הקדמה
יש הרבה מחקר על סדר משיכה אופטימלי בפרישה למי שכל חייו גר וניהל פיננסים בארה"ב. יש פחות אבל עדיין יש גם עצות לישראלים הגרים בישראל. אך כידוע אזרחות אמריקאית הרבה פעמים טורפת את הקלפים. לכן גיבשתי לעצמי סדר משיכה כזה, ואני משתף אותו כאן אתכם. אשתדל לתת נימוקים לכל שלב, אך מאוד ייתכן ומצבכם האישי שונה משלי.
לגבי כל סעיף, תתייחסו רק אם הוא קיים עבורכם. אל תמשכו RSU אם אין לכם 🙂 בנוסף לא אכנס לעומק לכל מושג שאציין כאן, אלא אביא לינק להסבר מפורט (לא בהכרח שלי).
מה עומד מאחורי הפוסט?
אחרי שנים שעבדתם וחסכתם, במקום להוסיף עוד כסף לתיק ההשקעות שלכם, אתם מעכשיו מתחילים למשוך. יש לזה הרבה השלכות פסיכולוגיות שלא אכנס אליהם, אבל תזהרו מתסמונת "רק עוד שנה אחת".
מחקרים רבים הראו של-30 שנה אפשר למשוך 4% מתיק השקעות מפוזר שמושקע בתמהיל של לפחות 50% מניות והיתרה אג"ח, מבלי שהכסף יאזל עד יומכם האחרון. ככל שמאריכים את תקופת הפרישה, צריך יותר מניות וגם למשוך פחות כל שנה (ל-60 שנה, למשל, אחוז משיכה של 3.25% נחשב בטוח).
למי שרוצה עוד מידע בנושא יכול לקרוא את הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שתרגמתי לעברית, ואם מישהו מתעצל הנה הפוסט שמסביר על ה-4%.
אחרי שנים שחסכנו יש לנו כספים בהמון תתי-תיקים שונים: תיק השקעות רגיל, קרן השתלמות, קרן פנסיה, מניות מהמעסיק, החברה שהקים הבן דוד שכל המשפחה החליטו ששמים שם כסף ובינתיים זה רק הפסיד. עכשיו צריך להחליט ממה מושכים קודם. למה? כי זה יגדיל לכם את הסיכוי שישאר לכם לפחות שקל אחד ביומכם האחרון על פני כדור הארץ.
השיקולים בסדר המשיכה הם לרוב:
- נזילות – האם אנחנו יכולים למשוך מחלק הזה של התיק בשלב הזה של חיינו. דוגמא: לא ניתן למשוך מכספי תגמולים של קרן פנסיה לפני גיל 60 מבלי לשלם קנס מאוד גדול.
- מיסוי – כשאנחנו מושכים 4% מהתיק, זה כולל גם את המיסים שאנחנו צריכים לשלם על אותה משיכה. זה אומר שבפועל נצטרך לחסוך יותר מ-25 כפול ההוצאות השנתיות שלנו, כדי שבמשיכה של 4% אחרי תשלום מיסים נוכל להוציא את ההוצאות הרצויות. בהתחשב במיסוי ישראלי ואמריקאי, אנחנו נשאף למזער את המס הכולל שנשלם לשתי המדינות. בגישה שלי אני ממזער מסים בשנים הראשונות, כדי לתת לרכיבים שיש להם מיסוי יותר גבוה לצמוח עוד, אבל כמובן תוך איזון עם הנקודה הבאה.
- תנודתיות/סיכון – נרצה להעיף מתיק ההשקעות רכיבים שהם בעלי פרופיל סיכון יותר גבוה, על מנת למזער תנודתיות בהמשך. למשל, אם יש לנו מניות מהמעסיק, או לא עלינו רכשנו מניות טסלה כשכל העולם ואחותו רכשו, ולא מכרנו עד עכשיו בגלל שיקולי מיסוי.
