דוגמא פרטית למילוי דו"ח שנתי בישראל לבעלי ברוקר זר

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

אם יש לכם שאלות פרטניות בנוגע למצבכם האישי מבחינת מס ארה"ב, תוכלו לפרסם אותו כאן בתגובות ותקבלו מענה ממני. השימוש בתשובה שאתן לכם הוא על אחריותכם בלבד.

אז אמרתי לעצמי שאולי יש אנשים שיפיקו עניין מדוגמא כזו, בין אם הם ישראלים אזרחי ארה"ב ומשקיעים את כספם בברוקרים שם, ובין אם הם רק בעלי אזרחות ישראלית ורוצים מאוד להוריד עלויות.

ההבדל העיקרי בין אזרח ארה"ב-תושב ישראל למישהו שהוא רק תושב ישראל, הוא שהברוקרים האמריקאים אינם גובים מס במקור על דיבידנדים וריבית לאזרחי ארה"ב, אך לאזרחי ישראל הם גובים 25% מס במקור על פי אמנת המס בין ישראל לארה"ב. על רווחי הון אין ניכוי מס במקור לשתי הקבוצות הנ"ל.

על פי החוקים בישראל, אם קיבלתם הכנסה ממקור זר ולא ניכו לכם את מלוא המס במקור, אתם תיאלצו להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה בישראל ולהשלים את המס. לכן, לישראלי שאינו אמריקאי ושלא ביצא מכירה בשום שלב במהלך השנה ורק קיבל דיבידנדים שנוכו מהם 25% מס במקור, פטור מהגשת דו"ח שנתי. ישנם קריטריונים אחרים שעלולים לגרור הגשת דו"ח שנתי (כמו קבלת כמות דיבידנדים מעל סף מסוים).

עקב כך שאני כבר שנתיים מגיש דו"ח שנתי גם בישראל בנוסף לארה"ב, חשבתי לשתף אתכם בתהליך המילוי כפי שחוויתי אותו. בניגוד למדריך מס ארה"ב, פוסט זה אינו הדרכה, אלא רק דוגמא מייצגת, ולכן אתם חייבים להיזהר לפני שאתם משליכים משהו מזה על המצב האישי שלכם (בעצם זה תופס גם למילוי הדוחות האמרקיאיים).

אז בואו נתחיל…

אזהרה!!!

אתם הולכים לראות נתונים פיננסיים של משפחה ממעמד הביניים בישראל. חלקכם אפילו מכירים אותי. ממה שאני מכיר לרוב, אנשים לא חולקים מידע כזה. אני דוגל בפתיחות פיננסית. אם המידע הזה עלול לגרום לכם חוסר נעימות, אז אתם לא חייבים לקרוא. מבטיח לא להיעלב…

מה בעצם צריך?

אני מניח שכולנו כאן שכירים (עצמאיים, ברצינות תשיגו לעצמכם מישהו שימלא לכם את הטפסים ותתמקדו בפיתוח העסק).

אלו הטפסים שאני מתכוון לצרף:

  • טפסי 106 מכל מקום עבודה
    • אני עבדתי רק במקום אחד ואשתי רק במקום אחד – סה"כ 2 טפסי 106
  • אישורים מביטוח לאומי על דמי לידה – גם אני וגם אשתי ניצלנו חופשת לידה (אני לשבוע אחד והיא ל-14 שבועות)
  • אישורי מס מחברות ביטוח על ביטוחי חיים
    • אני הייתי מבוטח בשתי מקומות ואשתי במקום אחד – סה"כ 3 אישורים
  • אישורי מס מחברות ביטוח על ביטוח א.כ.ע עצמאי
    • אשתי מבוטחת בצורה עצמאית לא.כ.ע – טופס אחד
  • אישורי הפקדות לקופת גמל במעמד עצמאי
    • אשתי מפקידה בצורה עצמאית לקופת גמל במעמד עצמאי (אל תדאגו יוצא לנו מזה הטבת מס) – טופס אחד
  • אישורים מהברוקר על הכנסות שהיו לכם בשנת המס (לאזרחי ארה"ב מדובר בטפסי 1099, לאלו שלא יש טפסי 1042-S)
    • יש לנו שתי חשבונות על שמי, ובנוסף חשבון אחד על שם הילד. על פי החוק בישראל, הכנסות מחשבונות על שם הילד ממוסות בדו"ח השנתי של ההורה. בעצם בישראל אין בכלל אופציה לרשום חשבון מסחר על שם הילד. סה"כ 3 אישורים שכוללים מידע על דיבידנים ורווחי/הפסדי הון.

