרנות האמריקאיות, קרן שעוקבת אחרי המדד שאני רוצה. (תוך שיקולים בבחירה מתוכם.)

            מקווה שהבנתי נכון.

            תודה!

            אהבתי

            להגיב

  54. שלום ( שוב 🙂 ) מתורגמן יקר ושוב כרגיל המון תודה.
    אמנה בקצרה שבזכות הפורום עמדתי בכל הדיווחים, קיבלתי החזרי לימודים, קורונה, פתחתי חשבון ב IB והצלחתי להעביר אליו בהצלחה כסף ולהמיר אותו.

    אני מבין שלא בטוח שזו שאלה לפורום הנ"ל (חיפשתי בסולידית לפני) אבל ידעת להכווין אותי אל מקורות מידע בעבר אז אני כולי תקווה.

    פה נתקעתי אולי מפחד אולי כי באמת לא הבנתי משהו , חשבון CASH פשוט (לא מארג'ין ולא כלום)
    העברתי סכום בשקלים, המרתי את כולו לדולרים, השארתי בצד עלות השימוש לשנה ליתר ביטחון ועם השאר
    דרך ה CLIENT PORTAL (כי ה TWS באמת מפחיד) רציתי לקנות לפי הטקטיקה ובתקווה לשכוח ממנו עד האיזון או שאצטרך 1099. עלפניו נראה שלא פיספסתי כלום אבל הרגליים עדיין קרות, יש מקור מידע או איש מקצוע שאפשר לעשות לפיו/איתו את הפעולה בפעם הראשונה?
    שוב המון תודה!!!!!!!!!!

    אהבתי

    להגיב

  55. אהלן מתורגמן יקר!
    הבלוג הזה הוא ממש אוצר. תודה רבה על כל המידע והסיוע.
    אני בן 30 וטרי מאוד בעניינים פיננסיים, מתחיל עכשיו את דרכי בדיווחי מס אמריקאים.

    לאבא שלי (לא אזרח אמריקאי) יש תיק השקעות מנוהל בקרן נאמנות. התיק הוא על שמו אבל מיועד לי. בימים אלה החלטתי לסגור שם את התיק ולהעביר למקום אחר. התעניינתי בהשקעה בקרן גידור.
    שאלותיי:
    1. האם השקעה בקרן גידור ישראלית המשקיעה את כספה בניירות ערך אמריקאיים ובמק"מים ישראליים נחשבת כ-pfic?
    2. האם כדאי להמשיך לרשום את התיק על שם אבא שלי? האם אפשר להירשם כמוטב בתיק מבלי שזה יגרור חבות מס?
    3. האם העברת התיק על שמי (ירושה/מתנה) מחויבת בדיווח כלשהו?

    אהבתי

    להגיב

      1. כן.

      2. כנראה שכן. לרשום מוטב לא גורר אירוע מס. לא יודע אם בתי ההשקעות הישראל מאפשרים לרשום מוטבים.

      3. אין דיווח ספציפי, אבל על מנת שבית ההשקעות לא יחשיב את ההעברה כאירוע מס, צריך לגשת למס הכנסה ולקבל מהם אישור על העברת נכסים פטורה. לפי החוק בישראל מותר להעביר בצורה פטורה תיק השקעות לקרוב מדרגה ראשונה, בתנאי שמס הכנסה משתכנעים שזה נעשה בתום לב.

      אהבתי

      להגיב
  56. פינגבאק: האם אזרחי ארצות הברית חייבים במס על החיסכון הפנסיוני שלהם בישראל?

  57. היי ותודה רבה שוב על כל הפוסטים בסדרה.
    בשלוש שנים האחרונות יש לי תיק השקעות שמנוהל בבנק. לאחרונה הבנתי דרך הפוסטים שלך את המשמעות והחלטתי להתחיל ולמכור אותו.
    הבעיה – כרגע שווי התיק הוא ~220k וברווח של 20k.
    התיק מורכב מקרנות נאמנות, ולגמרי הסתבכתי עם החישובים. ראיתי שגם הגבת שרוב רואי החשבון לא ירצו להתעסק עם דבר כזה.
    אני בבלבול רב שוקל למכור הכל ולקוות לטוב.
    אם תרצה לפרסם אותו פה בשביל מקרה בחן אשלח בכיף

    אהבתי

    להגיב

  59. שלום,
    הורי היקרים קנו עבורי מסלול השקעה בפסגות כשהייתי בן 6. המסלול נקרא "פסגות גדיש מסלול לבני 50-60". לפי המידע באתר שלהם (https://www.psagot.co.il/heb/PensionSavings/ProvidentFunds/Pages/9890.aspx) "חשיפה אפקטיבית למניות 38%". האם לדעתך זה נופל תחת ההגדרה של PFIC? אם כן, איך אתה ממליץ לתאץ מהבלאגן הזה?איך אדע כמה כדאי למכור בכל שנה לצורך העניין?

    אהבתי

    להגיב

    1. היי,

      לצערי המוצר שאתה מחזיק הוא בוודאות PFIC.
      על מנת לבחון את אסטרטגיית היציאה 😉 הטובה ביותר, צריך קודם לחשב מה הרווח שכרגע מגולם בקרן.
      האם יש לך את רשימת ההפקדות המלאה, כולל תאריכי הפקדה? ניתן לבקש זאת מפסגות. אם כן, אשמח אם תוכל להעלות לינק לצילום מסך של זה דרך שירות תמונות כמו imgur או imbb.
      כמו כן, נצטרך לדעת את הערך העדכני של הקרן (לבקש מפסגות שערוך עדכני, או שנוכל לעשות בעצמנו באמצעות הדוח הרבעוני האחרון שקיבלת מהם – או שתוכל למצוא זאת באזור האישי באתר שלהם).
      שים לב, להשחיר כל פרט מזהה לגביך. מערכת התגובות כאן מעבירה לאישורי הודעות שכוללות לינקים אז זה יתן לי גם אופציה לוודא שאין פרטים אישיים חשופים.

      אחרי שנדע כמה רווח מגולם בכל שכבה (שכבה זה הפקדה לצורך העניין), נוכל לדעת כמה מס זה יגרור אם תפדה, ונוכל לבנות אסטרטגיית יציאה.

      חשוב לציין שיש אופציה נוספת שאני לא כל כך אוהב, וזאת למכור הכל ולהתייחס לרווח כריבית בשנת המכירה. אך כמובן גישה זו היא בסיכון יותר גבוה, כי ההתיישנות לא חלה על מכירה של PFIC אם היא לא דווחה כ-PFIC.
      אם וכאשר תעבור ביקורת בגין אותה שנה (סיכוי של כ-1% לעבור ביקורת), גם אם זה קרה 10 שנים אחרי, הריבית על ה-PFIC תהיה לפי תאריך הבדיקה וזה יכול לגרור חבות מס אסטרונמית מעבר למה שתוצאת המס שנחשב היום תהיה.
      אבל עדיף קודם להתחיל אם חישוב המס על ה-PFIC, ולפי התוצאה שנקבל תוכל לשקול.
      אני רק מציג את האופציה

      אהבתי

      להגיב

        1. היי מתורגמן,
          ברשותכם אני אדחף לשרשור הזה כי אני במצב מאוד דומה: יש בבעלותי קופת גמל שהופקדו בה ~54K ש"ח בשנת הולדתי, 1991, (ההפקדה היחידה לקופה) והיום יש בה ~340K ש"ח.
          חזרתי על החישוב שעשית בפוסט, אם כי מחשבון הריבית שקישרת אליו מגיע רק עד שנת 2000 אז מצאתי מחשבון אחר ובדקתי את הריבית לכל שנה בנפרד.
          בנוסף אציין שהשתמשתי בשער היציג של בנק ישראל – זה המקור היחיד שהצלחתי למצוא שמגיע לשנת 91'.
          החישוב שלי נתן חבות מס של כ-215K ש"ח, כלומר 75% מהרווח!
          בקיצור אם מישהו לא השתכנע מהפוסט או התגובות עד עכשיו – תברחו מזה כמו מאש.
          במקרה שלי (תקן אותי אם אני טועה) אין בכלל קיזוז מס זר כי זו הפקדה לקופת גמל לפני 2008 אז הרווח פטור לגמרי ממס בישראל.
          כעת ברור לי שאני צריך ייעוץ מקצועי כדי להבין מה כדאי לי לעשות עם הקופה הזאת, אז אשמח להמלצות על אנשי מקצוע אם יש לך.
          חוץ מזה איזה עוד אסטרטגיות אפשר לשקול במצב הזה?

          תודה רבה!

          אהבתי

          להגיב

          1. היי,

            אכן סיפור מטלטל, ושמעתי עוד רבים כאלה על אנשים שכל חטאם היה השקעה במוצרים מקומיים בארצם.

            אני אפנה אליך בפרטי לגבי המלצה ליועץ מס אך אכתוב כאן שיקול נוסף שצריך לשקול בכובד ראש.

            אופציה נוספת מלבד דיווח הפדיון כPFIC הוא דיווח כריבית מהשקעה (כך זה גם מוגדר בארץ, רווחים מקופות גמל נחשבות כריביתולא רווחי הון).
            שים לב, זה לא שאתה מסתיר את ההכנסה, אתה פשוט נוקט בפוזיציה לגבי ההכנסה.

            אממה, אם לדוח רגיל יש לIRS 3 שנים לבדוק אותך (6 שנים אם מדובר בהשמטה של מעל 25% מההכנסה), במקרה של PFIC אותו שעון חול של 3 או 6 שנים לא מתחיל עד שתדווח את המכירה כPFIC, וכאן נעוץ הסיכון הגדול במהלך.

            כלומר, לא רק שהם יכולים לבדוק אותך מצי שהם רוצים אם הם יעלו על זה, המס יחושב כPFIC ובנוסף יוסיפו על זה ריבית פיגורים וקנס לפי כמות השנים שעברה מאז שדיווחת, וזה יכול להגיע לעוד 47.5% מחבות המס המקורית (או במקרה שלך עוד כ-100,000 שח).

            רק אתה יכול לדעת אם הסיכון הזה שווה לך. זה חתיכת סיכון, והייתי שוקל אותו בכובד ראש. אף יועץ מס לא היה ממליץ לך על דרך זו או אחרת, אבל אני כן מכיר כאלה שהציגו ללקוח את האופציות תוך אזהרה שכל הסיכון עליהם.

            אופציה נוספת זה פדיון לשיעורין כאשר פודים קצת בכל שנה כדי שלא תהיה חבות מס גדולה מדי בשנה מסוימת. אבל נראה לי שבגלל האופי של הריבית שמשלמים על הרווח, לדחות לא אופציה אופטימלית.

            אהבתי

            להגיב

            1. היי מתורגמן,

              אני במצב ממש דומה ועדיין בהלם מהעניין (קופת גמל לתגמולים נפתחה עבורי בשנת 1987, יש בה כיום כ-4 מיליוני שקלים מרווחים שהצטברו רובם ככולם לפני שנהייתי תושב ב-2020, ואני בטוח שהמס כpfic הוא אסטרונומי אם כי לא חישבתי). לפני שנתקלתי בבלוג שלך ולמדתי על pfic, העיסוק שלי בניהול קופות הגמל היה מועט (הסתכם בחירה בין מסלולים בעזרת יועץ עם שינויים מעטים לאורך השנים), ועכשיו אני נדרש לקבל החלטות מאוד משמעותיות שדורשות ידע די מורכב בפרק זמן קצר. האם תוכל גם לשתף אותי בהמלצה ליועץ מס/השקעות שיוכל לגבש איתי אסטרטגיה טובה למקרה שלי? אשמח גם לכתוב לך עם מי התייעצתי כבר, למקרה שיש לך דעה עליהם.

              עוד כמה שאלות ברשותך:
              1. אני מבין שאם לא מגישים כpfic חוק ההתיישנות לא מתחיל לרוץ ובאופן עקרוני תמיד יכולים למסות אותך על הרווחים שצברת במשך עשרות שנים, אבל אם אצליח באמצעות אסטרטגיה נכונה להיפטר מpfic + לעבור להשקעות אחרות + לא אעבור ביקורת עבור 2020 ו-2021, האם סביר שלמשל עוד 4-5 שנים, בהנחה שכל הדיווחים שלי יהיו תקינים, ה-irs יבקשו לבדוק הכל שנים אחורה בזמן? למה שיעשו זאת?

              האם מאוחר מדי עבור לעשות MTM Election אם נהייתי תושב באוגוסט 2020? אולי דיווח כpfic ובחירת MTM היא בחירה בטוחה יותר במצב כזה (בהנחה שהיא עדיין זמינה עבורי)? הבנתי שגם יש step-up למי שנהיה תושב לפי סעיף 1296(L).
              האם ניתן לפתור את העניין דרך מעבר לקופת גמל בניהול אישי והשקעה במוצרים שהם pfic friendly במקום פדיון הקופה?

              המון תודה על המידע והסבלנות.

              אהבתי

              להגיב

              1. יועץ מס מומלץ אשלח לך במייל פרטי.

                1. אני לא מתעסק עם הסתברויות כאלה או אחרות. אני מכיר שבכל בחירה שאבצע יש סיכון, ואני מחליט לפי הסיכון שאני מרגיש יותר בנוח איתו גם אם יעלו על זה איכשהו.

                לא מאוחר מדי לעשות MTM. אך הוא לא באמת פותר לך את זה, כי בעת מעבר ל-MTM צריך לעשות מכירה "על הנייר" לפי 1291 האימתני (עם המס המקסימלי והריביות).

                מעבר לניהול אישי פותר לך את עניין ה-PFIC חד משמעית, עדיין תשים לב שיש לך חובת הגשה של 3520 היות ואתה בקופת גמל זה נחשב נאמנות זרה.
                הטופס הזה הוא לא יותר מדי קשה להגשה, אך רואי חשבון כן גובים עליו מעבר לדוח הרגיל.
                יש כאלה שלא מגישים 3520 על חשבונות כאלה, אך צריך לזכור שקנס חוסר הגשה הוא $10,000.

                תיאורטית כשתעבור לניהול אישי תצטרך לדווח כאילו מכרת את כל הקופה בעת המעבר (לפי סעיף 1291 האימתני), אך שים לב שהכספים נשארים בתוך אותו מסגרת, אז אולי לא יעלו על זה אם פשוט תשמור את זה שם, ותדווח החל מהשנה והלאה על הדיבידנדים ורווחי ההון בקופה.

                אני מציע לך כשלב ראשון לחשב מה חבות המס המגולמת. אם תעלה לכאן צילום מסך של כל ההפקדות שנעשו, אוכל לחשב עבורך. תוכל להשתמש ב-Imgur או דומיו לצורך שיתוף התמונה, רק שים לב להשחיר פרטים מזהים.

                אהבתי

              2. תודה רבה, כרגיל הסבר מאיר עיניים.

                לגבי מעבר לmtm, המכירה ״על הנייר״ תוביל למיסוי מיום שהקופה קיימת או מיום שנעשיתי תושב (לפני 8 חודשים)? האם סעיף 1296(L) לא יסייע לי כאן? בשביל ראש שקט, אני מעדיף לשלם מס אימתני בהנחה שמדובר על מס מתוך רווח שהצטבר בשנה אחת בלבד, אבל יכול להיות שאין לי אופציה כזאת..
                אגב, בשנת 2016, העברתי כמעט את כל הכספים מקופת הגמל ב״מנורה״ לקופות אחרות (מיטב דש, אלטשולר, פסגות). האם התבצעה כאן ״מכירה״ מבחינת המס שמאפשרת לי להחשיב את הקופה כקיימת מ-2016 (אף על פי שמבחינת הזכויות היא כבר צברה ותק של עשרות שנים)?
                מה שאתה אומר על ניהול אישי אלו חדשות טובות מבחינתי. נשמע לי שממש כדאי להיפטר מpfic, והיות ובכל מקרה כאשר נפטרים מpfic נחשפים לסיכון, מעבר לניהול אישי נשמע לי פחות מסוכן מאשר פדיון הקופה והשקעת הכסף במקום אחר. נשמע לך ניתוח סביר של המצב? לא בטוח שהבנתי לגמרי אופן הדיווח הרצוי לפני/אחרי השינוי.
                סליחה על הבורות, אבל איך אני מוצא את דוח ההפקדות? (כאמור, נעשתה הפקדה אחת לקופת גמל במנורה בסוף שנות ה-80 ומאז הכספים התפצלו ביו חברות מנהלות אחרות).

                אהבתי

              3. אוקיי, יצא לי טיפה להתעמק ונראה שזה כן עוזר לך בתנאי שעשית את המעבר בשנת 2020, ותגיש את הדוח בזמן (עד ה-17/5 או שתבקש הארכה ותגיש עד ה-15/10). מקור

                לדעתי הניודים שעשית ב-2016 כן היו נחשבים אירועי מס אילו היית תושב ארה"ב בזמנו, ולכן לגיטימי שגם תשתמש בהם כדי לחשב את הPre-PFIC Gain שעליו תצטרך לשלם מס רווח הון ארוך טווח. זו תוצאה טובה ביותר (בהינתן זה שלא פדית את הקופה לפני המעבר).

                אני הייתי עושה MTM על 2020. שים לב שצריך לחשב את הרווח ביחס לגבוה מבין הערך ביום המעבר או הערך ביום הראשון לשנה.
                אחרי זה הייתי מחשב כמה מס מגולם בפדיון מלא ב-2021. אם זה גבוה מדי, מעביר לניהול אישי.
                אם זה סביר, שוקל לפדות, ולהעביר לחשבון ממוסה אמריקאי (שזה גם התוצאה של ניהול אישי, תצטרך לדווח כל שנה על דיבידנדים ומכירות בידה וביצעת).

                אהבתי

              4. אוקיי, אני מתחיל להיות טיפה יותר אופטימי 🙂 תודה רבה על הבדיקה.

                קראתי שבשנה הראשונה לmtm עדיין משלמים לפי ה-excess distribution.
                https://hodgen.com/how-to-make-the-mtm-election-after-owning-a-pfic-for-years/
                האם אני מבין נכון? זה יחול גם עליי אם אני נהנה מ1296(l)?

                נראה לי שהיתרון של מעבר לניהול אישי לעומת חשבון ממוסה אמריקאי הוא שמירה על יתרונות המס בישראל (אני פטור ממס במשיכה כי אלו קופות ישנות לפני 2008). אמנם זה לא עוזר לי אם אני נשאר תושב ארה״ב או נעשה אזרח, אבל אין לי עוד ודאות מוחלטת לגבי היכן ארצה לחיות בעתיד. בנוסף, אם אני מבין נכון, אני תמיד יכול להחליט לפדות בהמשך את הקופה בניהול אישי ולהעביר לחשבון ממוסה אמריקאי.

