סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעות בינלאומיות

זהו החלק החמישה-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

עד עתה ג'ים נתן לנו כלים נפלאים לצורך התחלת ובניית תיק ההשקעות שלנו. אך שניהם קרנות שמחקות רק את השוק האמריקאי, וישנם טענות בעולם ההשקעות שצריך חשיפה לכל השוק העולמי. בפרק הזה ג'ים מתייחס לטענה הזו.

לאחר שג'ים יתן את דברו, אני אביא סקירה להשקעה בינלאומית זולה ופשוטה.

ג'ים:

כפי שדנו קודם לכן בספר, רוב יועצי ההשקעות ממליצים על הרבה יותר קרנות ויותר אפיקי השקעה מהשניים שאני מציע. כפי שראינו – ישנם רבים שמפוחדים עד לשד עצמותיהם לאחר המפולת של 2008-9 – ושעכשיו מציעים לנו להשקיע פחות או יותר בכל אפיקי ההשקעה הקיימים מתוך תקווה שכמה מהם יצליחו. על מנת לבצע זאת כהלכה, תצטרכו ללמוד כיצד עובד כל אפיק השקעה, תצטרכו להקצות להם אחוז מהתיק, להחליט איך להחזיק את אותו אפיק (תעודת סל/ישירות/חוזים וכו'), תצטרכו לאזן ולעקוב אחרי התיק. כל זה בשביל ביצועים מופחתים בסבירות גבוהה.
עם זאת, גם לאלה המאמצים לעצמם את גישת הפשטות, תיק ההשקעות שלי המכיל שתי קרנות, נראה לא שלם. הקוראים אצלי בבלוג  הם אנשים נבונים, ואפיק ההשקעה שחסר להם וששואלים אותי לגביו בתדירות הכי גבוהה הוא מניות בינלאומיות.
היות וכל תיק השקעות מחוץ לספר זה שתתקלו בו כולל מרכיב בינלאומי ברמה כזאת או אחרת, מדוע המסלול הפשוט שלנו לא? ישנם שלוש סיבות: זה מוסיף סיכון, מוסיף עלויות והמניות האמריקאיות כבר מכסות חשיפה בינלאומית.

תוספת סיכון

סיכון מט"ח. (הערת המתורגמן: אני מזכיר לכם שהספר מיועד לאמריקאים. לישראלים הנחשפים לשוק האמריקאי והעולמי כבר יש סיכון מט"ח). כאשר מחזיקים בבעלות על חברות בינלאומיות, הם מבצעים את הפעילות שלהם במטבע המקומי שלהם. היות והמטבעות הללו משתנות לעומת הדולר, כאשר מתעסקים בקרנות מחקות בינלאומיות מתווסף לנו לתיק מימד של סיכון.

סיכון חשבונאות. מעט מאוד מדינות – במיוחד אלו שהם מדינות מתפתחות – מציעות אמות מידה חשבונאיות כפי שדרוש כאן בארה"ב. גם כאן, חברות כמו אנרון, מדי פעם מבשלים דייסה חשבונאית ומתפוצצים בפנים של המשקיעים. ככל שהתשתית הרגולטורית חלשה יותר, גדל הסיכון המעורב בהשקעה כזו.

תוספת עלות

ל-VTSAX/VTI יש דמי ניהול של 0.05% המהוות עלות מינימלית ביותר לאחזקת קרן זו. הקרנות הבינלאומית שמציעה ואנגארד אמנם זולות בהרבה מהתחרות, אך אפילו להם יש דמי ניהול של לפחות פעמיים מזה.

