סדרת המאמרים הזו התפרסמה לראשונה באתר Investopedia. למי שקורא אנגלית, זהו מקור מצוין ללמוד על מושגים מעולם הכלכלה וההשקעות.

בהמשך הסדרה נבחן שמונה מושגי מפתח שחלוצי תחום הכלכלה ההתנהגותית זיהו כתורמות לקבלת החלטות לא רציונליות ולעתים אף מזיקות. אגב הקריאה, בחנו האם אתם נפלתם קורבן לאחת מההטיות הללו. יש סיכוי יותר מסביר, שמתישהו כולנו נפלנו בהן.

עיגון

בדומה לאיך שבניין צריך להיבנות על יסודות מוצקים, הרעיונות והדעות שלנו צריכות להתבסס על עובדות נכונות ורלוונטיות על מנת שיקבלו תוקף. עם זאת, אין זה כך תמיד. המושג של עיגון לקוח מהנטייה להתחבר או "לעגן" את המחשבות שלנו לנקודת ייחוס מסוימת, גם אם אין לנקודה זו הקשר לוגי להחלטה שאנו צריכים לקבל.

למרות שזאת נראית תופעה לא סבירה, הטיית העיגון היא די נפוצה במצבים שאנשים מתמודדים עם מושגים חדשים או חוויות שחדשות להם.

עיגון יהלום

קחו את הדוגמא הקלאסית הבאה: העצה הרווחת היא שיהלום למטרות אירוסין צריך לעלות בערך כמשכורת של חודשיים. תאמינו או לא, עצה זו היא אחת הדוגמאות הכי לא הגיוניות של עיגון. אפשר להשתמש בשתי משכורות כנקודת ייחוס לערך של יהלום, אך מידע זה לא קשור בעליל ונוצרה על ידי תעשיית היהלומים בכדי להגדיל רווחים, לא כמדד לאהבה.

גברים רבים לא יכולים להרשות לעצמם להוציא שתי משכורות על יהלום וגם לשלם על ההוצאות השוטפות שלהם. עקב כך, רבים לוקחים הלוואות על מנת לעמוד בסטנדרט. במקרים רבים, השם "עוגן יהלום"  יהיה מאוד מתאים למצב, שכן החתן המיועד נאבק לשמור את ראשו מעל המים בים של חובות שנצברו.

על אף שהסכום שמוציאים על טבעת אירוסין צריך להיות מוכתב לפי מה שכל אחד יכול להרשות לעצמו, גברים רבים מעגנים בצורה לא הגיונית את ההחלטה הזו לסטנדרט של החודשיים. מכיוון שרכישת תכשיטים היא התנסות חדשה עבור אותם גברים, הם יטו יותר לרכוש משהו שהוא סביב ה"סטנדרט", למרות ההוצאה הרבה. זוהי עצמתה של הטיית העיגון.

הוכחות אקדמיות

אם להודות על האמת, הדוגמא של העיגון לשתי משכורות נשמעת כמתקבלת על הדעת. עם זאת, מחקרים אקדמיים הראו שתופעת העיגון כל כך חזקה שהיא עדיין קורית במצבים שהעוגן הוא אקראי לחלוטין.

במאמר של כהנמן וטברסקי מ-1974 שנקרא, "קבלת החלטות תחת אי-ודאות: יוריסטיקות והטיות", בוצע מחקר שבו סובב גלגל שהכיל את המספרים מ-1 עד 100. לאחר מכן, הנשאלים במחקר נשאלו אם הם חושבים שאחוז המשתתפים באו"ם ממדינות אפריקאיות גדול או קטן מהמספר שיצא בגלגל. לאחר מכן, הם נדרשו לתת הערכה של ממש לשאלה. כהנמן וטברסקי מצאו שלערך האקראי לחלוטין שיצא בגלגל היה השפעה עצומה על התשובות שנתנו הנשאלים. למשל, כאשר הגלגל נחת על המספר 10, הממוצע של הערכות הנשאלים היה 25%, בעוד כאשר הגלגל נחת על המספר 60, ההערכה הממוצעת הייתה 45%. כפי שניתן לראות, הערך האקראי גרם לאפקט עיגון על תשובות הנשאלים, ו"משך" את ההערכות שלהם יותר קרוב למספר שהם ראו – למרות שלמספר זה אין קשר בכלל לשאלה שנשאלו.