                האם יש היגיון בניהול אישי (לעומת ניהול של בית ההשקעות) שלא בהקשרי תכנון מס?

                והדיווח השנתי על דיבידנדים ומכירות, זה עסק מסובך?

                אהבתי

              5. שים לב שהכותרת שם היא owning a pfic for years.
                בזמן שהיית "לא-תושב" זה לא היה נחשב PFIC.
                אין לי מספיק נסיון עם זה, אבל לדעתי 1296L + מעבר לניהול אישי (אם אתה בנוח עם הגשת 3520 או חושב שלא יעלו על זה שאתה לא מגיש) או פדיון מלא ב2021 או בשלבים כדי למזער מס, סוגר לך את הפינה.

                אתה צודק לגבי שמירת היתרונות בישראל, אך תישאר עם סיכון טופס 3520 כי מדובר בנאמנות זרה. כלומר, סיכון של אי הגשה או עלות רו"ח נוספת למקרה שכן תחליט להגיש.

                אני אישית חושב שהייתי נפטר מהכל. הפטור מישראל הוא נחמד, אבל אל תשכח שאתה משלם גם דמי ניהול שמקזז לך מהיתרון הזה.

                הדיווח השנתי לא מסובך. הברוקר שתפעל מולו בניהול אישי יספק לך טופס 1099 או 1042S כל שנה, ותעתיק משם את הערכים לדוח השנתי.
                לגבי מכירות כן תצטרך לעבור מכירה מכירה ולמלא בטופס 8949

                אהבתי

    2. מעניין מאוד, נראה לי שממש עזרת לי לגבש תכנית שתפטור את מרבית צרותיי!

      במידה ואני בוחר בפדיון ולא בניהול אישי, איך פדיון בשלבים (בניגוד לפדיון מיידי של הכל) עשוי למזער מס? אני לא בטוח שאני מבין את הנקודה.

      צרה אחרונה שנותרה לי היא שיש לי קופה נוספת (בה כ-10% מחסכונותיי) במנורה מבטחים יותר ג׳.
      https://www.menoramivt.co.il/funds/pension-and-gemel/gemel-hishtalmut-list/menora-gemel/532
      יועצי השקעות תמיד הציגו לי את הקופה הזאת כקופת חלומות בגלל שיש בה תשואה מובטחת של 4.5% וייעצו לי לא לגעת בה בכלל, לא למשוך כספים ולא להעביר מסלול (ואכן לא נגעתי). האם באמת מדובר בקופת חלומות שיהיה כואב במיוחד להעביר לניהול אישי? האם כדאי לנסות לחשוב על אסטרטגיה אחרת להגן עליה?

      אהבתי

      להגיב

      1. אתה צודק, בגלל MTM אין הבדל בין פדיון בחלקים לפדיון השנה.

        לגבי הקופה במנורה, זה כנראה לא נורא להשאיר ולדווח MTM (מזכיר לך לקבל ייעוץ לגבי טופס 3520 בגלל שהקופות הללו במעמד עצמאי ונחשבות נאמנות זרה – Foreign Grantor Trust).

        מבחינה השקעתית – ככל ויש לך אג"ח בתיק ההשקעות ההוליסטי שלך, אז הקופה הזאת היא אחלה דרך להיחשף לאג"ח (כלומר אתה נהנה גם מתשואה גבוהה ביחס לאג"ח ממשלתי רגיל וגם התנודתיות נמוכה).
        מצד שני, אם יש לך חשיפה מנייתית בתיק השקעות, הקופה הזאת רחוקה מלתת תשואות של מניות, נראה שהיא נותנת תשואה יציבה אך נמוכה ביחס למניות בשנים האחרונות.
        כלומר, אם בתיק ההוליסטי שלך החלטת שיש 10% אג"ח או יותר, אז הקופה הזאת נכנסת לאחוזים הללו. אם החלטת שיש פחות מ-10% אג"ח, אז מבחינת שיקולי השקעה, היא לא מתאימה לרכיב המנייתי בתיק שלך.

        אהבתי

        להגיב

        1. שוב תודה רבה.

          קראתי משהו נוסף על mtm שאולי יעניין אותך –
          נראה שגם אם נהנים מהstep-up של 1296(L), ההגנה שלו מוגבלת לצרכי mtm ובמידה ומוכרים את הקופה יש לשלם מס רווחי הון כולל על התקופה שלפני קבלת התושבות/אזרחות –
          https://hodgen.com/inbound-transition-rule-for-mtm-election/
          הבנתי נכון? אם כן, זה לא ממש טוב לי.

          אהבתי

          להגיב

          1. אם אני לא טועה, שלחתי לינק למקור אחר שאומר גם בדיוק את זה.
            נראה לג'יט, אבל לא ניסיתי אף פעם 🙂
            שווה לנסות, וזה אכן ממש פותר לך את מירב הבעיות.
            אתה יכול לעשות MTM על 2020. ב-2021 להעביר לניהול אישי (מה שנחשב מכירה של ה-PFIC – אבל הרווח יהיה מוגבל רק לרווח מסוף 2020 ועד המעבר לניהול אישי).
            ומאותו רגע זה חשבון השקעות לכל דבר.

            מזכיר שוב להתייעץ על 3520 🙂 יכול להיות שאם בכל מקרה זה נחשב לך חשבון השקעות, אז שעדיף לפדות, להימנע מהדילמה של 3520 ולהעביר הכל לחשבון השקעות אמריקאי (בתנאי כמובן שהחלטת שלטווח ארוך אתה תהיה אמריקאי).

            אהבתי

            להגיב

            1. כן, אבל רק לחדד שלפחות לפי מה שהבנתי (נראה לי שונה טיפה ממה שאתה אומר), אני נהנה מה-step-up כל עוד אני נשאר עם הקופה, אבל ייתכן שאני לא נהנה ממנו בעת מכירה כי הstep up מוגבל solely for purposes of this section. ואז בעת מכירה לא חוזרים לשנת 2020, אלא לזמן שבו הקופה נוצרה. בכל מקרה אני מקווה שאתה צודק, אוודא את משמעות הסעיף ואעדכן אם יהיו לי תובנות חדשות.

              אגב, מה המקור לתפיסה שניוד קופות גמל הוא אירוע מס במונחים אמריקאים? (להבנתי בישראל זה לא אירוע מס)

              אהבתי

              להגיב

              1. אם אתה ב-MTM, אז בעת מכירה מחשבים רווח רק מסוף השנה הקודמת ועד מועד המכירה.
                ה-Solely for the purpose הוא עבור מי שמכר בשנת המעבר אחרי המעבר (ואז אין לו יכולת לעשות MTM), או למי שלא עשה MTM בשנת המעבר, ואז אם יחליט לעשות בשנה השנייה, באמת מחשבים לו אחורה לתחילת האחזקה.

                האמת שאין לי מקור לטענה הזו. שמעתי אותה דווקא בהקשר לא טוב, כאילו כל ניוד קופה זה אירוע מס ואמריקאים שגרים בישראל ממש צריכים להיזהר לא לנייד קרנות פנסיה שלהם
                מצד שני אני לא קונה את תרחיש האימה הזה, אז גם לחיוב כנראה שזה לא יעזור.

                אהבתי

          2. מה זה MTM?
            איך אפשר להיפטר מקרנות נאמנות ישראליות (PFIC) ולעבור לאמריקאיות בצורה היעילה ביותר?

            אהבתי

            להגיב

            1. שיטת MTM מתוארת בפוסט הבא:
              מס ארה"ב: שיקולי PFIC בחיסכון לכל ילד.

              הצורה היעילה ביותר היא פשוט לצאת מהמוצר (לפדות קופת גמל, למכור קרן נאמנות), ואז לקנות את המוצר ה"מותר".

              צריך לקחת בחשבון שתהיה כמעט בוודאות חבות מס מסוימת לאמריקאים.

              ישנה גישה שסוברת שאם יוצאים מהמוצר, אז זה לגיטימי או לכל הפחות מהווה פחות סיכון לדווח עליו כמכירה רגילה (ריבית במקרה של קופת גמל, רווח הון במקרה של קרן סל).

              אני אישית מסכים עם הגישה כל עוד מבינים את הסיכון שנוטלים. הסיכון הוא בעצם שעל מכירת PFIC לא חלה התיישנות כל עוד לא דיווחנו אותה בצורה נכונה, אז הסיכון הוא לביקורת 20 שנה אחרי המכירה (זה סיכון תיאורטי, ואולי פחות סביר, אבל זה אפשרי וצריך להכיר בזה ולקבל את זה).

              אהבתי

              להגיב

  60. היי המתורגמן,
    יש לי 2 קופות גמל להשקעה עם דמי ניהול בתנאים של חבר (לכל החיים), שהם משתלמים יחסית. כ-0.39% (כאשר לכלל האוכלוסייה דמי הניהול הם בדרך כלל 1%).
    לכן יש לי אינטרס להשאיר שם כסף, כי אם אני מוציא משם את כל הכסף ההטבה על דמי הניהול תתבטל. יכול להיות שאני יוציא משם את רוב הכסף, אבל אני כן רוצה שתהיה לי האופצייה לשים שם כספים בדמי הניהול האלה. לדוגמא אם יום אחד אני יחליט לוותר על האזרחות האמריקאית.
    הבעיה היא כמובן שזה FPIC. אני מתכנן לדווח על הקופות כל שנה באמצעות טופס 8621. השאלה שלי היא לגבי הפידיון. האם הדיווח השנתי בטופס 8621 ימנע את "האפקט האקספוננציאלי של הריבית שתלך ותתפח עם השנים"? כל הנושא של מדרגת המס הגבוהה ביותר באותה שנה, וריבית הפיגורים?
    במידה וכן, אולי יהיה אפשר לממש את הרווח של הקופה בכל שנה? למשל ע"י מעבר מסלול? ואז בעצם כל שנה זה יתאפס.

    אהבתי

    להגיב

    1. דיווח שנתי אכן מונע את האפקט האקספוננציאלי של הריבית וכן את השימוש במדרגה הגבוהה ביותר לכל שנת מס.
      עם זאת, אתה מדווח על הרווחים על הנייר ומשלם מס החל משנה מסוימת בה ההכנסות שלך יעלו על זיכוי המס הזר (זה גם לא שכר שאפשר להחריג).
      בצד השני בישראל, אין אירוע מס ולכן אתה תשלם כל השנים מס לארה"ב, ולאחר מכן כשתפדה בארץ תשלם שוב מס בישראל, בלי יכולת להתקזז על המס ששילמת לאמריקאים (כי זה לא אותה שנת מס).

      אבל יש כאן נקודה שלא נוגעת למיסוי בכלל. 0.39% אולי טוב ביחס לקופות גמל להשקעה, אבל הוא דמי ניהול גבוהים שתשלם סתם. בנוסף, מעבר לדמי ניהול יש לך הוצאות ניהול השקעות (0.1-0.25 אחוז), אי יעילות מיסוי דיבידנדים (0.1-0.2 אחוז) ואי יעילות השקעות בגלל שהקופות מחזיקות עתודות מזומן גבוהות (0.05-0.1 אחוז). כל זאת ביחס לקרנות נאמנות זולות ופשוטות שיעלו לך פחות מ-0.1% לשנה.
      ממליץ לך מאוד לקרוא את הספר המסלול הפשוט על העושר (שוב אם צריך). להבין לעומק את ההשפעה של דמי ניהול.
      כשחושבים על זה קופת גמל להשקעה אפילו לא מורידה לך את הכאב ראש של ההתעסקות מכיוון שאתה צריך לבחור מסלול שתואם לסיבולת הסיכון שלך ולטווח ההשקעה, וברגע שאתה יודע לעשות את זה אתה לא באמת צריך מנהל השקעות שישקיע במקומך את הכסף במקוםש אתה תשקיע אותו בקרנות פאסיביות זולות.

      תוסיף על זה מיסוי לא יעיל בגלל שאתה מוותר על דחיית המס בשיטת MTM, ובכלל זו לא השקעה אופטימלית.

      מהצד האמריקאי, אין צורך לעבור מסלול כל שנה כדי לממש את הרווח, אתה עושה זאת באמצעות MTM (או Section 1296).
      בצד הישראלי, בכל מקרה מעבר מסלול הוא לא אירוע מס, ולכן אתה לא יוצר מס מקביל בצד הישראלי, מה שבכל מקרה לא הייתי ממליץ לך לעשות כי אחד העקרונות הכי חשובים בהשקעות הוא דחיית מס כמה שאפשר.

      ההמלצה שלי היא לקרוא את הספר, ואם מתאים לך לבנות תיק השקעות פשוט עם קרנות אמריקאיות.

      אהבתי

      להגיב

      1. השנה אני מחריג שכר.
        מה ההשלכות מבחינת החשבונות האלה? האם המיסוי הוא רק על הרווח? אם כן, ואם הרווח הוא פחות מהניכוי הסטנדרטי – אני מניח שלא אצטרך לשלם מס?
        לגבי ספר – בהחלט אקרא אותו. אם יש דרך פחות מסובכת (מבחינת הדיווח על המס) ואולי אפילו יותר זולה – זה נשמע טוב.

        אהבתי

        להגיב

  61. היי, תודה רבה על הפוסט המפורט, אליו הגעתי דרך תשובה שלך לשאלה אחרת שלי 🙂
    נקודה להבהרה, גם קרנות iShare לא מומלצות לאזרח אמריקאי? לקנות רק בלקרוק וואנגרד אמריקאים? (בהנחה שזה מה שאני מעוניין לקנות בזמן הקרוב).
    ואם התשובה היא כן כמו שאני חושש, יש לך המלצות?

    אהבתי

    להגיב

    1. כמה דברים:
      iShares זה מותג של חברת בלקרוק. יש להם קרנות איריות וגם קרנות אמריקאיות. חשוב לחפש את ה-domicile בתשקיף של הקרן כדי לוודא שהיא אמריקאית.
      גם לואנגארד יש קרנות אמריקאיות ואיריות. אך הנפוצות יותר אצלה הן אמריקאיות.

      לגבי המלצה, זה יהיה חסר אחריות מצדי להמליץ לך על משהו, היות ותיק השקעות זה משהו שבונים בהתבסס כל שתי פרמטרים אישיים והם: טווח ההשקעה וסיבולת הסיכון.

      במקום להמליץ, אוכל ללמד אותך על ידי זה שאפנה אותך לספר המסלול הפשוט אל העושר שתרגמתי מאנגלית.

      אהבתי

      להגיב
  62. פינגבאק: מס ארה"ב (2019): איזה טפסים אצטרך להגיש בתלות במקרה הספציפי שלי | המתורגמן הפיננסי

  63. שלום מתורגמן! אני חדש בבלוג, ומתרשם יותר ויותר, ומודה מעומק הלב על הפיכת המידע המסורבל לציבורי ונגיש!

    בתור אזרח אמריקאי, שנשוי לאזרחית אמריקאית, עלו לי מספר שאלות, חלק מהותיות יותר, וחלק פחות.
    1. אם אשתי לא קיבלה החזר מס על היותה סטודנטית בשנתיים הראשונות ללימודים (כיוון שלא דיווחה, מחוסר בסכומים/הכנסות רלוונטיות – למרות שאני יודע שזה לא משנה ותמיד צריך לדווח) – האם פשוט הגשת דו"ח על שנים קודמות יספק את העניין, והיא תוכל לקבל רטרו?
    2. גיליתי עכשיו שלמעשה כל ההשקעה הפסיבית שלי בקרנות ישראליות/בריטיות מוגדרת PFIC (וזה 75% מהתיק). בנוסף, גיליתי שההורים פתחו לי קופת גמל להשקעה לפני שנים רבות. התחלתי להשקיע באופן רציני עם סכומים משמעותיים לפני פחות משנתיים, ולכן מבחינתי הגילוי הזה עכשיו הוא נהדר (יחסית). האם ההמלצה הרווחת היא פשוט למכור את כל אלו, להמיר לדולרים, ולהמשיך לסחור אך ורק או במניות ספציפיות, או בקרנות אמריקאיות? ומס רווח ההון שאשלם עכשיו יהיה אמנם מעצבן (כולל הריביות והקנסות), אך לא משמעותי מדיי? ומה לעשות עם קופת הגמל? אפשר פשוט למכור אותה ולשלם ריביות וקנסות כנ"ל?
    3. המס – אז על רווחים בישראל אשלם 25% מס רווח הון, ובנוסף יחושב לי לפי דרגת המס הגבוהה בארה"ב 39% (כלומר, בארה"ב אשלם בנוסף עוד 14%, לא כולל ריביות)?

    תודה!

    אהבתי

    להגיב

    1. היי וברוך הבא!

      1. ניתן לקבל החזרי מס רק אם לא עברו 3 שנים מיום ההגשה של אותו דוח.
        לכן מה שרלוונטי כרגע זה רק דוחות 2017 והלאה. בכל מקרה בתור זוג נשוי תצטרכו לבחור אם להגיש ביחד או בנפרד, ולא ניתן לקבל החזרי מס על לימודים אם מגישים בנפרד.
        אם באותה שנה עוד לא הייתם נשואים, אז היא צריכה להגיש כ-Single ואז אין הגבלה כאמור (מלבד הזמן שעבר).
      2. בעיניי יש שתי אופציות כשלכל אחת יש יתרונות וחסרונות.
        האופציה היציבה: למכור, לדווח כ-PFIC ולשלם את המס והריבית. היתרון, זה כמובן ודאות שאף אחד לא "ירדוף" אותך בהמשך (מה שיכול לגרור תוספת ריביות).
        החסרון זה מן הסתם מס גבוה שנדרש לשלם.
        האופציה היותר מסוכנת: למכור את הניירות, אך את הסכומים לדווח כרווחי הון.
        יתרון: פחות עד אפס מס. אין כאן סכנה להליך פלילי משום שלא העלמת את ההכנסות הללו (פשוט דיווחת אותם לפי הבנתך).
        חסרון (מהותי): על מכירות PFIC אין התיישנות אם לא דווחו ככאלה. תיאורטית גם 20 שנה אחרי המכירה יכולים לעבור על הדוח שלך ולסווג מחדש את ההכנסה כ-PFIC ובנוסף למס ה-PFIC הגבוה יחול גם ריבית פיגורים על כל השנים שעברו.

      לי אין שום דרך לדעת מה הסיכוי והסיכון לכל אחד מהמקרים. זה תלוי בך ובסיבולת הסיכון שיש לך.

      לגבי קופת הגמל השיקול הוא זהה.

