זהו החלק העשרים ותשעה (דילגתי על כמה פרקים) בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins. 

כפי שהסברתי בחלק הקודם, הפרק הזה מתחיל את החלק הרביעי בספר המסלול הפשוט אל העושר מאת JL Collins. החלק הרביעי נוגע בנושאים שרלוונטיים למי שכבר הגיע לעצמאות כלכלית. היום ג'ים ידבר על אחוזי משיכה מהתיק, או לחלופין ניתן להגיד שזו השיטה לקבוע מתי הגעתם לעצמאות כלכלית, או מתי תיק ההשקעות שלכם גדול מספיק בשביל לספק את הוצאותיכם ללפחות 30 שנה. היום נכיר מושג שאני בטוח שהרבה מכם שמעו עליו, אבל ראוי לציין אותו והוא כלל ה-4%. הכלל הזה אומר שניתן למשוך 4% מתיק ההשקעות שלכם ורוב הסיכויים שבמשך 30 שנה התיק לא רק שיספיק לכם אלא גם ימשיך לצמוח.

4%. אולי יותר.

אז עקבתם אחרי שלושת הכללים החשובים של המסלול הפשוט:

• נמנעתם מלהיכנס לחובות
• הוצאתם פחות כסף משהכנסתם
• השקעתם את ההפרש

עכשיו אתם יושבים על הנכסים שלכם ותוהים כמה בדיוק תוכלו להוציא בכל שנה מבלי שהכסף הזה יגמר. המצב הזה עשוי להיות מלחיץ, אך בעצם הוא אמור להיות כיפי. אולי תהיו מעט חצופים ותשאלו, "מעניין כמה מהתיק שלו ג'ים מבזבז כל שנה?". אנחנו נגיע לזה בהמשך.

לא צריך לקרוא הרבה בספרות הנוגעת לפרישה עד שנתקלים ב"כלל ה-4%". שלא כמו רוב העצות הנפוצות, הכלל הזה מחזיק מים, אפילו שרוב האנשים לא מבינים אותו.

אי שם ב-1998, שלושה פרופסורים מאוניברסיטת טריניטי ישבו ועיבדו כמה מספרים. הם בעצם שאלו מה היה קורה בעבר, לתיק השקעות מסוים, אם היינו מושכים %X ממנו בשנה. הם בדקו עבור מספר תיקי השקעות (עיקר ההבדלים היה היחס בין מניות לאג"ח), ומספר אחוזי משיכה. את הבדיקה ביצעו לתקופות של 30 שנה, כאשר כל תקופה התחילו בשנה אחרת בהיסטוריה המודרנית. את הבדיקות הם ביצעו גם עם התאמת המשיכה למדד המחירים לצרכן וגם ללא התאמתו למדד המחירים לצרכן. וואו. אחר כך, ב-2009, הם עדכנו שוב את המחקר שלהם.

מתוך שלל האופציות במחקר הזה, התקשורת הפיננסית נתפסה רק באחת מהמודלים הללו: אחוז משיכה של 4%, יחס 50/50 בין מניות לאג"ח, והתאמת המשיכה כל שנה לפי השינוי במדד המחירים לצרכן. הסתבר, שב-96% מהמקרים, בתום 30 השנים, תיק ההשקעות עדיין היה קיים. במילים אחרות, היה רק 4% סיכוי שאסטרטגיה זו הייתה נכשלת ומשאירה אתכם עניים מרודים בגילכם המבוגר. בעצם, האסטרטגיה נכשלה רק בשתיים מתוך 55 השנים שנבדקו: 1965 ו-1966. מלבד השנתיים הללו, לא רק שהאסטרטגיה עבדה, בהרבה מהפעמים, תיק ההשקעות צמח למימדים מדהימים.

תחשבו על זה רגע אחד.

בעצם, מה שכתוב בשורה האחרונה, זה שבהרבה מהמקרים אנשים יכלו להוציא 5, 6, 7% בשנה ועדיין התיק שלהם היה שורד. בעצם, אם הייתם מוותרים על ההתאמה לאינפלציה, ולוקחים 7% מהתיק כל שנה, הייתם יוצאים בסדר 85% מהזמן. ברוב המקרים, זה שלקחתם רק 4% השאיר ערימות של מזומנים ליורשים שלכם (שלרוב גם כפויי טובה). חדשות מעולות, אם זו הייתה המטרה שלכם. אלו חדשות מעולות, אם גם אתם מתכננים לחיות יותר מ-30 שנים על תיק ההשקעות שלכם.