אלו טפסים ממלאים?

זהו לינק לאתר הטפסים של מס הכנסה. תוכלו לבצע שם חיפוש לטפסים שתצטרכו.

הטפסים שאנחנו הצטרכנו השנה (שנת המס 2017):

  • טופס 1301 – זהו הדו"ח הראשי שמסכם את כל ההכנסות, כל הניכויים מההכנסה, כל הזיכויים, פירוט על ילדים, ופירוט על מיסים שנוכו במקור.
  • טופס 1324 (נספח ד') – זהו דו"ח שמסכם הכנסות שהתקבלו מחו"ל ואת המסים הזרים (זרים לישראל) ששולמו עליהם.
  • טופס 1322 (נספח ג') – זהו דו"ח שמתאם קיזוז הפסדי הון אל מול רווחי הון ודיבידנדים (בטח לא ידעתם שניתן לקזז הפסדי הון מול דיבידנדים, הא?)
    • צריך למלא אחד כזה עבור כל חצי שנה שהיו בהם רווחים, כלומר טופס אחד כזה עבור ינואר-יוני, ואחד נוסף עבור יולי-דצמבר. במקרה שלי מכרתי מניות בשתי הזמנים הללו, אז מילאתי את הטופס פעמיים.
  • טופס 1325 (נספח ה') – פירוט כל המכירות של ניירות הערך במהלך השנה שלא נוכה מהם מס רווחי הון במקור (בעצם כל מה שתמכרו בברוקר זר).

בעצם מילאתי את הטפסים הללו מהסוף להתחלה.

  • בטופס 1325 גיליתי כמה רווחי הון וכמה הפסדי הון יש לנו.
  • בטופס 1322 קיזזתי את הפסדי ההון (+הפסדי הון מועברים משנים קודמות) קודם כל מול הרווחים. אם נשארו הפסדי הון שוטפים (כלומר, רק משנת המס הנוכחית) ניתן לקזז אותם גם מול דיבידנדים (וכך עשיתי).
  • לטופס 1324 העברתי את כמות הדיבידנדים שנשארו לאחר שקיזזתי את ההפסדים השוטפים ואת המסים הזרים ששילמתי עליהם, ובנוסף רשמתי שם מה היה סך כמות המכירות מניירות ערך, וכן אם יש הפסדי הון זרים שאני מעוניין להעביר לשנים הבאות.
  • לטופס 1301 העברתי את הנתונים מטופס 1324 בנוגע לדיבידנדים, רווחי הון, הפסדי הון מועברים וסך מכירות. בנוסף בטופס 1301 מילאתי את כל שאר הנתונים הנוגעים לדוח השנתי.

איך ממלאים?

נתחיל מהכי פשוט: שכיר שיש לו רק משכורת מעבודה. כך נראים טפסי 106 שלנו:

 

בנוסף, נולד לנו ב-2017 ילד מקסים. שנינו לקחנו חופשת לידה. האישורים על דמי הלידה מביטוח לאומי נראים כך:

 

 

המשימה שלי כעת הייתה מאוד פשוטה, להעתיק את הערכים מהטפסים הללו אל השדות המקבילים להם בטופס של הדו"ח השנתי (1301):

1301-earned-income

(שימו לב שהטופס שלי נראה שונה מהטופס שנתתי לינק אליו לפני כן. הסיבה היא שאני מילאתי באתר ההגשה המקוונת של מס הכנסה ולא ידנית). לדעתי, בשנה הראשונה חייבים למלא ידנית ולהגיש על מנת "לפתוח תיק" במס הכנסה.

שימו לב ששדות 158/172 מטפסי 106 הועתקו לשדות 158/172 בטופס 1301. לגבי תשלומים מביטוח לאומי לא היה מצוין באישורים עצמם לאיפה להעתיק אך מצאתי בקלות שזה בשדות 250/270.

בואו נראה לאיפה מעתיקים את שאר השדות מה-106 – חלק הניכויים:

1301-deductions

שימו לב שלשכירים שעובדים במקום אחד בלבד השדות 218/219 לא כל כך קריטיים. למי שעובד בשתי מקומות שמפרישים לו לקרן השתלמות, ולא עשה תיאום מס ייתכן וזכאי להחזר מס. את החישוב כדי לראות אם נגבה יותר מדי מס ניתן לעשות בטופס 134.

