מאמר אורח שפרסמתי באתר פנסיוני
אזרחים אמריקאים נדרשים לשלם מס על הפקדות ורווחים בחיסכון הפנסיוני שנצבר להם בישראל. ישנם שתי גישות לדיווח על החיסכון הפנסיוני, דיווח על הפקדות המעסיק באופן שוטף ועל הרווחים במשיכה או דיווח על הפקדות המעסיק והרווחים רק במועד המשיכה
אזרחים אמריקאים נדרשים לדווח לשלטונות המס בארצות הברית (IRS) שני דיווחים בכל שנה. דוח הכנסה שנתית – Individual Tax Return ודוח הון שנתי – FBAR. בשני הדוחות ישנה התייחסות לחיסכון הפנסיוני בישראל.
בפרק 1 של מדריך המס ציינתי שיש אנשים שמדווחים באופן שוטף על הפקדות המעסיק לתוכניות הפנסיוניות השונות כחלק מהשכר, ויש כאלה שלא. לאחרונה יותר ויותר אנשים מדווחים גם על הפקדות אלו.
הסיבה היא שישנם שתי שיטות עיקריות לדיווח על הפקדות ורווחים של התוכניות הפנסיוניות השונות. כשאני כותב פנסיה אני מתכוון לכל החסכונות הפנסיוניים (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים).
- דיווח של הפקדות מעסיק בשוטף, ודיווח הרווחים רק בעת המשיכה. בנוסף יש סעיף שאומר שאם העובד הוא בעל הכנסה גבוהה (מוגדר כמכניס מהמעסיק יותר מ-$130,000 באותה שנה – נכון ל-2020), אז הוא צריך לדווח בכל שנה על הרווחים על הנייר בקרן. עם זאת, בגלל שההגדרה שם בסעיף כנראה לא תקפה בישראל, רבים מתעלמים מהסעיף הזה, ולא מדווחים רווחים בשוטף.
- דיווח על כלל הסכומים שלא דווחו עד כה (הפקדות מעסיק ורווחים) רק בעת המשיכה
גישה שלישית שלדעתי אף אחד באמת לא הולך לפיה, היא דיווח של הפקדות מעסיק בשוטף, ודיווח על הרווחים על הנייר בכל שנה שנה. יש סיבה שזה נשמע לכם מוכר, מכיוון שזו בדיוק גישת ה-MTM שנוגעת ל-PFIC (קרנות זרות להכנסה פאסיבית).
לשתי הגישות הללו יש ביסוסים בחוק האמריקאי (למי שמתעניין מדובר ב-402b ו-409A), אך עדיין אין אמירה חד משמעית של ה-IRS שאחת מהן נכונה בהקשר של תוכניות החיסכון הפנסיוני בישראל.
אפשר להגיד שהגישה הכי בטוחה היא הגישה השלישית, דיווח על הפקדות המעסיק בשוטף ודיווח על הרווחים בכל שנה, מכיוון ובמידה ותבחרו בגישה זו ל-IRS, רשות המיסים האמריקאית, לא יוכלו להיות שום טענות כלפיכם על דחיית הכנסות שלא כדין.
בין שתי הגישות המקובלות אפשר להתווכח מה עדיף מבחינתנו. הגישה הראשונה היא יותר מקובעת (מכריחה אותנו לדווח במועדים קבועים על הכנסות מסוימות), ואילו הגישה השנייה גמישה יותר כי בסוף יש לנו שליטה על איך וכמה למשוך.
מצד שני על קצבת פנסיה יש הטבות מס נרחבות בישראל ואין בארה"ב אז יש סיכוי שנהייה חייבים במס לארה"ב בפרישה. אם נצליח להכניס את כל הפקדות המעסיק מתחת לניכוי הסטנדרטי בכל שנה או לחלופין שזיכוי מס הזר שלנו יכסה גם עליהם, אז בזמן הפרישה תהייה לנו משמעותית הכנסה קטנה יותר לדווח וכך הסיכוי לתשלום מס בפרישה יקטן
דוגמא
יניב מרוויח משכורת ברוטו של 15,000 ש"ח לחודש. בנוסף למשכורת המעסיק מפקיד 6.5% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים ו-7.5% לקרן השתלמות. כלומר, עוד 3,349.5 ש"ח לחודש, וסה"כ 18,349.5 ש"ח לחודש. במובנים שנתיים מדובר בהכנסה שנתית בגובה 220,194 ש"ח לשנה.