הצעת המתורגמן לסדר משיכה אופטימלי לאזרחים אמריקאיים הגרים בישראל
1) יתרת RSU/מניות מהמעסיק במשך השנה הראשונה לפרישה – נימוק: בעיקר בגלל הסיכון שבהשקעה במניה בודדת. אני הסכמתי לקחת על עצמי את הסיכון של מניה בודדת בגלל הטבת מס לא רעה שמקבלים (דחיית מס על שווי המענק עד למכירה בפועל), מה שנקרא "מס הכנסה משתתף ברווחים אך גם בהפסדים". כעת משלא עובדים, ניתן למשוך את ה-RSU במעט מאוד מס (משלמים מס שולי בישראל על שווי המענק, בארה"ב כבר נעשה התחשבנות מס במועד ההפשרה/Vest, ומשלמים 25% מס רווח הון על הרווח, ובארה"ב מקבלים זיכוי מס זר על זה). כלומר, אפשר למשוך ב-10%/14%/20% + ביטוח לאומי, במקום ה-47%/50% בזמן העבודה.
עריכה: נשאלתי בתגובות ולכן מוסיף. כנראה שבהחלט אכתוב על זה פוסט ייעודי בהמשך. אמריקאי שמחזיק RSU, מדווח בדוח האמריקאי על ערך ההפשרה (Vest) בשנה בה המניות הופשרו. זה עשוי לגרום לחבות מס בצד האמריקאי. אם זה גורם לחבות מס, המס ששולם לארה"ב לא יוכל לשמש כזיכוי מס זר בדוח הישראלי (כי מדובר בהכנסה ממקור ישראלי, וניתן לקבל זיכוי מס זר רק על הכנסות ממקור זר). לכן מי שנמצא בסיטואציה כזו, רצוי שיעשה סימולציה בכל דצמבר האם ערכי ההפשרות של המניות שקיבל באותה שנה גורמים לו לחבות מס בארה"ב, ואם כן, למכור את הכמות המינימלית של מניות עליהם ישלם מס לישראל וזה ישמש כזיכוי מס זר בדוח האמריקאי (בכיוון הזה זה מותר 🙂 ), וכל זאת על מנת להמנע מכפל המס החוקי הזה.
2) פיצויים שהיו ברצף פיצויים (לא ניתן יותר משנה אם אין מעסיק חדש) – שימו לב שגם חייבים למשוך את כל הפיצויים במצב זה, לא ניתן למשוך רק את הפטורים. ניתן (ומומלץ) לפרוס את המס על הפיצויים החייבים קדימה כמה שאפשר (אפשר שנה על כל 4 שנות עבודה, ועד 6 שנים). המס בישראל יהיה בפטור על החלק הפטור ומדרגות מס שולי על החלק הלא פטור (ובנוסף אין צורך לשלם על זה ביטוח לאומי). היות ואנחנו בשנים בהן אנו ללא הכנסות מלבד מה שאנחנו מחליטים למשוך, זה יהיה במס נמוך מאוד. אין אפשרות לעשות החרגת שכר על משיכת פיצויים, ולכן אם אין לנו מס לשלם בישראל, ייתכן ויהיה מעט מס לשלם בארה"ב.
3) RSU אם נשאר – מאותה סיבה של (1) לעיל
4) פיצויים שהיו ברצף קצבה (ממעסיקים קודמים) – מאותה סיבה של (2) לעיל, רק שפה יש לנו יותר גמישות בכמות הזמן שעבר ממועד עזיבת המעסיק האחרון, ולכן אפשר לדחות את זה לאחרי ריקון מניות ממעסיק שהן בסיכון מאוד גבוה.
5) קרן השתלמות אם עוד לא הגעתי לגיל 60 – אם וכאשר נגמר, מושכים מתיק ההשקעות הממוסה ומשלמים מס רווח הון. למרות העצות הרווחות שקרן השתלמות שומרים לסוף החיים/ירושה, יש כאן שיקול בין דמי הניהול שצריך לשלם על קרן ההשתלמות לעומת הפטור ממס רווח הון. אילולא דמי הניהול קרן ההשתלמות הייתה נשמרת לסוף. גם כאן יש תתי-שלבים: קודם מושכים את החלק הממוסה של קרן ההשתלמות (אם יש), לאחר מכן את החלק הפטור. המיסוי האמריקאי מעט משתנה כתלות באיך דיווחתם על קרן ההשתלמות עד עתה. אבל בגדול בפדיון מדווחים על כל סכום שטרם דווח. כשמתרוקן קרן ההשתלמות, עוברים לתיק ההשקעות ומושכים כמה שצריך בשביל לחיות. כאן משלמים 25% מס רווח הון לישראל על חלק מהמשיכה שהוא רווח, ומקבלים זיכוי מס זר בדוח האמריקאי.