      3 המס הוא אכן ההפרש בין המדרגה בארה"ב למס ששולם פה. שים לב שפה משלמים 25% על הרווח הריאלי, ואילו בארה"ב המס הוא על הרווח הנומינלי (ללא קיזוז מדד).
      אבל בגדול העיקרון הוא שאם ההפרש היה 14.6% או 12% (תלוי באיזה שנים החזקת את הקרן), אז תשלם את ההפרש ובנוסף על אותו הפרש גם ריבית לפי מספר השנים שעברו.
      יש פירוט לחישובים בפוסט הנוכחי.

      אהבתי

      להגיב

  64. שלום שלום,
    מאין הסבלנות שלך לענות לכל שאלה כאן בפירוט כזה? פשוט אין מילים.
    ובכן – סלח לי שאף אני מבקש לנצל את נכונותך לעזור:

    כבר דיברת על הדברים האלה, אבל נותרו לי שאלות:
    אני אזרח אמריקני שגר כאן ורוצה להשקיע השקעה פסיבית מחקה מדד, וזה מה שהבנתי:

    יש לי שתי אפשרויות:
    1. ברוקר ישראלי שמאפשר לקנות תעודות אמריקאיות (ETF, אג"ח..) (שאלה 1: לא הצלחתי להבין איך מגלים אילו בתי השקעות מאפשרים את זה ואיך מגלים איזו תעודה אכן אמריקאית ב-domicile. לא ראיתי את המידע הזה באתר מאיה).
    2. ברוקר אמריקאי (ההמלצה היא IB הבינלאומית, כפי שאני מבין. יש מינימום לפתיחת חשבון?).

    החסרונות הם:
    1. אצל ברוקר ישראלי יקר (שאלה 2: מה יקר? עמלות ק/מ? דמי ניהול? אם רק ק/מ – זה לא נורא לאורך זמן עבור תיק סולידי, לא?).
    2. אצל ברוקר אמריקני אצטרך למלא דוח שנתי בישראל. (שאלה 3: זה נכון שלא צריך למלא דוח שנתי אם קניתי ניירות אמריקאים אצל ברוקר ישראלי? שאלה 4: אם אני אזרח אמריקני שלא גר בארה"ב – אני לא צריך לחשוש ממס ירושה, נכון?)
    3. בשתי האופציות יש החיסרון של המרת שקלים (שאלה 5: כל הקרנות מנוטרלות המט"ח אינן אמריקאיות, נכון?), אי-צבירת דיבידנדים (בהנחה שזה אכן חיסרון), ואי התחשבות באינפלציה בעת המכירה. אבל אין מה לעשות עם זה אם התברכנו באזרחות אמריקנית.

    אז שאלה 6: נניח שאילו השקעתי עם IB הייתי מחליט לא למלא דוח שנתי ישראלי לבדי והייתי משלם למישהו 1000 שקל עבור התענוג. האם, מבחינת עלות בגדול, היה כבר עדיף ללכת עם הברוקר הישראלי? (אני מבין שמבחינת אמינות וביטחון, הברוקר האמריקני עדיף).

    שאלה 7: האם מותר לעשות את הדבר הבא:
    נניח שאישתי לשעבר אינה אמריקאית ונניח שהיחסים בינינו סבבה. האם אוכל לנהל את החיסכון שלי בשמה? כלומר שהיא תפתח חשבון בבית השקעות ישראלי ואני אעביר לשם כספים כשארצה? מבחינה טכנית אני יודע שמותר להעביר מתנה של עד 15,000 דולר בשנה (ואלי אף יותר – אך צריך לדווח) ושאין מיסוי על קבלת מתנה – כך שאם ארצה להוציא משם כסף לא תהיה בעיה. הדבר היחד הוא שאולי אני (זאת אומרת, "היא") לא אוכל להשקיע בETF זרים אמריקאים כדי שלא תהיה בעיה עם מס ירושה (או שמס ירושה רלוונטי רק אצל ברוקר אמריקאי?).
    אבל – השאלה היא אם כל זה חוקי. כשנשואים זה בסדר, ככל הידוע לי.

    זה באמת ארוך, תודה על כל תגובה שתבחר להגיב 🙂

    אהבתי

    להגיב

    1. שאלה 1:
      לא תמצא באתר מאיה קרנות אמריקאיות. תחפש ב-etf.com ו-etfdb.com או באתר של Vanguard (שהם המומלצים מבחינתי)
      אין מינימום לפתיחת חשבון ב-IB.
      לגבי הכדאיות של ברוקר ישראלי או אמריקאי, כתבתי על זה כאן.

      שאלה 2:
      בקניית ניירות אמריקאיות הכל יותר יקר, אבל הנושא העיקרי הוא המרות מט"ח שיקרות בסדר גודל ולפעמים שתי סדרי גודל מהעלות ב-IB.

      שאלה 3:
      עצם החזקת קרנות אמריקאיות בברוקר ישראלי לא מחייבת הגשת דוח מס. ישנן סיבות מגוונות ואחרות שידרשו הגשת דוח.

      שאלה 4:
      ברמה הפרקטית, לא. יש לך עד 11.4 מליון בנכסים עולמיים לפני שחל עליך מס ירושה. מצד שני יש דיבורים שביידן ירצה לצמצם את זה.

      שאלה 5:
      נכון.
      ונכון, בתור אמריקאים נאלץ לספוג את החסרונות.
      אגב, אי-צבירת דיבידנדים רלוונטית רק אם אתה מחזיק את הנייר מעל 30 שנה.

      שאלה 6:
      תקרא שוב את הלינק שנתתי למעלה. בכל מקרה תצטרך להגיש דוח שנתי (רק שבאחד המקרים זה יקרא "בקשה להחזר מס").

      שאלה 7:
      לא בא לי להסתבך אז אכתוב לך שאסור 🙂
      לצורך העניים רשויות המס לא אוהבות לגלות מתנות פיקטיביות (כלומר, מתנה שלצורך העניין היא במקרה הטוב הלוואה, ובמקרה הפחות טוב פשוט יחליטו שהנכסים עדיין שייכים לך מבחינה פרקטית).

      לגבי הסבלנות, זה גנטי 😉

      שאלה 2:

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה רבה רבה!
        הקישור שנתת מצוין ונותן סיכום נהיר מאוד לכל העניין (צריך לכנס את כל הקישורים המסכמים מעין אלו למקום אחד – כדי שלא ילכו לאיבוד בפייסבוק :)).

        אהבתי

        להגיב

  65. היי מתורגמן,
    אני באמצע תהליך של גילוי מרצון בעזרת הבלוג הנפלא שלך ובעקבות תגובה שלך בפוסט אחר, אני כנראה צריך לשלם מס (קנס) של PFIC על פוליסת חיסכון שהייתה לי בפניקס.
    קראתי 3 פעמים את הפוסט הנ"ל והלכתי לאיבוד בחישובים, אשמח לכל עזרה שתוכל להעניק לי פה :
    1. "בשנה בה פודים את הקרן מחשבים את הרווחים בדיוק כמו שמחשבים רווחי הון על מניות. כלומר מחשבים מה היה הערך הדולרי בקנייה, ומה היה הערך הדולרי במכירה." – איך אני מחשב את זה? אין לי את הנתונים הללו, יש לי רק את הדוח השנתי שקיבלתי על פוליסת החיסכון ובו מצוין שהכספים הושקעו ב"מסלול השקעה כללי". מה גם שזו פוליסת חיסכון עם הפקדות חודשיות, איך החישוב מתבצע במקרה כזה?
    בשנת 2017 היה רווח של 1261 ש"ח (ועוד דמי ניהול של 179 ש"ח, אני צריך להחשיב אותן?).
    בשנת 2018 פדיתי את הקרן והרווח היה 233 ש"ח (ועוד דמי ניהול של 266 ש"ח).
    2. "פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן הנ"ל. עושים זאת לפי מספר הימים באותה שנה לחלק לסך הימים בהם החזיק"
    את ה233 ש"ח רווח של שנת הפידיון?
    ובסוף שיש לי מספר (כולל ריבית הפיגורים) אני מוריד ממנו את המס של מדינת ישראל או שקודם משלם לארה"ב ואז מתקזז עם מדינת ישראל?

    קיצר, הלכתי לאיבוד וכל תובנה תעזור לי מאד.

    אהבתי

    להגיב

    1. נראה לי הכי טוב זה דוגמא חיה.
      אתה צריך את רשימת ההפקדות לקופה (סכומים + תאריכים), ואת תאריך הפדיון והסכום (וכמה מס שולם אם בכלל). תוכל לבקש את זה מחברת הביטוח.

      תעלה את זה לפה או יותר טוב כתמונה לאתר שיתוף תמונות (למשל imgur או imbb), ותשתף כאן את הלינק.
      אחרי זה אראה לך את החישוב.

      אהבתי

      להגיב

          1. אני לא מוצא את הנתון הזה בדוחות שלהם או באתר, אבל יש לי מייל מהם מתאריך 10/11/2018 שבו כתבו לי שהם קיבלו את הוראות המשיכה ומבצעים פידיון של הפוליסה, אז אני מניח שזה קרה באותו יום או באחר הימים שלאחר מכן, זה עוזר?

            אהבתי

            להגיב

            1. אוקיי, הנחתי שלקח להם את מלוא 4 ימי העסקים שהם מחויבים אליהם לפי החוק, ולכן הפדיון היה ב-15/11/2018 (השינויים לחישובים אם זה קרה לפני, הם מינוריים):

              מה שעשיתי:
              1) ריכזתי את רשימת ההפקדות לפי תאריכים
              2) לכל תאריך חילצתי את ערך הדולר לאותו יום
              3) חישבתי את ערך ההפקדה בדולר לפי [1] חלקי [2]
              4) לפי התאריכים והסכומים חישבתי תשואה שנתית ממוצעת (xirr), ויצא 81.81% לשנה (!!!)
              5) לפי התשואה הממוצעת חישבתי כמה כל הפקדה שווה ביום הפדיון וגם אותו המרתי לדולר
              6) לכל הפקדה חישבתי רווח דולרי באמצעות [5] פחות [3]
              7) חישבתי כמה ימים הוחזק כל הפקדה, וכמה ימים ב-2018 (שנת הפדיון)
              8) חישבתי את הרווח היחסי ב-2018 ובשנים קודמות
              9) חילקתי את ה-266 שקלים ששילמת למס הכנסה על פני כל ההפקדות לפי הגודל היחסי של הרווח שצמח מהן.
              10) המרתי את [9] גם לדולר לצורך קיזוז זיכוי מס זר
              11) גם את זיכוי מס זר חישבתי חלק יחסי לשנת 2018 ולשנים קודמות
              12) חישבתי כמה מס יש לשלם על כל רווח
              13) חישבתי כמה ריבית יש לשלם על כל מס

              שלבים 12 ו-13 מתבצעים מאחורי הקלעים באמצעות סקריפטים שכתבתי שמבוססים על המידע שנתתי בפוסט הזה לגבי אופן החישוב.

              המס הסופי שיצא הוא:
              מס – $360.75
              ריבית – $19.57
              סה"כ – $380.32

              על זה צריך להוסיף ריבית פיגורים, כי זה מס שהיה צריך לשלם באפריל 2019.
              לפי המחשבון הזה הריבית יוצאת עוד $47.82 ותהליך גילוי מרצון אמור לבטל את שאר הקנסות על איחור בהגשה (מקור).

              אז אנחנו מדברים על סה"כ $428.14 חוב על מכירת ה-PFIC.

              תוכל לראות את תוצאות החישובים שלי כאן

              אהבתי

              להגיב

              1. דבר ראשון, אתה מדהים, באמת.
                לא טריוואילי בכלל ואני ממש מודה לך על העבודה והטרחה.
                זה סכום לא מבוטל ונראה לי שזה יותר מכל הרווח שעשיתי מהפוליסה הזו חחח, אבל זה המחיר של PFIC, לפחות למדתי מזה את הלקח :/
                עכשיו כל מה שנותר לי זה להחליט האם 428.14$ זה סכום ששווה לקחת את הסיכון לגבי הדיווח.
                שוב, תודה רבה על כל העזרה, אתה נפלא.

                אהבתי

              2. שאלה נוספת ברשותך,
                הסכום הזה לא יכול להתקזז עם הניכוי הסטנדרטי שיש לי באותה שנה?

                אהבתי

              3. היי לא. זה חישוב מס וריבית על הכנסות שכביכול לא דווחו בשנים קודמות (מזכיר שחוק הPFIC נועד למנוע דחיית מס במדינות זרות).
                לכן, הם חישובים חיצוניים לחישוב המס של אותה שנה.
                מה שכן, יש גם עמודה של של רווח לשנת המס, שכן מדווח ב2018 וכן נכנס לחישוב של אותה שנה.

                אהבתי

              4. אז למעשה אני מדווח על הפוליסה הזו רק בשנת הפידיון (2018)? איך אני מדווח עליה בשנת 2017?
                שוב תודה רבה על העזרה 🙂

                אהבתי

              5. אין דיווח עליו בשנת 2017.
                כל החישוב הזה נעשה רק בדוח של 2018.

                במאמר מוסגר אציין שאם מתישהו כל הPFIC שלך עוברים $25,000 (או $50,000), אז יש דיווח שלא כולל חישוב מס (מה שנקרא Information Return) אך זה לא היה רלוונטי אליך, בגלל הסכומים.

                אהבתי

              6. תודה רבה רבה!
                שאלה אחרונה (אני מקווה).
                יוצא שבשנת 2018 אני ממלא טופס 8621 (חלק 1 + חלק 5 לפי המדריך), ומעביר את הנתון של הסכום של 428.14$ לשורה Other Income בטופס 1040.
                לאחר מכן משלם אותו ומצרף קבלה.
                צריך לדווח על זה במקום נוסף בדוח? בחלק של "Amount you Owe"?

                אהבתי

              7. לא. ה-428.14 לא הולך ל"הכנסה אחרת"
                מה שהולך להכנסה אחרת זה ההכנסה שמשויכת ל-2018 שזה $1954.69

                הסכום של המסים 358.54 הולך לטופס 1040 שורה 11, מסמנים שם את תיבה 3 ורושמים 1291TAX על הקו המקווקו
                את ה358.54 מוסיפים לסכום המס שמחושב מההכנסות הרגילות של 2018 ורושמים את הסכום בסוף של שורה 11

                הסכום של הריבית $19.44 רושמים בשורה 62 של Schedule 4, מסמנים את תיבה c ורושמים על הקו 1291INT
                את הריבית מעבירים לשורה 14 של 1040

                אחר כך ממשיכים עם ההוראות של טופס 1040 כדי לקבל את חבות המס בשורה של Amount you owe

                אהבתי

  66. היי, אחלה בלוג ואחלה מאמר!
    תהייה שעלתה בעקבות הקריאה,מה עושים עם מכשירי השקעה מובנים, כגון קופת גמל להשקעה? הרי הם לא משקיעים רק בקרנות נאמנות, אז צריך להתחיל לחשב גם את אחוז האגח וכדו'?

    בנוסף, המשכתי לקרוא על הנושא ונתקלתי כמה פמים בגישה הבאה, מה דעתך?
    "ישנן מספר אסטרטגיות אפשרויות בכדי להתמודד עם כללים אלו… כשמדובר בקרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל, אחת מדרכי ההתמודדות האפשריות הינה בחירה בסיווג הקרן כ- Qualified Electing Fund.
    סיווג זה מאפשר לנישום להתמסות על רווחי הקרן באופן שוטף בהתאם לחלקו בהכנסות החברה. באופן זה נמנע הנישום מתשלום ריבית או ריבית פיגורים בעבור החלוקה הרעיונית. זאת ועוד, רווחי ה- PFIC ימוסו בהתאם לשיעורי מס רווח הון".

    לכאורה זה נשמע יותר ריאלי ומשתלם לא?

    אהבתי

    להגיב

    1. קופת גמל להשקעה היא PFIC ללא קשר לתוכן שלו – להתרחק.

      לגבי QEF, זהו סטטוס שהקופה/קרן צריכה לאשר מול ה-IRS ודורש מהם תיעוד ודקדוק קפדני, וזה לא משהו שאפשר פשוט להחליט שמדווחים לפיו.
      ל-iShares קנדה יש רשימת קרנות שהן QEF. תוכל למצוא את הרשימה שלהן כאן.
      אבל חבל על הסיבוך, עדיף פשוט להשקיע בקרנות אמריקאיות.

      אהבתי

      להגיב

  67. אוקיי, אני ניגש למלאכה (למרות שכואב הלב על ה400 דולר, אבל זה כנראה מס לימוד חחח)
    האם לאפיקים בהם הושקעה הפוליסה יש משמעות? נתקלתי בזה בדוח: https://i.imgur.com/82yMnAp.png

    אגב, אשמח לשלוח לך את כלל הנתונים בסוף התהליך אם תרצה להשתמש בזה כטסט סטאדי למה אסור להשקיע בPFIC גם אם הרווחתם ממנה סכום זעום בסוף חחח

    אהבתי

    להגיב

    1. אין משמעות לאפיקים שהפוליסה השקיעה, מעצם זה שהפוליסה ישראלית ("זרה" בעיני האמריקאיים) הופך אותה ל-PFIC.

      תודה על ההצעה, יש לי את הנתונים ששלחת, זה מספיק לי לפוסט בנושא, מקווה למצוא לזה זמן בקרוב

      אהבתי

      להגיב

  68. המידע שיש פה מאוד עוזר,תודה רבה! עדיין לא ברורה לי נקודה,אני אזרח אמריקאי שנשוי לאזרחית ישראלית. אם אנחנו משקיעים בהשקעה פאסיבית שמוגדרת PFIC על שמה של אשתי,האם זה פותר את חבות המס שלי כלפי ארה"ב?

    אהבתי

    להגיב

      1. היי,
        קראתי בבלוג הזה שאולי יש בעיה עם השקעה ב pfic על שם בן הזוג הלא אמריקאי. (בגלל חזקת השיתוף) זה נכון?

        https://www.google.com/amp/s/us-tax.org/2018/08/27/real-life-examples-us-tax-perils-of-international-community-property/amp/

        וגם פה: בסעיף 5 בסוף הפוסט

        https://us-tax.org/2018/06/23/us-tax-perils-of-international-community-property/

        תודה!

        אהבתי

        להגיב

        1. הרבה בתי השקעות בארץ לא מאפשרים לבני זוג של אמריקאים לפתוח חשבון בלי שהאמריקאי יחשב נהנה אם ההפקדות מגיעות מחשבון משותף.
          על מנת לעקוף את זה צריך לפתוח חשבון בנק נוסף על שם הישראלי, ואז העברות לחשבון ההשקעות רק משם.

          זה לא שמה שכתוב בפוסט שצירפת לא נכון, אלא זה פשוט לא הפרקטיקה הנפוצה. העצה הרווח בקרב יועצי המס הוא כן לרשום על שם בן הזוג הישראלי את רוב הנכסים.

