בפוסט הקודם מנינו (יותר נכון ERN מנו) חמש סיבות למה חשבון למצבי חירום אינו מוצר חיוני כמו שמציגים אותו.

בפוסט זה אביא את חלק 2 עם נקודות 6-10 להפרכת הצורך בחשבון למצבי חירום (במזומן).

את הפוסט המקורי של ERN תוכלו למצוא כאן.

תזכורת: כתב בסגנון כזה הוא תרגום של הפוסט.

תזכורת: כתב בסגנון זה הינו כתיבה והערות שלי.

תזכורת נוספת: הטענות הם של יועצים כלכליים וכותבי הפוסט מנסים להפריך אותם.

זהו פוסט המשך לפוסט שלנו משבוע שעבר שבו לא הצלחנו למצוא מקום לכל הטענות להפרכת הצורך בחשבון למצבי חירום.

להלן סיבות 6-10. תיהנו!

6: החוסר בחשבון למצבי חירום הוא זהה לחוסר בביטוח

ציטוט:

"למה צריך ביטוח חיים בכלל? האם זה לא לזרוק את העלות האלטרנטיבית של זה לפח?"  – מתוך התגובות בבלוג שלהם

"בשבילי, הצורך בביטוח מבנה הוא חשוב מאוד, למרות שמתמטית כנראה שעדיף בלי. אבל אם יש מקרה חירום והבית שלי נשרף, זה פשוט לא עובד בשבילי"  – Scott Alan Turner

זוהי השוואה לא מתאימה ודי עלובה. מעולם לא טענו שצריך לוותר על ביטוח מבנה או ביטוחים חשובים אחרים. ההבדל בין חשבון למצבי חירום וביטוח הוא שחברת הביטוח מאגדת את הסיכון של כל המשתתפים וגובה פרמיה קטנה לכל לקוח על מנת להגן מפני קטסטרופה גדולה שעלולה לקרות בסבירות קטנטנה. חשבון למצבי חירום הוא סוג של ביטוח-עצמי כנגד אירועים-לא-כאלה-קטסטרופליים שיכולות לקרות בסבירות נמוכה עד בינונית, כדוגמת תיקון לרכב או לבית. בגלל שבביטוח יש בעיות של ברירה שלילית וסיכון מוסרי, חלק מהסיכונים אשר מכוסים באמצעות החשבון למצבי חירום חייבים להיות מכוסים בביטוח עצמי בגלל שאף חברת ביטוח לא תסכים לבטח אותם במחיר סביר. על מנת לכסות את עצמכם כנגד אירועים שהתזמון שלהם אינו ידוע, עדיף לכם להשקיע את הכסף בנכס שתוחלת הרווח שלו היא הגבוהה ביותר, ככל הנראה מניות. אפילו חברות הביטוח משקיעות את רזרבות הנכסים שלהם בנכסים מסוכנים. אסור להם להשקיע במניות, אבל הם כן משקיעים באג"ח עם מח"מ גבוה. כלומר, אפילו בעיני חברות הביטוח אין צורך להחזיק סכומים גדולים של מזומן!

7: ישנם משקי בית חסרי אחריות ושנוטים להטיות התנהגותיות שונות

כלומר, יש אנשים שעושים שטויות (לרוב בגלל שלא לימדו אותם אחרת, אבל לא רק).

ציטוט:

"היי, אם אנשים היו חכמים ומתמטיקה הייתה הבעיה היחידה, אף אחד לא היה במינוס. אבל זוהי אינה משוואה מתמטית, זו בעיה התנהגותית. לרוב האנשים מעולם לא היו חסכונות בסך $1,000, $2,000, $2,500 בחייהם." – Scott Alan Turner

נכון, מסכימים. נו ו-???????? רק בגלל שחלק ממשקי הבית חסרי אחריות (אף אחד מקהילת ה-FIRE כמובן), לא אומר שאנחנו צריכים להוסיף להם עוד עצות גרועות על מנת לעכב את הצלחתם של אנשים מאותגרים פיננסית. חיסכון בקרן למצבי חירום בזמן שיש חוב אשראי, למשל, היא אחת מהעצות המטורפות והאי-רציונאליות שגרמו לנו לכתוב את הפוסט המקורי שלנו על חשבון למצבי חירום. דוגמא אחת לעצה כזאת: "אם אתם בחובות, לפני שתצאו מהחובות, יותר חשוב לחסוך לקרן למצבי חירום."