אך התקשורות מאמינה שאנשים לא אוהבים לחשוב יותר מדי. ה-4% עבורם היה בעצם דיווח תקשורתי על דבר בטוח. תורידו את המשיכה ל-3% וזה אחד הדברים הכי בטוחים שיקרו בחיים שלכם (מלבד מסים ומוות). כל זאת, בעוד שאתם נותנים לעצמכם העלאות שנתיות בגובה המדד, ובעצם שומרים על כוח הקנייה שלכם משנה לשנה.

בעוד 1965 ו-1966 היו השנתיים היחידות והאחרונות שכלל ה-4% נכשל, תזכרו שלשנים האחרונות לא היו עדיין 30 שנים בהם היה ניתן למדוד את הביצועים בהם. ניחוש שלי שאם התחלתם משיכות ב-2007 או בתחילת 2008, רגע לפני המשבר, כנראה שנפלתם על עוד שנתיים שבו כלל ה-4% נועד להיכשל. אתם כנראה תרצו למשוך מעט פחות בתקופה הקרובה.

מצד שני, אם התחלתם למשוך 4% מתיק ההשקעות שלכם בתחתית המשבר במרץ 2009, אתם כנראה בצד הבטוח.

אם אתם מעוניינים, הנה לינק למחקר טריניטי לעיונכם.

לסיכום:

אם תמשכו 3% ומטה בכל שנה מתיק ההשקעות שלכם, זה יהיה הימור בטוח.

• אם תמשכו יותר מ-7%, העתיד שלכם יכלול מעדנים כגון בונזו.
• מניות הן קריטיות ליכולת השרידות של תיק ההשקעות.
• אם אתם רוצים משהו בטוח, כולל העלאות שנתיות בגין אינפלציה, תמשכו פחות מ-4%, ותחזיקו בתיק ההשקעות שלכם 75% מניות ו-25% אג"ח.
• אם תוותרו על ההעלאות השנתיות אתם יכולים למשוך 6% עם תיק השקעות 50% מניות / 50% אג"ח.
• בעצם, החוקרים במאמר מציעים שאתם יכולים למשוך עד 7% כל עוד אתם שומרים על עירנות ועל גמישות. כלומר, אם השוק נכנס למשבר ארוך, תחתכו את ההוצאות שלכם ואת המשיכות עד שהשוק יתאושש.

אם תעברו על המאמר אתם תראו שהוא מכיל ארבעה טבלאות. טבלאות 1 ו-2 מציגות את התנהגותם של תיקי השקעות שונות ובאחוזי משיכה שונים. טבלאות 3 ו-4 מציגות כמה מתיק ההשקעות נשאר בתום 30 שנה. ההבדל בין הטבלאות הוא שטבלאות 2 ו-4 מניחות שערך המשיכה מותאם כל שנה למדד המחירים לצרכן. בואו נסתכל על הטבלאות.

אם נסתכל על טבלה 1 ועל ערבוב 50/50 בין מניות לאג"ח עם אחוז משיכה של 4%, ניתן לראות שב-100% מהמקרים התיק שרד במשך 30 שנה.

טבלה 2 אומרת לנו שאם ניקח את אותם פרמטרים אך הפעם ניתן לעצמנו העלאות כל שנה לפי הצמדה למדד, אחוז הההצלחות יורד ל-96%. הגיוני, לא?

טבלאות 3 ו-4 מציגות לנו כמה כסף נשאר בתיק ההשקעות בתום 30 שנה, ובשבילי, המידע הזה לא פחות ממדהים. נזכור שוב, שטבלה 3 מסמלת אחוז משיכה פשוט מהתיק, וטבלה 4 מציגה אחוז משיכה קבוע עם תוספות הצמדה למדד. בוא נסתכל על כמה דוגמאות.