          אהבתי

          להגיב

    2. הי,
      באותו עניין,
      אשתי אזרחית אמירקאית ואני לא ויש לנו חשבון בנק משותף (ואין לנו חשבונות אחרים)
      1. האם כסף שיוצא מהחשבון שלנו והולך להשקעות שיהיו רשומות על שמי בלבד צריכות תכנון כלשהו- כלומר רק אמריקאיות או סוג מסויים של השקעות, על מנת להמנע מהתסבוך האמריקאי?
      2. ומה בנוגע לחברות P2P ישראליות כמו טריא ובלנדר?
      3. האם יש עניין לפתוח חשבון בנק שיהיה רשום רק על שמי ונעביר לשם כספים מהחשבון המשותף ורק משם ניקח כספים להשקעה?
      4. יש לנו דירה שרכשנו, שכרגע אנחנו משכירים אותה, האם צריכים לדווח על זה או משהו כזה? והאם כדאי להעביר את הדירה לבעלות על שמי בלבד (כרגע רשומה בטאבו על שנינו)?
      תודה רבה!!

      אהבתי

      להגיב

        1. אין צורך בתכנון, מעבר ללכת לחשבון השקעות שיסכים לקבל כסף מחשבון משותף

        2. אין בעיה לך להשקיע בהם.

        3. הרבה בתי השקעות התחילו לא לקבל כספים מחשבון משותף כאש אחד מבני הזוג אמריקאי, לכן זה די צעד מומלץ.

        4. אשתך צריכה לדווח על מחצית מהשכירות בדוח השנתי שלה (היא יכולה גם להזדכות על חצי מהוצאות תפעול הדירה). אם זה יעבור על שמך לא תהיה אץ הבעיה הזו.

        אהבתי

        להגיב

        1. תודה רבה!

          לגבי 1- אז רק מוודא- כל עוד ההשקעה רשומה על שמי בלבד יכול להשקיע היכן שבא לי בלי חובת דיווח לארה"ב (וכמובן בלי צורך עתידי כלשהו במיסוי)?
          2. תכף אשתי תהיה זכאית לקרן השתלמות מהעבודה שלה- האם היא צריכה להשקיע את הכל בקרנות אמריקאיות על מנת להמנע מהמיסוי הגבוה, יש אופציות הגיוניות אחרות (לא שיש לנו התנגדות, רק מנסים להבין..)
          3. האם יש סיבה שבתי השקעות לא מקבלות כסף מחשבון משותף, אם בעצם לא אמורה להיות בזה בעיה?
          4. שלאה עקרונית- לאמריקאים יש גישה לטאבו? איך ההם בעצם יודעים על שם מי הנכס רשום?
          5. אם אנחנו מדווחים כל שנה את כל מה שצריך לדווח לארהב, האם יש עניין לדווח גם לבנק (הישראלי כמובן) על האזרחות האמריקאית של אשתי?

          שוב ממש תודה!!

          אהבתי

          להגיב

          2. 1 – נכון, אל תשכח שמדינת ישראל תמסה אותך (ויותר ממה שהאמריקאים)
            2 – הגישה הרווחת היא שקרנות בחסות המעסיק (עלומר שהפקדות המעסיק שוות או עולות על הפקדות העובד) מוגנות לפי סעיף 402b ולא מהוות בעיה.
            כמובן שצריך לדווח על הפקדות המעביד בשנת ההפקדה, ועל הרווחים במועד המשיכה.
            3 – כסת"ח.
            4 – הם לא, הם לגמרי מסתמכים על הדיווחים שלך. אתה כמובן יכול להסתכן בדיווחי שווא, אבל הם בונים על כך שההרתעה מספיק חזקה כדי למנוע את רוב דיווחי השווא.
            5 – לא הייתי יוזם את זה, אבל אם הבנק דורש מידע, הייתי מספק לו את זה.

            אהבתי

            להגיב
  69. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2020) – חלק 1 – מבוא להגשת דוח שנתי | המתורגמן הפיננסי

  70. קודם כל, אתר מדהים ומאוד מפורט. המון מידע ברמות שונות ממתחילים למתקדמים.
    אני רואה שאתה מתרכז לרב באזרחים אמריקאיים. מה קורה לגבי אזרחים ישראלים שהם תושבים בארה"ב ?
    האם המיסוי על נכסים בישראל זהה מבחינת ארה"ב?
    לדוגמא אם יש לי קופת גמל בניהול אישית אז גם לי בתור תושב ארה"ב כדי להשקיע רק קרנות אמריקאיות? או מה עדיף מבחינת דיווח שוטף ואם אני אצטרך למכור בהמשך?

    אהבתי

    להגיב

    1. בין אם אתה אזרח ארה"ב שגר במדינה אחרת, או תושב ארה"ב, בשני המקרים אתה נישב "תושב ארה"ב לצרכי מס" וחוקי המס זהים. אדרבא, בתור תושב ארה"ב יש להם יכולת יותר קלה לאכוף ולכן שווה להקפיד יותר (בשתי המקרים שווה להקפיד).

      אז כן, הייתי קונה אך ורק קרנות אמריקאיות. השאלה היותר חשובה היא אם כדאי לך לשמור את החשבון הזה, אם תישאר תושב ארה"ב לטווח ארוך אז זה סתם עוד חשבון מסחר, שתשלם עליו מיסים, ובינתיים גם דמי ניהול.
      גם אם תחזור להיות תושב ישראל ביום מן הימים הייתי בוחן את הכדאיות של החזקת החשבון לעומת דמי הניהול שאתה משלם (+ הוצאות ניהול השקעות).

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה רבה על התגובה! זה קופת גמל רגילה, לא להשקעה. אז אני מעדיף לא למשוך כסף ולשלם מס עכשיו. נראה לי שבניהול אישי זה יוצא יותר זול – 0.25% דמי ניהול וזהו. גם לא יהיו הפקדות יותר לקופה הזאת. ההתלבטות האם לקנות לבד קרן אמריקאית מחקה מדד S&P 500 נגיד או שלהשאיר את זה במסלול מחקה מדד. לא ברור לי מה עדיף מבינת מיסוי. אני מבין שמסלול רגיל של מחקה מדד או יותר בעייתי מבחינת דיווח שוטף ומיסוי בסוף.

        אהבתי

        להגיב

        1. הבנתי שזו קופת גמל רגילה.
          אתה עדיין משלם דמי ניהול בלי לקבל הטבת מס. כלומר אתה מפסיד כסף על כל יום שזה נשאר שם.

          אם תהיה במחקה מדד שלא בניהול אישי (כלומר אחד ממסלולי ההשקעה של הקופה), מלבד דמי הניהול יש הוצאות ניהול השקעות (0.08%), אי יעילות מיסוי דיבידנד (0.3%), כך שגם אם דמי הניהול הרשמיים הם 0%, זה עדיין מאוד לא משתלם.

          מבחינת מיסוי, אם תהיה בניהול אישי וקרנות אמריקאיות, אז זה דיווח שוטף על דיבידנדים ומכירות. אם תהיה במסלול מנוהל (כולל מחקה מדד), אז אכן המיסוי יהיה רק בסוף, אבל זה יהיה תוספת גדולה של הכנסה בשנה אחת, ותוסיף לזה את כל העלויות שציינת מעל.

          אהבתי

          להגיב

          1. אין לי כל כך ברירה. אני לא חייב את הכסף הזה עכשיו והקנס הוא 35% על משיכה. אז אני מעדיף אולי לדחות את המס. דחיית מס זה כן הטבה בענייו. בנוסף אולי אני אחזור לישראל בעתיד. אני מבין שכל גבר כזה מסבך הגשת דוחות ל IRS.
            לא רוצה סתם לשלם מס או להיות חשוף לקנסות בגלל דיווח לא נכון. תודה רבה על התייחסות כל כך מפורטת שלך!

            אהבתי

            להגיב

  71. יעקב שלום,
    ראשית, תודה על הבלוג המצויין שיצרת, שעוזר לי מאד. אני מעריך מאד את הנדיבות שלך בשיתוף הציבור בידע שלך.
    מעונין לשמוע את דעתך על הנושא הבא.
    אני גר בארה"ב בשנים האחרונות והנני בעל גרין קארד. עודני נחשב תושב ישראל. יש לי בישראל קרנות השתלמות וקופות גמל של שכיר שמנוהלות על ידי אלטשולר ואקסלנס. אין הפקדות לקופות כי סיימתי לעבוד.
    איך כדאי להתנהל בנושא הקרנות והקופות הללו? ראיתי בבלוג שלך את הבעייתיות של PFIC. אני מניח שאלטשולר ואקסלנס משקיעים לפחות חלק מהכסף שלי בקרנות פסיביות לא אמריקאיות. האם זה בעייתי עבורי, בהיותי תושב ארה"ב (ובעוד כשנתיים וחצי אף אזרח)? האם מותר לי לעבור אצל אלטשולר או אקסלנס למסלול מחקה מדד?
    במידה ותשובתך לשאלה הקודמת היא שאין בעית PFIC עם הקרנות והקופות שלי, יש לי שאלה שנייה. בזמן האחרון אני שוקל להעביר את קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלי ל-IRA בניהול עצמי. האם תווצר לי בעיית PFIC עקב צעד כזה?
    שאלה שלישית – במידה ויש בעיית PFIC לגבי הקרנות והקופות שלי, מה כדאי לעשות? להבנתי למרות שקרנות השתלמות (וקופות גמל?) פטורות ממס רווחי הון בישראל האמריקאים יחייבו אותי במס אם אמכור את ההחזקות שלי. מה אמור להיות שיעור המס? מה עושים כדי למזער נזקים- למכור חלק כל שנה?
    שאלה רביעית ואחרונה – אם אמכור את הקרנות והקופות שלי ואקנה בארה"ב במקומן מכשירים פסיביים שהדומיסיל שלהם הוא בארה"ב, האם אני חשוף לבעיה של מס עזבון דרקוני כל זמן שאיני אזרח ארה"ב?
    תודה מראש,

    אהבתי

    להגיב

    1. דבר ראשון אציין שבעל גרין קארד נחשבת תושב ארה"ב לצרכי מס, וחלים עליו כל החוקים שחלים על תושבים ועל אזרחים אמריקאיים.

      בהנחה והקופות הם בחסות המעסיק ולא פתחת אותם עצמאית (בהגדרה המעסיק צריך להפקיד לפחות 50% מההפקדות לקופה), אז לפי גישות מסוימות הגנה מה-PFIC (כי הכסף לא "שלך" עדיין).
      אז על פניו אין בעיה של PFIC, אבל כן תצטרך לדווח על הכספים במעמד המשיכה ולא יעמדו לך הפטורים שיש לך בישראל.

      לגבי IRA, זה יהיה פשוט כמו כל חשבון ממוסה שיהיה לך בארה"ב, ואז עולה השאלה מה היתרון של לשלם דמי ניהול אם זה בכל מקרה נחשב לך חשבון ממוסה.
      שיעור המס יחושב בדוח השנתי שלך, אם זו קרן מנוהלת, אז זה פשוט יחשב הכנסה רגילה (צריך לדווח על הפקדות המעסיק + רווחים), וימוסה במדרגה השולית שלך (תלוי כמה הכנסות אחרות יש לך).

      אם אתה מתכוון להישאר בארה"ב עד הפרישה, אז לדעתי עדיף להיפטר מהקופות, ואכן לעשות זאת בשלבים כדי להקטין את פוטנציאל המיסוי.

      לגבי מס עזבון, כמו שאמרתי בעל גרין קארד יש לו את אותם חובות מס כמו לאזרח/תושב וגם את כל הזכויות כולל הפטור המוגדל ממס עזבון (כיום $11.4 מיליון אבל ביידן מתכנן להקטין לבין 3-5 מליון).

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה יעקב על ההסברים המאלפים. ברשותך מבקש הבהרות – אינני יודע עדיין האם אשאר בארה"ב עד הפרישה, ולכן אני מנסה להבין מה עלי לעשות בהנחה שאשאיר את קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלי בישראל. האם בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלי מותר לי לעבור למסלולים מחקי מדדים או שזה ייצור בעית PFIC? כמו-כן, האם העברה של הקופות והקרנות ל-IRA ניהול עצמי יוצרת בעיה של PFIC
        תודה מראש
        יואב

        אהבתי

        להגיב

        1. כמו שכתבתי, כל עוד הקופה נפתחה "בחסות המעסיק" (הגדרה יותר פורמלית: המעסיק הפקיד לפחות 50% מההפקדות), אין בעיה של PFIC (לפי הגישה הרווחת).

          כלומר, לא משנה באיזה מסלול, על פניו אין בעיית PFIC.

          אם אתה בניהול אישי, אז תצטרך לדווח על הדיבידנדים שאתה מקבל בכל שנה (לא הייתי רוכש PFIC בצורה ישירה אם אתה בניהול אישי, אלא הייתי מתמקד בקרנות אמריקאיות).

          אל תשכח לדווח את הקופות האלה על FBAR כל שנה.

          אהבתי

          להגיב

  72. היי,

    המחשבון לחישוב הקנס לא עובד עבור דיווח לשנת 2020 (הכנסתי תאריך הגשת דוחות 15 באפריל 2021) וזה כותב מחוץ לטווח.

    איך אוכל לחשב את הקנס? תודה

    אהבתי

    להגיב

    1. הגיוני כי עוד לא הגענו ל15 לאפריל 🙂

      תשימי תאריך של היום, החישוב לא ישתנה בהרבה לעוד חודש (הריבית היא 3% שנתית אז תוכלי להוסיף כ-%0.25 מתוך הקרן הדחויה בעבור החודש שנותר עד ה15 לאפריל).

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה על התגובה המהירה, אכן עבד לי עם השינוי (כנראה לא הבנתי איך המחשבון עובד ועכשיו הבנתי).

        שאלה נוספת – ראיתי בדוגמא שלך שעל שנת 2015 לא חישבת מס על החלק היחסי של הרווח לאותה שנה. האם לא צריך לשלם מס עבור השנה הזו? על ה-11.01$

        אשמח להסבר על החלק הזה, תודה.

        אהבתי

        להגיב

        1. הרעיון של החוק הזה הוא "לקנוס" דחיית מס.
          על החלק היחסי של הרווח שמשויך ל-2015 אין דחיית מס ולכן הוא לא מקבל "קנס".

          זה לא שלא משלמים עליו מס. את החלק הזה פשוט מעבירים ל-Schedule 1 בשורה של Other Income והוא ממוסה בצורה רגילה ביחד עם ההכנסות הנוספות מאותה שנה (שימי לב שזה דוח שנתי של 2015).

          אהבתי

          להגיב

  73. היי המתורגמן!
    ממש תודה על כל הפוסטים הנהדרים שלך!
    אני אשמח אם אוכל לשאול לגבי נושא קרנות הנאמנות/הסל:
    בהנחה ויש לי השקעות בקרנות נאמנות וקרנות סל ישראליות, האם עליי לדווח עליהן באמצעות טופס 8621 כל עוד אני לא לא מוכר את החלק שלי בהן (בהנחה וסכומן אינו עולה על 25,000 דולר)? כלומר, למעט חלק 1 של הטופס שאותו אני לא צריך למלא כי אני לא עובר את הסף של ה-25k ,האם אני צריך כל שנה למלא את שאר חלקי הטופס גם אם אני לא עושה כרגע כלום עם הכסף?
    תודה ממש על עזרתך 🙂

    אהבתי

    להגיב

    1. בגדול התשובה היא לא, בהינתן שלא תעבור את הסף.

      אך המשמעות היא חבות מס מאוד גבוהה בעתיד.

      תוכל לבחור ולהגיש כל שנה ולעשות MTM שזה דיווח רווחים שנתיים על הנייר כפי שמתואר כאן.

      אך בשביל לעבור מחוסר דיווח לMTM, צריך לעשות מכירת דמה ולחשב את המס לפי השיטה הרעה על הרווח המגולם היום, ולכן אני פשוט ממליץ להיפטר מהנייר ברוב המקרים.

      אהבתי

      להגיב

      1. הבנתי תודה רבה! אני כנראה באמת פשוט אפטר מהקרנות וזהו.
        שוב תודה. העזרה שלך פה מאוד מוערכת!

        אהבתי

        להגיב

  74. היי המתורגמן,
    דבר ראשון תודה רבה רבה על ההסברים המפורטים והמידע החשוב שאתה חולק איתנו.
    בזכותך פתחתי חשבון ב IB ואתחיל להשקיע לפי עקרונות JL קולינס שתירגמת.
    ולאחר שקראתי את כל השרשור על PFIC הבנתי שאולי אני נמצא במצב מאתגר.
    יש לי שאלה שאולי תוכל לעזור לי.
    אבי (שאינו אמריקאי) הלך לעולמו והשאיר קופת גמל עצמאית שכעת עדיין רשומה על שמו אולם אני מוטב שלה. היא ממשיכה לצבור בכל השנים הללו מאז פטירתו אולם נמצאת במסלול יחסית סולידי לכן יש לי מחשבה לפדות אותה ולהשקיע במדד מנייתי מחקה . מכיוון שהקופה לא על שמי היא לא דווחה לרשויות בארה"ב .
    אני תוהה לעצמי במה כרוך העברת הקופה על שמי ופדייתה מבחינת מיסוי?
    האם ברגע שאעביר אותה על שמי ואפדה אותה אחויב במיסים כ PFIC על כל השנים שהיא צברה והייתה ע"ש אבי?
    האם יש עוד שיקולים ושאלות שצריך לשאול ואני לא מודע אליהם?
    אני מנסה לשאול את עצמי מה המתורגמן היה עושה במקומי 🙂
    תבורך

    אהבתי

    להגיב

    1. הייתי בודק אם ניתן לפדות ורק אז להעביר את הכספים ליורשים, כך שהקופה לעולם לא תהיה רשומה על שמך.
      בגדול, אם זה רשום על שמך ואז אתה פודה אתה עדיין צריך לדווח על הרווח שהצטבר אבל על השנים לפני שהיא הייתה רשומה על שמך, אין את הקנסות הדרקוניים על הרווחים + ריבית, אלא זה פשוט נחשב כהכנסה רגילה לאותה שנת מס.

      אהבתי

      להגיב
  75. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2020) – חלק 5 – רווחי והפסדי הון | המתורגמן הפיננסי

    1. הגישה הרווחת היא שקרנות כאלו שבנפתחו בחסות המעסיק (כלומר שהמעסיק מפקיד יותר מאשר העובד עצמו), נחשבות Employee Trust ומוגנות מ-PFIC.
      מצד שני, לעצמאי אין הגנה כזו, אז אם הוא מחליט לפתוח קופות כאלו, רצוי לשקול לפתוח אותם בניהול אישי, ולרכוש ניירות מתאימים (קרי, ניירות אמריקאיים).