ניקח שער המרה ממוצע של 3.5 ש"ח לדולר לצרכי נוחות.
גישה 1 : דיווח על ההפקדות בשוטף ועל הרווחים במשיכה
בשנות ההפקדה
לפי גישה 1 מדווחים על הפקדות המעסיק כחלק מהשכר. לכן בדוח השנתי האמריקאי, יניב ירשום בשורה 1 של טופס 1040 (השורה שמתייחסת להכנסות משכר) – $62,913 (220,194 לחלק ל-3.5).
שימו לב – למקרה שאתם משתמשים בהחרגת שכר על מנת להקטין את ההכנסה שלכם בדוח האמריקאי, לא ניתן להחריג הפקדות לקרנות של המעסיק. כלומר בטופס 2555 יניב היה מחריג רק $51,428 והיה נשאר לו הכנסה של $11,484 שלא היה ניתן להחריג והוא יחוייב במס. בפועל $11,484 הוא פחות מהניכוי הסטנדרטי ולכן אם אלו היו כל הכנסותיו באותה שנה אז לא הייתה לו חבות מס בארה"ב.
בשנות הפרישה
כשיגיע לגיל פרישה, יניב יבקש מקרן הפנסיה שלו דוח שמפרט את החלוקה בין הפקדות ולבין הרווחים. נניח שהרווחים מהווים 60% מהצבירה בקרן, ונניח שקצבת הפנסיה של יניב היא 16,000 ש"ח.
אז באותה שנה יניב ידווח בשורה של Pensions and Annuities (שורה 5a נכון לטופס 1040 של 2023) את כל הסכום שקיבל – $54,857, ובאותה שורה איפה שכתוב Taxable Amount (שורה 5b נכון לטופס 1040 של 2023) רק את החלק הממוסה שזה 60% מתוך זה – $32,914. על קצבה של 16,000 לחודש הוא צפוי לשלם לישראל כ-793 ש"ח לחודש, וזה מספיק מס זר שאמור לכסות לו את המס על ההכנסה בצד האמריקאי.
מתי כן צפויה חבות מס בצד האמריקאי?
כשהקצבה תנוע בין 6,000-15,000 ש"ח לחודש, לא יהיה מספיק מס זר שמשלמים לישראל, כדי לכסות את המס בצד האמריקאי. המקסימום יהיה בקצבה של 11,000 ש"ח לחודש, וחבות המס לאמריקאים תהיה כ-$900 (לכל השנה).
כמובן שכל הניתוח הזה מתבסס על זה שיש רק קצבת פנסיה, וללא הכנסות אחרות שמשפיעות על חבות המס בשני הצדדים.
גישה 2 : דיווח על הפקדות המעסיק במשיכה
בשנות ההפקדה
לפי גישה 2 לא מדווחים על הפקדות המעסיק במעמד ההפקדה, ולכן יניב ידווח בשורה 1 של טופס 1040 רק $51,429.
בשנות הפרישה
כשיגיע לגיל פרישה, יניב יבקש מקרן הפנסיה שלו דוח שמפרט איזה אחוז מהחיסכון הוא הפקדות מעסיק ואיזה אחוז הוא רווחים. נניח שהרווחים והפקדות המעסיק מהווים 90% מהצבירה בקרן, ונניח שקצבת הפנסיה של יניב היא 16,000 ש"ח. אז באותה שנה יניב ידווח בשורה 4c את כל הסכום שקיבל – $54,857, ובשורה 4d רק את החלק הממוסה שזה 90% מתוך זה – $49,371. על קצבה של 16,000 ש"ח לחודש הוא צפוי לשלם לישראל כ-793 ש"ח לחודש, אך הפעם זה לא מספיק לצורך זיכוי מס זר כדי לכסות על המס האמריקאי, ויניב יצטרך להשלים לאמריקאיים כ-$1,500 מעבר למה ששילם לישראל במסים.
