מדוע לא מומלץ לאמריקאים להשקיע בקרנות נאמנות ישראליות

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

… או אירופאיות, או אסייתיות. אפילו לא קרנות שמחקות את מדד מניות ארה"ב שהונפקו בישראל.

במסלול שלכם אל עצמאות כלכלית אתם ודאי תרצו להשקיע בקרנות נאמנות מחקות מדדים. עם זאת, לאמריקאי שגר בישראל (או בכל מקום אחר בעולם), לא משתלם להשקיע בקרנות נאמנות "זרות", כלומר, מקומיות. זה כולל כל סוג השקעה בחברה שמטרת ההשקעה שלה היא הכנסה פסיבית. בישראל, זה כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, פוליסות חיסכון וכל מקום בו קבוצה של אנשים מאגדים כסף ומשקיעים אותו ביחד (בין אם זה מנוהל או פסיבי).

הסיבה לכך, הוא שארה"ב היא אחת מהמדינות היחידות בעולם שלא נותנות לקרנות נאמנות לצבור דיבידנדים ורווחי הון, ומכריחים את מנהל הקרן לחלק למשקיעים כל שנה את הרווחים, וע"י כך למסות בכל שנה ולא רק בפדיון.

לפיכך, ארה"ב חשבו על חוק ה-PFIC.

כולם לשיר איתי ביחד:

P – Passive

F – Foreign

I – Investment

C – Company

או בעברית, חברת השקעות זרה ופסיבית.

הבעיה היא שחברה מוגדרת לפי ההגדרה בחוק האמריקאי, ולצערי קרנות כאלו נחשבות חברות לפי החוק האמריקאי.

ההגדרה של פסיביות יכולה להיות לפי אחת משתי הקריטריונים הללו:

  1. מבחן הנכסים – אם יותר מ-50% מנכסי החברה מפיקים או יכולים להפיק הכנסה פסיבית. הכנסה פסיבית לצורך העניין זה ריבית, דיבידנדים, שכירות ורווחי הון. גם מזומן נחשב נכס פסיבי (עשוי להפיק ריבית).
  2. מבחן ההכנסה – אם יותר מ-75% מההכנסה השנתית של החברה היא הכנסה פסיבית.

דוגמא:

  1. קרן נאמנות בשנה מסוימת לא קיבלה דיבידנדים ולא הרוויחה דבר (מנהל גרוע/השוק לא עלה וכו'). אבל, לקרן הזו יש נכסים פסיביים: מניות, אג"ח, נדל"ן. כנראה ש-100% מהנכסים הם פסיביים ולכן הקרן עומדת במבחן הנכסים ולכן היא PFIC.
  2. חברה ישראלית השווה 2,000,000 ש"ח מחזיקה 800,000 ש"ח במניות ושאר הנכסים זה הציוד/בניין שלהם. כלומר 40% מהנכסים הינם פסיביים ולכן החברה לא עומדת במבחן הנכסין. אבל בואו נניח שהחברה עדיין בחיתוליה ואין להם הרבה לקוחות, לכן ההכנסה מעסקים מול הלקוחות עמד על 5,000 ש"ח. לעומת זאת הדיבידנדים מהמניות היו בשווי של 16,000 ש"ח. כלומר ההכנסה הפסיבית הייתה 76% מסך ההכנסה, ולכן החברה עומדת במבחן ההכנסה ואם יש אמריקאי שיש לו בעלות מסוימת בחברה הזאת, היא תיחשב לו כ-PFIC.

הערה: אם השליטה של אמריקאים בחברה עולה על 50% אז החברה בכל מקרה לא תהיה PFIC אלא יש סט חוקים אחר שמטיב יותר עם החברה הזו.

למה אסור לא מומלץ לרכוש קרנות כאלו?

אז המחוקק האמריקאי רצה להעניש את אותם אלו שהעיזו להוציא את כספם אל מחוץ לארה"ב ולהחביא אותו בקרנות שצוברות את כל הרווחים, ובכך להימנע מלשלם מס על אותם רווחים ודיבידנדים בשנה שבה הם הופקו.

אז מה הוא עשה?

חשב על העונש הכי גרוע שיכול להיות והחיל אותו. אבל הוא גרם לזה להישמע הגיוני.

העונש (נקרא פדיון 1291 על שם המספר של החוק בחוק האמריקאי):

בשנה בה פודים את הקרן מחשבים את הרווחים בדיוק כמו שמחשבים רווחי הון על מניות. כלומר מחשבים מה היה הערך הדולרי בקנייה, ומה היה הערך הדולרי במכירה. מי שצריך תזכורת שיקרא את הפוסט על רווחי הון.

אם היה רווח

לפני שתקראו את הנקודות הבאות תזכרו שיש דוגמא בהמשך (שכנראה לא תעזור לכם להבין יותר מדי שבתקווה תעזור לכם להבין טיפה את הנושא).

  1. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן הנ"ל. עושים זאת לפי מספר הימים באותה שנה לחלק לסך הימים בהם החזיק.
  2. ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה. תוכלו לראות את ההיסטוריה כאן. בשנים האחרונות זה היה 35% בין השנים 2003-2012, ו-39.6% החל מ-2013.
  3. היות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס, וצריך לחשב אותו באמצעות ריבית הפיגורים שהייתה נהוגה באותם שנים. זהו חישוב מאוד מסובך ולכן אני פשוט משתמש במחשבון אינטרנטי כאן.
  4. מותר לקחת זיכוי מס זר אבל רק אם ממלאים את טופס 1116 לזיכוי מס זר באותה שנה (מוסיף כאב ראש נוסף). כמו כן, הזיכוי מתחלק על פני השנים בדיוק כמו הרווח. הריבית מחושבת על הרווח המוקצה לאותה שנה בניכוי זיכוי מס זר של אותה שנה. מותר לקחת מס זר רק בתנאי והוא שולם על אותה מכירה של הקרן ולא ניתן להעביר בין קרנות או לקחת מסים זרים ששולמו על הכנסות אחרות.

דוגמא

מקרן X נקנו 2288 יחידות בתאריך 7/2/2010 בסך של 2358.93 ש"ח. הן נמכרו בתאריך 15/5/2015 בשווי כולל של 3003.84 ש"ח. על המכירה הספציפית הזאת שולם מס בסך של 110.45 ש"ח (25% על הרווח בניכוי אינפלציה). בואו נראה כמה נהיה חייבים בנוסף ל-IRS.

חישובים:

שער ההמרה לתאריך 7/2/2010 הוא 3.737 לכן ערך הקנייה בדולרים הוא $631.24
שער ההמרה לתאריך 15/5/2015 הוא 3.8066 לכן ערך המכירה בדולרים הוא $789.11
הרווח בדולרים הוא ההפרש בין הערכים (789.11-631.24) = $157.87
המס "הזר" ששולם (לפי ערך ההמרה השני) – $29.02

הערה: אילו זה היה נחשב רווח הון רגיל, ובתנאי שאנחנו לא עוברים את שתי מדרגות המס הראשונות, היה יוצא 0% מס על הרווח הזה. גם אם היינו עוברים את שתי המדרגות הנ"ל היינו משלמים 15-20%.