      אהבתי

      להגיב
  77. פינגבאק: סדרת מס ארה"ב (2020) – חלק 6 – דמי אבטלה והכנסות נוספות | המתורגמן הפיננסי

  78. היי,

    לגבי חלק 1, סעיף 5.

    Type of PFIC and amount of any excess distribution or gain treated as an excess distribution under section 1291, inclusion under section 1293, or inclusion or deduction under section 1296

    כתבת שהרווח לפי הדוגמא הוא 157$, האם הרווח שמדווחים פה לא אמור להיות ללא הרווח השייך לשנת 2015 (פחות 11.01$) ? כיוון שזהו רווח אשר ימוסה כרגיל ולא היה חלק מה- "excess" שנצבר?

    תודה

    אהבתי

    להגיב

      1. תודה על התשובה.

        שאלה נוספת: היכן נמצא השנה סעיף 21 other income?

        שבו עליי להוסיף את הרווח לשנת 2020 מה PFIC

        לא מוצאת אותו משום מה ב1040

        תודה

        אהבתי

        להגיב

        1. העבירו אותו לגליון 1 – Schedule 1.
          שנה אחת היה שם בשורה 9, ואז העבירו משם רווחי הון חזרה לטופס הראשי, אז הוא כבר שנתיים תופס שם את שורה 8.

          אי אפשר להגיד שלא כיף להם בIRS

          אהבתי

          להגיב

  79. שלום, אנחנו עוברים לארה״ב למספר שנים (עם ויזות J1 ו J2 או L1), ומנסים להבין האם צריך לעשות משהו עם ההשקעות בארץ (קרנות נאמנות/השתלמות/פנסיה..) לפני הנסיעה. אנחנו מנסים להבין האם הויזה תשפיע על המיסוי שלנו, והאם צריך לחשוש מ PFIC במעבר למספר שנים מספיק בשביל לשנות אפיק השקעה, או שרק נשלם מס על הרווחים השנתיים בשנת המס אם אנחנו resident alien.
    האם כדאי לבצע יעוץ מס עכשיו עם מישהו שמבין בנושא? (יש המלצות במקרה?)

    תודה רבה!

    אהבתי

    להגיב

    1. ממה שאני מכיר בשנתיים הראשונות לא תחשבו תושבים לצרכי מס.

      השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם זה האם אתם מעריכים שתישארו לזמן בלתי מוגבל. אם כן, שווה כבר מהיום לעבור לתיק "אמריקאי" (ויש לכם לפחות שנתיים ליישם בפועל כדי להקטין אי אילו חבויות מס שאולי קיימות בתיק).

      אם אתם לא בטוחים, אז יש לכם שנתיים להחליט.
      אם אתם בטוחים שלא תישארו, לא הייתי משנה את התיק.

      בכל מקרה אם יש סיכוי שתיחשבו תושבי ארה"ב לצרכי מס מתישהו בעתיד, הייתי הולך ליעוץ בנושא.

      אהבתי

      להגיב
  80. פינגבאק: סדרת מס ארה”ב (2020) – חלק 9a – חישוב המס | המתורגמן הפיננסי

  81. היי,

    התייעצתי עם רואה חשבון בתחום ולהלן תשובתו בנושא PFIC:

    "כל הנושא של PFIC נועד כדי לגרום לאזרחים אמריקאים לא להשקיע את כספם בקרנות נאמנות זרות כדי שהכסף לא יצא מארה"ב. מבחינת חוק היבש גם קרן פנסיה בארץ נכנס להגדרה של PFIC.
    קרנות נאמנות בארה"ב מחויבות לחלק כל שנה 95% מהרווחים שלהם. אנשים מעדיפים לא למשוך כסף כל שנה לכן הם השקיעו בקרנות זרות. כדי לגרום להם לא להוציא כסף מארה"ב נוצר PFIC אשר מטיל מס עצום על הרווחים מקרנות הזרות.
    אנחנו הולכים לפי מהות החוק אשר מיועד לעצור הוצאת כסף מחוץ לארה"ב. עד עכשיו לא היו תקלות.
    אם לקוח רוצה לסווג את זה אחרת אנחנו לא נתנגד, מה שכן זה יגרום לחבות המס."

    תשובותו בעצם סותרת את כל ההנאמר לעיל.

    מה אני מפספס כאן? או שפשוט יש גישות שכל אחד מאמץ? פשוט יש שוני מהותי בין הגישות

    אהבתי

    להגיב

    1. אין כאן שוני בין הגישות.
      תשאל את רואה החשבון האם בהינתן שאתה עכשיו מתכנן לפתוח תיק השקעות, האם היה ממליץ ללכת לקופת גמל להשקעה, או לרכוש קרנות נאמנות ישראלית/איריות.

      יש הבדל גדול בין רואה חשבון שמוכן ללכת לתחום האפור בשביל לחסוך לך כסף (כל הסיכון עליך דרך אגב) על השקעות שעשית לפני שבאת להתייעץ איתו, מאשר רואה חשבון שממליץ לקנות PFIC בצורה יזומה.

      אגב, אני לא נגד, כל עוד מבינים את הסיכונים.
      אם מדווחים על PFIC בצורה אחרת (למשל ריבית או רווחי הון), אז מה שקורה הוא ששעון ההתיישנות לא מתחיל לפעום לעולם.
      תיאורטית ה-IRS יכול לבוא 30 שנה אחרי שמכרת ולבקש ממך לתקן את הדוח ולשלם את המס כPFIC + ריבית על כל השנים שעברו מאז (וריבית הפיגורים של האוצר האמריקאי לא זול – כיום 4% לשנה).
      עכשיו זה הכל כמה אתה מוכן לקחת את הסיכון שזה יקרה. בגדול, מבלי להתחייב, הסיכון לא גדול כל עוד סכום המכירות לא גבוהות (כי הסיכוי לביקורת עולה עם ההכנסה).

      דעתי האישית, אם אין לך PFIC – אל תקנה PFIC מיוזמתך (על קרנות פנסיה והשתלמות של שכירים חל חוק ה-Employee trust שלגישת רבים פוטר את עניין ה-PFIC משום שהחשבון בחסות המעסיק עד למשיכה).
      אם יש לך PFIC – תבדוק כמה מס מגולם בו לפי חוקי ה-PFIC ותחליט איך אתה יוצא מזה ועובר לתיק השקעות אמריקאי.

      אהבתי

      להגיב

      1. אך אני בודק כמה מס מגולם, בגסות?

        מדובר על קופת גמל שהיום עומדת על יתרה של 73 והופקד 53 אלף בשנים 2017-2019, כלומר רווח של 20 אלף בשלוש שנים.

        אהבתי

        להגיב

        1. תעלה לפה צילום מסך של סכומי ומועדי ההפקדות ויתרה עדכנית (את שניהם ניתן למצוא באזור האישי של הקופה), ואחשב לך. אפשר להעלות תמונה לאתר שיתוף תמונות כמו imgur או imbb או לשתף לינק דרך גוגל דרייב/דרופבוקס אם פרטיות פחות בעייתי.
          בגדול כל הפקדה אני מחשיב כקנייה של שכבת מניות, ומחשב מה הרווח עליה ואז פועל לפי ההסברים בפוסט.

          אהבתי

          להגיב

          1. ברשותך מסכם לך בכתב את הנתונים שציינת:
            יתרה בסך של כ-73 אלף נכון להיום. לקופה הופקדו סך של 53.1 אלף שח:
            2017 – 27.4
            2018 – 14.4
            2019 – 11.3

            אהבתי

            להגיב

            1. עשיתי בכל שנה הפקדה חד פעמית ב1.7 לפי הסכום שציינת, אך חישבתי את ההמרה לדולר עם שער ההמרה ממוצע לאותה שנה.
              את הפדיון חישבתי כאילו נעשה היום (11.7.2021). הנחתי תשלום מס בישראל של 25%.

              יצא רווח כולל של $7,755
              מתוכם משייכים $6,535 לשנים שלפני הפדיון (2021) ו-$1,220 לשנת הפדיון.

              לאחר קיזוז זיכוי מס זר ישראלי, יש חבות מס של $1,156 ועוד ריבית של $91, סה"כ $1,247.

              בנוסף את הרווח שמשויך ל2021 – $1,220 צריך להוסיף להכנסות של 2021 מה שעלול להגדיל את המסים לאותה שנה, אך יש גם זיכוי מס זר פאסיבי על סך $237 שניתן לנצל, כלומר אם אתה במדרגת מס אמריקאית של 22% ומעלה אז תהיה תוספת חבות מס מעל מה שצוין לעיל.

              אהבתי

              להגיב

  83. אז אם יש לי חשבון למסחר עצמאי במיטב דש לדוגמא, וקניתי קרנות מחקות S&P של ISHARES, ומחקה STOXX של הראל, לדוגמא, אז כל זה חל עלי ולא כדאי לי להמשיך עם זה? ואם כן, איך כדאי לאזרח אמריקאי להשקיע בישראל?

    אהבתי

    להגיב

    1. לגבי הקרן הראשונה (S&P), זה משנה איזה קרן קנית, כי יש ל-iShares קרן אמריקאית בשם IVV – שהיא בסדר. לאמריקאים, ויש אחת אירית בשם CSPX שעליה חלות התנאים המתוארים בכתבה ולא מומלץ להחזיק בה.
      הקרן של הראל בוודאות PFIC, ולא מומלץ להחזיק בה.

      אכן הייתי ממליץ לגבש אסטרטגיית יציאה מהקרנות.

      לגבי כדאיות השקעה, אני אתן לך לקרוא את "המסלול הפשוט אל העושר" בשביל לגבש את תיק ההשקעות היעיל ביותר עבורך.
      ספציפית אם את מעוניינת להשקיע בS&P ואירופה בלבד, אז יש לך את VOO (או את IVV שציינתי קודם) בשביל S&P, ואת VGK בשביל אירופה (או את VEA אם את מעוניינת בכל העולם המפותח מחוץ לארה"ב – כולל יפן אוסטרליה וכו').

      אהבתי

      להגיב

  84. הי,
    א. כתבת שהפקדות לקרן הפנסיה ולקרן השתלמות מוגנות מ PFIC בגלל 'Employee Trust'. האם אותו דבר נכון גם על הפקדות שמעבר לתקרה שמפקידים לגמל\ביטוח מנהלים\פנסיה משלימה?
    ב. אם אני מבין נכון- אזרחים אמריקאים שרוצים לפתוח IRA – חייבים להשקיע רק בקרנות אמריקאיות כדי להמנע מPFIC כי פה אין את הקטע של ה Employee Trus, ולכן יקבלו דיבידנדים כל שנה ולכן יחויבו בדיווח כלשהו נוסף( זה דיווח מיוחד, או עוד סעיף בתוך הדוח עצמו?)
    החסרון- עלויות יותר זולות ויותר חופש פעולה ב IRA לעומת מנוהל.
    ג. מנסה להבין את השורה התחתונה- בקרן השתלמות: בניגוד למי שלא אזרח ישראלי שדי ברור שכדאי לו לעבור לIRA במחיר של דקה התעסקות בחודש , האם גם לאזרח אמריקאי זה משתלם?
    בפנסיה שמעל לתקרה : לאן כדאי להפקיד? או שזה אותה שאלה בדיוק כמו מי שלא אזרח אמריקאי?

    תודה!!!!

    אהבתי

    להגיב

    1. שכחתי עוד שאלה..
      ד. ללא קשר לנושאים הנל- בחשבון ממוסה של בני זוג שאחד מהם אזרח אמריקאי והשניה לא, ברור שאם משקיעים דרך ברוקר ישראלי הכי טוב שהכל יושקע דרך מי שאינו אזרח אמריקאי, אך אם רוצים לפתוח חשבון אצל ברוקר זר , נניח IB, האם עדיין ברור שמשתלם לפתוח על שם מי שאינו אזרח אמריקאי, או שיש פה עוד שיקולים (גם עתידיים, נניח פתיחת חשבון בנק אמריקאי לצורך אשראי אמריקאי או כל דבר אחר שאולי קשור)? נניח אם זה יהיה על שם האמריקאי אז חייב לרכוש רק קרנות אמריקאיות שזה חסרון בעיני, מצד שני יש סף יותר גבוה למס ירושה. יש עוד דברים קריטים?

      ושוב תודה רבה!

      אהבתי

      להגיב

      1. האמת שלאחרונה פתחתי חשבון ב-IB על שם אשתי (אחרי שנים שהיינו מעבירים חסכון חודשי לחשבון IB על שמי ולאחר הבנה שחבל על המס דיבידנדים), והצלחתי להעביר ממנה לבנק האמריקאי שלי כסף בשביל לשלם את חשבון האשראי (הם כתובים במפורש שהעברות לבני זוג הם מותרים, למרות שהם לרוב לא מאשרים העברות צד ג').
        אבל מבחינת תכנון השקעות, אכן עדיף בעיקר על בן הזוג הישראלי.

        השאלה העיקרית היא האם לקנות קרנות איריות או אמריקאיות.
        למי שמתקרב למס יסף, ייתכן ועדיף קרנות איריות כדי להימנע מהדיבידנד שימוסה ב-3%. מצד שני אם בת הזוג תלך לעולמה, האמריקאי יירש PFIC. יש לזה פתרון בדמות QEF, אם מעניין אפרט יותר.
        למי שלא מתקרב, אולי כדאי קרנות אמריקאיות, כדי להמנע מסיפורי PFIC בירושה.

        אהבתי

        להגיב

    2. א. תלוי איזה תקרה 🙂 בכל מקרה אם הפקדת המעסיק מהווה לפחות 50% מההפקדות לקופה, זה נחשב Employee Trust.
      אם הפקדות העובד עולות על 50%, אז מחלקים את הקופה לשני חלקים, החלק שבו יש 50-50 נחשב Employee Trust, והחלק העודף נחשב Foreign Grantor Trust (שזה לא טוב).

      ב. לא ברור אם יש Employee Trust או לא, בגלל שהשליטה עברה לידי העובד. אבל כדי להימנע ממראית עין, עדיך בהחלט לא להשקיע ב-PFIC.
      אתה מקבל 1099-DIV מהברוקר ומדווח על הדיבידנים ביחד שאר הדיבידנדים מהתיק הפרטי.

      ג. בעיניי זה משתלם לאזרח אמריקאי, הגם שיש לדווח על הדיבידנדים בכל שנה.
      צריך לזכור שבמסלולים המנוהלים אתה משלם מס דיבידנדים של 25%-30% שאתה לא יכול להזדכות על זה בשום אופן (בהנחה של 2.5% דיבידנד לשנה מדובר בעלות שנתית של 0.625%-0.75%).
      צריך לזכור שבמסלולים המנוהלים יש הוצאות ניהול השקעות של 0.08%-0.1% בניגוד לעלות ששואפת ל-0 עם הזמן ב-IRA.
      ואם אתה במסלול מנוהל שהוא לא מסלול מחקה מדד יש גם אי-יעילות מזומן שכן 10% מהנכסים הם שומרים במזומן (שקול לעלות של 0.4%-0.7% לשנה תלוי מה ציפיות התשואה שלך).

      לגבי השאלה שלך על התקרה, יש הרבה תקרות שנוגעות לפנסיה, אני מניח שאתה מדבר על התקרה לפנסיה מקיפה (הפקדה של 4,326 לחודש שנובעת משכר מבוטח של 20,768).
      בעיניי, חד משמעית לקופת גמל בניהול אישי. אם המעסיק מממן לך אכ"ע שיש לו שחרור מהפקדות גם לקופת גמל, ובנוסף לא בהכרח חשוב לך שהבת זוג תקבל קצבה במקרה פטירה, אלא היא תוכל להסתדר עם סכום חד פעמי מביטוח חיים, הייתי אפילו אומר לשים את כל השכר לקופת גמל. אבל זה בהחלט לא מתאים לכל זוג (זו החלטה זוגית בסופו של דבר).

      אהבתי

      להגיב

      1. א. אבל בעצם בפנסיה\השתלמות תמיד המעסיק מפקיד יותר,לא? ככה שתמיד יש את ההגנה של זה.
        ב.
        ג. אבל זה לא רק דיווח על הדיבדידנדים, אם יש דיבידנדים זה יכול גם לגרור חבות מס, לא? ואז זה לא רק שיקול של יותר משתלם אל מול התעסקות בדוח, אלא גם שיקול כלכלי. כמובן שזה תלוי אם אתה חייב במיסוי או לא,אבל אי אפשר לצפות את כל השנים קדימה וייתכן שעוד עשור נניח המשכורת תעלה מאד ויהיה מיסוי וכבר אין דרך חזרה ( חוץ מלמכור הכל..)
        או שפספסתי משהו ודיבידנדים לא יכולים לגרור מיסוי יתר לעומת מסלול מנוהל?
        ד. כן, עקרונית התכוונתי לתקרה של פנסיה מקיפה. איזה עוד תקרות רלוונטיות? התקרה של 33,900 לתגמולים שמעליה עדיף לקבל את הכסף לברוטו ולא להפקיד כי כבר בכלל אין הטבות מס על מעבר לסכום הזה?

        אהבתי

        להגיב

        1. א. נכון, אבל אתה שאלת מה קורה אם אתה מגדיל את החלק של העובד.

          ג. מיסוי דיבידנדים יהיה בכל מקרה, השאלה היחידה אם תראה את זה יוצא מהנטו שלך, או שזה יצא מקרן הפנסיה פשוט בלי שאתה רואה את זה כי זה קורה מאחורי הקלעים.
          לפחות אצלך זה יהיה באחוז מופחת (0%, 15%, 20%). בפנסיה זה יהיה 25%-30%, תלוי באיזה מכשיר הקרן משתמשת להיחשף להשקעות.

          ד. יש תקרה להפקדות העובד שהוא 7% מ-8700 או 6% מ-10,150, יש את התקרה של הפקדת מעסיק לתגמולים ב-7.5% מ-26,378 או 6.5% מ-30,436 ויש את התקרה של 34,900 לפיצויים (8.33%) או 48,453 אם המעסיק מפקיד רק 6% לפיצויים.