כבר מכסים את זה

הסיבות העיקריות שכן רצוי בגינם להחזיק מניות בינלאומיות, הם בכדי להימנע בתלות מוחלטת בכלכלה האמריקאית וכדי להיחשף לפוטנציאל הצמיחה של אפיקי השקעה עולמיים שאין להם מתאם עם השוק האמריקאי. אך השוק האמריקאי מכסה גם אותם.
אם נסתכל על 500 החברות הגדולות בארה"ב, נגלה שהן מהוות 80% מ-VTI (הערת המתורגמן: 43.2% מהשוק העולמי). חברות אלו הן חברות רב-לאומיות, שרובן מייצרות 50% ויותר מהמכירות והרווח שלהן מחוץ לארה"ב. חברות כמו אפל, GE, מיקרוסופט, אקסון/מוביל, ברקשייר התאווי, קטרפילר, קוקה-קולה ופורד, אם תרשו לי למנות כמה.
היות וחברות אלו מאפשרות גישה לצמיחה של שווקי העולם – בעודן מסננות את המימד הסיכוני הנוסף – אני לא מרגיש צורך להשקיע מעבר לכך בקרנות בילאומיות ייעודיות.
הסיבה השנייה אותה מצטטים היא ששווקי העולם הן לא במתאם מושלם לשוק האמריקאי. כלומר, כאשר האחד עולה, השני עלול לרדת. הרעיון הוא שהשילוב ביניהם יעזור בהחלקת התנודתיות ויאפשר תשואה מוגברת דרך איזונים. הבעיה היא, שכלכלות העולם הופכות קשורות אחת לשנייה יותר ויותר, וכך השוני בביצועים דוהה לאיטו. כמובן שתמיד יהיו יוצאים מהכלל בגלל אירועים גיאו-פוליטיים, אך שווקי העולם נהיים יותר ויותר מתואמים.

כעת ג'ים מביא סקירה קצרה על האופציות של ואנגארד להשקעה פשוטה בשוק המניות העולמי. עם זאת, אני מרגיש שהיא חוטאת לקוראים ישראלים, ולכן אני מביא סקירה של פעיל בפורום הסולידית אשר שם המשתמש שלו הוא OnTheVerge (ניתן לפנות אליו בשאלות בפורום). את הרשומה הזו הוא גיבש לאחר דיונים רבים בפורום ומהווה את הגישה הגורפת והמועדפת למי שמעוניין בהשקעה פסיבית, זולה ופשוטה שמאפשרת גישה לשוק המניות העולמי.

אזהרה!  אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

אמל"ק: 

  • בעיקר IWDA + EIMI האיריות בגלל הפטור ממס ירושה, אך יחד עם תיבול מסויים באמצעות VTI + VXUS האמריקאיות שפטורות ממס ירושה עד סכום של 60,000 דולר.

קרנות הסל (ETF's) המובילות בעולם להשקעה גלובלית

האופציה האמריקאית: הקרנות VTI + VXUS (ביחס של 54:46 כדי לכסות את העולם).

יתרונות:

  • מבית Vanguard, חברת ההשקעות האמינה בעולם. אינה פועלת למטרות רווח אלא לכיסוי עלויות בלבד. האינטרסים שלה זהים לאלה של המשקיע שנחשב לשותף ולא ללקוח.
  • קרנות הליבה של וונגארד עם מאות מיליארדים בנכסים שככל הנראה תשרודנה שנים ארוכות.
  • זולות ביותר – דמי ניהול משולבים של כ-0.079%.
  • פיזור עולמי מושלם שכולל מניות בעלות שווי שוק קטן (Small Cap). תאורטית, אמור להביא בטווח הארוך לתשואה עדיפה מעט ביחס לקרנות של בלאקרוק שתפורטנה בהמשך.
  • הדיבידנד מחולק ויש להשקיעו מחדש. ב-VTI מנוכה מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב. ב-VXUS מנוכה בשלב ראשון מס של המדינות הזרות (כ-6.75%) וממה שנשאר, מס של 25% ממשלת ארה"ב.
  • עמלות קניה/מכירה נמוכות – למשל, 1 דולר דרך הברוקר Interactive Brokers.
  • מרווחים אפסיים בקניה/מכירה (Bid/Ask Spreads) – בגלל הסחירות הגבוהה של הקרנות.
  • וונגארד מחזירה לקרן 100% מהרווחיםהמתקבלים מהלוואת ני"ע על ידה.

חסרונות:

  • סכנת מס ירושה – בסכומים הגבוהים מעל 60,000 דולר חל על פי חוק מס ירושה אך הוא נאכף בשיעורים זניחים ביותר עד כה. בחודשים האחרונים, התקבל דיווח מבנקים בעולם לפיו האמריקאים החלו לאכוף את החוק.
  • הדיבידנד מחולק לחשבון ויש להשקיעו מחדש. ב-VTI מנוכה מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב. ב-VXUS מנוכה בשלב ראשון מס של המדינות הזרות (כ-6.75%) וממה שנותר, מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב.

