מאמר אורח שפרסמתי באתר פנסיוני

אזרחים אמריקאים נדרשים לשלם מס על הפקדות ורווחים בחיסכון הפנסיוני שנצבר להם בישראל. ישנם שתי גישות לדיווח על החיסכון הפנסיוני, דיווח על הפקדות המעסיק באופן שוטף ועל הרווחים במשיכה או דיווח על הפקדות המעסיק והרווחים רק במועד המשיכה

אזרחים אמריקאים נדרשים לדווח לשלטונות המס בארצות הברית (IRS) שני דיווחים בכל שנה. דוח הכנסה שנתית – Individual Tax Return ודוח הון שנתי – FBAR. בשני הדוחות ישנה התייחסות לחיסכון הפנסיוני בישראל.

בפרק 1 של מדריך המס ציינתי שיש אנשים שמדווחים באופן שוטף על הפקדות המעסיק לתוכניות הפנסיוניות השונות כחלק מהשכר, ויש כאלה שלא. לאחרונה יותר ויותר אנשים מדווחים גם על הפקדות אלו.

הסיבה היא שישנם שתי שיטות עיקריות לדיווח על הפקדות ורווחים של התוכניות הפנסיוניות השונות. כשאני כותב פנסיה אני מתכוון לכל החסכונות הפנסיוניים (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים).

1. דיווח של הפקדות מעסיק בשוטף, ודיווח הרווחים רק בעת המשיכה. בנוסף יש סעיף שאומר שאם העובד הוא בעל הכנסה גבוהה (מוגדר כמכניס מהמעסיק יותר מ-$130,000 באותה שנה – נכון ל-2020), אז הוא צריך לדווח בכל שנה על הרווחים על הנייר בקרן.  עם זאת, יש שמתעלמים מהסעיף הזה.
2. דיווח על כלל הסכומים שלא דווחו עד כה (הפקדות מעסיק ורווחים) רק בעת המשיכה

גישה שלישית שלדעתי אף אחד באמת לא הולך לפיה, היא דיווח של הפקדות מעסיק בשוטף, ודיווח על הרווחים על הנייר בכל שנה שנה. יש סיבה שזה נשמע לכם מוכר, מכיוון שזו בדיוק גישת ה-MTM שנוגעת ל-PFIC (קרנות זרות להכנסה פאסיבית).

לשתי הגישות הללו יש ביסוסים בחוק האמריקאי (למי שמתעניין מדובר ב-402b ו-409A), אך עדיין אין אמירה חד משמעית של ה-IRS שאחת מהן נכונה בהקשר של תוכניות החיסכון הפנסיוני בישראל.

אפשר להגיד שהגישה הכי בטוחה היא הגישה השלישית, דיווח על הפקדות המעסיק בשוטף ודיווח על הרווחים בכל שנה, מכיוון ובמידה ותבחרו בגישה זו ל-IRS, רשות המיסים האמריקאית, לא יוכלו להיות שום טענות כלפיכם על דחיית הכנסות שלא כדין.

בין שתי הגישות המקובלות אפשר להתווכח מה עדיף מבחינתנו. הגישה הראשונה היא יותר מקובעת (מכריחה אותנו לדווח במועדים קבועים על הכנסות מסוימות), ואילו הגישה השנייה גמישה יותר כי בסוף יש לנו שליטה על איך וכמה למשוך.

מצד שני על קצבת פנסיה יש הטבות מס נרחבות בישראל ואין בארה"ב אז יש סיכוי שנהייה חייבים במס לארה"ב בפרישה. אם נצליח להכניס את כל הפקדות המעסיק מתחת לניכוי הסטנדרטי בכל שנה או לחלופין שזיכוי מס הזר שלנו יכסה גם עליהם, אז בזמן הפרישה תהייה לנו משמעותית הכנסה קטנה יותר לדווח וכך הסיכוי לתשלום מס בפרישה יקטן

דוגמא

יניב מרוויח משכורת ברוטו של 15,000 ש"ח לחודש. בנוסף למשכורת המעסיק מפקיד 6.5% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים ו-7.5% לקרן השתלמות. כלומר, עוד 3,349.5 ש"ח לחודש, וסה"כ 18,349.5 ש"ח לחודש. במובנים שנתיים מדובר בהכנסה שנתית בגובה 220,194 ש"ח לשנה.

