זהו החלק החמישה-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.
את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins.
עד עתה ג'ים נתן לנו כלים נפלאים לצורך התחלת ובניית תיק ההשקעות שלנו. אך שניהם קרנות שמחקות רק את השוק האמריקאי, וישנם טענות בעולם ההשקעות שצריך חשיפה לכל השוק העולמי. בפרק הזה ג'ים מתייחס לטענה הזו.
לאחר שג'ים יתן את דברו, אני אביא סקירה להשקעה בינלאומית זולה ופשוטה.
ג'ים:
כפי שדנו קודם לכן בספר, רוב יועצי ההשקעות ממליצים על הרבה יותר קרנות ויותר אפיקי השקעה מהשניים שאני מציע. כפי שראינו – ישנם רבים שמפוחדים עד לשד עצמותיהם לאחר המפולת של 2008-9 – ושעכשיו מציעים לנו להשקיע פחות או יותר בכל אפיקי ההשקעה הקיימים מתוך תקווה שכמה מהם יצליחו. על מנת לבצע זאת כהלכה, תצטרכו ללמוד כיצד עובד כל אפיק השקעה, תצטרכו להקצות להם אחוז מהתיק, להחליט איך להחזיק את אותו אפיק (תעודת סל/ישירות/חוזים וכו'), תצטרכו לאזן ולעקוב אחרי התיק. כל זה בשביל ביצועים מופחתים בסבירות גבוהה.
עם זאת, גם לאלה המאמצים לעצמם את גישת הפשטות, תיק ההשקעות שלי המכיל שתי קרנות, נראה לא שלם. הקוראים אצלי בבלוג הם אנשים נבונים, ואפיק ההשקעה שחסר להם וששואלים אותי לגביו בתדירות הכי גבוהה הוא מניות בינלאומיות.
היות וכל תיק השקעות מחוץ לספר זה שתתקלו בו כולל מרכיב בינלאומי ברמה כזאת או אחרת, מדוע המסלול הפשוט שלנו לא? ישנם שלוש סיבות: זה מוסיף סיכון, מוסיף עלויות והמניות האמריקאיות כבר מכסות חשיפה בינלאומית.תוספת סיכון
סיכון מט"ח. (הערת המתורגמן: אני מזכיר לכם שהספר מיועד לאמריקאים. לישראלים הנחשפים לשוק האמריקאי והעולמי כבר יש סיכון מט"ח). כאשר מחזיקים בבעלות על חברות בינלאומיות, הם מבצעים את הפעילות שלהם במטבע המקומי שלהם. היות והמטבעות הללו משתנות לעומת הדולר, כאשר מתעסקים בקרנות מחקות בינלאומיות מתווסף לנו לתיק מימד של סיכון.
סיכון חשבונאות. מעט מאוד מדינות – במיוחד אלו שהם מדינות מתפתחות – מציעות אמות מידה חשבונאיות כפי שדרוש כאן בארה"ב. גם כאן, חברות כמו אנרון, מדי פעם מבשלים דייסה חשבונאית ומתפוצצים בפנים של המשקיעים. ככל שהתשתית הרגולטורית חלשה יותר, גדל הסיכון המעורב בהשקעה כזו.
תוספת עלות
ל-VTSAX/VTI יש דמי ניהול של 0.05% המהוות עלות מינימלית ביותר לאחזקת קרן זו. הקרנות הבינלאומית שמציעה ואנגארד אמנם זולות בהרבה מהתחרות, אך אפילו להם יש דמי ניהול של לפחות פעמיים מזה.
כבר מכסים את זה
הסיבות העיקריות שכן רצוי בגינם להחזיק מניות בינלאומיות, הם בכדי להימנע בתלות מוחלטת בכלכלה האמריקאית וכדי להיחשף לפוטנציאל הצמיחה של אפיקי השקעה עולמיים שאין להם מתאם עם השוק האמריקאי. אך השוק האמריקאי מכסה גם אותם.