בואו נבצע כמה חישובים:

pfic_example

Days held in year – כמה ימים הקרן הוחזקה בשנה הנתונה. על מנת לבצע את החישוב עבור השנה הראשונה והאחרונה של ההחזקה, ניתן להשתמש בפונקציה datedif של אקסל/גוגלדוקס כך:

=datedif(Date(2010,2,7), Date(2015,5,15), "D")

Pro Rata Gain Per Year – הרווח היחסי לאותה שנה. מחושב לפי: הרווח הכולל * הימים באותה שנה / סך מספר הימים. במקרה שלנו זה 157.87 (כפול) 327 (לחלק) 1922 ויוצא $26.86 לשנת 2010. ה-$11.01 מדווח כהכנסה נוספת לשנת המס (בשורה 21 של טופס 1040) ואין עליה מס או קנסות וריבית. על כל שאר הרווחים צריך לחשב את המס לאותה שנה.

Tax % in Year – אחוז המס המקסימלי לאותה שנה. עד 2012 היה 35% ומאז 39.6%. טראמפ הבטיח להוריד ל-33%.

Tax Per Year –  מכפילים את העמודה של הרווח היחסי לשנה כפול אחוז המס לשנה. למשל עבור 2010: 26.86 (כפול) 0.35 ויוצא $9.40.

FTC Paid Pro Rata Per Year – החלק היחסי של המס הזר ששולם לאותה שנה. מחושב לפי: סך המס הזר ששולם (כפול) מספר הימים באותה שנה (לחלק) סך מספר הימים. ב-2010 החישוב נראה כך: 29.02 (כפול) 327 (לחלק) 1922 ויוצא $4.94. המס הזר היחסי לשנת 2015 הולך לטופס של זיכוי מס זר בקטגוריה הפאסיבית.

Tax Owed – כמה מס חייבים על אותה שנה. מחסירים את המס הזר לאותה שנה מהמס שחייבים על אותה שנה. לדוגמא ב-2010: 9.40 (פחות) 4.94 ויוצא $4.46.

Interest – על המס שחייבים על שנים קודמות (בדוגמא 2010-2014) יש לשלם גם ריבית. את הריבית ניתן לחשב במחשבון האינטרנטי הזה. כך זה נראה:

interest-on-underpayment

ממלאים את שדות 1-3 והריבית מופיעה בשדה 5. בואו נראה מה צריך למלא:

  1. Enter a starting date – יש להכניס כאן את תאריך ההגשה עבור השנה בה מחושבת הריבית. למשל אם אנחנו רוצים לחשב ריבית עבור מס מ-2010, יש למלא את ה-15 לאפריל של 2011 שבה הייתם צריכים להגיש את הדוח של 2010.
  2. Enter an ending date – יש להכניס כאן את תאריך ההגשה של שנת המס שבגינה אתם ממלאים דוח שנתי. בדוגמא שלנו מדובר על שנת המס 2015 ולכן צריך למלא את ה-15 לאפריל 2016.
  3. Enter the assessment – כאן מכניסים כמה מס אתם "חייבים" מאותה שנה. במקרה של 2010 מדובר על $4.46. הריבית יוצאת $0.74.

כמה מס יצא לי?

בואו נראה, שילמנו לממשלת ישראל $29.02. בנוסף, נצטרך לשלם לארה"ב עוד $29.62, כלומר סה"כ $58.88.
הרווח בדולרים היה $157.87 ולכן אחוז המס ששילמנו בדולרים היה 37.3%.

אבל אני חי ונושם בשקלים, מה אתה מחשב לי בדולרים?

טוב צודקים. הרווח בשקלים היה 644.91. נמיר את הדולרים חזרה עם שער ההמרה של תאריך המכירה: 224.13 ש"ח. אחוז המס שיוצא: 34.8%.

זהו אחוז מיסוי עצום שניתן ורצוי להימנע ממנו. האחוז הזה גם ילך ויחמיר ככל שתחזיקו ולא תמכרו את ה-PFIC לאורך זמן, בגלל האפקט האקספוננציאלי של הריבית שתלך ותתפח על הרווחים של השנים הראשונות.

אם היה הפסד

אם היה לכם הפסד דולרי במכירת ה-PFIC, אזי אין כללים מיוחדים, אלא מדווחים את זה כהפסד הון רגיל בטופס 8949 בנוסף לדיווח של זה על טופס 8621 (הסבר בהמשך).

חיסרון מובהק של הכלל הזה, הוא שלא ניתן לקזז רווח ממכירה של יחידות של PFIC אם הפסד שנוצר ממכירה של יחידות אחרות של אותו PFIC (או PFIC אחר לצורך העניין).

דיווח (טופס 8621)

טופס 8621 מכיל הרבה חלקים, אך רובם לא רלוונטיים למקרה שלנו. המקרה היחיד אותו אסביר כאן בבלוג הוא מכירה של קרן שאינה מחלקת דיבידנדים לאורך השנים. רוב רובן של הקרנות בישראל נוהגות כך.

בשביל מכירה של יחידות בקרן נאמנות "זרה", צריך למלא בטופס את חלקים 1 ו-5. עבור כל קרן שונה שתמכרו יש למלא טופס 8621 שלם חדש. עבור כל בלוק מניות שמכרתם יש לשכפל את עמוד 3 של הטופס בו יש את חלק 5 שרלוונטי למכירה של pfic.

דוגמא:

מכרתי יחידות של קרן XYZ בשנת המס החולפת. מכרתי 50 יחידות בינואר, 40 יחידות במרץ ו-10 יחידות בדצמבר. לצורך הפשטות אניח שכל היחידות בכל מכירה נקנו באותו תאריך (העניינים מסתבכים מעט אם זה לא המצב).

בנוסף מכרתי יחידות של קרן ABC. מכרתי 20 יחידות באפריל, ו-30 יחידות במאי.

לכן אצטרך שתי עותקים של עמוד 1 של טופס 8621 (אחד עבור כל קרן), ו-5 עותקים של עמוד 3 של טופס 8621 (אחד עבור כל בלוק שנמכר).