האופציה האירית: IWDA + EIMI (ביחס של 9:1 כדי לכסות את כל העולם).

יתרונות:

  • מבית BlackRock, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם.
  • זולות אך יקרות מהאמריקאיות – דמי ניהול משולבים של כ-0.205%.
  • פוטנציאל משמעותי להפחתה בדמי הניהול בעתיד לאור גילן הצעיר של הקרנות.
  • מיסוי נמוך על הדיבידנד – מכוח אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד, מיסוי של 15% על החלק האמריקאי וכ-9% על החלק ה"זר" (המדינות שאינן ארה"ב) מוביל למיסוי כולל של כ-12% על הדיבידנד. עשוי להשתנות מעט עם השנים בגלל שינויים במיסוי ה"זר".
  • הדיבידנד מושקע אוטומטית מחדש בקרן – בנוסף לנוחות, מאפשר לדיבידנד "לעבוד" מיד במקום להמתין בתיק כמזומן ולגרום לאיבוד תשואה פוטנציאלית.
  • עמלות קניה/מכירה יקרות יחסית – בגלל הרכישה בבורסות אירופאיות: 5 דולר בברוקר האמריקאי Interactive Brokers, דרך בנק יכול להאמיר גם ל-30 דולר.
  • מרווחי קניה/מכירה (Bid/Ask Spreads) קטניםאך לא אפסיים.
  • אין סכנת מס ירושה.

חסרונות:

  • סכנה לביטול/שינוי אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד או להעלאת המס על הדיבידנד – לפי האמנה, כל צד יכול להחליט על ביטול האמנה בהתראה של 6 חודשים מראש. ללא אמנות כלל, המס (האמריקאי) על הדיבידנד עלול להגיע עד 30% וכך הקרנות האיריות תהפוכנה לאטרקטיביות פחות.

ניתן למכור את הקרנות בכל עת ולשלם מס רווחי הון במידה שהצטברו רווחים – תשלום המס המוקדם מהווה הפסד של רווח פוטנציאלי.

  • מקנות פיזור עולמי רחב אך נעדרות מניות בעלות שווי שוק קטן (Small Cap) בחלק של IWDA המהווה 90% מהתיק, מה שתאורטית אמור לפגוע מעט בתשואה ביחס לאמריקאיות.
  • בלאקרוק מחזירה לקרן רק כ-2/3 מהרווחים המתקבלים מהלוואת ני"ע על ידה (ולוקחת לעצמה כ-1/3 מהרווחים), מה שגורם לנחיתות של כנקודת בסיס (0.01%) בשנה בהשוואה לקרנות של וונגארד.

השורה התחתונה: הקרנות האמריקאיות זולות, טובות וגדולות יותר מהאיריות.

עם זאת, עקב סיכון מס הירושה, הקרנות האיריות (IWDA + EIMI) צריכות להוות את עיקר התיק. בנוסף, הגיוני לשלב גם את הקרנות האמריקאיות (VTI + VXUS) עד לרף 60,000 הדולרים כדי להימנע ממס הירושה.

תודה לך OnTheVerge על הסיכום הממצה. כמה דגשים:

  • עבור מי שאזרח ארה"ב, הייתי הולך רק על הקרנות האמריקאיות ולא להשתמש בכלל בקרנות האיריות. אין לכם סיכון מס ירושה ולכן אין סיבה לא ללכת על האופציה הזולה.
  • עבור מי שאינו אזרח אמריקאי, ומעוניין בפשטות בתיק, הייתי הולך רק על הקרנות האיריות. יותר יקר, אבל חוסך בכאב ראש, ובסופו של דבר לחסכנים גדולים הם יהוו את הרוב הגדול בתיק.

לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – איך לבחור את הקצאת הנכסים שלכם
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – המסלול הכי פשוט לעושר

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעות בינלאומיות

  1. למה עבור אמריקאים אתה לא ממליץ גם על האיריות?
    האם היתרון של המיסוי דיבידנד + זה שהקרן צוברת זה לא מספיק בשביל אמריקאים גם?
    (מה החיסרון שאני מפספס)
    ואם יש חיסרון , האם הוא קיים במקרה שבן הזוג המשקיע הוא ישראלי, ואשתו היא האמריקאית? (כך שמס ירושה לא בעייתי)

    אהבתי

    1. שתי בעיות:

      1) גם בקרן צוברת יש מיסוי במקור של דיבידנדים בידי האמריקאים. ההבדל אם כך הוא בעיקר בנוחות.