עיגון בהשקעות

עיגון יכול להיות מקור לתסכול רב גם בעולם הפיננסי, כאשר משקיעים מבססים את החלטותיהם על גרפים ומספרים לא רלוונטיים. למשל, ישנם משקיעים שרוכשים מניות של חברות מסוימות שערכן נפל במידה ניכרת בפרק זמן קצר. במקרה זה, המשקיע מעגן את המספר הגבוה (הערך של החברה לפני הנפילה), ומאמין שהנפילה במחיר מספקת הזדמנות קנייה בהנחה.

זה נכון שהתנודתיות של שוק ההון יכולה לגרום למניות מסוימות ליפול במידה ניכרת, ובכך לתת למשקיעים הזדמנות לנצל תנודתיות זו. עם זאת, ישנם מניות שנופלות בערכן בגלל שינויים ממשיים בנתונים הפיננסיים של החברה.

לדוגמא, נניח שלמניית XYZ היו הכנסות מרובות בשנה שעברה, מה שגרם למניה שלה לעלות מ-$25 ל-$80. למרבה הצער, אחד מהלקוחות הגדולים של החברה, שעסקיו תרמו 50% להכנסות החברה, החליט לא להמשיך את הסכם ההתקשרות מול XYZ. שינוי זה בנתוני החברה גורם למנייה שלה לרדת מ-$80 ל-$40.

על ידי עיגון הערך של $80 על ידי המשקיע, הערך הנוכחי של $40 גורם למשקיע לשגות ולהאמין שמניית XYZ מתומחרת בחסר. תזכרו ש-XYZ לא נמכרת כעת בהנחה, אלא שהירידה במנייה שלה מיוחסת לשינוי בנתונים הפיננסיים שלה (איבוד הכנסות מלקוח גדול). בדוגמא זו, המשקיע נפל קורבן לסיכונים שבאפקט העיגון.

הימנעות מעיגון

אם רוצים להימנע מהטיית העיגון, אין תחליף לחשיבה ביקורתית קפדנית. תהיו במיוחד ערים על אלו גרפים אתם מבססים את הפוטנציאל של מניה מסוימת. משקיעים מוצלחים לא רק מבססים את החלטותיהם על נקודת ייחוס בודדת או שתי נקודות ייחוס, אלא הם משערכים את ערך החברה ממגוון של נקודות מבט על מנת להפיק את התמונה האמתית ביותר של נוף ההשקעות שלהם.

למשקיעים מתחילים במיוחד, זה לא רעיון רע ללכת ולחפש נקודות מבט שונות. קשב ל"פרקליטי השטן" יכול לעזור ולזהות את נקודות הייחוס שגורמות לשיטה שלכם להיכשל.

דבר המתורגמן: אני לא מעודד שום שיטת השקעה מבוססת גרפים ומספרים כפי שכותב המאמר המקורי מציע. סטטיסטית שיטות אלו הניבו ביצועי חסר לעומת השקעה קלה ופשוטה במדד כל השוק. אם אתם מעוניינים לקרוא על עולם ההשקעות וללמוד לבנות תיק השקעות שמתאים לכם, אני ממליץ לקרוא את הספר "המסלול הפשוט אל העושר" של ג'ים קולינס שתרגמתי, ואת הפוסט הזה של הסולידית: "90 שאלות פיננסיות שהתביישתם לשאול", שהוא מעין תוכן עניינים לפוסטים שלה שנוגעים בהשקעות.

 

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

 

---