ניקח שער המרה ממוצע של 3.5 ש"ח לדולר לצרכי נוחות.

גישה 1 : דיווח על ההפקדות בשוטף ועל הרווחים במשיכה

בשנות ההפקדה
לפי גישה 1 מדווחים על הפקדות המעסיק כחלק מהשכר. לכן בדוח השנתי האמריקאי, יניב ירשום בשורה 1 של טופס 1040 (השורה שמתייחסת להכנסות משכר) – $62,913 (220,194 לחלק ל-3.5).

שימו לב – למקרה שאתם משתמשים בהחרגת שכר על מנת להקטין את ההכנסה שלכם בדוח האמריקאי, לא ניתן להחריג הפקדות לקרנות של המעסיק. כלומר בטופס 2555 יניב היה מחריג רק $51,428 והיה נשאר לו הכנסה של $11,484 שלא היה ניתן להחריג והוא יחוייב במס. בפועל $11,484 הוא פחות מהניכוי הסטנדרטי ולכן אם אלו היו כל הכנסותיו באותה שנה אז לא הייתה לו חבות מס בארה"ב.

יניב מכניס פחות מ-$130,000 ולכן לא צריך לדווח על הרווחים על הנייר.

בשנות הפרישה
כשיגיע לגיל פרישה, יניב יבקש מקרן הפנסיה שלו דוח שמפרט את החלוקה בין הפקדות ולבין הרווחים. נניח שהרווחים מהווים 60% מהצבירה בקרן, ונניח שקצבת הפנסיה של יניב היא 16,000 ש"ח.

אז באותה שנה יניב ידווח בשורה 4c את כל הסכום שקיבל – $54,857, ובשורה 4d רק את החלק הממוסה שזה 60% מתוך זה – $32,914. על קצבה של 16,000 לחודש הוא צפוי לשלם לישראל כ-793 ש"ח לחודש, וזה מספיק מס זר שאמור לכסות לו את המס על ההכנסה בצד האמריקאי.

מתי כן צפויה חבות מס בצד האמריקאי?

כשהקצבה תנוע בין 6,000-15,000 ש"ח לחודש, לא יהיה מספיק מס זר שמשלמים לישראל, כדי לכסות את המס בצד האמריקאי. המקסימום יהיה בקצבה של 11,000 ש"ח לחודש, וחבות המס לאמריקאים תהיה כ-$900 (לכל השנה).
כמובן שכל הניתוח הזה מתבסס על זה שיש רק קצבת פנסיה, וללא הכנסות אחרות שמשפיעות על חבות המס בשני הצדדים.

גישה 2 : דיווח על הפקדות המעסיק במשיכה

בשנות ההפקדה
לפי גישה 2 לא מדווחים על הפקדות המעסיק במעמד ההפקדה, ולכן יניב ידווח בשורה 1 של טופס 1040 רק $51,429.

בשנות הפרישה
כשיגיע לגיל פרישה, יניב יבקש מקרן הפנסיה שלו דוח שמפרט איזה אחוז מהחיסכון הוא הפקדות מעסיק ואיזה אחוז הוא רווחים. נניח שהרווחים והפקדות המעסיק מהווים 90% מהצבירה בקרן, ונניח שקצבת הפנסיה של יניב היא 16,000 ש"ח. אז באותה שנה יניב ידווח בשורה 4c את כל הסכום שקיבל – $54,857, ובשורה 4d רק את החלק הממוסה שזה 90% מתוך זה – $49,371. על קצבה של 16,000 ש"ח לחודש הוא צפוי לשלם לישראל כ-793 ש"ח לחודש, אך הפעם זה לא מספיק לצורך זיכוי מס זר כדי לכסות על המס האמריקאי, ויניב יצטרך להשלים לאמריקאיים כ-$1,500 מעבר למה ששילם לישראל במסים.

