בלוג נוסף שאני קורא הוא Early Retirement Now – פרישה מוקדמת עכשיו. בלוג זה נכתב על ידי זוג שעובד אבל מאוד קרובים לפרישה מעבודה בגיל מאוד צעיר בשנה-שנתיים הקרובות.

הגישות שלהן מאוד לא שמרניות בעולם ההשקעות, הם משתמשים במינוף, והרבה מהפוסטים שלהם נע סביב המושג של ה-Efficient Frontier – או החזית היעילה. חזית זו, בעצם עקום, מתאר יחס בין סיכון לתשואה, והליכה עליו מוריד את הסיכון ביחד עם התשואה בצורה היעילה ביותר. כל סטייה מהעקום נותן תשואה פחותה אך עדיין עם סיכון מוגבר. נושא בהחלט מעניין בפני עצמו ואולי אביא בהמשך פוסט על זה.

אך כעת אנו עומדים לשבור מוסכמה אחרת באדיבותם של ERN, והוא הצורך בחשבון למצבי חירום. בואו נראה את הגישה המאוד מפתיעה שלהם (לינק לפוסט המקורי).

תזכורת: כתב בסגנון כזה הוא תרגום של הפוסט.

תזכורת: כתב בסגנון זה הינו כתיבה שלי.

בשבילנו, חשבון החירום הכי יעיל מכיל $0.00. אפילו כתבנו על זה בפוסט קודם, וקיבלנו הרבה תגובות תומכות. טוב לדעת שיש אחרים בעלי גישה דומה. אך כדי לתת פרסקטיבה מלאה על הנושא, בואו נסתכל גם על הטיעונים הסטנדרטיים בעד השארת סכום כסף גדול במזומן בשביל לממן מקרי חירום.

בנוסף לתלונות שקיבלנו על הפוסט ההוא, אחד מאלה שצוטטנו בפוסט, Scott Alan Turner, שהוא גם בלוגר ויש לו פודקאסט מצליח הקדיש פרק שלם בפודקאסט שלו במשך 28 דקות לתיאוריה שלנו, ולמה לדעתו אנחנו טועים. אנחנו כמובן חולקים עליו, עם כל הכבוד!!!

גילוי נאות: אני ממש אוהב את הבלוג והפודקאסט של סקוט. אני ממש לא מזלזל בו וממליץ לכולם לבדוק את החומר שלו. אני מסכים עם רוב מה שיש לו לומר, רק לא עם העצות שלו לגבי חשבון חירום.

אז בואו נסתכל על חלק מהטיעוונים בעד חשבון למקרי חירום, ונפריך אותם. לקח לנו מעט זמן לחבר את הרשימה, אך עדיף מאוחר מלעולם לא!

1: חוברת העזר של איגוד המתכננים הפיננסיים המוסמכים של ארה"ב (CFP) ממליץ על קרן חירום בסך הוצאות של בין 3-6 חודשי מחייה

ציטוט:

"אז מה אומרים המומחים, אלו שצריכים לעשות הסמכה של שלוש שנים, לומדים אלפי שעות, ולרוב הם הטופ של הטופ? אז, אני אחד מהם ולכן אני צריך לדעת, וכמו כן פתוח מולי חוברת העזר של היועצים. כלל אצבע טוב ללקוח הוא שיהיה להם בין 3-6 חודשי מחייה בחשבון נזיל למקרי חירום." – Scott Alan Turner

טוב, אז איפה נתחיל? רק בגלל שזה מומלץ על ידי חוברת עזר שמשתמשים בה יועצים פיננסיים לא אומר שהמלצה זו היא נכונה מבחינה אוניברסלית. אני אולי מטיף למקהלה היות וכולנו מטפלים בפיננסים שלנו בצורה עצמאית. בחוברת העזר של היועצים כנראה גם כתוב שכדאי ללכת ליועץ מוסמך שיעזור לך עם הפיננסים בדמי ניהול "זולים" של 1% לשנה, עוד המלצה מחוברת העזר שממנה אנו יכולים להתעלם בבטחה.