בהנחה של 4% משיכה בתיק השקעות שערכו ההתחלתי הוא $1,000,000, בואו נראה מה היה נשאר לכם (ערך חציוני מכל המקרים) לאחר 30 שנה:
מטבלה 3 (כלומר ללא הצמדת המשיכות למדד)

• 100% מניות = $15,610,000
• 75% מניות / 25% אג"ח = $10,743,000
• 50% מניות / 50% אג"ח = $7,100,000

מטבלה 4 (כלומר, עם הצמדת המשיכה למדד)

• 100% מניות = $10,075,000
• 75% מניות / 25% אג"ח = $5,968,000
• 50% מניות / 50% אג"ח = $2,971,000

המידע הזה אדיר, ואמור לגרום לכם להרגיש חמים ונעים מבפנים בעודכם מיישמים את המסלול הפשוט אל העושר.

כאשר אתם מסתכלים על הטבלאות הללו, דבר אחד שאמור לבלוט לכם זה כמה חזקים וכמה הכרחיים הם מניות הן בבניית והן בשימור העושר שלכם. לפיכך הם מקבלים במה מרכזית במסלול הפשוט אל העושר.

מה שפחות בולט מהטבלאות, אבל חשוב לא פחות, הוא הצורך המכריע בשימוש בקרנות מחקות מדדים זולים ככל הניתן בבניית תיק ההשקעות שלכם. אם תתחילו לשלם 1-2% בדמי ניהול למנהלי השקעות אקטיביים ו/או ליועצי השקעות, אתם יכולים לזרוק את כל ההנחות העליזות האלו לפח. Wade Pfau, פרופסור ל-"הכנסה בזמן פרישה" ב-מכללה האמריקאית לשירותים פיננסיים ואחד המיישמים הנכבדים של מחקר טריניטי, אמר זאת בצורה הכי טובה:

"בוא ניקח לדוגמא תיק השקעות 50/50. עם משיכה של 4% ללא דמי ניהול, יש לתיק הזה סיכוי של 96% לשרוד, עם דמי ניהול של 1% סיכויי השרידות יורדים ל-84%, ועם דמי ניהול של 2% יורדים ל-65%."

במילים אחרות, השימוש בתחזיות של מחקר טריניטי עם כל מכשיר השקעה מלבד קרנות מחקות זולות, הוא פשוט לא תקף.

אז כעת, בכדי לענות על השאלה שהתעלמתי ממנה באלגנטיות מקודם: מהו אחוז המשיכה שאני משתמש בה בפרישה שלי? אני מודה שאני לא נותן לזה יותר מדי תשומת לב, ולקח לי כמה רגעים כדי לחשב אותו, וגם ברגע שחישבתי אותו, הוא לא היה מדויק. אך הניחוש הכי טוב שלי עבור השנים האחרונות הוא שאחוז המשיכה שלנו סטה קצת צפונה מ-5%. ייתכן והגישה האגבית הזאת מפתיעה אתכם. אך הנה הנסיבות המקלות:

1. הייתה לי ילדה בקולג'. זוהי הוצאה שנתית עצומה, אך מאביב 2014, ההוצאה הזו נעלמה. בזמן שהייתה בלימודים, הכסף שנועד לזה היה מחושב אל תוך השווי הנקי שלנו, אך הוא גם "תויג" כמבוזבז.
2. מאז הפרישה שלי מעבודה, אשתי ואנוכי האצנו את כמות הטיולים שלנו וההוצאות הנלוות עלו בחדות. לא שאני רוצה לדכא, אך בגיל שלי אני יותר דואג שיגמר לי הזמן מאשר שיגמר לי הכסף. אם השוק יקרוס בצורה חדה, זוהי הוצאה שמאוד קלה להתאמה.
3. מתישהו בעתיד הלא רחוק, יהיו לנו שתי תזרימים נאים בדמות קצבת הזקנה של Social Security.
4. הכי חשוב, אני יודע שאנחנו הרבה מתחת לרמה של 6-7% שדורשת התבוננות מקרוב.
5. בהינתן כל אלה, בראייה קדימה הניחוש שלי הוא שאחוז המשיכה שלנו יפול אל מתחת ל-4%.