עצמאיים

לעצמאיים, בניגוד לשכירים, חלק גדול מהביסוס החוקי לא מתקיים, מכיוון שבחוק מתייחסים לקופות שהם "בחסות המעסיק". מכיוון שלעצמאי אין מעסיק אז הביסוס לא מתקיים. עם זאת, ממה שאני מכיר הרוב פשוט מפקידים, ובעת המשיכה מדווחים ל-IRS על הרווח. מומלץ לקבל כאן ייעוץ מיועץ מס אמריקאי לפני שמבצעים פעולות כאלה.

דוגמא

הדוגמא הזאת מתייחסת לקרן השתלמות לעצמאי, אך רלוונטית גם לשכיר.

שני הינה עצמאית, ומפקידה את המקסימום המותר לקרן השתלמות כדי לנצל את הטבת המס. היא מקבלת גם הוצאה מוכרת (כתלות ברווח שלה כעצמאית) וגם כל הרווחים יהיו פטורים ממס רווח הון בישראל בתנאי שתחזיק את הקרן לפחות 6 שנים מיום פתיחתה.

נניח שהפקידה במשך 15 שנים את המקסימום כל שנה ביום הראשון של השנה, ושהרווח הממוצע היה 6% לשנה ודמי הניהול הם 0.5% לשנה (אני מתכוון לדמי ניהול + הוצאות ניהול השקעות). בסוף התקופה יש לה בקרן השתלמות 400,261 ש"ח. כעת היא רוצה לפדות הכל (אני מתעלם מהכדאיות הכללית של המהלך ומתייחס רק למיסוי). בישראל מן הסתם היא לא תשלם שום מס. כמה רווחים היא תצטרך לדווח בדוח השנתי האמריקאי?

כאן העניין יותר מסובך, כי צריך לחשב את הרווח הדולרי. הנוסחא היא פשוטה:

רווח דולרי = צבירה בסוף בדולרים (פחות) סך ההפקדות בדולר

הבעיה היא שכל הפקדה נעשתה בשנה אחרת עם שער המרה שונה.

בואו נראה איך עושים את החישוב:

נניח והיא פודה את הקרן ב-1.1.2020. שער ההמרה לאותו יום, הוא 3.458, ולכן הצבירה בדולרים היא $115,749. לפי הטבלה רואים שסך ההפקדות בדולרים היו $67,360, ולכן הרווח הדולרי הינו:

$115,749 פחות $67,360 = $48,389

כלומר לפי הגישה הזו היא תצטרך לדווח על רווחים של $48,389 שעלול לגרום לה לחבות מס אמריקאית באותה שנה (תלוי בשאר ההכנסות שלה ובשאר המסים שכן שילמה למדינת ישראל).

ייתכן ועדיף למשוך את הקרן בחלקים על פני כמה שנים על מנת להקטין את הרווח המדווח בכל שנה, ייתכן ועדיפה גישה 3 של דיווח הרווח בכל שנה למרות שלא נפדה. לעצמאי בלאו הכי אמור להיות יועץ מס שעוזר לו בניהול העסק ולכן אולי כדאי שיתייעץ עם היועץ לגבי המצב הספציפי שלו.

מה לגבי קופת גמל להשקעה?

קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון חדש שיותר ויותר חוסכים מבקשים לחסוך בו לעצמם או לילדים.

בעוד שלגבי החוסכים הישראלים הסוגיה האם לחסוך בגמל להשקעה או לא היא סוגיה אישית, לבעלי אזרחות אמריקאית קופת גמל להשקעה היא פשוט חיסכון לא מומלץ. קופת גמל להשקעה עומדת בתנאים של PFIC שגורר מיסוי דרקוני ועצום ותוספת בירוקרטיה לא קטנה.