אם נסתכל על 500 החברות הגדולות בארה"ב, נגלה שהן מהוות 80% מ-VTI (הערת המתורגמן: 43.2% מהשוק העולמי). חברות אלו הן חברות רב-לאומיות, שרובן מייצרות 50% ויותר מהמכירות והרווח שלהן מחוץ לארה"ב. חברות כמו אפל, GE, מיקרוסופט, אקסון/מוביל, ברקשייר התאווי, קטרפילר, קוקה-קולה ופורד, אם תרשו לי למנות כמה.
היות וחברות אלו מאפשרות גישה לצמיחה של שווקי העולם – בעודן מסננות את המימד הסיכוני הנוסף – אני לא מרגיש צורך להשקיע מעבר לכך בקרנות בילאומיות ייעודיות.
הסיבה השנייה אותה מצטטים היא ששווקי העולם הן לא במתאם מושלם לשוק האמריקאי. כלומר, כאשר האחד עולה, השני עלול לרדת. הרעיון הוא שהשילוב ביניהם יעזור בהחלקת התנודתיות ויאפשר תשואה מוגברת דרך איזונים. הבעיה היא, שכלכלות העולם הופכות קשורות אחת לשנייה יותר ויותר, וכך השוני בביצועים דוהה לאיטו. כמובן שתמיד יהיו יוצאים מהכלל בגלל אירועים גיאו-פוליטיים, אך שווקי העולם נהיים יותר ויותר מתואמים.
כעת ג'ים מביא סקירה קצרה על האופציות של ואנגארד להשקעה פשוטה בשוק המניות העולמי. עם זאת, אני מרגיש שהיא חוטאת לקוראים ישראלים, ולכן אני מביא סקירה של פעיל בפורום הסולידית אשר שם המשתמש שלו הוא OnTheVerge (ניתן לפנות אליו בשאלות בפורום). את הרשומה הזו הוא גיבש לאחר דיונים רבים בפורום ומהווה את הגישה הגורפת והמועדפת למי שמעוניין בהשקעה פסיבית, זולה ופשוטה שמאפשרת גישה לשוק המניות העולמי.
אזהרה! אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
אמל"ק:
- בעיקר IWDA + EIMI האיריות בגלל הפטור ממס ירושה, אך יחד עם תיבול מסויים באמצעות VTI + VXUS האמריקאיות שפטורות ממס ירושה עד סכום של 60,000 דולר.
קרנות הסל (ETF's) המובילות בעולם להשקעה גלובלית
האופציה האמריקאית: הקרנות VTI + VXUS (ביחס של 54:46 כדי לכסות את העולם).
יתרונות:
- מבית Vanguard, חברת ההשקעות האמינה בעולם. אינה פועלת למטרות רווח אלא לכיסוי עלויות בלבד. האינטרסים שלה זהים לאלה של המשקיע שנחשב לשותף ולא ללקוח.
- קרנות הליבה של וונגארד עם מאות מיליארדים בנכסים שככל הנראה תשרודנה שנים ארוכות.
- זולות ביותר – דמי ניהול משולבים של כ-0.079%.
- פיזור עולמי מושלם שכולל מניות בעלות שווי שוק קטן (Small Cap). תאורטית, אמור להביא בטווח הארוך לתשואה עדיפה מעט ביחס לקרנות של בלאקרוק שתפורטנה בהמשך.
- הדיבידנד מחולק ויש להשקיעו מחדש. ב-VTI מנוכה מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב. ב-VXUS מנוכה בשלב ראשון מס של המדינות הזרות (כ-6.75%) וממה שנשאר, מס של 25% ממשלת ארה"ב.
- עמלות קניה/מכירה נמוכות – למשל, 1 דולר דרך הברוקר Interactive Brokers.
- מרווחים אפסיים בקניה/מכירה (Bid/Ask Spreads) – בגלל הסחירות הגבוהה של הקרנות.