מלבד זאת, הטענה להטיה ההתנהגותית יכולה לטעון גם כנגד הקרן למצבי חירום ודווקא להשקעה במשהו יותר פרודוקטיבי. שמירת הכסף בחשבון השקעות מחוץ לטווח הראיה עלול למנוע את הפיתוי לפשוט על הקרן למצבי חירום כדי לקנות טלוויזיה חדשה, למשל.

8: קרן למצבי חירום עדיפה על המצב שאין לנו כסף בכלל

ציטוט:

אינספור סיפורי יבבות של אנשים שנכנסו לצרות בגלל שלא היו להם חסכונות כלל.

נכון, מסכימים. נו ו-???? לא המלצנו לכם שיהיה לכם $0.00 בקרן למצבי חירום ו-$0.00 בחסכונות אחרים. אנחנו מציעים צבירה של הון עצמי גדול דרך א) אחוז חיסכון גבוה מ-60% ו- ב)השקעת החסכונות בהשקעות בעלי תשואה גבוהה, למשל מניות, אג"ח קונצרני, נדל"ן וכו'. לכן, הביקורת שלנו היא לא על אם אתם צריכים לחסוך, אלא יותר על איפה ואיך.

הטיעון של "זה יותר טוב מלא לחסוך בכלל" היא דוגמא ממעלה ראשונה לכשל לוגי מסוג ברירה כוזבת: הציגו חלופה משוגעת וחסרת הגיון אחת (ורק אחת!) להמלצה שלכם, תרמזו שיש רק שתי אלטרנטיבות, ובינגו! ההמלצה שלכם נראית כאופציה האופטימלית. אנו מעולם לא המלצנו על לוותר על החיסכון. להיפך, אנחנו חוסכים בערך 60% מההכנסה נטו שלנו וכתבנו בעבר על הכוח של חסכנות בהגעה לעצמאות כלכלית. החסכונות שלנו שווים בערך לפי 35 ההוצאה השנתית שלנו (פי 420 מההוצאה החודשית שלנו). אפילו אלו שלא שונאי-סיכון ממליצים על פי 25 מההוצאה השנתית על מנת להגיע למצב של עצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת. לא תהיה לנו את הבעיה שבחשבון שלנו יהיה $0.00 בפעם הבאה שירקה מצב חירום. אנחנו כבר שלושה צעדים קדימה, וחשבנו על הקצאת הנכסים בהתאם.

9: אם אתם משקיעים הכל בנכסים מסוכנים, אתם כנראה קאובוי השקעות ממונף לעילא, ואוהב-סיכון חסר אחריות

למען הגילוי הנאות, אנו לוקחים על עצמנו המון סיכונים. אנו אוהבים נכסים מסוכנים בגלל שתיאוריית המימון (כמו גם המימוש שלו בפועל) מלמדת אותנו שאם רוצים תשואה מעבר לתשואה חסרת סיכון (הערת המתורגמן: לרוב מדברים על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים כשמדברים על תשואה חסרת סיכון, נכון לספטמבר 2016 מדובר על 1.648%), ניתן לקבלה רק אם לוקחים סיכונים. עם זאת, אנחנו לא אוהבים לקחת סיכונים מופרזים ומנסים להימנע מזאת כאשר אנו יכולים:

• אנחנו ממליצים על משיכה של 3% כשיעור המשיכה הבטוח לאחר פרישה, למרות שבספרות השיעור הנפוץ עומד על 4% לשנה, מתוך דאגה שהתשואות בעתיד יהיו נמוכות ממה שהורגלנו אליהם עד כה. בהיבט הזה, אנחנו די שמרניים וזהירים לגבי התכנון הכלכלי שלנו.
• אנחנו מעדיפים קרנות מחקות מדד מאשר מניות בודדות בגלל שאנחנו לא אוהבים את הסיכון הספציפי שיש בכל מניה ומניה.
• לאחרונה הזהרנו שבקרנות ריט (קרנות שרוכשות נדל"ן ומחויבות לחלק למשקיעים את הרווחים בכל שנה) יש הרבה סיכונים, ביחס לסיכון במניות ובאג"ח עם אותו אחוז חשיפה.
• במזומן יש את הסיכון של שחיקה איטית ובטוחה בכוח הקנייה שלו בגלל שהתשואה על קרנות כספיות נמוכות משמעותית מהאינפלציה.
• באג"ח יש סיכונים ייחודיים, במיוחד הסיכון לתשואות נמוכות ואפילו אפסיות לאורך עשרות שנים.

10: אבל יש לי מצבי חירום כל שני וחמישי

ציטוט:

דוגמאות אינספור מהסוג של "נשב לנו המקרר/גג/שנאי/וכו' שנה שעברה."

אם אנשים מתגלגלים ממצב חירום אחד לשני, הם כנראה עושים משהו לא נכון עם הפיננסים שלהם. חלק מהבעיה יכולה לנבוע מקביעת תקציב חסר למשק הבית שלהם. הבעלות על בית ורכב באים אם הרבה יותר עלויות ואחריות מאשר התשלום החודשי עליה. שניהם דורשים תחזוקה שוטפת, ביטוחים, דלק/חשבונות ולשניהם יש רכיבים יקרים שדורשים החלפה במקטעי זמן די צפויים מראש. למשל, צמיגים חדשים לאחר 64,000 ק"מ, גג חדש לאחר 15 שנה, וכו'.

בשביל להיות רציניים עם הגדרת התקציב שלנו, אנו צריכים לשקלל את אורך החיים של כל הרכיבים בבית/ברכב, וכמה עולה להחליף אותם.

משהו שנשבר אינו מצב חירום. מצב חירום הוא משהו שנשבר מוקדם מהצפוי.

אבל חלק מהרכיבים ישרדו יותר מהצפוי, אז בתקווה, לאורך זמן, מצבי החירום ומצבי המזל יבטלו אחד את השני. פמלה מהאתר MyMoneyCounts מציעה לקבוע את התקציב שלכם בדיוק כמו שחברה בע"מ הייתה עושה, וזו דוגמה טובה כיצד משקי בית יכולים להשליך שיטות תקצוב וחשבונאות של חברות גדולות. אם יש לנו מספיק כסף בתקציב לכסות את העלות הממוצעת החודשית של כל התיקונים, למה שנשמור עשרות אלפי דולרים בקרן כספית/מזומן בריבית אפסית?

אז מה אתם אומרים? יש לכם אומץ? לדעתי הם צודקים. אבל לאנשים מסוימים יש שנאת סיכון ורצון לישון טוב בלילה. אם כמו ERN הבנתם את המתמטיקה ואתם בסדר אם לראות את כל תיק ההשקעות שלכם שוקע ב-50% בשנה של משבר, ואתם יכולים לישון טוב בלילה, אז סבבה. אבל אם במצב שכל הכסף שלכם נמצא בהשקעות עתירי סיכון לא תצליחו לישון טוב בלילה, והר המזומן  קרן למצבי חירום יאפשר לכם את זה, אז זה יחסוך לכם בטווח הרחוק (על פסיכולוגים בין היתר 😉 ).

אבל לדעתי, ניתן לטפל בפן הפסיכולוגי על ידי למידה. ככל שתלמדו ותדעו יותר, תפחדו פחות כי תכירו יותר את עולם ההשקעות, את הסיכונים החבויים בו, אבל בעיקר את ההזדמנות הגדולה הטמונה בו.