          אהבתי

          להגיב

  85. היי
    אני מתכנן לפדות שתי חסכונות שיש לי בארץ (גמל להשקעה)
    משהו שלא ברור לי – בחישוב הרווח לוקחים את הסכום במכירה ומחלקים את הרווח לכל השנים? יש לי הרי דוח לכל שנה (ויותר מזה – לכל רבעון), כך שאני יכול לדעת מה היה הרווח באותה שנה ספציפית, האם זה לא יותר נכון?
    תודה רבה

    Liked by 1 person

    להגיב

  86. בפדיון של קופת גמל להשקעה, איך בדיוק מחשבים את הרווח?
    במקרה של קרנות נאמנות אני מבין כי קונים יחידות בקרן ואפשר לעשות את החישוב לכל קנייה בנפרד.
    בקופגל"ה איזה חלק מהרווח אני משייך לכל הפקדה (אם היו הפקדות חודשיות)?
    למשל, נגיד והפקדתי 1000 ש"ח ב1.1.2020 ועוד 1000 ב1.1.2021 ואני פודה היום כשיש שם 2100 ש"ח.
    האם אני מניח שעשיתי רווח של 50 ש"ח על ההפקדה הראשונה (ואז אני פורש את ה50 האלה על פני השנתיים בערך מאז ההפקדה ועושה את החישוב שאתה מתאר בפוסט) ו-50 ש"ח על ההפקדה השנייה (ואז כל הרווח הולך פשוט לOther income).
    אני צודק?
    במציאות הייתה לי הוראת קבע חודשית במשך כשנה אז זה די כאב ראש לעשות ככה אבל זה שכר לימוד אני מניח.

    תודה רבה

    אהבתי

    להגיב

    1. זה לא משנה מתי הרווח נוצר, לוקחים את כלל הרווח מהפדיון ופורשים אותו לפי החלק היחסי של מספר הימים באותה שנה לחלק לכלל מספר ימי האחזקה, בדיוק כמו בדוגמא בפוסט.

      אבל אולי אתה שואל איך לחשב את הרווח הדולרי, אז זה מאוד דומה לחישוב שלו על קרן נאמנות.
      ערך הפדיון בדולר = ערך הפדיון בשקל לחלק לשער שקל/דולר של יום הפדיון.
      ערך של הפקדה בחודש X בדולר = ערך של הפקדה בחודש X בשקלים לחלק לשער שקל/דולר של יום ההפקדה.
      סך כל ההפקדות בדולר = סכום של ערכי ההפקדה על פני כל חודשי X שהפקדת.
      רווח בדולר = ערך הפדיון בדולר [פחות] סך כל ההפקדות בדולר.

      ואז עושים את החישוב של החלק היחסי לכל שנה.
      במקרה שלך יהיה 366 ימים ב-2020 ויום אחד ב-2021. אז על חלק גדול מאוד יחול 37% מס + ריבית, וחלק מאוד קטן ילך ל-Other Income.

      אהבתי

      להגיב

      1. הבנתי, אז בעצם עושים כאילו כל ההפקדות לאורך הזמן התרחשו ביום פתיחת הקופה.
        רק לגבי הפסקה האחרונה, אם הפקדתי בתחילת 2020 ובתחילת 2021 ואני פודה עכשיו (בסוף 2021) אז בערך חצי מהרווח ימוסה ב37% וחצי ילך ל-Other income, לא?

        אהבתי

        להגיב

        1. לא אמרתי שעושים כאילו כל ההפקדות היו ביום ההפקדה הראשון.

          בעצם כל הפקדה היא כמו שכבה שקנית, ואתה צריך לחשב כמה תשואה חלה עליה. בגדול מהדוחות השנתיים קשה לעשות זאת, אני אישית לוקח את כל ההפקדות עם התאריכים והערך הנוכחי ומחשב xirr להכל.
          עם הערך xirr אני מחשב לכל הפקדה בנפרד לכמה היא הגיעה היום (לכל הפקדה הרי יש זמן שונה בשוק).
          זה לא הכי מדויק, אבל זה הכי טוב שניתן לעשות במסגרת הנתונים.
          אפשר אולי לבקש מהחברה המנהלת את גובה הצבירה יום לפני כל הפקדה ולחשב יותר מדויק, אבל זה נראה לי אוברקיל.

          לגבי השאלה השנייה, כאמור כל הפקדה מקבלת טיפול משלה, אבל היות והתשואות בשוק ב2020 ו2021 היו פחות או יותר זהות, אז על ההפקדה של 2020 חצי ילך ל37% וחצי ילך לother, ואילו על ההפקדה של 2021 כולו ילך לother בהנחה ותפדה ב2021.

          אהבתי

          להגיב

  87. שלום יעקב

    אני מנסה להבין את הקופות גמל וקה"ש מחק מדד S&P 500. לפי נתונים של "גמל נט" הקרנות האלו הניבו בחמש שנים האחרונות כ 12-13% בממוצע.
    1. ה S&P 500 הניב בממוצה בזמן הנ"ל כ18% אז למה ההפרש (או שאני טועה כאן?)
    2. למה יש הפרשים בין הקופות עצמם אם הם משקעים בדיוק באות דבר (כגון הלמן אלדובי 13.23% ומור ב 12.22%)

    תודה רבה!

    אהבתי

    להגיב

    1. זה תלוי ביחס למה אתה מודד.
      אני מעריך שה-12-13 אחוז הללו הם ביחס לשקל, וה-18% ביחס לדולר.
      בהינתן שינויי שער השקל-דולר זה יוצא אותה תשואה.

      בקופות קטנות עלולות להיווצר שגיאות עקיבה מכך שלא כל הכסף מושקע והצבירה גדלה בצורה מהירה ביחס לצבירה הנוכחית, ככל שהקופה גדלה התשואה מתייצבת ומתכנסת לתשואת המדד.

      אהבתי

      להגיב

      1. שלום רב

        אני מעוניין להיות מושקע (חלקית) במדד ת"א 125. האם יש דרך לעשות את זה דרך IBKR. והאם יש ETF אמריקאי שעשה את את זה כדי שלא יחשב PFIC.

        תודה

        אהבתי

        להגיב

          1. תודה על התגובה
            1. האם יש קרן חוץ מ EIS. א. יקר יחסית למחק מדד – 0.59% דמי ניהול ב. התשועות נמוכות משמעותית לאורך זמן מת"א 125.
            2. האם קניית אופציות על מדד ת"א 35 נחשבות כ PFIC

            תודה!

            אהבתי

            להגיב
              1. א. כל מדד עולמי, מדד שווקים מפותחים מכיל גם את מניות ישראל (לפי משקלם בעולם 0.2%) ב. אני מניח שהיו גם תקופות שהם היו מעל המדד. בכל מקרה אני מסכים שזה לא נייר שכדאי להחזיק בו.

              2. אופציות זה לא PFIC, מצד שני זה גם לא שגר ושכח ויש הרבה ניואנסים שיכולים לגרום לך לאבד את התחתונים.

              אני אישית הייתי מוותר על החזקה ישירה או בונה מדד בעצמי עם מניות פרטניות.

              אהבתי

              להגיב

  88. שלום
    תודה על הפוסט המחכים + כל התגובות
    עברתי על התגובות ולא ראיתי אזכור ישיר,
    מה הדין של פוליסת חסכון בחברות הביטוח
    האם מוגדר PFIC?
    כי החברות הרי מגדירות אותה כביטוח חיים
    אז אולי ההגדרה שונה?

    .

    אהבתי

    להגיב

    1. היי, PFIC לכל דבר.
      אני לא בטוח שאתה צודק שהחברות מגדירות את זה כביטוח חיים, אבל זה גם לא משנה.
      משנה מה המוצר בפועל, ולא מה רשום על העטיפה.

      אהבתי

      להגיב

  89. שלום מתורגמן!
    א. האם הכנסה של שכר דירה נחשבת כ-PFIC?
    ב. אשתי לא אזרחית אמריקאית – האם אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על השם שלה?

    אהבתי

    להגיב

  90. לגבי קרן השתלמות לעצמאיים: כשאתה אומר שכדאי לקנות קרנות אמריקאיות (ב-IRA), איך בדיוק עושים את זה? איך יודעים מהי קרן אמריקאית? יש רשימה איפשהו או שפשוט שואלים את בית ההשקעות? תודה רבה!

    אהבתי

    להגיב

    1. היי,

      קרנות אמריקאיות ניתן למצוא באתרים כמו:
      etf.com
      etfdb.com

      אבל כדי לוודא רצוי לגשת לאתר של מנפיקת הקרן, לחפש את הקרן הספציפית ואת התשקיף ולחפש בה את המילה domicile (ולידה יהיה שם המדינה).

      מוזמנת גם לשאול ספציפית כאן.

      אהבתי

      להגיב

  91. שלום מתורגמן, אתה נהדר!

    שאלה של הדיוט (עם אזרחות אמריקנית) שמתחיל את צעדיו בעולם ההשקעות ורוצה להשקיע בקרנות מחקות מדדים.
    אני יכול להניח שכל קרן של Vanguard, SPDR, ו-Schwab הן לא בגדר PFIC – נכון?

    די בטוח שהתשובה היא "נכון", אבל רוצה לוודא (כאמור, הדיוט).

    אהבתי

    להגיב

    1. האמת שואנגארד וסטייט סטריט (המנפיקה של קרנות SPDR) מנפיקות קרנות גם בקנדה, מקסיקו ואירלנד.
      שוואב למיטב ידיעתי לא יצאו מגבולות ארה"ב עדיין.

      כדי לדעת אם הקרן אמריקאית או לא, כדאי להסתכל בתשקיף ולחפש את המילה domicile ולוודא שזה ארה"ב. אופציה סבירה נוספת זה להסתכל עם הקרן קיימת באתר etf.com או etfdb.com

      אהבתי

      להגיב

  92. היי יעקב,

    עוקב אחרי הפוסטים של בשנים האחרונות ועזרת לי רבות בהחלטות שונות הקשורות להשקעות. אז קודם כל תודה רבה.

    יש לי שתי שאלות בנושאים שונים:
    1. אני חי עם אשתי בארה"ב בשנים האחרונות ובשנת 2021 הפכתי לתושב מס אמריקאי (היא תושבת מס כבר מספר שנים אבל היא לא אזרחית ישראלית). יש לי בארץ שתי קופות קטנות אחת השתלמות ואחת גמל. שתיהן מוקפאות ללא הפקדות מאז שעזבתי את ישראל, ומושקעות במסלול מנייתי של אנליסט. מקריאת התגובות שלך לשאלות שעלו בנושא נשמע שהיות והקופות הן הפקדות בחסות המעסיק, אין הן נכללות בPFIC והחובה היחידה שיש לי היא לדווח עליהן בדו"ח השנתי, ולדווח במעמד המכירה (כלומר פדיון הקרן). הבנתי נכון? אם כן, מה חבות המס במועד הפדיון, מס רווחי הון רגיל?
    (ד"א היות וזאת ששאלה שנראה שחוזרת לא מעט אולי כדאי להוסיף פסקה לפוסט המקורי או לכתוב פוסט ייעודי בנושא?)

    אני בעלים של דירה בישראל שמושכרת לדיירים. ייתכן והדירה תעבור תהליך של פינוי בינוי בשנים הקרובות. אני מניח שאת הדוד סם זה לא מעניין שאת הדירה קניתי הרבה לפני שהגעתי לארה"ב והוא עדיין ידרוש ממני מס בעת המכירה (וגם על הרווח מהשכירות אבל יש פחת). השאלה היא אם תהליך הפינוי בינוי עצמו הוא אירוע מס ואם יש דרך למזער את אירוע המס באופן כללי (מס השבח עבורי בישראל הוא נמוך היות וזאת הדירה היחידה שבבעלותי).
    יכול להיות שזה מעבר לתחום הידע שלך אז אשמח אם תוכל לייעץ איפה כדאי לחקור בנושא.

    תודה מראש!

    אהבתי

    להגיב

    1. היי

      1) אם הם לא PFIC אין סיבה לכלול אותם בדוח השנתי (יכול להיות שהתכוונת ל-FBAR?). אכן יש לדווח במעמד המכירה.
      לפי הלינק הזה:

      Foreign Contributions While a Nonresident
      Your contributions and your employer's contributions are not part of your cost if the contribution was based on compensation for services performed outside the United States while you were a nonresident and not subject to income tax under the laws of the United States or any foreign country (but only if the contribution would have been taxable if paid as cash compensation when the services were performed).

      צריך לדווח לא רק על הרווחים, אלא גם על הפקדות המעסיק למרות שבוצעו לפני הפיכתך לתושב לצרכי מס.

      2) תודה על הבעת האמון 🙂
      ישנה סברה/חשד שפינוי/בינוי הוא אכן אירוע מס היות ואתה מוסר את הזכויות שלך בדירה הנוכחית ובתמורה מקבל דירה אחרת (בשווי גבוה יותר).
      מומלץ מאוד לדבר על זה עם רואה החשבון שלך, כי צריך לבחון אם זה יותר לפי סעיף 1031 שזה דוחה לך את תשלום המס עד למכירת הדירה החדשה (נקרא like kind exchange בחוקי המס).
      לגבי מזעור מס כללי על מכירות בארה"ב – לגור בדירה שנתיים מתוך ה-5 שקדמו למכירה – כנראה לא רלוונטי במקרה שלך.
      אופציה נוספת, מכירה בתשלומים (כלומר שהקונה משלם בשנה אחת חלק מהסכום ובשנה העוקבת עוד חלק וכן הלאה). עם זאת יש כאן סיכון, כי הקונה מקבל מיידית את הדירה ואתה את הכסף רק בהמשך.

      אהבתי

      להגיב

      1. 1) תודה! כן התכוונתי לדווח על זה במסגרת ה-FBAR. כלומר לסכום את הפקדות המעסיק שנעשו לאורך חיי הקרן? אני מניח שזה בגלל שכשעושים את חישוב המס בפדיון הקרן מפחיתים את הפקדות המעסיק?

        2) סורי זה לא עניין של חוסר אמון, פשוט ראיתי בדיון בפורום של הסולידית שרשמת שאין לך נסיון בתחום של מיסוי נדל"ן להשקעה (מצד שני עבר קצת זמן מאז).
        מסכים שאני צריך להתייעץ. אתה מכיר רו"ח עם נסיון בתחום? לי יש רו"ח אמריקאי שאני לא בטוח כמה הוא מכיר פינוי בינוי.

        אהבתי

        להגיב

        1. 1) בFBAR מדווחים צבירה מקסימלית בקופה לשנה. אין הפרדה בין רכיבי ההפקדה השונים.

          2) תפנה אליי בפרטי fintranslator1040 שטרודל ג'ימייל קום ואנסה לעזור לך עם רו"ח (כנראה מישראל, אבל שיש לו לקוחות בארה"ב).

          אהבתי

          להגיב
  93. פינגבאק: מס ארה"ב (2021) – מיקרו-פוסט 1 – מי חייב להגיש דוח שנתי בארה"ב? | המתורגמן הפיננסי

  94. שלום יעקב,
    תודה רבה על הפוסטים המעולים, והתגובות לשואלים. אשמח אם תוכל לומר לי אם הבנתי נכון.
    אני תושב ישראל וגם אזרח אמריקאי, בן 32, לא דיווחתי לאמריקאים מעולם ואני מעוניין לעשות יישור קו מולם.
    יש לי פנסיה, קרן השתלמות וקופ"ג מהמעסיק, ובנוסף קופ"ג להשקעה עצמאית בת כשנתיים. להבנתי הצורך הדחוף בטיפול הוא הקופ"ג להשקעה ואני מעוניין לסגור אותה בהקדם כדי לחתוך בנזקי ה-PFIC ולעבור להשקעה דרך ברוקר אמריקאי.
    אני מבין ש-25% מס רווחי-הון למדינת ישראל ינוכה במקור, ברגע שאני פודה את הקופה, ו-12% נוספים PFIC לאמריקאים. האם אני מבין נכון ואהיה חייב במס PFIC רק במסגרת הדיווח על שנת המס בה הקופה נפדית, ואילו עבור שנים קודמות אצטרך לשלם מס רק על הדיבידנדים (אם בכלל)?
    תודה רבה.

    אהבתי

    להגיב

    1. פחות או יותר זה הסיפור.

      את ה12% הנותרים (פלוס ריבית) תצטרך לשלם לאמריקאיים עם הגשת הדוח.

      בקופת גמל להשקעה אין דיבידנדים מחולקין אז רק תצטרך לחשב את הרווח והמס בשנת הפדיון.

      אהבתי

      להגיב

      1. בהתייחס למשפט האחרון – הרווח עליו אני מדווח לארה"ב בשנת מס מסוימת הוא הרווח שעשתה הקופה באותה שנה למרות שלא נפדתה, במסגרת הדיווח הכללי על הכנסות? ואז, ללא קשר, בשנה שבה הקופה תיפדה, אני מגיש לאמריקאים תשלום של 12% וריבית, תוך שאני מדווח ש-25% שולמו כאן?

        תודה רבה.

        אהבתי

        להגיב

        1. אתה עכשיו נכנסת לשיטה שנייה לדיווח PFIC, שיטת MTM. כתבתי עליה כאן.

          בהנחה ובכל שנה אתה מדווח את הרווח על הנייר, אז בשנת המכירה אתה שוב מדווח על הרווח מתחילת השנה ועד יום המכירה. בשיטה זו אתה משלם מס לפי המס השולי שלך, ולא בהכרח 37%, כלומר יכול להיות משמעותית פחות מ37%.

          מצד שני, אתה עשוי למצוא את עצמך משלם מסים בארה"ב בשנים בהם טרם מכרת וללא זיכוי מקביל מישראל.

          בהנחה ולא דיווח כלום עד כה, חלים עליך חוקי ברירת המחדל כפי שמתואר כאן. בשיטה זו כל הרווח והמס מחושב בשנת הפדיון, ואז אתה משלם 25% בישראל, משלם עוד 12% וריבית לארה"ב (הריבית תלויה בכמה שנים החזקת בקופה).

          אהבתי

          להגיב

          1. תודה רבה, עזרת לי מאוד להבין את הסטטוס שבו אני נמצא.
            נראה ש-MTM הופכת PFIC כמו הקופ"ג להשקעה למוצר קצת פחות נורא בדיעבד (לפחות בכל הקשור למיסוי), לא? כלומר, למשקיעים צעירים שכבר פתחו אחת כזו יש סיכוי טוב להיחלץ ממנה בלי עודף המס לאמריקאים.