חלק 1

8621-part1

הסבר על אופן המילוי:

Name of Shareholder  – השם שלכם (ושל זוגכם אם ההחזקה משותפת)
Identifying Number – מס' ה-SSN שלכם
Number, street, and room or suite no – כתובת ומספר בית ודירה
Shareholder tax year – פשוט ממלאים שם את השנה הרלוונטית (2015 במקרה שלנו)
City or town, state, and ZIP code or country – עיר, מיקוד וארץ
Check type of shareholder filing the return – הבלוג עוסק ביחידים בלבד ולא בעסקים ולכן אניח שאתם תמלאו V בתיבה ליד Individual
Check if any Excepted Specified Foreign Financial Assets are Reported on this Form (see instructions – מסמנים רק אם באותה שנת מס אתם צריכים למלא טופס 8938, משום שסך הנכסים הזרים שלכם עבר סף מסוים. ראו כאן למידע נוסף על טופס 8938. (תודה ל-dgmon על ההפנייה לשורה זו).
Name of passive foreign investment company – שם הקרן (לדוגמא Migdal TA100)
Employer identification number – לא רלוונטי. תשאירו ריק.
Address – הכתובת של הגוף המנהל את הקרן (בדוגמא לעיל צריך לחפש את הכתובת של מגדל)
Reference ID number – מס' סידורי לקרן שאתם בוחרים. המטרה של זה היא במידה ונשארו לכם עוד יחידות מהקרן ותמכרו אותם בשנים הבאות, תדווחו שם את אותו מספר שבחרתם. ממליץ לכם לנהל רישום מדויק של איזה קרנות מכרתם ואיזה מס' נתתם להן.
Tax year of PFIC – למלא כאן את אותה שנה שמולאה לעיל תחת Shareholder tax year. יש כל מיני סיבות בהן השנים עלולות לא לחפוף אך לא ניכנס לזה כאן.

Description of each class of shares held by the shareholder – תיאור של היחידות בקרן (לדוגמא: An index fund following the tel-aviv 100 index)
Check if shares jointly owned with spouse – יש לסמן במידה והיחידות מוחזקים במשותף עם בן/בת הזוג.
Date shares acquired during the taxable year, if applicable – אם רכשתם את היחידות ומכרתם באותה שנה, יש לציין את כאן את תאריך הרכישה.
Number of shares held at the end of the taxable year – מספר היחידות שעוד נותרו לכן של הקרן הספציפית ושעוד לא מכרתם.
Value of shares held at the end of the taxable year – יש לסמן את התחום שבה מספר היחידות שלכם שווה בסוף שנת המס. אם למשל נשארו לכם 100 יחידות של מגדל ת"א 100 וכל יחידה שווה 125 ש"ח והדולר בסוף 2015 היה 3.89637, אז יש לכם $3,208 ולכן תסמנו את התיבה המסומנת באות (a). אם השווי הוא מעל $200,000 יש לציין את הערך המדויק. שימו לב יש לציין רק את הערך של הקרן הספציפית ולא את הערך הכולל של כל הקרנות הזרות שיש לכם.
Type of PFIC and amount of any excess distribution or gain treated as an excess distribution under section 1291, inclusion under section 1293, or inclusion or deduction under section 1296 – המקרה שלנו נופל תחת סעיף 1291 לחוק המס האמריקאי שדן במכירה של קרן זרה. לכן נסמן את התיבה ליד האות (a) ונכתוב כמה היה הרווח הכולל מהקרן הספציפית שהטופס הזה דן בו. בדוגמא לעיל הרווח היה $157 (תחת ההנחה שזהו הבלוק היחידי שנמכר מקרן זו בשנה זו).

דוגמא מלאה של חלק 1 למכירה של pfic שנמכר ב-2015:
8621-part1-example

חלק 5
8621-part5

כאמור צריך לשכפל את עמוד 3 עבור כל בלוק מכירה שנעשה בקרן הספציפית שפרטיה מולאו בחלק 1 בעמוד 1 של טופס 8621.

שורה 15 תתי סעיפים a-e של חלק 5 נוגע בחלוקת רווחים/דיבידנדים ולכן לא נוגע לנו. נזכור שהנחנו שאנחנו בקרן צוברת ורק מכרנו יחידות ממנה ברווח מבחינת ארה"ב (כלומר רווח דולרי שמתחשב בשערי ההמרה בתאריכי הקנייה והמכירה).

אנו נתחיל במילוי של תת-סעיף f של שורה 15. כאן יש למלא את הרווח ממכירת בלוק אחד של יחידות של הקרן. גם במקרה של הפסד יש למלא כאן את הסכום בסוגריים אבל אז אין מה להמשיך למלא, אלא את ההפסד ממלאים כהפסד הון בטופס 8949.

כעת נעבור לבצע את החישובים לפי הטבלה שראינו לעיל. בואו ניזכר בו.

pfic_example

בתת-סעיף b יש למלא את הסכום שרלוונטי לרווח ששיך לשנת המס הנוכחית, כלומר מה שתחת העמודה Pro Rata Gain Per Year  ובשורה של שנת המס הנוכחית (בדוגמא שלנו, 2015). במקרה שלנו בתת-סעיף b נרשום $11.

בתת סעיף c ממלאים את המס המצטבר משנים קודמות, כלומר צריך לסכום את העמודה Tax Per Year. בדוגמא שכאן יש למלא $54.

בתת-סעיף d ממלאים את המס הזר לאותה מכירה. כלומר סוכמים את העמודה FTC Paid Pro Rata Per Year מלבד השורה האחרונה (נזכור שמס זה הולך לזיכוי מס זר בצורה הרגילה שלו בטופס 1116). בדוגמא שלנו זה יוצא $27.

בתת סעיף e מחסירים את סעיף d מסעיף c. בדוגמא שלנו זה יוצא $27.

בתת סעיף f ממלאים את הריבית המצטברת מעמודת Interest. בדוגמא שלנו זה יוצא $2 (מעגלים תמיד לדולר שלם בטפסים).

כך נראה הדוח לאחר מילוי:
8621-part5-example

כאמור הרווח של $157 היה רק מבלוק אחד מתוך הקרן הזאת. על כל בלוק נוסף נצטרך לשכפל את חלק 5 הנ"ל ולעשות חישובים בטבלה ולהעתיק לכאן את הנתונים. בנוסף יש לצרף עבור כל בלוק מכירה דף עם החישובים עצמם:

8621-part5-statement

שימו לב, בדוגמא הזאת היו 14 בלוקים שונים בנמכרו בשנת המס. זה המון עבודה, והמון מס. עדיף פשוט לא לקנות את המוצרים הללו.

העברת נתונים לטופס 1040

כאמור בסופו של דבר את סיכום הנתונים ממלאים בטופס 1040. לצורך העניין נניח כי הדגומא שמילאנו בטופס 8621 הוא הבלוק היחיד שמכרנו באותה שנה ושלא מכרנו שום PFIC אחר.

בעיקרון נסכום את כל שורות 16b ונוסיף אותם בשורה 21 של טופס 1040 תחת Other Income. אם היו לכם הכנסות אחרות שנכללות תחת Other Income עליכם לסכום הכל ולרשום את התוצאה בתיבה 21 ולציין את מקור ההכנסות על הקו המקווקו שליד או בדף נפרד. במקרה הזה נניח שההכנסות מ-PFIC הם היחידות שנכנסות ב-Other Income.

pfic-otherincome

כעת סוכמים את כל הערכים המופיעים בשורות 16e ואת התוצאה מוסיפים למס שחושב בשורה 44. עבור מי שמחריג את השכר שלו ובעצם המס שלו שווה ל-0 ירשום בשורה 44 רק את המס מ-PFIC. עבור מי שמשתמש בזיכוי מס זר תצטרכו להוסיף את המס שחישבתם מ-PFIC למס הרגיל שחישבתם על שאר ההכנסות שלכם. לצורך הפשטות נניח כי החרגנו שכר. בנוסף, יש לסמן את תיבה C ולרשום על הקו שלידו את המילים 1291TAX.

pfic-tax-line44

לבסוף נסכום את כל שורות 16f מכל טפסי 8621 שמילאנו ואת התוצאה נרשום בשורה 62. בנוסף, נסמן את תיבה C ונרשום בקו שליד 1291INT.

pfic-tax-line62

אזהרה!!!