- וונגארד מחזירה לקרן 100% מהרווחיםהמתקבלים מהלוואת ני"ע על ידה.
חסרונות:
- סכנת מס ירושה – בסכומים הגבוהים מעל 60,000 דולר חל על פי חוק מס ירושה אך הוא נאכף בשיעורים זניחים ביותר עד כה. בחודשים האחרונים, התקבל דיווח מבנקים בעולם לפיו האמריקאים החלו לאכוף את החוק.
- הדיבידנד מחולק לחשבון ויש להשקיעו מחדש. ב-VTI מנוכה מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב. ב-VXUS מנוכה בשלב ראשון מס של המדינות הזרות (כ-6.75%) וממה שנותר, מס של 25% על ידי ממשלת ארה"ב.
האופציה האירית: IWDA + EIMI (ביחס של 9:1 כדי לכסות את כל העולם).
יתרונות:
- מבית BlackRock, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם.
- זולות אך יקרות מהאמריקאיות – דמי ניהול משולבים של כ-0.205%.
- פוטנציאל משמעותי להפחתה בדמי הניהול בעתיד לאור גילן הצעיר של הקרנות.
- מיסוי נמוך על הדיבידנד – מכוח אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד, מיסוי של 15% על החלק האמריקאי וכ-9% על החלק ה"זר" (המדינות שאינן ארה"ב) מוביל למיסוי כולל של כ-12% על הדיבידנד. עשוי להשתנות מעט עם השנים בגלל שינויים במיסוי ה"זר".
- הדיבידנד מושקע אוטומטית מחדש בקרן – בנוסף לנוחות, מאפשר לדיבידנד "לעבוד" מיד במקום להמתין בתיק כמזומן ולגרום לאיבוד תשואה פוטנציאלית.
- עמלות קניה/מכירה יקרות יחסית – בגלל הרכישה בבורסות אירופאיות: 5 דולר בברוקר האמריקאי Interactive Brokers, דרך בנק יכול להאמיר גם ל-30 דולר.
- מרווחי קניה/מכירה (Bid/Ask Spreads) קטניםאך לא אפסיים.
- אין סכנת מס ירושה.
חסרונות:
- סכנה לביטול/שינוי אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד או להעלאת המס על הדיבידנד – לפי האמנה, כל צד יכול להחליט על ביטול האמנה בהתראה של 6 חודשים מראש. ללא אמנות כלל, המס (האמריקאי) על הדיבידנד עלול להגיע עד 30% וכך הקרנות האיריות תהפוכנה לאטרקטיביות פחות.
ניתן למכור את הקרנות בכל עת ולשלם מס רווחי הון במידה שהצטברו רווחים – תשלום המס המוקדם מהווה הפסד של רווח פוטנציאלי.
- מקנות פיזור עולמי רחב אך נעדרות מניות בעלות שווי שוק קטן (Small Cap) בחלק של IWDA המהווה 90% מהתיק, מה שתאורטית אמור לפגוע מעט בתשואה ביחס לאמריקאיות.
- בלאקרוק מחזירה לקרן רק כ-2/3 מהרווחים המתקבלים מהלוואת ני"ע על ידה (ולוקחת לעצמה כ-1/3 מהרווחים), מה שגורם לנחיתות של כנקודת בסיס (0.01%) בשנה בהשוואה לקרנות של וונגארד.
השורה התחתונה: הקרנות האמריקאיות זולות, טובות וגדולות יותר מהאיריות.
עם זאת, עקב סיכון מס הירושה, הקרנות האיריות (IWDA + EIMI) צריכות להוות את עיקר התיק. בנוסף, הגיוני לשלב גם את הקרנות האמריקאיות (VTI + VXUS) עד לרף 60,000 הדולרים כדי להימנע ממס הירושה.
תודה לך OnTheVerge על הסיכום הממצה. כמה דגשים:
- עבור מי שאזרח ארה"ב, הייתי הולך רק על הקרנות האמריקאיות ולא להשתמש בכלל בקרנות האיריות. אין לכם סיכון מס ירושה ולכן אין סיבה לא ללכת על האופציה הזולה.