אז חזרה ל3-6 חודשי מחייה: מאיפה צץ המספר הזה? האם זה נבע ממחקר מעמיק לתיק השקעות אופטימלי? סביר להניח שלא. כנראה שאיזשהו אנליסט חישב כמה כסף דרוש למצבי חירום (אבדן עבודה, תיקונים בבית, תיקונים באוטו, וכו') וכנראה שאנחנו מסכימים איתו על הסכום הכולל. ההבדל בינינו הוא שאנחנו לא מסכימים שהסכום הזה צריך להיות במזומן עם תשואה נומינלית קרובה לאפס ותשואה ריאלית כנראה שלילית. להדגיש, אין לנו התנגדות לאם צריך לחסוך למצבי חירום אלא עם האיך צריך לחסוך למצבים אלו. אף אחד לא יכול לתזמן מיתונים במשק ושוקי דובי. מכיוון שהחזר על השקעה במניות הוא גבוה מהחזר על השקעה במזומן, אנו מוצאים ש-$0.00 מזומן הרבה יותר אטרקטיבי כחלק מתיק השקעות גדול.

2: חשבון השקעות $0.00 מתאים רק לבעלי שווי נקי גבוה ובעלי הכנסות גבוהות. לכל השאר כדאי שיהיה חשבון נזיל למקרי חירום.

ציטוט:

"תזכרו שלאדם זה יש שווי נקי בן 7 ספרות. אני שמח שהתוכנית הזאת עובדת בשבילכם. עם זאת, אתם מיעוט מאוד קטן באוכלוסיה, ואתם מנסים להשליך את התוכנית שלכם שמתאימה למצב שלכם על רוב האנשים שלהם א. אין חסכונות, ב. חיים ממשכורת למשכורת, ג. יש להם חובות בסך $15,000 בממוצע. לבן אדם הממוצע אין חסכונות."

הטיעון הזה כמעט שיכנע אותנו. אבל כשחשבנו עליו לעומק, הגענו למסקנה הפוכה. אנשים עניים נפגעים יותר מהעצה הזאת. הנה הסיבה: הודות לשווי הנקי הגבוה שלנו אנחנו יכולים "לוותר" על התשואה האפשרית של $10,000 או אפילו $50,000. אם הר המזומן הזה היה עוזר לנו לישון יותר טוב בלילה, אז היינו הולכים על זה. אך אנחנו ישנים טוב ביודעינו שצבא גדול של חיילים קטנים וירוקים עובדים מאוד קשה למעננו במקום להתנוון במק"מ או חיסכון בבנק. גם לא היה לוקח לנו זמן רב כדי לצבור קרן חירום גדולה כזאת. באחוז החיסכון שלנו שעומד על 60% מהכנסתנו, יקח לנו בדיוק חודשיים כדי לצבור קרן חירום בגודל שלושה חודשי מחייה. זה לא יהיה מכשול משמעותי בתכנון הפרישה שלנו.

הסיפור הוא שונה עובר אלו שמרוויחים פחות או חוסכים פחות. אם העברת כסף לחיסכון נזיל, אומר שאתם מזניחים את החיסכון בנכסים מניבים, אתם יכולים לדחות את העצמאות הכלכלית שלכם בשנים רבות. תארו לכם שאתם חוסכים רק 10% מהכנסתכם וצורכים 90%.

בעעעעעעעעע… הקאתי קצת רק מהמחשבה על זה.

על מנת לחסוך שלושה חודשי מחייה תצטרכו לחסוך במשך 2.25 שנים (!!!), יקח לכם 4.5 שנים לחסוך שישה חודשי מחייה בצורה זו, ויקח לכם 6 שנים כדי לחסוך את ההמלצה המשוגעת של Suze Orman לחשבון חירום של 8 חודשי מחייה. אתם בעצם תזרקו שנים של רווחים פוטנציאליים בשוק ההון.

בונוס למי שמראה את החישוב בתגובות.

לפיכך, אותם יועצים שאומרים לכולם כמה חשוב להתחיל לחסוך לפרישה מוקדמת, הודות לפלא של ריבית דריבית, מייעצים לכם באותה נשימה לשבת על הידיים במשך כמה שנים בשביל לחסוך למצבי חירום. אם בדרך יהיו לכם כמה מצבי חירום, אתם עלולים למצוא את עצמכם חוסכים במשך כל חייכם הבוגרים כדי להגיע ליעד החמקמק של 3, 6 או 8 חודשי מחייה. לא תוכלו ליהנות מהכוח העוצמתי של ריבית דריבית!

