סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעות בינלאומיות

זהו החלק החמישה-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

עד עתה ג'ים נתן לנו כלים נפלאים לצורך התחלת ובניית תיק ההשקעות שלנו. אך שניהם קרנות שמחקות רק את השוק האמריקאי, וישנם טענות בעולם ההשקעות שצריך חשיפה לכל השוק העולמי. בפרק הזה ג'ים מתייחס לטענה הזו.

לאחר שג'ים יתן את דברו, אני אביא סקירה להשקעה בינלאומית זולה ופשוטה.

ג'ים:

כפי שדנו קודם לכן בספר, רוב יועצי ההשקעות ממליצים על הרבה יותר קרנות ויותר אפיקי השקעה מהשניים שאני מציע. כפי שראינו – ישנם רבים שמפוחדים עד לשד עצמותיהם לאחר המפולת של 2008-9 – ושעכשיו מציעים לנו להשקיע פחות או יותר בכל אפיקי ההשקעה הקיימים מתוך תקווה שכמה מהם יצליחו. על מנת לבצע זאת כהלכה, תצטרכו ללמוד כיצד עובד כל אפיק השקעה, תצטרכו להקצות להם אחוז מהתיק, להחליט איך להחזיק את אותו אפיק (תעודת סל/ישירות/חוזים וכו'), תצטרכו לאזן ולעקוב אחרי התיק. כל זה בשביל ביצועים מופחתים בסבירות גבוהה.
עם זאת, גם לאלה המאמצים לעצמם את גישת הפשטות, תיק ההשקעות שלי המכיל שתי קרנות, נראה לא שלם. הקוראים אצלי בבלוג  הם אנשים נבונים, ואפיק ההשקעה שחסר להם וששואלים אותי לגביו בתדירות הכי גבוהה הוא מניות בינלאומיות.
היות וכל תיק השקעות מחוץ לספר זה שתתקלו בו כולל מרכיב בינלאומי ברמה כזאת או אחרת, מדוע המסלול הפשוט שלנו לא? ישנם שלוש סיבות: זה מוסיף סיכון, מוסיף עלויות והמניות האמריקאיות כבר מכסות חשיפה בינלאומית.

תוספת סיכון

סיכון מט"ח. (הערת המתורגמן: אני מזכיר לכם שהספר מיועד לאמריקאים. לישראלים הנחשפים לשוק האמריקאי והעולמי כבר יש סיכון מט"ח). כאשר מחזיקים בבעלות על חברות בינלאומיות, הם מבצעים את הפעילות שלהם במטבע המקומי שלהם. היות והמטבעות הללו משתנות לעומת הדולר, כאשר מתעסקים בקרנות מחקות בינלאומיות מתווסף לנו לתיק מימד של סיכון.

סיכון חשבונאות. מעט מאוד מדינות – במיוחד אלו שהם מדינות מתפתחות – מציעות אמות מידה חשבונאיות כפי שדרוש כאן בארה"ב. גם כאן, חברות כמו אנרון, מדי פעם מבשלים דייסה חשבונאית ומתפוצצים בפנים של המשקיעים. ככל שהתשתית הרגולטורית חלשה יותר, גדל הסיכון המעורב בהשקעה כזו.

תוספת עלות

ל-VTSAX/VTI יש דמי ניהול של 0.05% המהוות עלות מינימלית ביותר לאחזקת קרן זו. הקרנות הבינלאומית שמציעה ואנגארד אמנם זולות בהרבה מהתחרות, אך אפילו להם יש דמי ניהול של לפחות פעמיים מזה.

כבר מכסים את זה

הסיבות העיקריות שכן רצוי בגינם להחזיק מניות בינלאומיות, הם בכדי להימנע בתלות מוחלטת בכלכלה האמריקאית וכדי להיחשף לפוטנציאל הצמיחה של אפיקי השקעה עולמיים שאין להם מתאם עם השוק האמריקאי. אך השוק האמריקאי מכסה גם אותם.
אם נסתכל על 500 החברות הגדולות בארה"ב, נגלה שהן מהוות 80% מ-VTI (הערת המתורגמן: 43.2% מהשוק העולמי). חברות אלו הן חברות רב-לאומיות, שרובן מייצרות 50% ויותר מהמכירות והרווח שלהן מחוץ לארה"ב. חברות כמו אפל, GE, מיקרוסופט, אקסון/מוביל, ברקשייר התאווי, קטרפילר, קוקה-קולה ופורד, אם תרשו לי למנות כמה.
היות וחברות אלו מאפשרות גישה לצמיחה של שווקי העולם – בעודן מסננות את המימד הסיכוני הנוסף – אני לא מרגיש צורך להשקיע מעבר לכך בקרנות בילאומיות ייעודיות.
הסיבה השנייה אותה מצטטים היא ששווקי העולם הן לא במתאם מושלם לשוק האמריקאי. כלומר, כאשר האחד עולה, השני עלול לרדת. הרעיון הוא שהשילוב ביניהם יעזור בהחלקת התנודתיות ויאפשר תשואה מוגברת דרך איזונים. הבעיה היא, שכלכלות העולם הופכות קשורות אחת לשנייה יותר ויותר, וכך השוני בביצועים דוהה לאיטו. כמובן שתמיד יהיו יוצאים מהכלל בגלל אירועים גיאו-פוליטיים, אך שווקי העולם נהיים יותר ויותר מתואמים.