6) הגענו לגיל 60: קודם מושכים את הקצבה המוכרת מתוך קרן הפנסיה. מדובר בכספים שבמועד הפקדתם לפנסיה, שולם עליהם מס הכנסה דרך תלוש המשכורת. זה פטור לחלוטין ממס בישראל (מלבד מעט בט"ל עד גיל 67). בתלות בגובה המשיכה זה עשוי לגרום לחבות מס מסוימת בארה"ב. אם קצבה זו אינה מספיקה, משלימים מתיק ההשקעות. נשים לב שאחרי גיל 60 רווחי הון ממוסים במדרגות מס רגילות עם תקרה של 25%, כלומר ה-6,790 הראשונים של רווח בכל חודש ימוסו ב-10%, אחרי זה כ-3,000 הבאים ימוסו ב-14%, אחרי זה עוד כ-6,000 ב-20% ומעל תקרה זו – 25%. עוד נשים לב שמדובר במיסוי על רווח, אך לכל מכירה של מניות יש חלק שהוא קרן ההשקעה וחלק שהוא רווח.
כדוגמא ניקח הנחה ש60% מהתיק שלנו הוא רווחים, נוכל למשוך 10,000 שקלים ורק 6,000 מתוכם יהוו רווח, ונשלם רק 600 ש"ח מס על אותם 10,000 ש"ח שמשכנו.
7) הגענו לגיל פרישה (כיום 67 לגברים ו-65 לנשים שהם בגיל של אשתי היום) – נוסיף לקצבה המוכרת שהתחלנו למשוך בגיל 60, גם קצבה מזכה (קצבה שנובעת מכספים שקיבלנו הטבת מס בהפקדה ולכן הם ממוסים במשיכה, מלבד פטור חודשי עד תקרה מסוימת). אנחנו נמשוך רק עד תקרת הפטור לקצבה מזכה (6,110 בשקלים של 2023), לכל בן זוג. כלומר פוטנציאלית הוספנו עוד כ-12 אלף שקלים שיעברו אלינו לבנק כל חודש לא משנה מה קורה. אם עדיין הקצבה מוכרת + קצבה מזכה פטורה לא מספיקים, ונותר כסף בתיק ההשקעות הממוסה, נמשוך ממנו. אם לא נשאר מתיק ההשקעות, פשוט מראש נגדיל את הקצבה מעל 6,110 לכמה שצריך.
ראציונאל: מגיל 60 משלמים את אותו שיעור מס על משיכת קצבה או על רווחי הון. רווחי הון יותר יעילים מסיויית מקצבה היות ומשלמים את המס רק על הרווח ובקצבה משלמים על כל שקל שנמשך, אז אפשר למשוך יותר כסף על אותו סכום מס. בנוסף, גם בארה"ב רווחי הון יותר יעיל מיסויית ולכן נתעדף אותם על פני הגדלת הקצבה.
את כל הכסף שנשאר בקרן פנסיה ואנחנו לא מייעדים למשוך כקצבה אנו נעביר לקופת גמל למטרת שימוש פוטנציאלי בהמשך (טיולים מסביב לעולם, עזרה לנכדים, הגדלת הקצבה וכו) וכל מה שיוותר ילך לירושה.
אגב, ללא אמריקאיים, בשלב הזה הייתי ממליץ למשוך עד תקרת מדרגת מס 14% (6110+9730=15,840) + רווחי הון – בכל מקרה לא יותר ממה שצריך בפועל בהנחה ונשאר משהו בתיק ההשקעות. כלומר אם אנחנו לא צריכים קצבה של 15,840 אלא פחות, נמשוך כמה שאנחנו צריכים בפועל.