עצמאיים
לעצמאיים, בניגוד לשכירים, חלק גדול מהביסוס החוקי לא מתקיים, מכיוון שבחוק מתייחסים לקופות שהם "בחסות המעסיק". מכיוון שלעצמאי אין מעסיק אז הביסוס לא מתקיים. עם זאת, ממה שאני מכיר הרוב פשוט מפקידים, ובעת המשיכה מדווחים ל-IRS על הרווח. מומלץ לקבל כאן ייעוץ מיועץ מס אמריקאי לפני שמבצעים פעולות כאלה.
דוגמא
הדוגמא הזאת מתייחסת לקרן השתלמות לעצמאי, אך רלוונטית גם לשכיר.
שני הינה עצמאית, ומפקידה את המקסימום המותר לקרן השתלמות כדי לנצל את הטבת המס. היא מקבלת גם הוצאה מוכרת (כתלות ברווח שלה כעצמאית) וגם כל הרווחים יהיו פטורים ממס רווח הון בישראל בתנאי שתחזיק את הקרן לפחות 6 שנים מיום פתיחתה.
נניח שהפקידה במשך 15 שנים את המקסימום כל שנה ביום הראשון של השנה, ושהרווח הממוצע היה 6% לשנה ודמי הניהול הם 0.5% לשנה (אני מתכוון לדמי ניהול + הוצאות ניהול השקעות). בסוף התקופה יש לה בקרן השתלמות 400,261 ש"ח. כעת היא רוצה לפדות הכל (אני מתעלם מהכדאיות הכללית של המהלך ומתייחס רק למיסוי). בישראל מן הסתם היא לא תשלם שום מס. כמה רווחים היא תצטרך לדווח בדוח השנתי האמריקאי?
כאן העניין יותר מסובך, כי צריך לחשב את הרווח הדולרי. הנוסחא היא פשוטה:
רווח דולרי = צבירה בסוף בדולרים (פחות) סך ההפקדות בדולר
הבעיה היא שכל הפקדה נעשתה בשנה אחרת עם שער המרה שונה.
בואו נראה איך עושים את החישוב:
נניח והיא פודה את הקרן ב-1.1.2020. שער ההמרה לאותו יום, הוא 3.458, ולכן הצבירה בדולרים היא $115,749. לפי הטבלה רואים שסך ההפקדות בדולרים היו $67,360, ולכן הרווח הדולרי הינו:
$115,749 פחות $67,360 = $48,389
כלומר לפי הגישה הזו היא תצטרך לדווח על רווחים של $48,389 שעלול לגרום לה לחבות מס אמריקאית באותה שנה (תלוי בשאר ההכנסות שלה ובשאר המסים שכן שילמה למדינת ישראל).
ייתכן ועדיף למשוך את הקרן בחלקים על פני כמה שנים על מנת להקטין את הרווח המדווח בכל שנה, ייתכן ועדיפה גישה 3 של דיווח הרווח בכל שנה למרות שלא נפדה. לעצמאי בלאו הכי אמור להיות יועץ מס שעוזר לו בניהול העסק ולכן אולי כדאי שיתייעץ עם היועץ לגבי המצב הספציפי שלו.
מה לגבי קופת גמל להשקעה?
קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון חדש שיותר ויותר חוסכים מבקשים לחסוך בו לעצמם או לילדים.
בעוד שלגבי החוסכים הישראלים הסוגיה האם לחסוך בגמל להשקעה או לא היא סוגיה אישית, לבעלי אזרחות אמריקאית קופת גמל להשקעה היא פשוט חיסכון לא מומלץ. קופת גמל להשקעה עומדת בתנאים של PFIC שגורר מיסוי דרקוני ועצום ותוספת בירוקרטיה לא קטנה.