אין לי מושג על מה אני מדבר. אין שום דוגמאות לחישובים הללו ולמילוי הטפסים הללו באינטרנט. מעט מאוד רואי חשבון מוכנים אפילו להתעסק עם לקוחות שיש להם PFIC. זוהי הפרשנות הכי טובה שלי ללשון החוק. הנושא הזה סופר מסובך, ולכן ההמלצה שלי היא פשוט לא לקנות קרנות כאלו ולמכור (בחכמה) אם יש לכם כבר כאלו קיימות.

דיווחים שוטפים

בנוסף לחובה לדווח על מכירה של PFIC (בין אם ברווח או בהפסד) על טופס 8621, יש חובה לדווח על יתרות ב-PFIC כל שנה בתנאי שהערך הכולל שלהם בסוף השנה היה לפחות $50,000 לזוג או $25,000 ליחיד. פשוט ממלאים את עמוד 1 – חלק 1 בטופס 8621, עבור כל PFIC באחזקתכם ומצרפים לדוח השנתי.

 גישות נוספות לדיווח

ישנן שתי דרכים נוספות לדיווח על רווחים אבל שמחייבות דיווח ומעקב שוטף אחרי הקרנות שהופכות את העניין ללא משתלמות.

  1. שיטת קיבוע לשוק – מחשבים כמה הקרן הרוויחה על הנייר באותה שנה ומדווחים אותה תחת Other Income בטופס 1040. חסרון אחד ניתן לראות שהכנסה מועדפת הופכת להכנסה רגילה, וגם יש צורך בדיווח כל שנה. יתרון אחד בשיטה הוא שזיכוי מס זר מעבודה יכול לכסות על ההכנסה מה-PFIC, אבל אם יש לכם יתרה גדולה זהו סיכון במיוחד בשנים בהם יש תנועה גדולה בשער הדולר. לדוגמא: הקרן שלכם שווה 200,000 ש"ח, בשנה X לא היו שום רווחים בקרן, אבל שער הדולר ירד מ-4 ש"ח ל-3.5 ש"ח. כלומר בדולרים הקרן עלתה מ-$50,000 בתחילת השנה ל-$57,142 בסוף השנה. אול עוד $7,142 שעליכם לדווח בהכנסה באותה שנה.
  2. שיטת הקרן המוסמכת – בשיטה זו יש לדווח כל שנה כמו בשיטת קיבוע לשוק, אך הרווחים שומרים על הייחודיות שלהם (אם מועדפת או אם לא). זה דורש קבלה של דוח מסודר מהקרן שבה יש דיווח על כל מרכיב רווח (רווחי הון, ריבית, דיבידנדים). לדעתי, אין סיכוי לקבל דוח כזה מקרנות ישראליות, וגם אם כן, לתרגם אותו לצורך מילוי טופס 8621 פשוט יהיה סיזיפי מדי מכדי שזה ישתלם.

סיכום

תקראו את האזהרה לעיל! הנה היא שוב:

אזהרה!!!

אין לי מושג על מה אני מדבר. ישנן מעט מאוד דוגמאות לחישובים הללו ולמילוי הטפסים הללו באינטרנט. מעט מאוד רואי חשבון מוכנים אפילו להתעסק עם לקוחות שיש להם PFIC. זוהי הפרשנות הכי טובה שלי ללשון החוק. הנושא הזה סופר מסובך, ולכן ההמלצה שלי היא פשוט לא לקנות קרנות כאלו ולמכור (בחכמה) אם יש לכם כבר כאלו קיימות.

הרבה יותר קל להימנע מלקנות PFIC מאשר לטפל בכל הסיבוכיות שתיווצר בעת מכירה שלו ודיווחים שוטפים עד אז (במידה ועברתם את הסף). פשוט אל תקנו! מי שקנה בעבר וצריך עזרה בחישובים, אשמח לעזור בתגובות לפוסט.

לאחרונה אח שלי מכר את כל ה-PFIC שלו תוך המתנה למצב שהם יהיו ברווח בישראל (כלומר בשקלים), אבל בהפסד מבחינה דולרית, ובכך נמנע מלשלם מס עודף ל-IRS. אם יש לכם סבלנות לעקוב אחרי הקרנות ואחרי שער הדולר זוהי אופציה טובה להימנע מקצת מס. אבל אין שום הבטחה שהמצב הזה בכלל יקרה עבורכם.

ככל שזה בשליטתכם, אל תקנו PFIC!!!


הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.



אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.
מודעות פרסומת

68 מחשבות על “מדוע לא מומלץ לאמריקאים להשקיע בקרנות נאמנות ישראליות

    1. פשוט מאוד, זה לא חוקי.
      שער דולר ממוצע שנתי נועד לחישוב למשל של שכר שנתי או כל דבר אחר הנפרס בצורה שווה על פני השנה.
      במקרה של ניירות ערך, יש להשתמש בשערי ההמרה של יום הקנייה ויום המכירה

      אהבתי

    1. ישנו ידיעון מ-2008 של ה-IRS אשר גורס כי תעודות סל הינן הלוואות של המשקיע לבית ההשקעות (לינק לידיעון: https://www.irs.gov/irb/2008-02_IRB/ar08.html)

      מה שאומר שעל רווח צריך לדווח כריבית שהתקבלה כמו מאג"ח. אבל עדיין צריך לעשות את ההצמדה לשולר ולכן אנחנו באותה בעייה שההכנסה למס בארה"ב תהיה גבוהה מזו בישראל ואז נהיה חייבים מס שם.

      אני אישית מעדיף להתרחק מתעודות סל. לא משיקולי מיסוי אלא מהעובדה שיש להם סיכון מנפיק. אם בית ההשקעות יפשוט רגל, לא תקבל חזרה את הסכום שהשקעת. בקרן סל אין את הסיכון הזה.

      אהבתי

  1. הי,
    תודה על ההסבר הנהדר.
    האם בהקשר זה ניתן להתייחס גם לקרנות נאמנות לקרנות פנסיה?
    אם כן, מה המשמעויות?
    אם לא, איך יש להתייחס?
    שוב תודה.

    אהבתי

    1. נכון לעכשיו אין התייחסות של ה-IRS להחזקה של pfic במסגרת פנסיונית. אבל צריך לקחת בחשבון שהם עלולים לאכוף את זה בכל רגע.