            אהבתי

            להגיב

            1. למרות שלטווח הקצר זה אולי נראה שמה שאתה מעריך נכון, לטווח הארוך אתה מאוד תיפגע מ-MTM.
              עם חלוף השנים, הרווחים שלך גדלים, ובהנחה ולא פדית בשנה מסוימת, שביום מן הימים אתה תהיה חייב במס בארה"ב, אך ללא יכולת לשלם את המס מכיוון שלא פדית את המניות.
              אז אולי אתה עדיין עובד ויכול לממן את המס מהכיס, ואולי תהייה חייב לפדות מניות כשלא רצית.
              2021 ו-2022 הם דוגמא מושלמת לזה.
              על 2021 הרווח שלך על הנייר היה מאוד גבוה ולכן יכול להיות שדיווח ה-MTM גרם לך לחבות מס בארה"ב.
              את המס היה צריך לשלם עד ה-15/4, בדיוק אחרי ירידה לא נעימה בשווקים.
              בהנחה ואין לך איך לממן את המס מעבודה (לא משנה כרגע אם אתה בפנסיה או שסתם אין לך חיסכון שוטף), תצטרך לפדות מניות במועד כמעט הכי גרוע על מנת לשלם את המס, ובכך לקבע את ההפסד עליהם לנצח.

              ועכשיו מגיעים לחלק הכיפי באמת… קופת גמל להשקעה הוא מוצר השקעה גרוע עוד הרבה לפני שנכנסנו לשיקולים של מיסוי אמריקאי.

              אהבתי

              להגיב

              1. אני מבין. אבל כל עוד הרווחים עליהם דיווחתי (מבלי לפדות את הקרן) חוסים תחת מס שולי 0% – ועבור משקיע צעיר זה יכול לקחת כמה שנים עד שהמצב "יתדרדר" לרווחים משמעותיים – אני יכול להיחלץ בזמן בלי מס אמריקאי. כבר חשבתי שאהיה חייב אוטומטית בתשלום 12% הנוספים, אבל עם MTM נראה שלא כך. אולי המקרה שלי יכול לעזור לקוראים נוספים, הרי קופ"ג להשקעה היא מוצר די חדש ובטח יש עוד כמוני. בכל מקרה אצא ממנה תוך כמה חודשים, אחרי שאסתגל לעבודה עם הברוקר הזר.

                דרך אגב, הרו"ח שלקחתי ממלא עבורי את דו"ח 2020, לדבריו עדיין יש זמן וגם באתר ה-IRS מציעים עדיין להגיש דו"ח לאותה שנה כדי לקבל את מענק הקורונה. בפוסט שלך בנושא כתוב שההגשה היא עד אמצע 2021, אז אני מקווה שאין כאן סתירה.

                אהבתי

              2. ממליץ לך לנצל את הירידות בשווקים כדי לצאת ממנה כבר עכשיו, ולכל המאוחר עד סוף השנה, כדי לחסוך לעצמך עוד שנה של דיווחים של MTM.

                אין סתירה, ההגשה על שנת 2020 היא אכן עד ה-15/4/2021 אם אתה גר בארה"ב, עד ה-15/6/2021 אם אתה גר מחוץ לארה"ב או עד ה-15/10/2021 אם ביקשת הארכה.
                עם זאת, ברגע שאתה לא חייב כסף לאוצר האמריקאי, אז לתאריך אין משמעות כי קנס על חוסר הגשה תלוי בגובה החוב. אם אין חוב, אין קנס.
                עם זאת, ממליצים להגיש בזמן למקרה ויש טעות שכן גורמת לזה שיהיה חוב, ואז לפחות לא יהיה קנס.

                לגבי זה שהוא אמר שיש זמן, זה בגלל שהחזרי מס ניתן לקבל עד 3 שנים אחרי תאריך ההגשה הרשמי, כלומר במקרה שלך עד ה-15/6/2024.

                אהבתי

  95. רוב הכסף שלי מושקע בארה"ב, אך מתוך רצון לחלק את ההשקעות שלי בין דולרים לשקלים, אני בתהליך צבירת מניות ישראליות שמרכיבות מדד ישראלי מסוים. כל חודש אני רוכשת מניות נוספות מאותו מדד ישראלי. נפל לי עכשיו אסימון שיכול להיות שחלק מהמניות האלו הן של חברות שהן PFIC. האם יש איזשהו כלל אצבע או רשימה לפיה אני יכולה לסנן מניות כאלו? למשל האם מניות של בנקים, ביטוחים, חברות נדל"ן, חברות כרטיסי אשראי וכדומה יכולות להיות בעיה?

    אהבתי

    להגיב

    1. במניות סחירות אין בעית PFIC, כל עוד את רוכשת אותם אחד אחד ולא כחלק מקרן.

      איפה שצריך להיזהר זה בחברות סטארטאפ דלות נכסים פיסיים. אבל אלו מצבים מאוד נדירים, וגם קשה להיכנס להשקעות כאלה.

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה. לא בטוחה שהבנתי. האם למשל בנקים לא יכולים להיות PFIC על סמך אחד משני המבחנים המגדירים PFIC? או שהכלל לא חל על בעלות בחברה (דהיינו מניות) אלא רק על שותפות בקרן?

        אהבתי

        להגיב
  96. פינגבאק: היבטי PFIC בקופת גמל להשקעה | המתורגמן הפיננסי

  97. שלום יעקב,
    מה דעתך על תכנון לחיסכון לכל ילד כזה?
    אני משקיע לו בחיסכון לכל ילד אינפינטי – הלכה (פאסיבי כלל עולמי), ומוסיף לו עוד 50 שקל
    בהנחה אופטימית יגיע לו ל70,000,
    אני אמריקאי והילד אמריקאי,
    כרגע אני מדווח עליו – בשביל לנצל את ההחזרי מס,
    בגיל 18 אחרי שאפסיק לדווח עליו הוא ידווח על עצמו, וינצל את הפטור שיש לו של 12,000$ על מס רווח הון,
    מקסימום יחלק את המשיכה על פני שנתיים ויוכל לנצל פעמיים פטור כזה,
    אין מצב שכל המיסים הגבוהים של הPFIC יגיעו למעל 24,000$,
    מה דעתך?
    תודה

    אהבתי

    להגיב

    1. הבעיה היא שמיסי ה-PFIC, מחושבים ללא קשר לניכוי הסטנדרטי, כך שה-$12,000 לא רלוונטי. המס מחושב בחישוב צדדי, ולא נכנס לחישוב של אותו שנה ספציפית (מלבד החלק היחסי שמשויך לאותה שנה).

      הפתרון לזה הוא או לפעול לפי הפוסט הזה
      או לדווח את כל הרווח כריבית במקום כ-PFIC, שזה כן ינצל את התקרה של ה-$12,000, אבל כרוך בסיכון שכן ל-PFIC אין התיישנות כל עוד לא דיווחת עליו ככזה.

      אהבתי

      להגיב

  98. שלום יעקב,
    אשמח לקבל את חוו"ד בנוגע לפתיחת קה"ש IRA.
    מקריאתי בבלוג כאן ובעוד מקומות (בטור שלך אצל נדב) אני מבין שבתור אמריקאי שמעוניין לרכוש תעודות סל, עליי לרכוש רק קרנות אמריקאיות, והחסרונות הן:
    1. עמלת רכישה גבוהה (8-10 דולר).
    2. עמלת המרת מט"ח גבוהה (לא יודע כמה).
    3. צורך בדיווח (ותשלום?) שנתי של מס דיבידנדים.
    4. עוד משהו?
    מכיוון שההפרשה שלי כשכיר לקרן השתלמות אינה גבוהה (פחות מאלף ש"ח בחודש), סעיפים 1-2 יאכלו אחוזים גבוהים. אמנם אוכל לרכוש את הני"ע כל כמה חודשים כדי לחסוך בעמלות הקנייה, אך זה זמן שהכסף מחוץ לשוק.
    השאלה היא אם בכלל שווה לי להחזיק קרן IRA, או שעדיף קרן מנוהלת מחקה מדד סנופי בד.נ. של 0.5 (בהראל לדוגמה)?
    רק אציין שיש לי חשבון בIB שם אני רוכש תעודות אמריקאיות, וכמובן מבצע המרה לדולרים בגרושים.

    אהבתי

    להגיב

    1. התשובה היא חד משמעית כן.
      בקרן השתלמות מנוהלת יש לך חסרונות ועלויות נסתרות:
      1. מיסוי דיבידנדים של 25% (אצלך זה יהיה מיסוי רק בצד האמריקאי – 0/15/20 אחוז).
      2. הוצאות ניהול השקעות של 0.15%-0.25%, ב-IRA זה יורד מתכנס לאפס (ובכל מקרה פחות מ-0.15%) כשהתיק שלך הוא כבר כמה מאות אלפים בודדות.
      3. מזומן, בקרן השתלמות מנוהלת הם שומרים כ-10% מהנכסים במזומן. אצלך אולי בהתחלה זה יהיה ככה, אבל בהמשך גם אם תקנה אחת לחצי שנה, ברגע שהתיק שלך מעל 60,000 אתה מחזיק בכל רגע נתון פחות מ-10% מזומן, וגם זה ירד אצלך ככל שהצבירה תגדל (בניגוד למנוהל שזה נשאר קבוע על 10%).

      סך עלויות אלו מסתכמות לפער של 0.3%-1% (תלוי חברה ואחוז מזומן בפועל).

      לאור זאת, IRA הוא מאוד מתבקש.

      אהבתי

      להגיב

  99. אהלן,
    קודם כל תודה רבה על הפוסטים המעשירים 🙂

    אני בן 22, לקראת שחרור, ובתחילת דרכי בעולם הפיננסי. ממש במקרה נתקלתי בבלוג שלך ונמנעתי מלעשות טעות ולהשקיע בקרנות סל שאינן מאוגדות בארה"ב.
    רציתי לוודא שהבנתי כמה מונחים נכון ולהתייעץ איתך לגבי הרכב תיק ההשקעות.

    1) קופת גמל להשקעה- יש לי קופה קטנה באנליסט, כל עוד היא לא מגיעה לגג של כ-85 אש"ח אין ממה לחשוש? כלומר אני יכול להמשיך ולהפקיד אליה מבלי לדווח עליה (חוץ מלFBAR) ולפדות את כל הסכום, תוך תשלום 25% מס רווחי הון לישראל?

    2) השקעה דרך בית השקעות ישראלי (IBI במקרה שלי)- פתחתי חשבון מסחר עצמאי דרך IBI שמאפשר לי לסחור גם בבורסה הישראלית וגם בבורסת ארה"ב. בבורסה הישראלית אין בעיה לסחור בניירות ערך ואג"חים בודדים, רק נדרש לדווח על החשבון במסגרת הFBAR ולדווח במידה וישנם רווחים?

    3) אם אני רוצה להשקיע באמצעות רכישה וחזקת קרנות סל מחקות מדדים עליי לעשות זאת דרך מערכת המסחר של ארה"ב וכל עוד אני לא מוכר וממש את הרווחים אני לא מדווח בכלל? שהרי הקרן תמוסה באופן אוטומטי (בישראל או בארה"ב?) בכל חלוקה של דיבדנד שבו אני מתכוון לקנות ישר עוד יחידות של הקרן המחכה.

    4) בסוף שנה אני צריך לדווח לארה"ב ולאחר המיסוי (במידה ויהיה כזה) לבקש החזרי מס מישראל על הרווחים שעשיתי בבורסת ארה"ב.

    5) תנאי המרת שקל לדולר שאני מקבל הם עד 0.7% מרווח המרה ו0.275% עמלת קנייה/מכירה של קרנות סל. האם זה נחשב תנאים גרועים עד כדי שהם הופכים את ההשקעה דרך הפלטפורמה הזאת ללא כדאית? מעדיף לא להסתבך עם ברוקר זר בתור התחלה.

    6) אם אני כן רוצה להיות חשוף לשוק הישראלי, היית ממליץ לקנות קרן סל אמריקאית העוקבת אחרי מדדי תל אביב?

    7) ולסיכום אשמח אם תוכל לעשות לי סדר בסכומי המינימום מהם חובה לדווח ולשלם מס גם על הכנסות וגם על רווחי הון/דיבנדנדים והאם יש השפעה האחד על השני, כלומר אם גובה ההכנסה השנתית שלי משפיע על הסכום ממנו אצטרך להתחיל לדווח או להתחיל לשלם מס רווחי הון.

    תודה רבה רבה וסליחה על החפירה,

    אהבתי

    להגיב

    1. איזה קנאה אוחזת בי כשאני קולט את גודל האירוע שמישהו בגיל 22 לוקח אחריות על העתיד שלו! המון בהצלחה, ומקווה לעזור.

      1) אזכיר את שתי החובות בהקשר של PFIC:
      א. דיווח על עצם קיום ה-PFIC ברשותך, זה אכן החל מ-$25,000 (ליחיד)
      ב. דיווח על מכירה/פדיון של PFIC – ללא קשר לגובה הסכום.

      משכך ההחזקה שלך בקופת גמל להשקעה בעייתית בהיבט מיסוי אמריקאי.
      המלצה שלי: להעריך את גובה הרווח, לחשב כמה מס זה יוצא, ולפדות. לאחר הפדיון ניתן להחליט אם אתה רוצה לדווח על זה כמו שצריך תוך תשלום מס (כנראה קטן במקרה שלך), או לחלופין לקחת סיכון ולדווח על זה כריבית (בישראל רווחי קופת גמל להשקעה מוגדרים כריבית מקופת גמל). האופציה השנייה כנראה לא תלווה בחבות מס, אך צריך לזכור שעבור PFIC לא חל התיישנות כלל, אז יש פה טריידאוף בין חבות מס לסיכון לביקורת עתידית וההשלכות שלה.
      יכול להיות שאחרי הירידות השנה, הקופה תימצא בהפסד ואז אפילו בדיווח ה"נכון" (כ-PFIC) לא יהיה לך חבות מס.

      2) נכון, יש צורך לדווח על דיבידנדים, תשלומי ריבית וכמובן רווחי/הפסדי הון במידה ונוצרו על ידך.
      בנוסף, בהנחה ואתה חייב במילוי FBAR, החשבון צריך להיכנס ל-FBAR.

      3) אם תקנה קרנות סל אמריקאיות, הם ישלמו לך דיבידנדים כל שנה. אתה תצטרך לדווח על הדיבידנדים הללו בדוח השנתי לארה"ב.
      כמו כן, זה יוצר בעיות של כפל מס. ראה כאן לפרטים נוספים.

      4) נכון, בהנחה והייתה חבות מס בארה"ב בגין הדיבידנדים והריבית שקיבלת.

      5) כנראה שיש לך גם עמלת מינימום של $8 או $10 על ק/מ בבורסת ארה"ב. השיקול בעיקר תלוי בכמה אתה מפקיד כל חודש.
      אבל זה פער מאוד גדול ביחס לברוקר זר.

      6) במדד עולמי אתה חשוף לשוק הישראלי, בדיוק לפי משקל השוק שלה בעולם 🙂
      יש קרן אחת בלבד אמריקאית שעוקבת אחרי ישראל וזה EIS של איישרס. מלבד דמי הניהול הגבוהים, גם לא ממש ברור מה מדיניות ההשקעה שם. הם סוג של Large Cap על ישראל.
      לדעתי יותר יעיל להיחשף לישראל דרך קרן הפנסיה שלך או קרן ההשתלמות בהנחה ויש לך (בהנחה ואתה שכיר).

      7) בארה"ב מסתכלים על סך ההכנסה, וב-2022 זה $12,950 לרווק, וב-2023 זה יהיה $13,850. נכללים פה כל סוגי ההכנסות: משכורת, הכנסות פאסיביות ולפי חלק מרואי החשבון גם הפקדות המעסיק שלך לקופות השונות (אני בעצמי מדווח כך גם). בנוסף, מספיק דולר רווח מ-PFIC בשביל שתהיה חייב בהגשה גם אם שאר ההכנסות שלך לא עברו את התקרה.
      בישראל בעיקר יש תנאים מסוימים שגורמים לחובת הגשת דוח.
      מה שרלוונטי בעיקר:
      הכנסות מכל המקורות מעל 663,240ש"ח.
      מחזור מכירות בשוק ההון עמל 2.5 מליון ש"ח.
      דיבידנדים מעל 338,000 ש"ח.
      הכנסה זרה ללא ניכוי מס במקור (למשל דיבידנדים, ריבית ו/או רווח הון בברוקר זר).
      העברות לחו"ל במעל 500,000 ש"ח לשנה.
      נכסים בחו"ל במעל 1.98 מליון ש"ח מתישהו במהלך השנה.

      הסכומים נכונים לשנת 2022.

      אהבתי

      להגיב

      1. בהתייחס למה שכתבת בסעיף 6 יותר יעיל להיחשף לישראל דרך קרן הפנסיה שלך או קרן ההשתלמות:
        אם קרן ההשתלמות וכן קרן הפנסיה (שהועברה לקופת גמל) הן בחשבון ניהול אישי (IRA), אז אין אפשרות להיחשף לשוק הישראלי דרך תעודות סל בהיותן מוגדרות כ- PFIC?
        השאלה בעצם היא האם קה"ש בניהול אישי היא כ"קופסה שחורה" שלכן אין שם בעיה של PFIC? יש כאלו שסוברים כך? מה ידוע לך על זה?

        אהבתי

        להגיב

        1. אני מתייחס לקופה בניהול אישי כחשבון השקעות לכל דבר ולכן אני נמנע מלהשקיע ב-PFIC.
          כשאתה מחליט בעצמך מה לשים בקופה זה יותר בעייתי מגישת "בחסות המעסיק" שבעקבותיה קרנות השתלמות ופנסיה לשכירים לא חשופים ל-PFIC.

          אז אם מאוד מאוד חשוב להיחשף לשוק ההון בישראל (שזה לא שקול ללהיחשף לכלכלה הישראלית), אז אפשר לעשות זאת באמצעות EIS, או להישאר בקרן פנסיה מנוהלת.

          אהבתי

          להגיב

  100. שלום,
    אשתי בעלת אזרחות אמריקאית ואני לא, שנינו גרים בישראל
    לאחרונה גיליתי את הנושא של pfic ואני מנסה להבין את האופציות שלי
    אשתי מעולם לא דיווחה לארה"ב וכיום יש לנו השקעות שנחשבות pfic. (קופ"ג להשקעה, קרנות ישראליות)
    אני הסתכלתי על התגובות הקודמות ולומר את האמת נשמע לי יחסית מסובך כל הסיפור של הגשת דוחוח בעצמי.
    אשמח לתגובה בנושאים הבאים
    1. האם יש דרך שבה חשבון מסחר או קופ"ג רשומות אך ורק על שמי ואז אין צורך לדווח עליהן?
    2. בהנחה שיש לנו חשבון משותף, האם יש אשפרות לעשות העברה מחשבון כזה לחשבון המנוהל על ידי בלבד? מאחר והבנתי שניתן להעניק מתנה שנתית בסכום דיי גבוה לאזרח לא אמריקאי.

    אם כל מה שרשמתי לא רלוונטי אשמח בלי קשר לדעת איך אני יכול למזער למינימום את הכאב ראש הזה..