8) הגענו לגיל 70 – מתחילים לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי (כיום כ-5,796 לזוג ששניהם התחילו למשוך קצבת זקנה בגיל 70), אם זה מגדיל את ההכנסות מעבר להוצאות, נעביר את היתרה לתיק השקעות ממוסה. נשים לב שבשלב זה יש לנו 3 קצבאות: קצבה מוכרת, קצבה מזכה וקצבת זקנה מבט"ל. זה אומר שיש לנו סכום בסיסי מכובד שנכנס לנו בכל חודש לבנק ללא תלות ביכולות קוגנטיביות. זה חשוב בעיני לפחות על חלק מהכסף.
9) לסכומים נוספים – משיכות תקופתיות ממה שנשאר מתיק ההשקעות/קופת הגמל/קרן השתלמות (לפי הסדר הזה).
10) נגמר הכל ובמידה וקיים – Roth IRA (למי שהתמזל מזלו והיה תושב ארה"ב ועבד בארה"ב וידע על המכשיר הזה אז).
האם זה קריטי להקפיד על הסדר?
לא חובה. זה מאריך את שרידות התיק. בכמה? זה כבר דורש סימולציה 🙂 אבל לא על זה יקום הצלחת/כשלון הפרישה.
אני לא אמריקאי, לפעול לפי אותו סדר?
בגדול כן. לישראלי שאין להם אזרחות אמריקאית יש יותר גמישות למשוך סכומים הוניים גדולים, בין אם זה משיכה של סכום גדול מקרן ההשתלמות, או היוון כל הפיצויים במקום משיכה שלהם כקצבה החל מגיל 60. אבל אני מניח שפה נכנס יותר תכנון של צרכים, ופחות שיקולים כלכליים.
דרכים נוספות להגדלת הסיכוי להצלחת הפרישה
- להמשיך לעבוד. בעדיפות משרה עונתית או להיות עצמאיים כדי שתוכלו גם לטייל בעולם.
- להמשיך לצבור ידע – הסדר שהצעתי הוא לפי חוקי המיסוי הנוכחיים. בהחלט ייתכנו שינויים מ-2023 ועד היום בו אתם תצאו לפרישה.
- כל מיני שיטות משיכה מתקדמות נוספות
המתורגמן הפיננסי 
תודה על הפוסט המושקע הזה.
רציתי להוסיף טיפים מניסיוני לגבי "הצעת המתורגמן לסדר משיכה אופטימלי לאזרחים אמריקאיים הגרים בישראל" – סעיף 2:
1. עד כמה שידוע לי, הפריסה של כספי הפיצויים יכולה להתחיל בשנת העבודה האחרונה או שנה אחריה, וחשוב לקבל את ההחלטה הנכונה באיזו שנה להתחיל את הפריסה. ברור שהתחלת הפריסה בשנת העבודה האחרונה אולי גוררת מס שולי גבוה יותר על החלק הלא פטור, מצד שני אם הפרישה היא לפני חודש אוקטובר, אז החלטה להתחיל בפריסה בשנה שלאחר מכן גוררת הקטנת מספר שנות הפריסה באחד. ניתן לקרוא על כך באתר כל זכות:
https://tinyurl.com/bdx6dbwk
2. מי שמקבל פנסיה חודשית, יכול לקבל פטור ממס על חלק מהפנסיה לפי תיקון 190. יש נוסחה שלפיה מחושב אחוז הפטור מתוך התקרה, וככל שניצלנו יותר פטור ממס על כספי הפיצויים, תיגרם ירידה באחוז הפטור ממס, ולהיפך. לכן לפני החלטה על קבלת פטור ממס על כספי הפיצויים צריך להתייעץ עם יועץ פנסיוני טוב, כי יש לכך לפעמים משמעות כספית גבוהה. בהמשך יש צורך לבצע "קיבוע זכויות" מול מס הכנסה, ואז מתחילים לקבל את הפטור ממס על חלק מהפנסיה לפי האחוז שנקבע עם קיבוע הזכויות.
אהבתיLiked by 1 person
תודה על הערותיך.
אהבתיאהבתי
תוכל לפרט על מה כדאי למשוך לקראת רילוקיישן לארה"ב – השתלמות גמל פנסיה? הנחה שאולי נפרוש בישראל ואולי בארהב.