את שדות 244/245 ו-248/249 העתקתי כמות שהם מטופס 106.

הסבר לגבי שדה 206 – לאשתי יש ביטוח א.כ.ע פרטי שאנחנו משלמים עליו כל חודש, מס הכנסה מאפשר לנכות מהשכר את הפרמיות בתנאי שהם עומדים בחישוב מסוים. את החישוב המסוים הזה עושים (גם) בטופס 134. את הערך 673 ניתן למצוא באישור המס שקיבלנו מחברת הביטוח ושצילום שלו מופיע מטה.

לגבי סעיף 180 – לאשתי יש שכר לא מבוטח. כלומר, שכר שבגינו לא מופרשים הטבות סוציאליות לקרן פנסיה. במצב זה ניתן להפריש בצורה עצמאית לקופת גמל (או קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) ולקבל הטבות מס מסוימות. בפוסט עתידי ארחיב לגבי הטבות מס אלו (בתוספת גליון חישוב שבניתי).

כך נראה האישור מקופת הגמל לגבי ההפקדות:

kg-deduction

מה שיפה לגבי סעיף 135/180 הוא שניתן להעביר את ההפקדות בין בני הזוג בתנאים מסוימים, ולכן במקום שאשתי שלא הייתה חייבת במס תקבל ניכוי מההכנסה שלא עוזר לה, ההפקדה כאילו נרשמה על שמי, וקיבלתי ניכוי מהשכר (שזה הטבה בגובה המס השולי שלי שעומד על 35%).

סעיפים נוספים שניתן להעביר הפקדות בין בני זוג הוא הפקדות לביטוח חיים (שדה 036/081) והפקדות לפנסיה (045/086). יש תנאים מגבילים, אז צריך לוודא שעומדים בתנאים.

במקרה שלנו גיליתי שמשתלם לנו להעביר את הפרמיות ששילמנו על ביטוח חיים לאשתי להיות "על שמי", אך על ההפקדות הפנסיוניות לא העברנו מאחד לשני.

חלק נקודות זיכוי (בגין ילדים/לימודים וכו'):

1301-points

אשתי ילדה ב-2017 ובגלל שלא הייתה חייבת במס באותה שנה, בחרנו לדחות 1 נ.ז. לשנת המס הבאה וכך עשינו בשדה 361. לצורך כך צריך גם למלא טופס 116ד.

חלק הזיכויים:

1301-credits

את שדות 045/086 ואת 237 העתקתי מטפסי 106. את שדה 081 לקחתי מאישורי ביטוח חיים שקיבלנו מחברות הביטוח ושנראות כך (שימו לב שהערך 673 שהוזן בשדה 206 לעיל גם מופיע באישור כאן מחברת הביטוח):

 

הסכום 1,780 ש"ח שמופיע בשדה 081 הוא סכום של 467 + 709.04 + 603.41.

חלק המסים שנוכו במקור:

1301-taxes

שימו לב ל-53 ש"ח ו-784 ש"ח שהופיעו באישורים של ביטוח לאומי לעיל, וה-39,102 בטופס 106.

עד כאן אילו הייתם רק שכירים. עם זאת, היו לנו גם הכנסות מתיק ההשקעות שלנו. החלק הרלוונטי בטופס 1301 נראה כך:

special-income

ה-390 ש"ח שמילאתי שם, נבעו מ-3 נספחים שמילאתי בגלל שבית ההשקעות שלנו נמצא בארה"ב. נעבור עליהם כעת לפי הסדר (מזכיר שאני רק מראה מה אני עשיתי וזה לא מדריך רשמי או משהו כזה).

טופס 1325 – נספח ה' – סיכום מכירות בניירות ערך שלא נוכה מהם מס במקור

כך נראים המכירות שלנו (שימו לב, שאני בעיקר מוכר כדי לנצל ירידות בשוק לטובת הפסדי הון ובכך מייצר לעצמי מגן מס שניתן לנצל כנגד רווחי הון או כנגד דיבידנדים):

ערכים שמופיעים באישורים הללו הם מן הסתם בדולרים. כעת נראה איך מתרגמים אותם לשקלים. שימו לב שבמכירת ניירות ערך ישראליים משלמים מס על הרווח הריאלי, כלומר הרווח שנצבר מעבר לעליית המדד. אך במכירת ניירות ערך "זרים" במקום המדד מתחשבים בשינויים בשער חוץ. שימו לב, שלפי פסיקת בית דין, אם היה רווח בדולרים, השינוי בשער חוץ לא יכול להפוך את זה להפסד. כמו כן, אם היה הפסד בדולרים, שינויי שער חוץ לא יכולים להפוך את זה לרווח.