כעת ג'ים מביא סקירה קצרה על האופציות של ואנגארד להשקעה פשוטה בשוק המניות העולמי. עם זאת, אני מרגיש שהיא חוטאת לקוראים ישראלים, ולכן אני מביא סקירה של פעיל בפורום הסולידית אשר שם המשתמש שלו הוא OnTheVerge (ניתן לפנות אליו בשאלות בפורום). את הרשומה הזו הוא גיבש לאחר דיונים רבים בפורום ומהווה את הגישה הגורפת והמועדפת למי שמעוניין בהשקעה פסיבית, זולה ופשוטה שמאפשרת גישה לשוק המניות העולמי.

אזהרה!  אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

אמל"ק: 

  • בעיקר IWDA + EIMI האיריות בגלל הפטור ממס ירושה, אך יחד עם תיבול מסויים באמצעות VTI + VXUS האמריקאיות שפטורות ממס ירושה עד סכום של 60,000 דולר.

קרנות הסל (ETF's) המובילות בעולם להשקעה גלובלית

האופציה האמריקאית: הקרנות VTI + VXUS (ביחס של 54:46 כדי לכסות את העולם).

יתרונות:

  • מבית Vanguard, חברת ההשקעות האמינה בעולם. אינה פועלת למטרות רווח אלא לכיסוי עלויות בלבד. האינטרסים שלה זהים לאלה של המשקיע שנחשב לשותף ולא ללקוח.
  • קרנות הליבה של וונגארד עם מאות מיליארדים בנכסים שככל הנראה תשרודנה שנים ארוכות.
  • זולות ביותר – דמי ניהול משולבים של כ-0.079%.
  • פיזור עולמי מושלם שכולל מניות בעלות שווי שוק קטן (Small Cap). תאורטית, אמור להביא בטווח הארוך לתשואה עדיפה מעט ביחס לקרנות של בלאקרוק שתפורטנה בהמשך.
  • הדיבידנד מחולק ויש להשקיעו מחדש. ב-VTI מנוכה מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב. ב-VXUS מנוכה בשלב ראשון מס של המדינות הזרות (כ-6.75%) וממה שנשאר, מס של 25% ממשלת ארה"ב.
  • עמלות קניה/מכירה נמוכות – למשל, 1 דולר דרך הברוקר Interactive Brokers.
  • מרווחים אפסיים בקניה/מכירה (Bid/Ask Spreads) – בגלל הסחירות הגבוהה של הקרנות.
  • וונגארד מחזירה לקרן 100% מהרווחיםהמתקבלים מהלוואת ני"ע על ידה.

חסרונות:

  • סכנת מס ירושה – בסכומים הגבוהים מעל 60,000 דולר חל על פי חוק מס ירושה אך הוא נאכף בשיעורים זניחים ביותר עד כה. בחודשים האחרונים, התקבל דיווח מבנקים בעולם לפיו האמריקאים החלו לאכוף את החוק.
  • הדיבידנד מחולק לחשבון ויש להשקיעו מחדש. ב-VTI מנוכה מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב. ב-VXUS מנוכה בשלב ראשון מס של המדינות הזרות (כ-6.75%) וממה שנותר, מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב.

האופציה האירית: IWDA + EIMI (ביחס של 9:1 כדי לכסות את כל העולם).

יתרונות:

  • מבית BlackRock, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם.
  • זולות אך יקרות מהאמריקאיות – דמי ניהול משולבים של כ-0.205%.
  • פוטנציאל משמעותי להפחתה בדמי הניהול בעתיד לאור גילן הצעיר של הקרנות.
  • מיסוי נמוך על הדיבידנד – מכוח אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד, מיסוי של 15% על החלק האמריקאי וכ-9% על החלק ה"זר" (המדינות שאינן ארה"ב) מוביל למיסוי כולל של כ-12% על הדיבידנד. עשוי להשתנות מעט עם השנים בגלל שינויים במיסוי ה"זר".
  • הדיבידנד מושקע אוטומטית מחדש בקרן – בנוסף לנוחות, מאפשר לדיבידנד "לעבוד" מיד במקום להמתין בתיק כמזומן ולגרום לאיבוד תשואה פוטנציאלית.
  • עמלות קניה/מכירה יקרות יחסית – בגלל הרכישה בבורסות אירופאיות: 5 דולר בברוקר האמריקאי Interactive Brokers, דרך בנק יכול להאמיר גם ל-30 דולר.
  • מרווחי קניה/מכירה (Bid/Ask Spreads) קטניםאך לא אפסיים.
  • אין סכנת מס ירושה.