3: אם יקרה לכם מצב חירום בזמן מיתון במשק אתם תרצו את הנזילות שרק מזומן יכול לספק

ציטוט:

"אם יש לכם $100,000 במניות, ב-2008-2009 השוק נפל ב-50%. אם אני פתאום צריך להחליף גג בית וזה עולה נגיד $10,000… ואני חייב לעשות את זה… זה מצב חירום. יש לי נזק מברד, למשל. אם הייתי צריך למשוך את זה מתיק המניות ב-2009, ה-$100,000 שלי שהפך ל-$50,000, ירד אפילו יותר ל-$40,000. נפילה של 50%, משלם $10,000 כדי לתקן את הגג, ואלו $10,000 שלא יצמחו יותר, לא יחזרו יותר, ולא יצברו יותר ריבית דריבית." – Scott Alan Turner

וואו, עכשיו היועץ שלנו מבין את המשמעות של עלות אלטרנטיבית (Opportunity cost). נהדר! כשמוכרים מניות לפני עלייה גדולה, ברור שמפספסים. זוהי עלות אלטרנטיבית. מסכימים ב-100%. אך יש גם עלות אלטרנטיבית בלתת למזומן לשבת בחיסכון בזמן של צמיחת השוק. נזכור שצמיחות בשוק הם בערך פי 5 יותר ארוכות מצניחות בשוק (לינק למידע). נוסיף לזה גם את העלות האלטרנטיבית של כל אלו שלא היו להם (הערת המתורגמן: ההדגשה שלי) מצבי חירום בזמן המשבר הכלכלי העולמי (מספר גדול של משקי בית), שלאחר מכן גם פספסו את העלייה הגדולה החל ממרץ 2009. יש גם את העניין של תזמון. מתי במהלך המשבר חל מצב החירום? אם זה היה בתחילת המשבר, אז השוק עוד לא הספיק לרדת בהרבה. האמת, שאם הנזלתם חלק מההשקעות שלכם בזמן זה חסך לכם כנראה הרבה כאב ראש בתחילת 2009.

כל ההגיון מאחורי קרן החירום תלוי בהנחה המשוגעת שהר מזומן גדול שסתם יושב לו, יהיה אופטימלי תחת תנאים מאוד ספציפיים ולא סבירים, למשל שהאוטו שלכם יתקלקל או שתפוטרו ממש בתחתית של התחתית של השוק. בשבילנו, זוהי ההגדרה הקלאסית להטיית בדיעבד (Hindsight bias). שמירת כסף רב מדי בחשבון חירום היא התנהגות לא רציונלית. דניאל כהנמן זכה בפרס נובל בכלכלה על מחקרו שעסק בהטיות אלו. אנשים רציונליים צריכים לשקול את היתרונות והחסרונות של חשבון למצבי חירום עבור כל התרחישים האפשריים. ליתר ביטחון, אתם יכולים וחייבים להעריך את הנזילות של קרן חירום בתחתית המשבר יותר מהעלות האלטרנטיבית של אותה קרן בזמנים רגילים על מנת להתחשב בשנאת סיכון. אבל אלא אם אתם משוגעים, ושונאים סיכון מאוד, קרן החירום פשוט לא שווה את זה!

4: אסור להשקיע את קרן החירום במשהו מסוכן/תנודתי

ציטוט:

"לממן מצב חירום רפואי, או אבדן הכנסה באמצעות ההשקעות שלכם בזמן שהשוק למטה? מסוכן מדי." – Scott Alan Turner.