בדוגמא כאן אביא דוגמה אחת לרווח ואחת להפסד:

הפסד (שורה עליונה בתמונה הראשונה), זה היה הנייר VO. הוא נרכש ב-31 ליולי 2017 ונמכר ב-5 לספטמבר 2017. התמורה מהמכירה הייתה $144.26, ערך הבסיס/קנייה היה $151.92, כלומר יש כאן הפסד של $7.66. אנחנו צריכים לתרגם את ערכי הקנייה והמכירה לשקלים באמצעות ערכי שער הדולר באותם ימים. אני אוהב להשתמש באתר מט"ח של גלובס. ב-31/07/2017 שער הדולר עמד על 3.558 ולכן ערך הקנייה בשקלים הייתה 540.53 ש"ח. ב-05/09/2017 שער הדולר עמד על 3.568 ולכן התמורה מהמכירה הייתה 514.72 ש"ח. בואו נראה איך ממלאים את השורה בנספח ואז אסביר:

loss

זיהוי מלא של נייר הערך – מילאתי את הסימול של הנייר.
ערך נקוב במכירה – מילאתי את הערל בדולרים מהמכירה.
תאריך הרכישה – (די ברור).
מחיר מקורי – מילאתי את הערך ששילמתי אך מומר לשקלים לפי שער הדולר של אותו יום.
1+שיעור עליית המדד – כאן החלק ה"טריקי". בגלל שמדובר בנייר ערך "זר", אז פשוט מחלקים את שער החוץ ביום הקנייב בשער החוץ ביום המכירה, אם יוצא יותר מ-1 רושמים מה שיצא, אם יוצא פחות מ-1 (כלומר המדד ירד), רושמים 1. במקרה שלנו חישבתי 3.568/3.558 ויצא 1.0028.
מחיר מתואם – מכפילים את המחיר המקורי ב(1+שיעור עליית המדד). גם רואים בעמודה עצמה את החישוב שצריך לעשות.
תאריך המכירה – (די ברור).
תמורה – כמה קיבלתי מהמכירה, מומר לשקלים לפי שער חוץ של יום המכירה.
רווח/הפסד הון – כעת אם יש הפסד ממלאים את העמודה האחרונה, אם היה רווח ממלאים את העמודה הלפני אחרונה. אם היה הפסד פשוט מחסירים מהתמורה את המחיר המקורי (ולא המתואם), כלומר בהפסד אין התחשבות בעליית המדד. אם היה רווח מחסירים מהתמורה את המחיר המתואם, כלומר כן יש התחשבות בעליית המדד/שע"ח.

רווח (שורה עליונה בתמונה השלישית), זה היה הנייר VTI. הוא נרכש ב-13 לינואר 2017 ונמכר ב-25 לאוקטובר 2017. התמורה מהמכירה הייתה $392.86, ערך הבסיס/קנייה היה $352.47, כלומר יש כאן רווח של $40.39. אנחנו צריכים לתרגם את ערכי הקנייה והמכירה לשקלים באמצעות ערכי שער הדולר באותם ימים. אני אוהב להשתמש באתר מט"ח של גלובס. ב-13/01/2017 שער הדולר עמד על 3.818 ולכן ערך הקנייה בשקלים הייתה 1345.73 ש"ח. ב-25/10/2017 שער הדולר עמד על 3.512 ולכן התמורה מהמכירה הייתה 1379.72 ש"ח. בואו נראה איך ממלאים את השורה בנספח:

gain

ניתן לראות שלמרות שהיה רווח של כ-$40 בשקלים החישוב הוביל לרווח של 33.99 ש"ח בלבד (ולא 142 ש"ח למשל אם פשוט היינו מכפילים את שער הדולר ביום הקנייה כפול הרווח בדולרים).

את שאר הטופס מילאתי כאמור, והתוצאות שיצאו לי שיש לי 50 ש"ח רווחי הון ו-64 ש"ח הפסדי הון. ה-50 ש"ח רווחים מחולקים ל-16 ש"ח במחצית הראשונה של השנה, ו-34 ש"ח במחצית השנייה של השנה.