חסרונות:

  • סכנה לביטול/שינוי אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד או להעלאת המס על הדיבידנד – לפי האמנה, כל צד יכול להחליט על ביטול האמנה בהתראה של 6 חודשים מראש. ללא אמנות כלל, המס (האמריקאי) על הדיבידנד עלול להגיע עד 30% וכך הקרנות האיריות תהפוכנה לאטרקטיביות פחות.

ניתן למכור את הקרנות בכל עת ולשלם מס רווחי הון במידה שהצטברו רווחים – תשלום המס המוקדם מהווה הפסד של רווח פוטנציאלי.

  • מקנות פיזור עולמי רחב אך נעדרות מניות בעלות שווי שוק קטן (Small Cap) בחלק של IWDA המהווה 90% מהתיק, מה שתאורטית אמור לפגוע מעט בתשואה ביחס לאמריקאיות.
  • בלאקרוק מחזירה לקרן רק כ-2/3 מהרווחים המתקבלים מהלוואת ני"ע על ידה (ולוקחת לעצמה כ-1/3 מהרווחים), מה שגורם לנחיתות של כנקודת בסיס (0.01%) בשנה בהשוואה לקרנות של וונגארד.

השורה התחתונה: הקרנות האמריקאיות זולות, טובות וגדולות יותר מהאיריות.

עם זאת, עקב סיכון מס הירושה, הקרנות האיריות (IWDA + EIMI) צריכות להוות את עיקר התיק. בנוסף, הגיוני לשלב גם את הקרנות האמריקאיות (VTI + VXUS) עד לרף 60,000 הדולרים כדי להימנע ממס הירושה.

תודה לך OnTheVerge על הסיכום הממצה. כמה דגשים:

  • עבור מי שאזרח ארה"ב, הייתי הולך רק על הקרנות האמריקאיות ולא להשתמש בכלל בקרנות האיריות. אין לכם סיכון מס ירושה ולכן אין סיבה לא ללכת על האופציה הזולה.
  • עבור מי שאינו אזרח אמריקאי, ומעוניין בפשטות בתיק, הייתי הולך רק על הקרנות האיריות. יותר יקר, אבל חוסך בכאב ראש, ובסופו של דבר לחסכנים גדולים הם יהוו את הרוב הגדול בתיק.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעות בינלאומיות

  1. למה עבור אמריקאים אתה לא ממליץ גם על האיריות?
    האם היתרון של המיסוי דיבידנד + זה שהקרן צוברת זה לא מספיק בשביל אמריקאים גם?
    (מה החיסרון שאני מפספס)
    ואם יש חיסרון , האם הוא קיים במקרה שבן הזוג המשקיע הוא ישראלי, ואשתו היא האמריקאית? (כך שמס ירושה לא בעייתי)

    אהבתי

    1. שתי בעיות:

      1) גם בקרן צוברת יש מיסוי במקור של דיבידנדים בידי האמריקאים. ההבדל אם כך הוא בעיקר בנוחות.

      2) לא מומלץ לאמריקאים להשקיע בקרנות לא אמריקאיות ("זרות").
      יש לזה חוקי מיסוי דרקוניים שיבטלו כל דחיית מס שתקבל.

      החיסרון הראשון עדיין קיים ללא קשר למי המשקיע.
      החיסרון השני לא קיים במקרה שציינת, בגלל שאין בעצם מס ירושה על הישראלי.

      אהבתי

  2. האם מס ירושה הוא לא מסכום גבוה יותר ? 60 אלף דולר זה סכום נמוך מאוד.. זה לא 2-3 מליון דולר? או שיש כמה מיסי ירושה מכל מיני סכומים?

    אהבתי

    1. 60 אלף דולר זה עבור מי שאינו אזרח או תושב אמריקאי.
      עבור מי שכן, הסכום ב-2017 עומד על 5.49 מיליון דולר ומוצמד למדד המחירים האמריקאי.

      אהבתי

  3. ודה רבה על הסיכום הממצה.
    אם אינני טועה אין התיחסות בסיכום לעמלות השונות שהבנקים/בתי ההשקעות בארץ לוקחים על הקרנות.
    כזכור לי רוב הגופים הנ"ל לוקחים על הקרנות האיריות עמלות הגדולות לאין שיעור מהאמריקאיות כך שזה עוד חסרון לחלופה האירית.

    אהבתי

    1. זהו נקודה חשובה, אך צריך לקחת בחשבון שישראלי ללא אזרחות אמריקאית לוקח סיכון אם יש לו ניירות אמריקאיים מעל $60,000.
      יש כאן הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים סוגי ניירות.

      ניתן גם לעבור לברוקר זר ולהוריד עלויות באופן ניכר, עם זאת, זה מעלה את הסיכוי שתצטרך להגיש דוח שנתי בארץ, אז זה גם שיקול לכאן ולכאן.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s