בהנחה ולא תיעשה שום בחירה, המס יהיה 12% מהרווח ועוד ריבית שנתית של 5% על אותו המס תלוי בכמה שנים זה הוחזק. ה 12% המדוברים זה מעל ה25% מס רווחי הון שנדרש לשלם בישראל.
מה לגבי מי שימיר את קופת הגמל להשקעה לקצבה חודשית?
בעוד שבעבור האזרח הישראלי קופת הגמל להשקעה תהייה פטורה ממס (קצבה מוכרת) בעבור האזרחים האמריקאים מי שישמור את הקופה עד לפרישה וימשוך קצבה פטורה ממס ישלם 37% + ריבית על עשרות שנות חיסכון שזה פשוט קנס עצום בהתחשב ב"מאמץ" הנדרש בפתיחת חשבון השקעות רגיל וקניית קרנות מחקות של מנפיק אמריקאי.
לחלופין, ניתן לבחור לדווח כל שנה על הרווח על הנייר ולשלם את המס בגינו. אך גם זה לא טוב, כי אז לא ניתן להתקזז על המס המשולם לישראל, מכיוון שהמיסוי חל בשנים שונות (בארה"ב חיוב המס יעשה בכל שנה, ואילו בישראל תשלום המס יעשה בפדיון).
האם לאזרחים אמריקאים עדיף להשקיע ב IRA או בקופות מנוהלות?
IRA או קופות בניהול אישי היא צורה לניהול השקעות בחסכונות פנסיונים כמו קרן השתלמות וקופת הגמל. מכיוון ומדובר במוצרים פנסיונים ניתן לנקוט בשתי הגישות לדיווח אודות ההשקעות שביצעתם ב- IRA.
לשכירים ככל הנראה אין סיכון PFIC בקופות גמל או קרנות השתלמות מנוהלות שפתח להם המעסיק. אבל אם רוצים לוודא שאין שום סיכון כזה, אז IRA זו הדרך היחידה לבצע זאת עם קרנות אמריקאיות.
אדגיש לטובת הקוראים, לא לקנות קרנות איריות! (מה הההבדל?)
היות ואין סיכון PFIC אז אנחנו עוברים לדיון עדיפות מס בהשקעה בקופות מנוהלות או ב IRA. אמריקאי שנמצא בIRA יקבל 1099DIV על הדיבידנים מהקרנות ו 1099B אם יבצע מכירות.
זה אומר שצריך לדווח בדוח האמריקאי על הסכומים הללו, לעומת בקרן מנוהלת שאין צורך ברוב המקרים לדיווח רציף, אלא רק בפדיון. זה יכול להיות יתרון ויכול להיות חסרון.
יתרון הוא שמכניסים הכנסות מוקדם יותר ואם בסופו של דבר אין עליהם מס (בגלל זיכוי מס זר מהחשבון השקעות הרגיל), אז זה מקטין את בסיס המס לעתיד.
חסרון הוא שזה מקטין גמישות, ועלול לגרום לחבות מס אמיתית בארה"ב (אם אין מספיק זיכוי מס זר).
בשורה התחתונה
לתושב ישראל שהינו בנוסף אזרח ארה"ב ישנם שתי גישות עיקריות לדיווח על חסכונות פנסיוניים וקרנות השתלמות.
בגישה הראשונה מדווחים על הפקדות המעסיק בכל שנה, ואילו בגישה השנייה דוחים את הדיווח על הפקדות המעסיק למועד המשיכה.
בשתי הגישות מדווחים על הרווחים היחסיים רק בשנת המשיכה. לשתי הגישות יש ביסוסים בחוק האמריקאי, אך אין ודאות באף אחת מהן מי הנכונה, ולרוב זה מסתכם בגישה שיועץ המס שלכם יותר מתחבר אליה. בשנים האחרונות ישנו מעבר הדרגתי אל הגישה הראשונה משום שהיא נתפסת כבטוחה יותר עבור החוסך מכיוון והיא גורמת לפחות דחייה בדיווחי הכנסות.
אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.
המתורגמן הפיננסי 
היי יעקב,
אני מעוניין להוסיף כתובת מייל לקבלת עדכונים מהבלוג.
לא מצליח דרך הבלוג.
אשמח להוסיף את המייל המצורף: saar@serenity-fp.net
מייל עסקי חדש (במייל הפרטי הפוסטים מנותבים לקידומי מכירות משום מה)
בברכה, סער שלו 054-7925317
אהבתיאהבתי
נראה שהצלחתי, תתחדש 🙂
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה יעקב על הפוסט.
שאלה: אם בעבר הגשתי דוחות והשתמשתי בשיטה השנייה (בלי דיווח הוצאות המעסיק כל שנה), ואני רוצה לעבור לשיטה הראשונה (דיווח הוצאות המעסיק כל שנה), האם זה יוצר בעיה שאין עקביות?
או שפשוט בסופו של דבר אני אדווח על הוצאות המעסיק רק על השנים שבהם דיווחתי לפי השיטה הראשונה?
אני בעצם אצטרך להחזיק את ההיסטוריה מתי דיווחתי לפי שיטה 2 ומתי לפי שיטה 1?
תודה
אהבתיאהבתי
כל חוסר עקביות היא בעייתית, יש כאלה שמתקנים שלוש שנים אחורה בשביל שלא יעלו שאלות.
אני אישית חושב שאפשר לחכות לשאלות (שכנראה לא יגיעו בגלל אחוז ביקורות נמוך), ורק אז לציין להם שלמדת לאחרונה שצריך לדווח על זה, ולהציע לתקן שלוש שנים אחורה.
לגבי הדיווח בפרישה, בגדול כן, תיאורטית צריך לדווח על כל הפקדה שטרם דווחה (אפשר לחשב כמה זה יוצא באחוזים מכלל ההפקדות, ואז להחיל את האחוז הזה על הקצבה).
אהבתיאהבתי
שאלה נוספת לגבי דיווח רווחים על קרן השתלמות:
שמעתי על אפשרות שבמקום למשוך את הקרןעם הרווחים בבת אחת ואז יהיה צורך לשלם מס בארה"ב (כי בישראל יש פטור על הרווחים), אפשר מתי שרוצים להשתמש בכסף לקחת הלוואות בלון מהחברה המנהלת על הסכום הקיים קרן ההשתלמות.
ואז בסוף התקופה של ההלוואה, הקרן המנהלת פשוט לוקחת את הכספים.
ואז למעשה, על הנייר לא היו שום רווחים. כי לא קיבלתי מעשית שום רווחים, אלא לקחתי הלוואה. ולאחר תום התקופה, החברה המנהלת פשוט מוחקת את ההלוואה כנגד הכספים בקרן.
האם זאת שיטה ממומלצת והאם זה אמור להיות תקין מבחינת irs?
אהבתיאהבתי
יצירתי, אבל לא תופס מים 🙂
אהבתיאהבתי
יעקב, תודה על הפוסט המושקע.
מה הגורל לגבי קופת גמל נזילה ישנה (משנות ה-90)?
אני התחלתי לדווח רק לפני כמה שנים וקופת הגמל מדווחת כ"Pension Fund" ב-FBAR.
רואה החשבון שלי חושב שאין סיכון PFIC אף על פי שקופת הגמל מנוהלת במסלול מנייתי במיטב דש.
לאור המאמרים שלך אני כבר לא כל כך בטוח שזו גישה נכונה, ואני תוהה האם להעדיף לפדות אותה בהזדמנות הקרובה כשאנחנו קונים בית (ואז לדווח או לא) או לקחת הלוואה באמצעותה ולדחות את ההחלטה אם לדווח או לא. מה דעתך?
אהבתיאהבתי
דחיית ההחלטה רק מחמירה את המצב.
אני הייתי פודה אותה ומחפש רואה חשבון שיכול להסביר לי על הסיכונים אבל שמוכן לדווח את זה כרווחי הון/ריבית.