      משמעויות פרטניות אין עד שהם לא יפרסמו הנחיות ברורות (אם בכלל)

      מבחינת דיווח יש כמה אסכולות:
      1. הפקדות מעביד לדווח בשנה בה הופקדו, רווחים רק במשיכה (לכל קצבה מחשבים את הרווח היחסי).
      2. הכל נדחה עד למשיכה בפועל. כשמקבלים קצבה מחשבים את החלק ששיך להפקדות מעסיק + רווחים.
      3. דיווח גם על הפקדות מעסיק וגם רווחים בכל שנה.

      אני אישית הולך לפי 2 אבל ממליץ לכל אחד להתייעץ עם רו"ח בטרם יקבל החלטה.

      אהבתי

  2. שלום ותודה על הפוסטים המצוינים!
    יש הרבה שחוששים כעת עם תוכנית החסכון לילדים של הביטוח לאומי ותקנות הPFIC, לדעתי האישית יש כמה חורים שאולי זה לא אמור להיכלל בזה, אבל אשמח לשמוע את דעתך המלומדת בעניין ו/או הפנייה למאמרים בעניין.
    תודה רבה,
    יעקב

    אהבתי

    1. לדעתי זה כן נחשב PFIC.
      הקונצנזוס בארץ הוא שזה כן יחשב PFIC במידה וזה יהיה קופת גמל להשקעה. בחיסכון בנקאי לא ומדווחים על הריבית בפדיון (בדוח השנתי של הילד כמובן – כתלות באם עבר את הסף להגשה $1050 להכנסה פאסיבית נכון ל-2016).
      האם זה אומר שאוטומטית צריך לוותר על הרווחים של קופת גמל להשקעה? לא בטוח. יש דרך בה זה יהיה פטור ממס לחלוטין אבל זה דורש הגשת דוח שנתי כל שנה לילד. וזה רק בגלל שהסכומים יחסית קטנים.
      מקווה לפרסם פוסט על השיטה בקרוב.

      אהבתי

  3. במה אתה כן ממליץ להשקיע?
    (אזרח ארהב שגר בישראל, יש לו X שח שהוא מעוניין להשקיע \ לפתוח קרן השתלמות)
    תודה

    אהבתי

    1. בקרנות אמריקאיות בלבד (או במניות בודדות אם זה הקטע שלך). ניתן להשקיע בהן דרך הבנק (יקר), בית השקעות בישראל (פחות יקר) או ברוקר אמריקאי. בברוקר אמריקאי יש את היתרון שאין ניכוי מס במקור על דיבידנדים ורווחים. עם זאת השקעה דרך ברוקר אמריקאי ידרוש ממך לרוב להקיש דוח שנתי לישראל ולשלם את המס לישראל בעצמך במקום שינכו לך במקור.
      לגבי אלו קרנות מומלץ להשקיע, אני מפנה אותך לסדרת ההשקעות של ג'ים קולינס שאני מתרגם כרגע.

      אהבתי

      1. הי, תודה על כל המידע החשוב. האם אני מבינה נכון שאם אני משקיעה דרך ברוקר אמריקאי ומדווחת כמו שצריך פה בארץ, אז למעשה אני משלמת רק מס רווחי הון לישראל ולא צריכה לשלם ל-IRS על ההשקעות בארה"ב (בהנחה שהמס בישראל גבוה יותר)?

        אהבתי

        1. שלום וברוכה הבאה

          את צודקת בעיקרון.
          בפועל חישוב המס בארה"ב, ספציפית זיכוי המס הזר שהם מאפשרים, מסתמך על היחס בין ההכנסות הישראליות שלך להכנסות האמריקאיות. רווחי הון נחשבים לפי מקום מושבך (ישראל), אבל דיבידנדים ממוסים קודם בידי ארה"ב, וצריך להשלים לישראל עד 25%.

          ככל שהתיק שלך יגדל, ואיתו הדיבידנדים, זה יקטין את כמות המס הזר שתוכלי לדרוש על המס ששילמת לישראל, ותחויבי בשנים מסוימות במס בארה"ב גם על דברים ששילמת 25% לישראל וגם על הכנסות מעבודה כי לא תוכלי לכסות את כל המס האמריקאי עם המס ששילמת לישראל. יש דרכים למזער את זה (זיכוי בגין הוצאות טיפול בילדים, זיכוי בגין ילדים, זיכוי בגין לימודים, זיכוי על הפקדות ל-IRA אמריקאי – שימי לב להתייעץ עם מישהו על הצד הישראלי לפני ביצוע פעולה כזו), אבל לא תמיד הם זמינים (ילדים מעל גיל 17, היעדר ילדים, לא בכל שנה לומדים קורסים מקצועיים וכו').

          אהבתי

      2. שלום, יש לי שאלה לגבי השקעה באגרות חוב בתור אזרח אמריקאי.
        האם מדדים שעוקבים אחרי אגרות חוב ממשלתיות בישראל כמו " קסם ממשלתי כללי" גם נחשב pfic?
        איזה אופציות יש לקנות אגרות חוב בלי להסתבך עם המס?
        תודה רבה#

        אהבתי

        1. שלום וברוך הבא,

          קרנות סל או קרנות נאמנות ישראליות נחשבות PFIC, לצערי.

          אם אתה חייב אג"ח ישראלי התיק שלך, אז הדרך היחידה לעשות זאת ללא תסבוכת PFIC, היא לקנות אגח ישירות.
          לחלופין, תוכל לקנות קרנות אמריקאיות, אך לא מן הנמנע שמתלווה אליהן סיכון מט"ח.

          אהבתי

            1. יש אפשרות לעשות הכל. השאלה היא מה כדאי ואיזה סיכון אתה לוקח על עצמך.

              אני מכיר שיש רו"ח שמדווחים את הרווחים מקופות גמל כאלה כריבית או דיבידנדים רגילים, אבל הייתי מתייעץ עם אחד כזה לפני שהייתי מדווח בצורה כזו.

              אהבתי

  4. היי,
    תודה רבה על ההסברים המפורטים!
    תהיתי לגבי בחירה באפשרות Mark to market עבור קרן נאמנות שמוחזקת כבר כמה שנים, אבל שהושקע בה עוד ב-2016 (לפני שידענו שזו טעות חמורה…). האם יש אפשרות לעשות mark-to-market רק של החלק שהושקע ב-2016? ואם כן, איך ממלאים את הטפסים – ממלאים טפסים נפרדים עבור מה שנקנה השנה ועבור מה שנקנה בשנים קודמות? או שיש דרך למלא הכל בטופס אחד…? לא הצלחתי למצוא התייחסות למקרה כזה במסמך ההנחיות של ה-IRS.

    תודה מראש,
    נעמי

    אהבתי

    1. ב-PFIC מתייחסים לכל בלוק קנייה כבלוק נפרד, ולכן ניתן לעשות MTM רק עבור הבלוק שנקנה ב-2016.

      אם לא איכפת לך לפרט, מה הרציונל בדחיית הדיווח על הקרן שנרכשה לפני 2016? את מחכה שהוא יהפוך להפסד מבחינת מס ארה"ב?