אהבתיאהבתי
השתלמות נזילה – בוודאות למשוך לפני המעבר. פעם אמרו שאם מתכננים לחזור לישראל אז אפשר לשמור את זה ופשוט לא לגעת בזמן בארה"ב, עם זאת ישנם הצעת תקנות של האוצר האמריקאי שעשוי להחיל מס יציאה על PFIC כאשר עוזבים את ארה"ב, ובהתחשב בזה שגם ככה אתה משלם דמי ניהול אז עדיף למשוך ולנהל את זה בתיק ההשקעות.
גמל ופנסיה שלא ניתן למשוך עד גיל 60 – להשאיר.
גמל להשקעה – בוודאות למשוך (ומראש לא להשקיע שם).
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה ששיתפת, תמיד תענוג לקרוא.
בתור אחד ללא אזרחות אמריקאית, האם יש החלטות שחשוב לעשות מראש לפני הפרישה בקשר לפיצויים ?
אתה ממליץ למשל על רצף פיצויים, ואם אני מבין נכון הברירת מחדל היא רצף קצבה.
אהבתיאהבתי
אני עושה רצף פיצויים כי אני מניח שאני אמשוך את זה לפני גיל 60. אם אין הנחה כזו אין בעיה לעשות רצף קצבה (שזה בעצם אומר לא לעשות כלום כי זה ברירת מחדל).
צריך לזכור שאם מושכים פיצויים ב-32 שנות העבודה שקדמו לפרישה, זה מקטין את הפטור שמקבלים על קצבת הפנסיה.
עם זאת למי שצפוי קצבת פנסיה גבוהה (מעל 20,000), זה בלאו הכי משתלם לקבל את הפטור היום ולהוריד את מדרגות המס העתידיות על הקצבה (ואז להשלים במידת הצורך מתיק ההשקעות בתשלום של 25% מס על הרווח בלבד, במקום לשלם 31/35/47/50 אחוז על הקצבה).
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט המפורט. כמה שאלות:
1. RSU – מה השיקול לשמור אותם (לפנסיה) ולא למכור אותם בשנת ה vesting? במידה ואתה מוכר אותם מאוחר יותר משנת ה vesting האם יש דרך לקזז את המס הישראלי במכירה, עם המס האמריקאי ששולם בשנת vesting?
2. קרנות השתלמות – האם נדרש לשלם עליהן מס רווח הון אמריקאי? מה השיקול להחזיק קרן השתלמות כזו לתושב ארה״ב ולא למכור אותה מיד שהקרן נזילה?
3. במידה ויש חשבון 401K מתקופת עבודה בארה״ב, מתי הזמן הכי נכון למשוך אותו בתקופת הפנסיה?
אהבתיאהבתי
1 – שאלה מעולה שדורשת פוסט בפני עצמה. אני מניח שלאמריקאי שיש RSU, עושה בדיקה כל דצמבר, האם ערך ה-vest גורם לו לחבות מס בארה"ב. אם כן, הוא מוכר את הכמות המינימלית כך שהמס הפירותי בישראל יכסה את המס בארה"ב.
אחרת אתה מחויב על ה-vest בארה"ב, ובשנה מאוחרת יותר כשתמכור, תחוייב במס הפירותי בישראל. זה כפל מס וזה חוקי לפי האמנה כי זה לא קורה באותה שנה.
אין דרך לקזז מס ששולם על vest בישראל. מבחינת ישראל זו הכנסה ישראלית, לכן אתה לא יכול לקזז מולה מס ששילמת במדינה זרה.
2 – בהחלט נדרש לדווח על הפקדות המעסיק ועל הרווחים. ממש בקרוב יהיה פוסט על זה. אבל יש לי פוסט אורח שכתבתי באתר פנסיוני על זה.
השיקול למה לא למכור מיידית, זה כי בניגוד ל-vest יש לך גמישות להחליט בעצמך מתי לפדות, אז עדיין יש ערך מסוים בדחיית המס/ניצול הפטור ממס בישראל כמה שיותר.
3 – תלוי בהמון גורמים. האם אתה תושב חוזר ותיק, או סתם תושב חוזר? אם ותיק, אז במהלך 10 שנות הפטור, או אחרי גיל 60 לפי סעיף 9ג לפקודה. אם סתם תושב חוזר, לחפש שנה שאתה לא עובד בה ולנסות לפדות אז.