לכל החישובים מאחורי השארת קרן החירום במזומן יש ריח חזק של הטייה התנהגותית ידועה אחרת והיא: חשבונאות נפשית. אחד מסימפטומים של הטייה לא-רציונלית זו היא שלמשקיעים יש רמות שונות של שנאת סיכון עבור סלים שונים של כסף. תארו לכם שיש לכם מיליון דולר. $970,000 מושקעים במניות, ו-$30,000 מהווה את קרן החירום שלכם ומוחזק במזומן/חיסכון/מק"מ. אם אתם כל כך מפחדים מהפסד של $15,000 בקרן החירום שלכם (הערת המתורגמן: חצי מהסכום המושקע במניות) שאתם חייבים לשמור אותו במזומן, אתם לא צריכים להיות מודאגים יותר מהפסד של $485,000 בחשבון ההשקעות שלכם? תזכרו: שקל הוא שקל הוא שקל!

גם הסולידית מאמינה גדולה שיש לכם רק תיק השקעות אחד.

העובדה שיש לכם שנאת סיכון כל כך מטורפת בקרן החירום שלכם, אך אתם מתעלמים משנאה זו בתיק ההשקעות הכולל, היא הטייה התנהגותית רצינית ומובילה להחלטות תת-אופטימליות.

מי שמעוניין הנה לינק לגרף שמראה שעדיף לנוע על החזית היעילה מאשר להעביר סכום כסף למזומן. אני אתעכב יותר על החזית היעילה בפוסטים עתידיים, אבל לצורך העניין עדיף במצב זה להעביר חלק מהמניות לאג"ח ולא למזומן. באג"ח נרוויח פחות ממניות בגלל עלות אלטרנטיבית, אבל לפחות התשואה תהיה הכי יעילה ביחס לסיכון שאנחנו לוקחים.

5: שוק המניות קורלטיבי לפיטורים במשק

ציטוט:

" אם המשק קורס חשבון ההשקעות שלכם עלול לרדת, אתם עלולים לאבד את מקום עבודתכם, והנושים שלכם ירצו למשוך את ההלוואות כמה שיותר מהר. שלושה אלו (השקעות, עבודה ומימון מהלוואות) לא מגוונים מספיק ולכן מאוד מסוכן להסתמך עליהם. חיסכון במזומן מהווה גידור מפני הסיכונים והרבה מוכנים לשלם את העלות האלטרנטיבית בשביל הגיוון בהשקעה." – מתוך התגובות על פוסט אחר של ERN.

אמת. ישנו קורלציה חיובית בין אבדן עבודה למחזור העסקי ולהחזרים בבורסה. אך הקורלציה הזו חלשה דיה. אחוז בקשת דמי אבטלה בתקופות מיתון עומד על 17% בלבד, ו-83% בתקופות של צמיחה מאז שממשלת ארה"ב התחילו לתעד נתון זה ב-1967. 17% גדול מהסיכוי למיתון מאז 1967 שעומד על 13%, ולכן הקורלציה בינהם חיובית, אך עדיין יש סיכוי גדול כמעט פי 5 להיות מובטל בתקופה של צמיחה מאשר במיתון. אלא אם אתם קוסמי כלכלה ופיננסים ואתם יודעים לתזמן מיתונים וצמיחות, שמירת קרן החירום במזומן נראה כמו בזבוז עצום של כסף.

אמורים להיות כאן 10 הפרכות, אבל הפוסט הזה התארך ולכן תצטרכו לחכות לפוסט המשך בנושא.

ואתם יכולים להיות בטוחים שאני אהיה שם כדי להביא לכם את הפוסט הזה 🙂

מה אתם אומרים? השתכנעתם? אני תמיד חשבתי לשמור על 3 חודשים של הוצאות בחשבון למצבי חירום, כי 6 נראה לי גדול מדי מבחינת עלות אלטרנטיבית. אני עדיין שוקל את זה אבל בהחלט נראה הגיוני לעבור לקרן חירום של 1-2 חודשים. מצד שני, ההוצאות שלנו נמוכות יחסית (בין 11 ל-12 אלף ש"ח לחודש למשפחה של זוג עם ילד). כן כן אני יודע… לא נמוך מספיק 😉 עובדים על זה. לכן, שמירה של 30,000 ש"ח בצד בתיק של כמה מאות אלפי שקלים (כולל חסכונות לפנסיה וקרן השתלמות), לא יהווה הפסד גדול כל כך, במיוחד עם אחוז היחסכון הגדול שלנו (כ-50%).

 

אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.