      אהבתי

  5. תודה על התשובה!
    בהסבר למעלה אמרת שעבור כל בלוק מכירה צריך למלא עותק של חלק V בנפרד. אבל בעצם אם אני מבינה נכון עבור כל בלוק קניה צריך למלא טופס 8621 משל עצמו (בדיווח השוטף כשלא היתה מכירה)…? ואז לכל בלוק בוחרים בנפרד אם רוצים לבחור לעשות עבורו MTM?
    אנחנו עדיין מתלבטים מה לעשות עם מה שנקנה לפני 2016 – אחת האפשרויות היא לחכות שהם יהפכו להפסדים.
    בשלב הזה אנחנו עוד מנסים להבין מה האפשרויות השונות שקיימות ואיך ממלאים את הטפסים המתאימים.

    אהבתי

    1. בעיקרון, לכל נייר צריך טופס 8621 משל עצמו, ולכל בלוק בנייר משכפלים את החלק הרלוונטי (4 או 5) כמה פעמים שדרוש.

      אם תרצי, אשמח לעזור עם החישובים בתמורה להסכמה לפרסום (נתונים בלבד, ללא פרטים מזהים) התוצאות כאן בבלוג. מעין "מקרה בוחן" לרווחת הקוראים.

      בגילוי נאות, אציין שהבלוג רשום ל-adwords, כרגע אין הכנסה אך מתישהו בעתיד כאשר יהיה מסת קוראים קריטית אתחיל לקבל כמה אגורות.

      אהבתי

  6. אם משכפלים רק את חלק 4 או 5, מה ממלאים בחלק 1 בסעיף של תאריך הקניה (סעיף 2)? יש הרי כמה תאריכים…
    אני אצטרך לחשוב על ההצעה ולחזור אליך.

    אהבתי

    1. שים לב שהכותרת הכילה את המילים קרן נאמנות.

      קרן השתלמות הוא סיפור בפני עצמו. הדעה הרווחת בין רואי החשבון הוא שכל עוד קרן ההשתלמות הוא במעמד שכיר אזי אין חשש PFIC. כל זה נכון לעכשיו, לא ניתן לדעת כיצד יתייחסו לזה בעתיד.

      אני אישית נוטה לשים את הכסף במסלולים שלא מכילים PFIC.קשה למצוא אותם וזה דורש להסתכל ברשימת הנכסים הארוכה שבתי ההשקעות מפרסמות אחת לרבעון.

      אהבתי

    1. קופת גמל להשקעה בפני עצמה היא לא PFIC.
      אבל, וזה אבל גדול, בהחלט ההשקעות שיש בתוך הקופה יכולות להיות PFIC (בהנחה ויש קרנות נאמנות שאינן אמריקאיות).

      בגלל זה ההמלצה הגורפת שלי לאמריקאים היא לא להשקיע בקופות גמל להשקעה, פשוט כי אין שום דרך לדעת בצורה מדויקת מה היה שם בכל רגע נתון, וכמה רווח כל נייר בקופה הפיק.

      בנוסף, אני לא אוהב קופות גמל להשקעה, כי אתה משלם דמי ניהול ולא מקבל שום הטבת מס (מעבר לעובדה שלך תדע במה מנהלי ההשקעות משקיעים בשבילך שם בפנים).
      הפטור ממס היחיד הוא במשיכת קצבה החל מגיל 60 בלבד, שזה תנאים ספציפיים מדי בשבילי. צריך לנעול את הכסף לזמן רב מדי, כאשר לא יודעים מראש מה גודל ההטבה (החל מגיל 60 המס על רווחי הון יכול להיות משמעותית נמוך מ-25% ולכן ההטבה הרבה יותר קטנה משנדמה).

      אהבתי

  7. האם חובת דיווח שוטף היא שהערך של כל PFIC בנפרד עובר את הסף – (25K)? או שהערך המצטבר של כל הPFIC ביחד צריך לעבור את הסף?

    אהבתי

    1. חובת הגשה גם אם אין לך דיווח מיוחד לאותה שנה (כמו הצהרה על MTM או QEF), צריך לעשות ברגע שהערך המצטבר של כלל ה-PFIC ברשותך עולה על $25,000 (ליחיד).

      אהבתי

  8. פספסת צ'ק בוקס – Check if any Excepted Specified Foreign Financial Assets are Reported on this Form
    שצריך למלא אם ממלאים גם 8938 ואז לא צריך לדווח על הקרנות ב8938

    אהבתי

    1. מסמנים (a) וממלאים $0.
      אני מצטט מההנחיות לטופס 8621:

      Section 1291 Fund
      A PFIC is a section 1291 fund if:
      1. The shareholder did not elect to
      treat the PFIC as a QEF or make a
      mark-to-market election with respect to
      the PFIC or
      2. The PFIC is an unpedigreed QEF
      (as defined in Regulations section
      1.1291-9(j)(2)(iii)).

      אנחנו רגילים בארץ לקרנות צוברות, אך ישנן קרנות מחלקות שאז יש חוקים מאוד ספציפיים לחישוב מתי הדיבידנד/חלוקה מהקרן שבוצעה נחשבת Excess Distribution (ואז חלים עליהם כל חוקי 1291, מס מקסימלי וריבית).

      אהבתי

  9. אם יש זיכוי מס על המס ששולם לישראל, למה עדיין לא מומלץ להחזיק PFIC? בגלל חובת הדיווח? מסובכות בקשת הזיכוי? ואיך זה עובד עם MTM?

    אהבתי

    1. כי נכון לעכשיו תמיד המס האמריקאי על ה-PFIC יהיה גבוה מהישראלי, בהנחה והחזקת מספר רב של שנים.

      אנחנו רגילים לקחת זיכוי מס זר רק כשהמס הישראלי עולה על האמריקאי, לרוב זה קורה במשכורת חודשית של כ-14,000 לרווק זכר. כמו כן, כל עוד הכנסות באותה קטגוריה ניתן להשתמש בזיכוי מס זר אחד על סוג ההכנסה השני.
      אך ב-PFIC זה לא כך. מותר לך להשתמש רק בזיכוי מס זר על המכירה הספציפית שעשית. אתה לא יכול להשתמש במסים אחרים ששילמת על הכנסות פאסיביות כדי להקטין את חבות המס ב-PFIC. זה חבל, כי הריבית על ה-PFIC מחושבת על המס המתחייב לאחר קיזוז המס הזר.

      אם תסתכל על הטבלה בדוגמא שנתתי בפוסט, אתה רואה שפורסים את רווח ההון על כל השנים שהחזקת בנייר (עמודת Pro Rata Gain Per Year). על רווח ההון הזה מחשבים את המס המקסימלי שהיה בתוקף לאותה שנה (עמודת Tax % in Year). את המס תראה בעמודת Tax Per Year. לאחר מכן לוקחים את זיכוי המס הזר על המכירה הספציפית, וגם אותה פורסים על כל שנות ההחזקה (עמודת FTC Paid Pro Rata Per Year). מחסירים את זיכוי המס הזר מהמס המתחייב (עמודת Tax Owed). על ההפרש הזה מחשבים ריבית לפי ריבית הפד + 3% ומעגלים למעלה לאחוז השלם. את הריבית מחשבים מתאריך הגשת הדוח של השנה הרלוונטית ועד תאריך הגשת הדוח של שנת המכירה של ה-PFIC.