אהבתיאהבתי
אחלה פוסט וכמה ימים אחרי שביקשתי 🙂 תודה אלוף!
2 שאלות:
1 – בגיל פרישה משיכת כספי תגמולים מקופת גמל תמוסה ב35%? או שניתן למשוך ללא מס כאשר 2 בני הזוג לא עובדים?
2 – שאלה כללית ופחות קשורה לנושא, מה דעתך לגבי ניוד מרבית הצבירה מקרן פנסיה לקופת גמל תוך התחשבות בסכום הכסף הדרוש לצורך משיכת קצבה רצוייה?
בדרך הזו הכסף יכול להיות מושקע 100% במדד עולמי + כל הזכויות הפנסיוניות נשמרות + סכום הוני במקרה של מוות.
אהבתיאהבתי
1 – ממוסה במס שולי שתלוי בשאר ההכנסות שלך. אם אתה לא עובד ואין לך קצבת פנסיה נוספת, אז זה יהיה מבדרגות המס הנמוכות ובנוסף תוכל לקזז מולם את נקודות הזיכוי שלך.
2 – תלוי כמה אתה מעוניין בפקטורים האחרים שמספק קצבת הפנסיה (ביטוח שארים/נכות). אם אתה מעוניין בביטוחים, אז שמירה על צבירה גבוהה מוזילה לך את הפרמיות על ביטוח השארים. בנוסף למשיכה החוצה יש השפעה על גובה הסכום המבוטח, ועלול לעשות לך תקופת אכשרה חדשה על הסכום שנמשך (שמתבטא בביטוח שארים/נכות נמוך יותר אם קורה לך משהו ב-5 השנים שאחרי הניוד שנובע ממצב קיים).
יש מסלולי SP500 כמעט בכל קרן פנסיה (אתה יכול קרן פנסיה משלימה אם רוצה גם ביטוחים וגם 100%), ויש גם מסלול מניות עולמי בקרן פנסיה אינפיניטי.
אהבתיאהבתי
1 – תהייה קצבת פנסיה ומשיכה מתיקי ההשקעות למחייה, התייחסתי בשאלה שלי לנקודה הזו שלך: ״את כל הכסף שנשאר בקרן פנסיה ואנחנו לא מייעדים למשוך כקצבה אנו נעביר לקופת גמל למטרת שימוש פוטנציאלי בהמשך (טיולים מסביב לעולם, עזרה לנכדים, הגדלת הקצבה וכו) וכל מה שיוותר ילך לירושה.״
2 – הפרמיה תתייקר בכמה שקלים, תקופת אכשרה רק על מוות ממחלה קיימת ויש השפעה על גובה הסכון המבוטח אבל במידה ולא מתכוונים למשוך קצבת פנסיה מקסימלית (אי יעילות מיסויית) לא רואה בעיה גדולה.
היתרון הוא השקעה ב100% מדד מול 70% לאורך תקופת זמן ארוכה.
אהבתיאהבתי
1 – אם יש קצבת פנסיה המשיכה מהגמל תתווסף לסך הקצבאות הממוסות +רווחי הון שקיבלת במהלך השנה, ויחושבו מדרגות על הסכום הכולל בהתאם.
2- שכל אחד יעשה את השיקולים שלו, אבל נראה לי שאתה הרבה זמן לא תהיה מבוטח על הסכום שאתה מבוטח, וחבל להתחיל תקופות אכשרה במיוחד כאשר מתבגרים.
לגבי ה100% לעומת 70%: אפשר פשוט למנף בתיק ההשקעות בשביל "להשלים" את 2 האחוזים האבודים (7% צפי תשואה ריאלית בתיק השקעות מנייתי לעומת 5.15% הבטחת תשואה ריאלית על ה-30% בפנסיה). שוב בהנחה ולא רוצה להסתבך עם מקרים של תת-ביטוח כאשר אתה צריך ביטוח.
אהבתיאהבתי
בנוסף השקעה יותר פשוטה בגמל בניהול אישי ללא כל מיני עמלות נסתרות וcash drag שיכולות להסתכם ב0.7% לרעת קרן הפנסיה.