במקום למלא זאת ידנית, הכנתי גליון משלי והגשתי אותו במקום טופס 1325 של מס הכנסה:

replace-1325

טופס 1322- נספח ג' – סיכום רווחי הון, הפסדי הון ודיבידנים (או ריבית)

בטופס 1322 קודם מקזזים הפסדי הון (בין אם שוטפים ובין אם מועברים משנים קודמות) כנגד רווחי הון משנת המס. לאחר מכן, אם נשארו הפסדי הון שוטפים, ניתן לנצל אותם כנגד דיבידנדים או ריבית, בתנאי שהמס על הפסד ההון והדיבידנד/ריבית זהה. במקרה שלנו, המס הוא 25% גם על רווח ההון, גם על דיבידנד (וגם על ריבית במקרה שהוא מגיע מבנק/אג"ח זר).

את טופס 1322 ייתכן וצריך למלא עד 3 פעמים.

  1. עבור מכירות שנעשו דרך בית השקעות שמנכה מס במקור (כלומר בית השקעות ישראלי).
  2. עבור מכירות שנעשו דרך בית השקעות שלא מנכה מס במקור:
    1. עבור החצי הראשון של שנת המס (ינואר-יוני).
    2. עבור החצי השני של שנת המס (יולי-דצמבר).

הסיבה שיש לפצל לשתי חצאים הוא שתיאורטית על רווחים בכל חצי שנה יש לשלם מקדמות מס ולעשות דיווח מקוצר (אין לי מושג איך עושים זאת). בפועל, הבנתי שמס הכנסה גם מוכן לקבל את הדוח השנתי המלא לאחר שנת המס, כל עוד תשלום המס (ככל והיה חייב) התבצע לפני התאריך הסופי להגשת הדוח.

קודם נראה איך נראה הדיבידנדים שקיבלתי לפי הדוחות האמריקאיים, על מנת לא להציק בעין סיכמתי אותם בטבלה יפה כאשר כל דיבידנד המרתי לשקלים לפי הערך ביום קבלתו:

dividends

כלומר, סה"כ 413 ש"ח בדיבידנדים. את הטבלה הזו צירפתי לדוח ולנספחים שהגשתי.

שימו לב שעל חלק מהניירות ניכו לי מס במקור. מדובר בניירות שמחקות מדדי מניות מחוץ לארה"ב ולכן זהו מס זר שהמדינות הללו ניכוי במקור ואני יכול להזדכות עליו בארץ. אילו הייתה לי חבות מס גם לארה"ב בגין הדיבידנדים, אזי גם על המס הזה הייתי יכול להזדכות בארץ. כפי שרואים יש לי 4.40 ש"ח שאני יכול להזדכות עליהם בארץ. לאלו שאינם אזרחי ארה"ב, כנראה שהיה לכם הרבה יותר מס מנוכה במקור, משום שארה"ב הייתה גובה גם 25% מעבר למה שגבו ממני מדינות שאר העולם.

עכשיו נראה את נספח ג' שהצטרכתי למלא פעמיים היות ומכרתי ניירות בשתי החצאים של השנה.

מחצית I של 2017 – קיזוז הפסדים מועברים ושוטפים מרווחי הון – אז היה לנו 16 ש"ח מרווחי הון במחצית הראשונה של 2017. בנוסף משנת 2016 יש לנו 9 ש"ח הפסד מועבר. אז מתוך 64 ש"ח הפסד ניצלתי 7 כדי לקזז את רווחי ההון במחצית הראשונה של השנה. כך זה נראה בטופס עצמו:

1322-h1-cg

מחצית II של 2017 – נשאר לנו 57 ש"ח בהפסדים שוטפים. קודם נקזז אותם אל מול 34 ש"ח ברווחים שהיה לנו במחצית השנייה של השנה:

1322-h2-cg

נשאר לנו 23 ש"ח בהפסדים שוטפים, כעת נקזז אותם אל מול 413 הדיבידנדים.

1322-h2-div

היות וניצלנו את כל ההפסד, אין לנו הפסד להעברה לשנים הבאות ( 😦 ).

טופס 1324- נספח ד' – הכנסות ממקורות זרים ומסים ששולמו עליהם

נספח ד' מרכז את כל ההכנסות שהופקו מחוץ לישראל. במקרה שלנו מדובר בדיבידנדים ורווחי הון. עם זאת בנספח ד' רושמים את סך הדיבידנדים לאחר הקיזוז של הפסדי הון כפי שעשינו בנספחי ג', ובנוסף רושמים רק את הערך של התמורה ממכירות של ניירות ערך (ולא את רווח ההון החייב במס – במקרה שלנו בכל מקרה זה היה -0-).