      2) לא מומלץ לאמריקאים להשקיע בקרנות לא אמריקאיות ("זרות").
      יש לזה חוקי מיסוי דרקוניים שיבטלו כל דחיית מס שתקבל.

      החיסרון הראשון עדיין קיים ללא קשר למי המשקיע.
      החיסרון השני לא קיים במקרה שציינת, בגלל שאין בעצם מס ירושה על הישראלי.

      אהבתי

  2. האם מס ירושה הוא לא מסכום גבוה יותר ? 60 אלף דולר זה סכום נמוך מאוד.. זה לא 2-3 מליון דולר? או שיש כמה מיסי ירושה מכל מיני סכומים?

    אהבתי

  3. ודה רבה על הסיכום הממצה.
    אם אינני טועה אין התיחסות בסיכום לעמלות השונות שהבנקים/בתי ההשקעות בארץ לוקחים על הקרנות.
    כזכור לי רוב הגופים הנ"ל לוקחים על הקרנות האיריות עמלות הגדולות לאין שיעור מהאמריקאיות כך שזה עוד חסרון לחלופה האירית.

    אהבתי

    1. זהו נקודה חשובה, אך צריך לקחת בחשבון שישראלי ללא אזרחות אמריקאית לוקח סיכון אם יש לו ניירות אמריקאיים מעל $60,000.
      יש כאן הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים סוגי ניירות.

      ניתן גם לעבור לברוקר זר ולהוריד עלויות באופן ניכר, עם זאת, זה מעלה את הסיכוי שתצטרך להגיש דוח שנתי בארץ, אז זה גם שיקול לכאן ולכאן.

      אהבתי

    1. שלום וברוך הבא לבלוג!
      תוכל לגלוש לעמוד של VT באתר של ואנגארד.

      יש שם טבלה עם חלוקה לאזורים גיאוגרפיים שונים. כמו כן, יש טבלה של אחוזים לפי ארצות.

      ניתן לראות בטבלה הראשונה שהאחוז של שווקים מתעוררים הוא 9.7% ולכן הפיצול בין IWDA:EIMI צריך להיות 90.3%:9.7%.

      בטבלה השנייה (צריך לגלול למטה) רואים שארה"ב מהווה 52% מהמדד. לכן היחס בין VTI:VXUS צריך להיות 52%:48%

      מומלץ לבדוק אחת לתקופה את הלינק לראות שהיחסים לא השתנו.
      כמו כן מומלץ לזכור, שאיזונים עולים כסף (עמלות ומיסים), אז לא מומלץ לעשות אותם לעתים תכופות. אני אישית, מאזן רק עם כסף חדש שאני מזרים לתיק.

      אהבתי

  4. שלום,
    אישתי אמריקאית ואני מעוניין לשאול לגבי השקעה לא רק בשוק האמריקאי לדוגמה עם VXUS בחשבון על שמה. אנחנו מגישים את הדוחות השנתיים עצמאית ואני מעוניין לדעת עד כמה זה מורכב להוסיף גם חשבון אצל ברוקר אמריקאי עם ניירות לא רק של השוק המקומי.
    מה המשמעות מבחינת תשלום מיסים על רווחי הון ודיבידנדים? לא ברור לי עדיין איזה מס יורד במקור, אם בכלל? איזה מס יורד על הניירות שמחוץ לארה"ב? ואיך כל זה קשור החזר מס זר?
    אודה להסבר שלך.
    תודה מראש

    אהבתי

    1. אז ככה…
      לאמריקאי בחשבון אמריקאי לא יורדים מסים במקור.
      בנוסף אמנם VXUS מחקה מדד בינלאומי, אך מבחינה משפטית הוא נחשב נייר אמריקאי. הוא מאוגד בארה"ב ולכן הוא נחשב אמריקאי.
      בסוף השנה (עד סוף ינואר) אתה תקבל טופס 1099-DIV מהברוקר האמריקאי שמפרט את הדיבידנדים שקיבלת מכל הניירות שלך.
      כמו כן, בגלל ש-VXUS משקיע במניות ברחבי העולם, ולמדינות הללו יש אמנות מס עם ארה"ב, יש איזשהו סכום של מס שמנוכה מהדיבידנד במקור (כ-9% ממנו). הדיבידנד שנוכה במקור יופיע בטופס 1099-DIV ואתה תוכל להזדכות עליו בחישוב המס האמריקאי.