אהבתיאהבתי
בSP500 אין cash drag ברוב החברות משום שהם נחשפים עם חוזים עתידיים, משום כך גם אין חוסר יעילות במיסוי דיבידנדים, והפרשי הוצאות ניהול השקעה לעומת IRA זה כמה פיפסים לשנה. כך שהיתרון הוא משמעותית נמוך יותר.
אדגיש שוב, אם אין צורך בביטוח – IRA.
אם יש צורך בביטוח – במקום לשחק משחקים על מצבים שאתה ספק מבוטח על חלק מהסכום – אני לא רואה פגיעה מהותית בשימוש בקרן פנסיה כחלופה ל-IRA, ומבחינה ביטוחית יש רק מה להרוויח.
אהבתיאהבתי
קרנות פנסיה לא משתמשות בכל הכספים עבור השקעה כי הם צריכים לתמוך במשיכת כספים, ניוד וכו׳. מינוף בשוק ההון זה נושא אחר שמעלה את הסיכון משמעותית בייחוד בתקופה הנוכחית.
זו אופטימזציה שצריך לשקול, יש לה יתרונות וחסרונות כמו כל דבר.
אהבתיאהבתי
אתה כותב דברים נכונים, אבל במסלולי SP500 שנחשפים באמצעות חוזים עתידיים זה לא ממש משנה, החשיפה היא מלאה למדד.
לגבי מינוף, אני מדבר על להשלים ל-100% את המניות, המינוף הוא רק כלי, אבל אם אתה לא חורג מ-100% מחשיפת המניות שלך, אתה לא באמת ממונף.
הרי לא הגיוני שאם אתה ב-IRA ב-100% או מניות, או שאתה בפנסיה מקיפה עם 70% מניות, אבל ממנף בתיק השקעות כדי להשלים ל-100%, אז שתהיה בפרופילי סיכון שונים.
בסוף מה שמשנה זה המינוף האפקטיבי.
אהבתיאהבתי
מינוף לא מגיע בחינם וכמו שאתה יודע אין ארוחות חינם בשוק ההון ובכלל.
זו אופטימזציה למטיבי לכת שאני נוטה לאמץ.
מבחינתי היתרונות עולים על החסרונות.
אהבתיאהבתי
"את כל הכסף שנשאר בקרן פנסיה ואנחנו לא מייעדים למשוך כקצבה אנו נעביר לקופת גמל למטרת שימוש פוטנציאלי בהמשך"
מדוע? מה ההבדל בין זה לבין להשאיר אותם בקרן הפנסיה ולבצע משיכות משם? בשני המקרים מדובר על היוון קצבה, לא?
אהבתיאהבתי
נכון, הסיבה נעוצה במודל הורשת כספים שנותרו.
בקרן פנסיה המוטבים/יורשים יוכלו לקבל את הכסף רק בצורה של קצבה, בקופת גמל יוכלו לקבל את הכסף פטור ממס בצורה הונית.
אהבתיLiked by 1 person
לא משהו מהותי במיוחד, אבל בחישובים שלי אני מחמיר ומניח שלא נקבל את תוספת דחית הקצבה של ביטוח לאומי ולכן נקבל 5,040 ש"ח ולא 5,796 ש"ח כפי שיוצא בחישוב שלך.
הסיבה היא שמי שלא זכאי לקצבת זקנה עד גיל 70 עקב הכנסות גבוהות שלא מעבודה, לא זכאי לקבל את תוספת הדחיה.
אהבתיאהבתי
אני לא מכניס קצבת בט"ל כלל לחישובים שלי (כיום – גיל 38).
אולי כאשר נתקרב יותר למועד הרלוונטי (10 שנים לפני סתם אצבע ברוח), אשקול להכניס את זה.
תזכור שקצבאות פנסיה כן נחשבות הכנסה מעבודה לצורך קביעת הזכאות שלך לדחייה, וש30K בהכנסות פאסיביות זה מכובד מאוד אז כנראה שאפשר להתסדר בלי 800 שקל בקצבת זקנה 🙂
אהבתיLiked by 1 person