הנה החלקים הרלוונטיים מנספח ד' שמילאתי:

תחשיב המס

כעת משמילאתי באתר המקוון של מס הכנסה את כל הנתונים הללו ניתן לבצע תחשיב ולראות אם אני חייב מס למדינה או שהיא חייבת לי, או שיצא מאוזן.

לוחצים על כפתור חישוב באתר ומקבלים את התדפיס הבא:

tax-calc

השדה שאתם מחפשים הוא מס לאחר ניכוי במקור. אם הוא שלילי זה אומר שמגיע לכם החזר מס. אם הוא חיובי זה אומר שאתם חייבים מס (וכנראה גם ריבית והצמדות).

הסיבה שיש לנו החזר מס הוא מכיוון שהעבודות שלנו מנכים לנו מסים מבלי שהם יודעים על ההפקדות העצמאיות לקופת הגמל, לביטוח א.כ.ע, לביטוחי חיים, והם גם לא יודעים כמה ביטוח לאומי ניכה לנו במקור בגין חופשות הלידה.

אז נכון, היה לנו 390 ש"ח בדיבידנדים שתיאורטית היינו צריכים לשלם עליהם 98 ש"ח במסים. אך מכיוון שהיה לנו את כל ההפקדות העצמאיות האלה, בעצם העבודות שלנו (וביטוח לאומי) ניכו לנו 470 ש"ח יותר ממה שהיה צריך ולכן יוצא שנקבל החזר מס של 372 ש"ח. הסכום של החזר המס צובר ריבית של 4% וכן הצמדה למדד החל מסוף 2017.

תאריך הגשה

ע"פ ההודעה הזו מי שאינו חייב בהגשה מקוונת תאריך ההגשה שלו הוא עד 31/05/2018. מי שחייב בהגשה מקוונת (שזה אנחנו) תאריך ההגשה הוא עד 28/06/2018.
מי פטור מהגשה מקוונת?

פטורים מהגשת דוח מקוון:
בתקנות מ״ה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון), התש״ע-2010 ,נקבעו יחידים הפטורים מהגשת דוח מקוון:
 מי שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה (67 בגבר ו-62
באישה) או
 אם לכל אחד מבני הזוג אין הכנסה (מחזור בעסק
או משלח יד ומשכורת) העולה על 80,510 ₪ ובלבד
שסך ההכנסה החייבת של יחיד מכל המקורות אינה
עולה על 80,510 ₪ ושל שני בני הזוג אינה עולה על
161,030₪
למרות האמור לעיל מי שהינו, הוא או בן זוגו, בעל שליטה
בתאגיד אינו פטור מהגשת דוח מקוון.

מי מחויב בהגשת דוח שנתי

אני! אך כשאלה כללית זו כבר שאלה מסובכת. אתם יכולים להיעזר בחוברת דע את זכויתיך שמס הכנסה מפרסם בכל שנה (הלינק מוביל ישירות לעמוד 4 בו מפורטים כל מי שחייב בהגשת דוח שנתי).

עזרה בהגשת הדו"ח

מלבד הפוסט הזה שיכול להוות לכם להשוואה ולדוגמא בלבד ואין להחשיב אותו כמדריך או ייעוץ מס, אתם יכולים להיעזר ב:

איך מגישים?

לאחר שסיימתי למלא את הדוח באתר, לחצתי על כפתור "שידור" למס הכנסה. כעת האתר הפיק לי PDF שאני צריך להדפיס, כולל טפסים 1322, 1324 (כאמור את 1325 אין אפשרות למלא באתר). את הטופס המודפס אני צריך להגיש למס הכנסה בצירוף כל הטפסים הנלווים (106, אישורי ביטוח לאומי, אישורי ביטוחים וקופות גמל, ואישורים מהברוקר).

יש שמועות ששנה הבאה כבר אוכל להעלות את כל הקבצים הללו כ-PDF לאתר וייחסך לי הטיול למס הכנסה (עריכה: לא קרה).



הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.



אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.
בהתאם לדרישות בחוזר 230 של ה-IRS, אני מתריע בפניכם, שכל מידע הנוגע לענייני מס פדרלי בארה"ב המובא בתקשורת זו, כולל כל לינק או צרופה, לא נכתב על מנת שתוכלו (א) להימנע ממסים שאתם חייבים להם על פי דין כולל קנסות, או (ב) לקדם, לשווק, או להמליץ לכל אדם אחר לגבי כל עניין או עסקה המובא בתקשורת זו.