      אז התהליך ילך ככה…
      1) תחשב את המס שאתה חייב בארה"ב על הדיבידנדים(זה יהיה חישוב התחלתי) – תניח שאת עבודה משכר אתה מכסה עם החרגת שכר או עם זיכוי מס זר. תשלם את המס הזה ל-IRS.
      2) תחשב את המס שאתה חייב לישראל לפי 25% מהדיבידנדים לאחר שהמרת אותם לשקלים (אפשר להמיר כל דיבידנד לפי התאריך שלו, או את כלל הדיבידנדים לפי ממוצע שקל-דולר באותה שנה) ותחסיר מזה את המס ששילמת לארה"ב. אתה צריך לשלם את זה עד ה-31 לינואר של השנה העוקבת, אחרת תהיה חשוף לריביות.
      3) כעת צריך לחשב מחדש את חבות המס שלך לארה"ב בהינתן שיש לך זיכוי מס זר נוסף על המס שאתה חייב לישראל.
      4) כעת תחשב מחדש את המס לישראל.

      אתה לא באמת חייב לשלם בסוף שלבים 1 ו-2. אלא רק כאשר המספרים מפסיקים להשתנות. תיאורטית אחרי פעמיים אני מניח שזה יפסיק להשתנות.
      כלומר, תעשה את חישובים 3 ו-4 כאילו שילמת ותראה איך הערכים משתנים.

      אשמח לעזור אם תביא לי דוגמא קונקרטית.

      אהבתי

  5. תודה על התשובה, מספר שאלות ברשותך.
    1. "הדיבידנד שנוכה במקור יופיע בטופס 1099-DIV ואתה תוכל להזדכות עליו בחישוב המס האמריקאי". יהיה זיכוי מס זר על ה9% שירד במקור ואני מוסיף את הסכום לטופס 1116?
    2. "תחשב את המס שאתה חייב בארה"ב על הדיבידנדים" – האם מדובר בדיבידנדים מועדפים? אם כן, החישוב הוא לפי מדרגות המס הנמוכות יותר בהתאם למדרגות מס על עבודה לפני שמבצעים זיכוי מס זר?
    3. "אתה צריך לשלם את זה עד ה-31 לינואר של השנה העוקבת" – כלומר דיבידנדים של שנת 2017 שאני רואה ב2018 אשלם את ההפרש בינואר 2019?
    4. "כעת צריך לחשב מחדש את חבות המס שלך לארה"ב בהינתן שיש לך זיכוי מס זר נוסף " – זיכוי מס זר נוסף על ה9% שירד במקור? בהמשך לשאלה הקודמת, באיזו שנה מבצעים על זה זיכוי מס זר ב2018 על 2017?
    5. "אלא רק כאשר המספרים מפסיקים להשתנות" "תיאורטית אחרי פעמיים אני מניח שזה יפסיק להשתנות" – אילו מספרים אמורים להתשתנות, מתי הם אמורים להפסיק ולמה אחרי פעמיים?
    6. "אשמח לעזור אם תביא לי דוגמא קונקרטית" – הרבה תודה על הנכונות, אם יקרה יהיה בינואר 2019, מתכננים לפתוח השנה חשבון בIB.