הסיכונים הם כמובן שאין התיישנות ולכן תיאורטית הם יכולים לבוא אליך גם 20 שנה אחרי הפדיון ולדרשו שתשנה את הדיווח פלוס כל הריבית שהדבר הזה גורר.
נשמע שהרואה חשבון שלך יהיה מוכן לדווח כך, אבל תברר.
אהבתיLiked by 1 person
תודה על התשובה המהירה.
אשמח להבהרה – "לדווח את זה כרווחי הון/ריבית" בניגוד ל..?
ליאור.
אהבתיאהבתי
בניגוד לרווחי PFIC
אהבתיLiked by 1 person
שלום!
שאלה: אני רווק, שכיר, בן 40, ועד כה הרווחתי במהלך השנים מעט מאד כסף, מכל מיני סיבות (כרגע יש לי בקופת הפנסיה כ-140000 ש"ח). במסגרת ניסיונות לשפר את המצב העגום, חשבתי לנסות להפקיד לפנסיה באופן עצמאי את המקסימום שאפשר להפקיד לחודש (משהו כמו 4900 ש"ח) מבלי להסתבך עם כל מיני מיסים מוזרים.
השאלה שלי היא כזו: ידוע לי שקרנות פנסיה ישראליות שנפתחו "בחסות המעסיק" חוסות תחת פטור כלשהו ממס בצד האמריקאי. אולם, מה לגבי הפקדה עצמאית שלי לקופת הפנסיה (מעבר ל-6% שאני מפריש אוטומטית במשכורת), כפי שתיארתי לעיל? האם זה שונה, לעניין חבות מס אמריקאית, מאשר הפקדות הפנסיה הקבועות שלי ושל המעסיק? כלומר: האם קיים סיכוי סביר שרשויות המס האמריקאיות ירדפו אותי אם אני מפקיד עכשיו מהעו"ש לפנסיה סכום של 4000 ש"ח?
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
מבלי להתייחס לסבירות הרדיפה העתידית, לאמריקאי לא מומלץ להפקיד הפקדות עצמאיות לקרן פנסיה. זה אכן שונה מהפקדות בחסות המעסיק.
יש כאלה שעושים את זה מתוך מחשבה שאין מצב שיעלו על זה. רק אתה יודע על עצמך אם זה סיכון שתרצה לקחת. אני לא אוכל להעריך לך מה הסיכוי שזה יתממש.
אני אישית חושב שאם אין הכרח להפקיד דווקא לפנסיה, אז שעדיף ללכת על בטוח ופשוט להפקיד בחשבון השקעות זול ופשוט, ולייעד את הכספים לגיל הפנסיה.
בסוף קרן פנסיה זה תיק השקעות.
אהבתיאהבתי
שלום יעקב
לאחר שפתחת בלוג חדש של "שאל את המתורגמן" הפסקתי לקבל עדכונים. האם אתה יכול להוסיף אותי elibin100@yahoo.com לכל התגובות.
בדוגמאות לעיל אתה מתייחס לשורות 4c ו 4d האם אפשר לקבל הסבר של 2 שורות אלה. לא מוצא אותם ב 1040. אולי זה שייך לשנים קודמות.
אהבתיאהבתי
אני לא מצאתי דרך לרשום משתמש לקבל התראות על תגובות בפוסט ספציפי.
מוזמן ללכת לפוסט החדש, לשלוח תגובה סתמית ולסמן את "קבל התראה על תגובות במייל".
לגבי שורות 4c-4d, אכן משנת 2019.
הכוונה לשורה בה כתוב Pension and Annuities , ולהמשך השורה בה כתוב Taxable Amount. ערכתי בהתאם את הפוסט הנוכחי. תודה 🙂
אהבתיאהבתי
אני רואה שכתבת שלאמריקאי לא מומלץ להפקיד הפקדות עצמאיות לקרן פנסיה. וזה שונה מהפקדות בחסות המעסיק.
האם זה נאמר גם לגבי הפקדה עצמאית לאותה קופת פנסיה מהמעסיק?