בתוך הטווח של 3-7%, המפתח לבחירת אחוז המשיכה האישי שלכם הוא פחות קשור למספרים ויותר לגמישות האישית שלכם. אם תוכלו לפי הצורך לצמצמם בהוצאות, למצוא עבודה זמנית בכדי להשלים את ההכנסה הפאסיבית ו/או אתם מוכנים לעבור למקום בוא הוצאות המחייה נמוכות יותר, תהיה לכם פרישה הרבה יותר בטוחה ללא קשר לאחוז שתבחרו. הניחוש שלי שהיא תהיה גם שמחה יותר.

אם אתם נעולים על צרכי הכנסה מסוימים, לא מוכנים לעבוד אי פעם, ונטעתם שורשים עמוקים מדי מכדי לקום ולעבור, תצטרכו להיות זהירים יותר. מבחינתי, אני מעדיף שתעבדו על הגישה שלכם, אבל זה רק אני.

4% הוא רק כלל אצבע. גמישות, מודעות ותבונה הם מה שיספקו לכם ביטחון.

כמה מילים ברשותכם. צריך לשים לב שהמחקר נוגע לפרישות של 30 שנה, ושהצלחה בה הוגדרה שנותרו יותר מ-$0 בתיק בסיום התקופה. אני יודע שבחציון התיק צמח לפי 2.7 מערכו ההתחלתי, אבל צריך להיזהר גם מהמצבים שמתחת לחציון (מה??? ידעתם ש-50% מהאוכלוסיה מרוויחים פחות מהשכר החציוני? 😉 ).

ספציפית, אם אתם, כמוני, להוטים להגיע לעצמאות כלכלית בהקדם האפשרי, וייתכן ואפילו תחליטו שאתם לא מעוניינים לעבוד עוד, אז כנראה הפרישה שלכם תהיה ארוכה מ-30 שנה. יותר כמו 40-60 שנה, תלוי ביכולת שלכם לחסוך ולהגיע לעצמאות כלכלית.

אתם בטח זוכרים את הבלוג Early Retirement Now מהפוסט שתרגמתי שנה שעברה לגבי הפרכת הצורך בחשבון לשעת חירום – חלק 1 וחלק 2.

אז הם החליטו לחקור קצת יותר לעומק את עניין של אחוז המשיכה בסדרה מעוררת התפעלות שכרגע מונה 16 חלקים. הם עוברים על שיטות משיכה שונות ומשונות, ומוצאים את אחוז המשיכה הבטוח החדש למי שרוצה:

1. פרישה יותר ארוכה מ-30 שנה.
2. להשאיר משהו בוודאות ליורשים שלו.

אני לא אעשה לכם ספוילרים, אבל לאחר שאסיים לתרגם את הספר של ג'ים, בהחלט ייתכן ואתרגם חלקים מהסדרה הזו.

טוב נו… קצת ספוילרים, הם אומרים של-60 שנה ואם רצון להשאיר 50% מערך תיק ההשקעות ההתחלתי לבת שלהם, החישוב הראה שצריך להסתפק ב-3.25%. אבל הם מפרטים טבלאות על גבי טבלאות של אחוזי משיכה שונים המתאימים לרצונות שונים וזמני פרישה שונים.

דבר אחרון, לאחרונה התחלתי להקשיב לפודקאסט מעולה בשם ChooseFI (קרי, בחר בעצמאות כלכלית). הם מראיינים בתוכנית את כל המי ומי של הבלוגוספירה הפיננסית, ונותנים דוגמאות אמיתיות שהקהל יכול לחוות ולקשר למצב שלהם. אחד ממשפטי ההיכר שלהם הוא: The FIRE is spreading.

FIRE – Financial Independence Retire Early

מומלץ מאוד!!! הטענה העיקרית הוא שבהתנהלות קצת יותר חכמה מהשכנים שלכם, תוכלו להגיע לעצמאות כלכלכית הרבה לפניהם.

שיהיה לכולכם סוף שבוע מהנה מאוד, ומאחל שתמשיכו ותתמידו במסעכם אל עבר עצמאות כלכלית.

לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – גם אתכם ניתן להונות
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – איך למשוך את ה-4%