    אהבתי

      1. יהיה זיכוי מס זר על ה-9%, בטופס 1099-DIV ידווח לך בדיוק כמה מס זר (ברובריקה 6), ואתה אכן תצרף אותו לטופס 1116 (בחלק 2 של העמוד הראשון, כנראה בשורה B).
      2. טופס 1099-DIV יעשה לך את החלוקה בין דיבידנדים מועדפים לכאלו שלא. אם תסתכל בטופס לדוגמא שקישרתי לך למעלה, ברובריקה 1a ימולא כלל הדיבידנדים שקיבלת, וברובריקה 1b יהיה כמה מתוכם הם דיבידנדים מועדפים. בקרנות שאתה מתעניין בהם, תוכל לראות כאן. ב-2016 ל-VTI היו 92.75% דיבידנדים מועדפים. ל-VXUS היו 71.89% דיבידנדים מועדפים.
      3. ייתכן וטעיתי, עכשיו בחוברת דע את זכויתיך של מס הכנסה ישראל, אני רואה שצריך לשלם מס שחייבים עד תאריך הגשת הדוח (לרוב זה יוצא במאי בשנה העוקבת את שנת המס). דיבידנדים שקיבלת ב-2017, את המס עליהם צריך לשלם עד אפריל/מאי 2018. עדיף להתייעץ בשנה הראשונה עם ממוחה מס כדי למנוע טעויות (לי טרם יצא לשלם כי תמיד מס הכנסה חייבים לי כסף).
      4. כן. כעת משיש לך חבות מס בישראל, אתה יכול לנצל אותה גם כזיכוי מס זר בארה"ב. מס זר ששילמת על דיבידנדים שהתקבלו ב-2017, אתה דורש בדוח של 2017 (כלומר הדוח שמגישים עד אפריל 2018). אביא דוגמא בהמשך.
      5. כי בפעם הראשונה חישבת כאילו לא שילמת מס לישראל, ובפעם השנייה כן וזה משנה את החישוב. תכף דוגמא.

      6. הנה דוגמא להמחשה:
        אניח שאשתך מדווח כנשואה המגישה לבדה.
        שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
        דיבידנדים – $300 מתוכם $250 מועדפים. $180 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$120 מ-VTI.
        בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).

      סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $70,180, סה"כ בארה"ב – $120.
      החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,323 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,677.
      החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $16 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $164.
      סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $63,950.
      חבות המס שלה לארה"ב היא $10,696 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $50.
      בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,650 (החישוב 10,696 [כפול] 63,677 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
      בהנכסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $27 (החישוב 10,696 [כפול] 164 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
      נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $16 (0.09 [כפול] 180).
      אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,650 + $16 = $10,666. אז היא חייבת לארה"ב $30.

      כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.

      עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $30.
      מבחינת ישראל היא קיבלה $300 בדיבידנדים, אז היא חייבת $75 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $30, אז בישראל היא חייבת רק $45.
      אבל אם תשלם $45 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$45 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$16 ל-$27 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).

      כלומר יש לה עוד $11 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $19, ולישראל היא חייבת $56.

      שים לב שתשלום של כל ה-$75 לישראל לא היה עוזר ועדיין היא הייתה חייבת $19 לארה"ב.

      אני מודה שמהסתכלות כעת, זה יותר מסובך ממה שחשבתי. אבל זה החישוב.

      שים לב בנוסף, שהחישוב משתנה לפי היחס בין ההנכסות הרגילות לפאסיביות וכן ביחס שבין ההכנסות ממקורות אמריקאיים למקורות מחוץ לארה"ב.
      אבל אם תעקוב אחרי החישוב עם הנתונים שלך אני בטוח שתצליח, מוזמן גם להיעזר בי.

      בוא נעשה דוגמא עם יותר דיבידנדים:
      שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
      דיבידנדים – $3000 מתוכם $2500 מועדפים. $1800 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$1200 מ-VTI.
      בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).

      סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $71,800, סה"כ בארה"ב – $1200.
      החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,089 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,911.
      החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $157 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $1643.
      סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $66,650.
      חבות המס שלה לארה"ב היא $11,145 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $500.
      בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,687 (החישוב 11,145 [כפול] 63,911 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
      בהכנסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $275 (החישוב 11,145 [כפול] 1643 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
      נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $162.
      אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,687 + $162 = $10,849. אז היא חייבת לארה"ב $296.

      כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.

      עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $296.
      מבחינת ישראל היא קיבלה $3000 בדיבידנדים, אז היא חייבת $750 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $296, אז בישראל היא חייבת רק $454.
      אבל אם תשלם $454 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$454 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$162 ל-$275 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).

      כלומר יש לה עוד $113 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $183 (296 פחות 113), ולישראל היא חייבת $567 (454 ועוד 113).

      מקווה שהדוגמאות עזרו להמחיש.