בנוסף אשתי עצמאית, מה הדרך הנכונה לחסוך לפנסיה?
תודה רבה
אהבתיאהבתי
לא כתבתי שלא מומלץ אלא שרצוי לעשות זאת בתיאום וליווי של רואה החשבון האמריקאי שבכל מקרה אמור להיות לך כחלק מתפעול העסק.
אשתך עצמאית ובעלת אזרחות אמריקאית גם כן?
אהבתיאהבתי
אני ואשתי בעלי אזרחות אמריקאית (וישראלית)
אני שכיר ויש לי קרן פנסיה מהמעסיק
1) האם אני יכול לעשות הפקדה עצמאית לאותה קופת פנסיה מהמעסיק?
2) אשתי עצמאית, לפתוח לה קרן פנסיה ולהפקיד עד 16.5% מההכנסות שלה?
תודה רבה על התשובות המהירות
אהבתיאהבתי
1) קופת פנסיה לא שייכת למעסיק, בניגוד לקופות גמל שם יש לך מספר קופה שונה לכל אחד חדש שאתה פותח.
הקרן פנסיה היא לפי ת.ז. ואתה יכול לבקש מהם לפתוח לך את האופציה להפקיד הפקדות עצמאיות (אין אפילו חובה להיות עצמאי).
עם זאת, זה לא פותר את הבעייה המצויינת במאמר. כלומר, מאחורי הקלעים כן יש הפרדה של הכספים מהמעסיק והכספים שהגיעו כעצמאי. לכן כפי שאמרתי רצוי בתיאום וליווי של יועץ המס האמריקאי שלך.
2) לא תשובה שאני יכול לתת לך על רגל אחת. ב-quick and dirty זו ההמלצה הרווחת (16.5% מהרווח השנתי מהעסק). אבל כאמור בתיאום וליווי של יועץ המס.
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט המפורט. היכן מדווחים קרן השתלמות? בתשובה אחרת ראיתי שענית בSchedule 1- Other Income. האם כך? אם כן, איזה הערה יכול להסביר פדיון קרן השתלמות?
אהבתיאהבתי
אכן Other Income ולרשום Advanced Study Fund
אהבתיאהבתי
היי יעקב,
לגבי עצמאיים:
אהבתיאהבתי
יש להם את המידע על הדיבידנדים. תבקש מהם. אולי טופס 867 הם יסכימו להפיק לך.
לגבי החלוקה ל-qualified ו-199A, אם אלו קרנות של ואנגארד אז יש לך פה סיכום של כל הקרנות שלהם, כולל חלוקה ל-Ordinary, Qualified, ו-199A שתוכל להשליך על מה שאתה קיבלת.
ה-qualified נמצא בעמודה 21 ו-199A בעמודה 36 (אפילו יש לך בעמודה 27 את ה-FTC באם רלוונטי – על קרנות שמחזיקות מניות מחוץ לארה"ב).
לחברות אחרות אני בטוח שיש קבצים דומים.
על פניו זה PFIC כי אין הגנה על קרנות שנפתחו עצמאית, עם זאת אין רבים שמדווחים את זה כPFIC, אלא מדווחים על הרווח היחסי בעת המשיכה.
אהבתיאהבתי
אז ראשית אני לא יודעת למה הודבק לי כאן שם משתמש הזוי כשרשמתי הדס. בכל אופן, להבנתי אחד התנאים ל-qualified זה משך ההחזקה ולכן זה משתנה ממשקיעה למשקיעה. איך הטבלה של Vanguard תעזור? (וזה אכן שלהם – VT.) ותוכל לתת לי לינק לזה? אני לא מצליחה למצוא את המילים הנכונות לחיפוש גוגל.
רב תודות!
אהבתיאהבתי
ערכתי לך את שם המשתמש 🙂
הנה הלינק לטבלה
את צודקת שההגדרה של דיבידנד מועדף הוא לפי זמן ההחזקה לפני/אחרי יום האיקס.