בהנחה ולא תיעשה שום בחירה, המס יהיה 12% מהרווח ועוד ריבית שנתית של 5% על אותו המס תלוי בכמה שנים זה הוחזק. ה 12% המדוברים זה מעל ה25% מס רווחי הון שנדרש לשלם בישראל.

מה לגבי מי שימיר את קופת הגמל להשקעה לקצבה חודשית?

בעוד שבעבור האזרח הישראלי קופת הגמל להשקעה תהייה פטורה ממס (קצבה מוכרת) בעבור האזרחים האמריקאים מי שישמור את הקופה עד לפרישה וימשוך קצבה פטורה ממס ישלם 37% + ריבית על עשרות שנות חיסכון שזה פשוט קנס עצום בהתחשב ב"מאמץ" הנדרש בפתיחת חשבון השקעות רגיל וקניית קרנות מחקות של מנפיק אמריקאי.

לחלופין, ניתן לבחור לדווח כל שנה על הרווח על הנייר ולשלם את המס בגינו. אך גם זה לא טוב, כי אז לא ניתן להתקזז על המס המשולם לישראל, מכיוון שהמיסוי חל בשנים שונות (בארה"ב חיוב המס יעשה בכל שנה, ואילו בישראל תשלום המס יעשה בפדיון).

האם לאזרחים אמריקאים עדיף להשקיע ב IRA או בקופות מנוהלות?

IRA או קופות בניהול אישי היא צורה לניהול השקעות בחסכונות פנסיונים כמו קרן השתלמות וקופת הגמל. מכיוון ומדובר במוצרים פנסיונים ניתן לנקוט בשתי הגישות לדיווח אודות ההשקעות שביצעתם ב- IRA.

לשכירים ככל הנראה אין סיכון PFIC בקופות גמל או קרנות השתלמות מנוהלות שפתח להם המעסיק. אבל אם רוצים לוודא שאין שום סיכון כזה, אז IRA זו הדרך היחידה לבצע זאת עם קרנות אמריקאיות.

אדגיש לטובת הקוראים, לא לקנות קרנות איריות! (מה הההבדל?)

היות ואין סיכון PFIC אז אנחנו עוברים לדיון עדיפות מס בהשקעה בקופות מנוהלות או ב IRA. אמריקאי שנמצא בIRA יקבל 1099DIV על הדיבידנים מהקרנות ו 1099B אם יבצע מכירות.

זה אומר שצריך לדווח בדוח האמריקאי על הסכומים הללו, לעומת בקרן מנוהלת שאין צורך ברוב המקרים לדיווח רציף, אלא רק בפדיון. זה יכול להיות יתרון ויכול להיות חסרון.

יתרון הוא שמכניסים הכנסות מוקדם יותר ואם בסופו של דבר אין עליהם מס (בגלל זיכוי מס זר מהחשבון השקעות הרגיל), אז זה מקטין את בסיס המס לעתיד.

חסרון הוא שזה מקטין גמישות, ועלול לגרום לחבות מס אמיתית בארה"ב (אם אין מספיק זיכוי מס זר).

בשורה התחתונה

לתושב ישראל שהינו בנוסף אזרח ארה"ב ישנם שתי גישות עיקריות לדיווח על חסכונות פנסיוניים וקרנות השתלמות.

בגישה הראשונה מדווחים על הפקדות המעסיק בכל שנה, ואילו בגישה השנייה דוחים את הדיווח על הפקדות המעסיק למועד המשיכה.

בשתי הגישות מדווחים על הרווחים היחסיים רק בשנת המשיכה. לשתי הגישות יש ביסוסים בחוק האמריקאי, אך אין ודאות באף אחת מהן מי הנכונה, ולרוב זה מסתכם בגישה שיועץ המס שלכם יותר מתחבר אליה. בשנים האחרונות ישנו מעבר הדרגתי אל הגישה הראשונה משום שהיא נתפסת כבטוחה יותר עבור החוסך מכיוון והיא גורמת לפחות דחייה בדיווחי הכנסות.

אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.