      הערה חשובה!!! החישובים לא מדויקים ב-100%. היה צריך להפחית מההכנסות את החלק היחס של הניכוי הסטנדרטי. אשתדל בהמשך היום לתקן.
      *** נערך ותוקן ***

      אהבתי

      1. מסתבר ששוב טעיתי (אך לטובה), מסתבר שאת המס הזר שנוכה על VXUS לכל המדינות במקור, ניתן גם לקבל זיכוי עליו בישראל (צריך לצרף את טופס 1099-DIV, ועדיף לסמן להם ולתרגם להם את התיבה הרלוונטית).

        אני יהפוך את התגובה הזאת לפוסט בפני עצמו כי המידע הזה חשוב מדי מכדי שיהיה בתחתית פוסט כלשהוא.
        אבל בוא נראה איך החישובים נראים עכשיו בשתי הדוגמאות:

        אניח שאשתך מדווח כנשואה המגישה לבדה.
        שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
        דיבידנדים – $300 מתוכם $250 מועדפים. $180 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$120 מ-VTI.
        בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).

        סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $70,180, סה"כ בארה"ב – $120.
        החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,323 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,677.
        החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $16 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $164.
        סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $63,950.
        חבות המס שלה לארה"ב היא $10,696 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $50.
        בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,650 (החישוב 10,696 [כפול] 63,677 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
        בהנכסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $27 (החישוב 10,696 [כפול] 164 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
        נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $16 (0.09 [כפול] 180).
        אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,650 + $16 = $10,666. אז היא חייבת לארה"ב $30.

        כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.

        עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $30.
        מבחינת ישראל היא קיבלה $300 בדיבידנדים, אז היא חייבת $75 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $30, אז בישראל היא חייבת רק $45 ואם ננכה גם את ה-$16 ששילמה לממשלות הזרות ב-VXUS נקבל שבישראל חייבת רק $29.
        אבל אם תשלם $29 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$29 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$16 ל-$27 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).

        כלומר יש לה עוד $11 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $19, ולישראל היא חייבת $40 (29 פלוס 11).

        שים לב שתשלום של כל ה-$75 לישראל לא היה עוזר ועדיין היא הייתה חייבת $19 לארה"ב.

        אני מודה שמהסתכלות כעת, זה יותר מסובך ממה שחשבתי. אבל זה החישוב.

        שים לב בנוסף, שהחישוב משתנה לפי היחס בין ההנכסות הרגילות לפאסיביות וכן ביחס שבין ההכנסות ממקורות אמריקאיים למקורות מחוץ לארה"ב.
        אבל אם תעקוב אחרי החישוב עם הנתונים שלך אני בטוח שתצליח, מוזמן גם להיעזר בי.

        בוא נעשה דוגמא עם יותר דיבידנדים:
        שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
        דיבידנדים – $3000 מתוכם $2500 מועדפים. $1800 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$1200 מ-VTI.
        בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).

        סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $71,800, סה"כ בארה"ב – $1200.
        החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,089 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,911.
        החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $157 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $1643.
        סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $66,650.
        חבות המס שלה לארה"ב היא $11,145 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $500.
        בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,687 (החישוב 11,145 [כפול] 63,911 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
        בהכנסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $275 (החישוב 11,145 [כפול] 1643 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
        נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $162.
        אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,687 + $162 = $10,849. אז היא חייבת לארה"ב $296.

        כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.

        עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $296.
        מבחינת ישראל היא קיבלה $3000 בדיבידנדים, אז היא חייבת $750 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $296, אז בישראל היא חייבת רק $454 ואם ניקח כזיכוי את ה-$162 למששלות הזרות נקבל חבות מס בישראל של $292.
        אבל אם תשלם $292 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$292 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$162 ל-$275 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).

        כלומר יש לה עוד $113 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $183 (296 פחות 113), ולישראל היא חייבת $405 (292 ועוד 113).

        שימו לב שבסה"כ חבות המס עדיין יוצאת 25% ($750) אבל היא מתפצלת – $405 לישראל (בפועל תשלם בשקלים), $162 לממשלות זרות (נוכה במקור), ו-$183 לארה"ב (לשלם בדולרים דרך אתר התשלומים של ה-IRS).

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s