      ההחרגה היחידה הוא החלק של המס הזר של שנת המכירה עצמה. היות ואין קנס וריבית על שנת המכירה (כי בעצם לא דחינו מס על שנה זו), אז את זיכוי המס הזר היחסי לאותה שנה, אנו צריכים להעביר לטופס 1116 לקטגוריה הפאסיבית, ושם החישוב הוא רגיל כמו בכל טופס 1116 (כלומר כן יש אפשרות שהוא יקזז חבות מס על הכנסה פאסיבית אחרת שאינה PFIC). בדוגמא הספציפית בפוסט מדובר בשורה של שנת 2015 וה-$2.02 יועברו לטופס 1116 כדי לחשב את זיכוי המס הזר הכללי בדוח השנתי.

      אז תחליט אתה אם מסובך או לא. לדעתי לא יותר מסובך מלדווח על PFIC ללא זיכוי מס זר (עוד עמודה בעצם, ולזכור להעביר סכום מסוים לטופס 1116).

      לגבי איך MTM תוכל לראות איך זה עובד בפוסט שפרסמתי אמנם על חיסכון לכל ילד, אבל היות והכלי לחיסכון לכל ילד הוא קופת גמל להשקעה, שיש עליה די קונצנזוס שהיא נחשבת PFIC, אזי תוכל להשליך על כל PFIC שהוא את העקרונות בפוסט הנ"ל. מוזמן לשאול אותי שאלות נוספות על MTM בפוסט ההוא.

      אהבתי

  10. הצעה קטנה. במקום לצרף תמונות של טקסט, אשמח אם תצרף את הטקסט עצמו – ככה שאפשר להעתיק (בפוסט הנ"ל לדוגמא הטבלה שמתארת את הפריסה לשנים). עוד יותר טוב זה קישור לקובץ לדוגמא, שכנראה מכיל נוסחאות

    אהבתי

    1.         חתיכת הצעה :)
      

      יש לי אחת גם בשבילך. שאני אדריך אותך איך לבנות אחת משלך (כאן בתגובות).
      או שאביא לך את זאת שעבדתי עליו שעות רבות, והוא הרבה יותר כללי, ועם ממשק נוח (בעיניי לפחות).
      אבל… וזה אבל גדול, הוא תלוי תחזוקה שלי. כל רבעון אני מקבל התראה לעדכן את נתוני הריבית ומדרגת המס המקסימלי הכי עדכניים. עד שאמצא דרך לעשות זאת בצורה אוטומטית אתה (וכל מי שישתמש) תהיו תלויים בנכונות ובזמינות שלי לעדכן זאת.

      אה כן… ושימוש על סיכונך האישי בלבד כמובן.

      אהבתי

  11. לכל קופה יש דוח נכסים רבעוני שהיא מפרסמת, אז יש דרך לדעת.

    במקרה שלכם, אם לא מדובר בסכום גבוה, הייתי בודק מה חבות המס שלכם מזה, אם השקעתם בשנה-שנתיי אחרונות ייתכן וחבות המס מינמלית, או אפילו הפסד. אם תשים כאן דוח רבעוני אחרון, ודוח שנתי משנים קודמות (תוך השחרת פרטים מזהים כמובן), אוכל לעזור לך לחשב את חבות המס (אם בכלל).

    הגישה הכללית היא לא להתקרב למוצרים הללו.

    אהבתי

  12. היי מתורגמן אשמח לעזרה!
    אני אזרחית אמריקאית בת 28 ורק לפני שנתיים הוצאתי SSN. יש לי קופת גמל שהוריי פתחו בילדותי וההפקדות אליה הופסקו ב2010
    האם עלי לדווח על כל השנים שקופת הגמל קיימת? האם אני יכולה להעביר את מסלול השקעות הקופת גמל לקרן אמריקאית?

    אהבתי

    1. היי תפרנית, ברוכה הבאה.

      היות ואני מסיק שמעולם לא הגשת דוח שנתי, אני מציע לך לקרוא את הפוסט שלי על גילוי מרצון.

      לגבי קופת הגמל שההורים פתחו לך (מקווה שהודית להם על המקפצה הכלכלית), הוא רוב הסיכויים נחשב PFIC.
      השאלה היא האם היה לך בו יותר מ-$25,000 בנקודת זמן כלשהוא? בשקלים הייתי בודק אם בשנים האחרונות היה לך מתישהו יותר מ-85,000₪.

      אם כן, תעדכני אותי ואנחה אותך מה עוד תצטרכי לעשות כחלק מהגילוי מרצון.

      לגבי מעבר לקרן אמריקאית, את תוכלי להעביר את הקופה לניהול אישי ולרכוש שם ניירות ערך אמריקאיים (ממליץ על קרנות סל מחקות מדד). אבל אם תרגישי בנוח לעשות זאת, כשתעבירי לניהול אישי זה יחשב כמו מכירה של PFIC ותצטרכי לדווח על זה ולשלם כנראה מסים בפועל. אם תעדכני כמה היו סך ההפקדות וכמה הצבירה היום (מתוך הדוח השנתי או שתבקשי מהחברה המנהלת) ומתי נפתחה הקופה, אוכל לחשב לך כמה בערך מס זה יצא.

      אהבתי

      1. היי מתורגמןן
        ריכזתי את כל הפרטים ואשמח לשלוח לך בפרטי ולשמש גם כמקרה בוחן:) אם תרצה לפרסם כמובן..

        אהבתי

  13. שלום מתורגמן.
    אני מבינה שאם משקיעים בקרנות סל או קרנות נאמנות אמריקאיות, אפילו דרך בית השקעות ישראלי, אין את הבעייתיות של הקנסות שיש ב-PFIC. אבל אני לא מבינה למה. הרי אם הרעיון הוא שבארה"ב משלמים מס כל שנה על התשואה (אם ישנה) ואדם שמשקיע ב-PFIC לכאורה מנסה להתחמק מכך ולכן קונסים אותו – מדוע השקעה בקרן נאמנות דרך בית השקעות ישראלי לא מקבלת את אותו קנס? הרי זה לא ממוסה כל שנה ולכן "מתחמק" מאותו עניין, לא?

    אהבתי

    1. בין אם את מחזיקה קרן סל אמריקאית בבית השקעות ישראלי או אצל ברוקר אמריקאי, שניהם יחלקו לך את הדיבידנד השנתי, ותצטרכי לדווח עליו בדוח השנתי לארה"ב.
      אז בעצם אין לך כאן דחיית מס.

      אהבתי

          1. אבל אם זה דרך בית השקעות ישראלי יורידו לי 25% מס במקור, אז איפה פה ההשלמה? האם הכוונה שמטפלים בזה דרך בקשת החזר מס? או שאני מראה לבית ההשקעות את המס ששילמתי לארה"ב ואז בעת המשיכה כבר יורידו רק את ההשלמה ל-25%?