אבל זה ברמת מניה בודדת. כאשר את מחזיקה ETF, מנהל הקרן מתעד את הנתונים הללו עבור אלפי המניות שנמצאות בקרן, והוא מעביר לטבלה את הנתון הכולל.
אהבתיאהבתי
אז בעצם מדובר במשך הזמן שהקרן מחזיקה את המניות הבודדות? זה קצת מוזר כי המטרה היא לעודד החזקה לטווח ארוך ע"י לקוחות קצה, לא? אם אמכור לפני/אחרי תום שנת החזקה ההגדרה תחול עלי ולא על הקרן, אז בדיבידנדים זה שונה?
ואיזו טבלה נוראית! ממש קשה לעבוד איתה – טכנית. אז אני בעצם צריכה לחשב את האחוזים של ה-qualified וה-199A מתוך הסכום הכולל וליישם את אותם אחוזים על שווי המדד שהחזקתי ביום החלוקה, ואז לסכום את כל 4 החלוקות?
ותוכל בבקשה למסור את הקישור לאתר ממנו הורדת את הטבלה כדי שיהיה לי לשנים הבאות? אני לא מוצאת…
אהבתיאהבתי
נדיר שקרן מוגדרת non-qualified בגלל שהקרן מחזיקה אותה פחות מ-60 יום, אלא זה פשוט הכנסות מחברות שמחלקות הכנסות לא הוניות, כגון: ריט, MLP וכדומה.
אבל אכן מבחינת ST/LT זה תלוי כמה זמן את מחזיקה את ה-ETF ולצורך הדיבידנד זה נבחן בתוך הקרן.
כן.
כאן לשנה הקודמת. באם צריך, אני מניח שעבור שנים שלפני השנה הקודמת אפשר לפנות לשירות הלקוחות של ואנגארד ולקבל.
אהבתיאהבתי
מעדכנת שבקישור ששלחת לי יש טבלה בשם Qualified dividend income שמורידים כאקסל באמצעות הכפתור בצד ימין למעלה: "Download funds", ושם מופיע שיעור ה-qualified של כל אחת מהני"ע. זה הרבה יותר נגיש וקל, אבל לא מכיל את 199A. 😦
ועוד דבר שחשבתי עליו: היות שזה לא מחושב אינדיבידואלית לפי משך ההחזקה, אפשר לקחת את הנתונים מ-1099 של בית השקעות אחר, אם במקרה אני מחזיקה את אותו ני"ע, לחשב את האחוזים וליישם בחישוב הנוכחי.
(סליחה אם התגובה הזו עלתה כאן אלף פעמים. האתר עושה לי בעיות.)
אהבתיאהבתי
מה שהצעת זה מה שהייתי עושה לפני שמצאתי את הקובץ הזה 🙂
ובלי ה199A בכל מקרה צריך לעבור בPDF המעצבן, אז כבר שולף הכל משם.
אהבתיאהבתי
אם קרן ההשתלמות מושקע במניות בארה"ב, והקרן השתלמות אינו נותן 1099, אז איך מדווחים על ההכנסה מדיבידנדים והניכוי מס בארה"ב ?
אהבתיאהבתי
מניח שאתה מדבר על קרן השתלמות בניהול אישי (מה שנקרא IRA).
זה בעייתי. כרגע רק מזרחי נותנים דמוי 1099, והשאר לא.
אני הצלחתי להשיג מלאומי 867 באנגלית. נראה איך יאכלו את זה השנה, כי זה בשקלים ולא רשום שם במפורש שמס הדיבידנדים הלך לאוצר האמריקאי.
אהבתיאהבתי
תודה על כל הפירוט!
בתור ישראלית שנשואה לאמריקאי האם יש בעיה להעביר מחשבון הבנק המשותף לקופת גמל להשקעה על שמי?
במידה ואני פותחת חשבון בנק נוסף נפרד כדאי לפתוח בבנק אחר?
אהבתיאהבתי
אין בעיה
אין לזה משמעות, אפשר באותו בנק
אהבתיאהבתי