    אהבתי

    להגיב

      1. אכן חשבונות מסחר וקופות גמל שרק על שמך לא ברות-דיווח בדוחות של אשתך.
        עם זאת הייתי מתעדף חשבון מסחר על פני קופת גמל להשקעה מסיבות כלכליות.
        מה שכן, ייתכן וחשבון מסחר בארץ יראה שאתה מנסה להעביר כספים מחשבון משותף וידרוש שתרשום את אשתך כנהנית בחשבון. זה לא טוב.
        במקרה כזה תצטרך שגם חשבון הבנק המעביר יהיה רק על שמך.

      2. שוב, אין בעיה מיסויית עם הדבר, מלבד עם חשבון המסחר מתעקש שתרשום את אשתך כנהנית בחשבון, ואז תצטרך פשוט חשבון עו"ש על שמך. יש מספיק חינמיים כאלה שזה די פשוט לביצוע.

      אהבתי

      להגיב

      1. אני נמצא באותה סיטואציה של איתי ורוצה לעשות לעצמי סדר בכל הדברים – אני עם אזרחות אמריקאית ואשתי לא. האפשרות הכי טובה היא לפתוח חשבון ב-IB על שמה בלבד, להעביר כספים מחשבון בנק שרשום רק עליה ולשלוח דו"ח שנתי למס הכנסה בישראל?

        אם אשתי מעבירה כסף מחשבון הבנק שלה לחשבון השקעות ואחר כך אני מעביר לה את אותו סכום מהחשבון שלי זה יכול לעשות לי בעיות מבחינת הדוחות לארה"ב?
        יש חובה להשקיע בקרנות מחקות מדד אמריקאיות בלבד?

        התכנון הוא להכניס סכום כסף (20k-40k) ואחר כך להפקיד כל חודש או רבעון.

        תודה מראש על המענה!

        אהבתי

        להגיב

        1. רק אדגיש שאם אתם פותחים חשבון ב-IB על שם אשתך, אין צורך להעביר כספים מחשבון שרק על שמה.
          IB מאפשרים להעביר לחשבון יחיד גם מחשבון משותף, ולא דורשים שירשמו אותך כ"נהנה" בחשבון.

          מה שציינת כולל התיקון שלי, זאת אכן אופציה טובה, הדבר היחיד הוא האם אתם מרגישים בנוח עם הגשת דוחות בישראל (זה לא שונה בהרבה מהגשת דוח בארה"ב).
          כיום עם שירותים כמו alfie.co.il זה אפילו זול ונוח להגיש דוחות בישראל.

          מבחינת במה כדאי לה להשקיע, זו שאלה טובה.
          לרוב אני חושב שקרנות אמריקאיות זה טוב, כי אם היא נפטרת אתה יורש הכל ללא מס וממשיך להחזיק את זה כמו שזה.
          אם אתה נפטר ראשון, מתחיל להיות בעיה קטנה, כי אשתך תהיה חשופה למס ירושה החל משווי נכסים של $60,000.
          כיום המס הזה לא נאכף ברובו, אבל הם עשויים לאכוף אותו ביום מן הימים. בצבירות גבוהות זה יכול להגיע ל-40% משווי הנכסים (ולא רק מהרווח).
          האופציה השניה אלו קרנות איריות. הם לא חשופות למס ירושה אמריקאי, אבל אם אתה יורש אותה, אתה תצטרך למכור אותם לפני סוף תום שנת המס בו היא נפטרה כדי להמנע מהמס PFIC הגבוה שמגיע לרוב באחזקה על פני יותר משנת מס אחת.
          יתרון נוסף באיריות, זה עד שתצברו שם סכום גבוה, לא תצטרכו לדווח בישראל אם לא תבצעו פעולות מכירה. זאת מכיוון ויש שם אופציות לקרנות שצוברות את הדיבידנד.

          אז יש פה שיקול פשטות (קרנות אמריקאיות), אל מול שיקול בטיחות (איריות).
          רק אתם יכולים לדעת מה מתאים לכם, אבל השיקולים לפניכם.

          אהבתי

          להגיב

          1. תודה על התשובה המפורטת!

            אני רק רוצה לחדד משהו – המטרה של פתיחת חשבון על שם אשתי בלבד היא כדי שנוכל להשקיע ביחד ובעצם "לדלג" על הדיווח לארה"ב. התשובה שלך תקפה לרעיון הזה?

            אהבתי

            להגיב

  101. היי המתורגמן.
    האם יש חיה כזו ״קרן פנסיה אמריקאית״?
    כלומר שאני והמעסיק יפקידו לגוף מוסדי שאינו בישראל אלא באמריקה ולכן אינו FPIC.

    אהבתי

    להגיב

    1. היי, זה לא מיקום המוסדי שמשפיע, אלא הניירות בהן הוא מחזיק.

      יש לפניקס ביטוח מנהלים וכן קופת גמל IRA בניהול מומחה שלהם, שהם מבטיחים שנקי מPFIC.
      אבל דמי הניהול שם יגרמו למס PFIC להיראות כמו כלום.

      כשכיר, הסברה הרווחת היא שגם ככה יש לך הגנה מPFIC בתוכניות שנפתחו בחסות המעסיק כל עוד המעסיק מפקיד לפחות 50% מהכסף לשם.

      אהבתי

      להגיב

  102. שלום מתרגם יקר, עברו כמה שנים מאז שעזרת לי לעשות קצת סדר בבלאגן וכעת עצה לגבי בלאגן חדש 🙂
    אשתי לעתיד אמריקאית, מתברר שבמחזיקה בתיק השקעות בבנק שלה שמנוהל ע"י סוכן ובו PFIC למיניהם (לציין שהשנה התיק בהפסד), מה לדעתך כדאי לעשות במצב כזה כדי להימנע מבעיות בעתי'ד?
    תודה !!

    אהבתי

    להגיב

    1. אם אשתך אמריקאית והיא מחזיקה PFIC, יש לה בעיות בהווה.
      ההמלצה ברוב המקרים, היא הנזלה של החלק ה-PFIC של התיק, במיוחד אם בהפסד, אבל לא רק.
      להבין שאם חלק מהשכבות נמצאות ברווח שזה עשוי לגרור מס לארה"ב מעבר למס לישראל, אבל שהמצב הזה רק יחריף ככל שהיא תמתין.

      לאחר ההנזלה, לפנות לייעוץ לגבי איך לדווח את זה.
      אפשר לדווח את זה PFIC פרופר, לשלם כמה שיעלה, ולדעת שלא ירדפו אחריך לעולם.
      ישנם רואי חשבון שמסכימים לדווח את זה כרווחי הון, אבל תוך הסבר ללקוחות על הסיכון בזה ושכל הסיכון על הלקוח, ושאין התיישנות על PFIC.
      זה עשוי להפחית את חבות המס, אבל כמובן שיש את הסיכון שתעברו ביקורת בשלב מאוחר יותר, ושהמבקר יבין שזה PFIC, ושתצטרכו לשלם את החוב המקורי בתוספת ריבית.

      אהבתי

      להגיב

  104. שלום! התבלבלתי קצת מקריאת כל הנתונים והתגובות, ולכן אהיה אסיר תודה אם תוכל להגיב לי באופן ממוקד על שאלתי.
    אני ישראלי בעל אזרחות אמריקאית. רעייתי ישראלית יש לה ITIN. לילדיי עשיתי אזרחות.
    אני מעוניין לעשות קרן השתלמות בישראל לאשתי [עצמאית, עוסק פטור]. במסלול מחקה מדד S&P
    א. האם לאור כל המידע שהובא לעיל זה לא כדאי?
    ב. אם היא תפתח חשבון בנק על שמה בלבד, ולשם יופקדו בעתיד כספי הקרן – זה פיתרון?
    ג. אם אדווח כל שנה בדו"ח השנתי לIRS על התשואה- זה פיתרון?
    ד. או שתוכל לומר לי מה היא הדרך הישרה הנכונה הזולה והמשתלמת לפעול בנושא.
    אני מאד מודה ומעריך את סבלנותך לענות לכל הפונים.

    אהבתי

    להגיב

    2. סעיף ג. של אהרן זה רעיון מעניין. האמריקנים בעצם רוצים למנוע דחייה בתשלומי המס? אין בעיה, נעריך את הרווח מדי שנה ונצרף אותו לדיווח השנתי.

      אגב: כמדומני שלפי תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), קרנות השלמות לעצמאים פטורות מדיווח לFACTA. כך שמי שחושש מדיווח אוטומטי, יכול קצת לנשום. (עי' בסעיף "חשבונות מסוימים אחרים של קרנות השתלמות ליחידים")

      אהבתי

      להגיב

        1. לא הבנתי מדוע זה פוגע בי כלכלית. אדרבה! בתור בני זוג שלא משתכרים משכורות עתק, הדיווח השנתי גם על הרווח מקרן השתלמות מגדילה לי את הסיכוי לקבל את מלוא החזר המס.
          אני מאד גמיש, ולא כל כך אכפת לי לךדווח על כל הכנסה לא משנה מה.
          תודה רבה!

          אהבתי

          להגיב

          1. הרווח על קרן השתלמות אינו נחשב הכנסה מעבודה, ולכן לא מגדיל את החזר המס בגין הילדים.

            הפגיעה הכלכלית היא לא היום, אלא כשקרן ההשתלמות שלך תהיה מאות אלפי שקלים, ובשנה למשל של רווח של 20% שתגדיל לך את ההכנסה בארה"ב לרמה שאתה כבר תהיה חייב שם מס (שוב, הרווח לא נחשב שכר עבודה, אז אתה לא יכול לקבל בגינו החזר מס על ילדים ואתה לא יכול להחריג אותו).

            אהבתי

            להגיב

    3. בהינתן שבני הזוג עשו בחירה לכלול את הכנסות הבן זוג הלא-אמריקאי בדוח השנתי:

      א. בהינתן שבחרתם שאשתך תהיהי תושב ארה"ב לצרכי מס, אזי הייתי מפעיל את אותם שיקולים כמו לאמריקאי. לאמריקאי אני הייתי ממליץ שאם הוא רוצה לפתוח קרן השתלמות במעמד עצמאי, אז במסלול ניהול אישי בלבד (IRA) – ואז אפשר לקנות נכסים מתאימים לאמריקאיים.
      ב. פתרון למה?
      ג. כל עוד אתם משאירים את הבחירה של לכלול אותה בדוחות, אז צריך לבחור גישה. דווקא לבחור לכלול את הרווח כל שנה, לא בטוח שזה משרת אתכם.
      אם מתישהו תבחרו להפסיק לכלול אותה, אז גם לא תצטרכו לדווח על הקה"ש שלה, אז לדעתי חבלל לכלול הכנסות שקשורות לזה כשאין ודאות שהיא תמשיך להיות תודבת לצרכי מס לנצח (אם כן יש אפשרות כזו – קרא כאן על הגישות השונות).
      ד. כפי שאמרתי ב-ג, אם המטרה להשאיר אותה תושבת לצרכי מס לנצח, אז פשוט להחליט על אחת הגישות בפוסט המצורף.
      אם המטרה לא להשאיר אותה, ואתם רק עושים את זה ל-X שנים הקרובות, ואתם חושבים/בטוחים שלא תפדו את קרן ההשתלמות שלה כל עוד אתם מחשיבים אותה כתושבת, אז לדעתי לא לדווח, ואז פשוט לא יהיה דיווח על זה אף פעם.
      אבל שוב אם פותחים, ההמלצה שלי זה רק IRA. לא מסלול מנוהל.

      אהבתי

      להגיב

  106. הי ותודה רבה על עזרתך הרבה
    1. האם כדאי לאזרח אמריקאי לקנות קרנות כספיות בבנק הישראלי שלו או שזה נחשב PFIC?
    2. השקעתי כמומלץ לאזרח אמריקאי בקרן VT דרך ברוקר אמריקאי. אני מקבלת מדי פעם דיבידנדים. מתי הזמן לדווח עליהם בארה"ב ובישראל כרווח הון?

    אהבתי

    להגיב

    1. היי

      1. זה נחשב PFIC. לא מומלץ.

      2. מדווחים את זה כדיבידנדים, לא כרווח הון 🙂
        הדוחות בארה"ב צריכות להיות מוגשות כל שנה עד ה15/4, ואם מגישים הקשה להארכה לפני כן, אז עד ה15/10.

      בישראל אין תאריך קבוע, לרוב נפתחת המערכת להגשה בסוף מרץ/תחילת אפריל העוקבת את השנה הרלוונטית, וצריך להגיש עד סוף מאי, לפעמים יותר זמן נותנים.

      מה שכן צריך לבדוק אם יש חבות מס בישראל ולשלם אותה עד סוף ינואר של השנה העוקבת, אחרת יחולו ריבית והצמדות על הסכום.

      גם בארה"ב, אם יש חשש של חבות מס מעל $1,000 צריך לשלם מקדמות רבעוניות אחרת מקבלים גם ריבית וקנס.

      אהבתי

      להגיב
  107. פינגבאק: האם אזרחי ארצות הברית חייבים במס על החיסכון הפנסיוני שלהם בישראל? | המתורגמן הפיננסי

  108. הי ותודה רבה על עזרתך הרבה.

    אשמח לעזרתך – אשתי (בעלת אזרחות ישראלית בלבד) ואני (בעל אזרחות ישראלית ואמריקאית) פתחנו חשבון משותף בברוקר ישראלי (IBI) ומאז משקיעים (לצערי) במדדים ובקרנות לא אמריקאיות. לאור נושא המס וה PFIC אנחנו מבינים שצריך לבצע שינוי. השאלה מה הכי כדאי לעשות – האם למכור את כל מה שלא אמריקאי, להשאיר את החשבון המשותף ולקנות במקום תעודות ומדדים אמריקאים בלבד או למכור את הכל, לפתוח חשבון על שמה בלבד (כולל פתיחת חשבון בנק נפרד על שמה) ולהשקיע במה שרוצים. (כשדיברתי עם IBI הם לא היו מוכנים להוציא אותי מהחשבון ובנוסף לא היו מוכנים לפתוח לה חשבון בנפרד בגלל שלטענתם הם מכירים את הקשר בינינו ולכן הולכים לחומרה.

    תודה רבה

    אהבתי

    להגיב

    1. בגלל:
      1. התעקשות IBI
      2. הסיכון העצום שבהמשך אחזקת PFIC

      הייתי מציע למכור הכל (את כל מה שPFIC) ואז לחשב מסלול מחדש איך הכי נכון להשקיע לזוג "מעורב"
      בגדול גם לפתוח חשבון בבית השקעות ישראלי רק על שמה הוא בעייתי בהינתן והכסף מגיע מחשבון משותף.
      אם יש חשבון בנק שהוא רק על שמה אפשר להעביר כסף משם לחשבון השקעות רק על שמה.

      אהבתי

      להגיב

      1. תודה על המענה. בהקשר של מסלול מחדש, האם יש לך דעה מה עדיף? האם כדאי להישאר "מעורבים" ולהמשיך להשקיע במסלולים אמריקאים בלבד או לחילופין לפתוח חשבון על שמה בלבד, להעביר ממנו לחשבון בבית השקעות על שמה בלבד ואז להשקיע ללא הגבלה כלשהי. תודה רבה!

        אהבתי

        להגיב

        1. אין תשובה חד ערכית לצערי.
          זה תלוי בהמון גורמים.
          כל יתרון בעודכם בחיים, הופך לחסרון במעמד הירושה.
          אני לא מצאתי דרך יותר טובה מלעשות חשבון על שמי עם קרנות אמריקאיות, וחשבון על שמה עם קרנות איריות. בערך חצי חצי. עם הנחיות מה לעשות בעת פטירתו של השני.
          אבל אם יש ילדים בעלי אזרחות אמריקאית, שאפשר להעביר אליהם חלק מהירושה, אז אפשר לתעדף קרנות אמריקאיות, אבל זה לא השיקול היחיד.

          אהבתי

          להגיב

  109. יעקוב שלום,

    האם אתה יכול בבקשה להרחיב על האופציה של QEF –Qualified Electing Fund והאם זה אכן פותר את בעיית ה PFIC ואיך?

    בבנק המליצו לי על קרן מור 70/30 כקרן שאמורה להיות "כשרה" לבעלי אזרחות ארה"ב. ממה שקראתי הקרן מפיקה דוח שנתי שמתאים למסלול QEF. לא ברור לי כיצד זה פותר את הבעיה והאם זה כדאי?
    https://www.funder.co.il/article/95696

    אהבתי

    להגיב

    1. ב-QEF הקרן מתחייבת בפני ה-IRS לתיעוד מדוקדק של ההכנסות שלה מהמקורות השונים (רווחי הון, דיבידנדים, ריבית).
      ואז אתה בתור המחזיק בקרן זוכה לדווח על הכנסות אלו ולהיות ממוסה עליהן כאילו לא הגיעו מ-PFIC.
      אז מבחינת מיסוי – לא נפגעים.
      בירוקרטית – עדיין צריך להגיש טופס 8621, אז צריך לשלם יותר על הדוח (בין אם בכסף או בזמן).

      בנוסף הקרנות של מור יקרות להחריד, כשיש לך אופציות זולות בימינו לקרנות אמריקאיות מהזולות שיש, אין שום סיבה לשלם את דמי הניהול של מור, גם אם לא נפגעים במיסוי.

      כמובן כל זאת בהתחשב בכך שמנהלי השקעות מתקשים מאוד לנצח מדד פסיבי פשוט לאורך זמן.

      בנוסף, היות שמדובר בתיק 70% אג"ח, זהו תיק מאוד סולידי ומתאים לתרחישים מעטים בלבד לאורך חיי ההשקעה שלך. כלומר אפילו במבחן השקעה בלי מיסוי זה לא קרן שהייתי שוקל אי פעם.

      אהבתי

      להגיב

  110. תודה רבה על התשובה.

    אני מסכים אתך לגבי חוסר הכדאיות בהשקעה בקרן ספציפית זו. ניסיתי להבין למה זה פתרון לבעיית המיסוי של PFIC. תודה על ההסבר. אני מתפלא שאין עוד קרנות כאלה.

    למי שחי בשקלים יש יתרון מסוים בהשקעה בשקלים אבל זה כבר דיון אחר…

    אהבתי

    להגיב
  111. פינגבאק: תכירו את מייק – מדריך השקעות למשקיע המתחיל | המתורגמן הפיננסי

  112. יעקב שלום,

    תודה רבה על המדריך המפורט.

    אני מעוניין להחזיק קרן כספית שקלית (לחירום), אם אני קונה ומוכר באותה שנת מס.

    האם אני נדרש לשלם "קנס" מעבר לתשלום המס הרגיל על הרווחים?

    תודה רבה

    אהבתי

    להגיב

כתיבת תגובה