            אהבתי

            1. כנראה שדרך החזר מס אם מורידים לך באמת 25% לממשלת ישראל (כי אין ניכוי במקור ל-IRS לאזרח אמריקאי).

              אין לך איך להראות את המס ששילמת לארה"ב, כי הם יבקשו לראות משהו רשמי כמו הדוח 1040 שלך.

              אבל החזר תקבלי רק אם שילמת ממש מס בפועל לארה"ב. אם נגיד כל הדיבידנדים נכנסים לך תחת הניכוי הסטנדרטי, או שאת במדרגה של 0% של הדיבידנדים, או שיש לך החזרי מס בגין לימודים/ילדים, למשל.

              אהבתי

  14. בעקבות כל מה שכתוב כאן אני מעבירה את כל החסכונות שלי להשקעה בארה"ב (גיליתי של-Charles Schwab יש חשבון brokerage שמיועד ל-expats. זה נהדר כי רבים מהבנקים שם עושים בעיות לכאלו שמתגוררים מחוץ לארה"ב, וזה מיועד לאנשים כאלו ולכן לא צפויות בעיות בכלל! https://international.schwab.com/public/international/us_investing) ובנוסף אשקיע כספים חדשים שיכנסו במניות ישראליות באופן שאצור לעצמי מעין קרן סל בלי להסתבך עם PFIC.
    השאלה שנותרה לי היא מה לעשות עם קרן החירום שאני רוצה לשים בצד. האם השקעה בפק"מ דרך הבנק נחשבת השקעת PFIC? אולי יש פתרון אחר?

    אהבתי

    1. זה מאוד דומה למה שאני עשיתי. קחי בחשבון שאת יכולה לקנות פשוט קרנות אמריקאיות דרך בנק או בית השקעות ישראלי, זה יותר פשוט אך גם לרוב עם עמלות יותר יקרות.

      לגבי פק"מ בבנק זה לא נחשב PFIC.

      אהבתי

      1. מה שהכריע את הכף בהעברת הכסף לארה"ב היה השילוב בין העמלות והיכולת לקבל טופס שנתי מהבנק האמריקאי ולהמשיך לדווח עצמאית. אני יכולה לומר שהתהליך מול Schwab היה ממש נעים ונח ובנתיים אני מאוד מרוצה ובכלל לא חושבת שהיה יותר פשוט לעשות את זה בארץ. אגב, החשבון שלי שם הוא עם 0 עמלות. ניתן אפילו לקנות ETF שלהם בלי לשלם עמלות (זה דומה לקרנות של Vanguard ועד כמה שהבנתי אין יתרון לאחת על פני השניה). אם קונים ETF לא שלהם העלות היא 4.95$ לפעולה. נשגב מבינתי איך הם מרוויחים משהו מזה.
        תודה רבה על התשובה לגבי פק"מ. האם יש מוצרים נוספים שאפשר לקנות דרך הבנק שהם לא PFIC? וכן, האם כל ני"ע דרך הבנק אוטומטית נחשב PFIC כי זה עובר דרך הבנק לאיזו חברה שהיא PFIC?

        אהבתי

        1. כשאת קונה קרנות של שוואב הם מרוויחים מדמי הניהול בקרן, ולכן מעודדים אותך לקנות את קרנות הבית על ידי מתן פטור על עמלות ק/מ.

          אגב, איך את מעבירה לשם דולרים לרכישות חדשות?

          בבנק ישראלי ניתן לקנות כל מניה, אגח או מוצר אחר בתנאי שהוא לא קרן נאמנות, קרן סל, ריט או סטארטאפ וזה לא נחשב PFIC.

          לא הבנתי את שאלתך האחרונה, אבל בגדול מסתכלים על מה את מחזיקה ולא איפה.

          אהבתי

            1. בזמנו השתמשתי בCovercy כדי להעביר כספים לחשבון ההשקעות שלי ב-TD Ameritrade. עשיתי חישוב, שעד 38,000 שקל כדאי לי להעביר דרכם ולא דרך הבנק. אם אני לא טועה קוברסי לוקחים 39 שקל פיקס על ההעברה, אבל איפה שהם מרוויחים באמת זה במרווח ההמרה שעומד על 1.1%. מרווח המרה היא עמלה נסתרת שלא נגבית ישירות, אלא דרך זה שהדולר שאת רואה נמוך יותר מהדולר האמיתי.

              מאז גיליתי דרך אחרת, מעט יותר מסובכת אך זולה משמעותית מכל האופציות. אנחנו מדברים על סדרי גודל. אני מדבר על לפתוח חשבון באינטראקטיב ברוקרס.
              ישנם שתי דרכים לפתוח שם חשבון, אחד זה ישירות מולם, ואחד זה באמצעות מתווך ישראלי/קפריסאי בשם Mexem או אינטראקטיב ישראל. באינטראקטיב לחשבונות שקטנים מ-$100,000 יש עמלה חודשית מינימלית של $10 שמתקזזת עם פעולות. עמלת המרה היא $2, ועמלת ק/מ $1.
              דרך המתווך יש פטור של עמלת המינימום החודשית אך העמלות השונות מעט גבוהות יותר. אם מצטרפים למתווך דרך קבוצת רכישה של דיבידעת ניתן להגיע לעמלות נמוכות מאוד, כאשר עמלת המרה עומדת על 10 שקלים, ועמלת ק/מ היא $1.4. צריך לשים לב שכמו בכל עבודה עם מתווך, נוסף סיכון. אני לא אומר בהכרח שעבודה באמצעות המתווך מסוכנת, אלא שבאופן מובנה כל מתווך מוסיף עוד אנשים שיש להם גישה לכסף שלך.

              בכל מקרה, ללא קשר במי בוחרים, החשבון עצמו נפתח בחברת אינטראקטיב ברוקרס העולמית.

              התהליך שאני עושה כל חודש הוא כזה:
              מעביר שקלים מחשבון הבנק הישראלי שלי לחשבון בנק של אינטראקטיב בסיטי בנק בתל אביב, כלומר העברה בתוך הארץ (ולפי העמלות שאני משלם לבנק שלי זה בחינם). עוד באותו יום אני רואה את השקלים בחשבון שלי באינטראקטיב. אני ממיר אותו לדולרים בעלות של 10₪. את הדולרים אני מעביר העברה פנימית בתוך ארה"ב לחשבון שלי בTD Ameritrade שם אני רוכש איתו ניירות ערך (יש שם רשימה של ניירות ללא עמלת ק/מ שאני אוהב ורוכש).
              אבל האמת שהצעד האחרון ממש לא נדרש. בעמלה של $1.4 זה זיל הזול ואכן לפעמים אני גם פשוט קונה ישירות בחשבון אינטראקטיב שלי.

              אם תרצי שארחיב יותר על כל אחד מהצעדים או החשבונות אשמח.
              מדובר פה בסוף בשיקולים של סיבוך לעומת עלות.

              אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s