- עבור מי שאינו אזרח אמריקאי, ומעוניין בפשטות בתיק, הייתי הולך רק על הקרנות האיריות. יותר יקר, אבל חוסך בכאב ראש, ובסופו של דבר לחסכנים גדולים הם יהוו את הרוב הגדול בתיק.
נספח (14/03/2019)
מאז כתיבת הפוסט ואנגארד הוזילו משמעותית את כל הקרנות שלהם. כיום VTI עומדת על 0.035%, ו-VXUS עומדת על 0.09%. ביחס של 54:46 לטובת VTI זה יוצא 0.06% דמי ניהול להחזקה של כל העולם. עם זאת יש את הקרן VT שמכסה את כל העולם בנייר בודד, שזה אידיאלי למי שמעוניין בשגר ושכח, ופחות פעולות כל חודש. דמי הניהול של VT עומדים על 0.09%. שכל אחד יעשה את השיקולים כמה ההפרש הזה שווה לו מבחינת נוחות.
לגבי מי שמעוניין בקרנות איריות, יש את האופציה של VWRD ב-0.25% שמכסה את כל העולם מלבד מניות קטנות, ויש את IMID ב-0.4% שמכסה את כל העולם כולל מניות קטנות.
נספח (15/10/2019):
חברת בלאקרוק התחילה לשווק חלק מהקרנות האיריות שלה בישראל בשקלים כך שאתם יכולים לרכוש אותם פשוט בבורסה הישראלית בלי להסתבך עם המרות. לאמריקאים שבינינו, זה עדיין PFIC. אך לאלו שאינם נגועים באזרחות אמריקאית זאת אופציה מעולה להיחשף ליתרונות של הקרנות האיריות (דמי ניהול זולים, יתרונות מיסוי, אחזקה ישירה) תוך צמצום החסרונות (המרות מטח, עמלות קנייה/מכירה גבוהים או לחלופין התעסקות עם ברוקר זר). הסולידית סיכמה את כל הניירות בפוסט מופלא: הו, הסלע השחור.
למי שמעוניין לחקות מדד מניות עולמי, יש שם קרן שעושה זאת אך בדמי ניהול גבוהים של 0.6%. ניתן לקרב למדד עולמי על ידי 55-60 אחוז SP500 (דמי ניהול של 0.07%), בנוסף 25-30 אחוז אירופה (דמי ניהול של 0.12%) ו-15% שווקים מתפתחים (דמי ניהול של 0.18%). זה good enough.
מי שרוצה את המדד האמריקאי, הקאן המחקה את SP500 הוא קירוב מספיק טוב לשוק האמריקאי.
לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – איך לבחור את הקצאת הנכסים שלכם
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – המסלול הכי פשוט לעושר
המתורגמן הפיננסי 
תודה רבה על המידע החיוני! מרתק.
אהבתיאהבתי
למה עבור אמריקאים אתה לא ממליץ גם על האיריות?
האם היתרון של המיסוי דיבידנד + זה שהקרן צוברת זה לא מספיק בשביל אמריקאים גם?
(מה החיסרון שאני מפספס)
ואם יש חיסרון , האם הוא קיים במקרה שבן הזוג המשקיע הוא ישראלי, ואשתו היא האמריקאית? (כך שמס ירושה לא בעייתי)
אהבתיאהבתי
שתי בעיות:
1) גם בקרן צוברת יש מיסוי במקור של דיבידנדים בידי האמריקאים. ההבדל אם כך הוא בעיקר בנוחות.
2) לא מומלץ לאמריקאים להשקיע בקרנות לא אמריקאיות ("זרות").
יש לזה חוקי מיסוי דרקוניים שיבטלו כל דחיית מס שתקבל.
החיסרון הראשון עדיין קיים ללא קשר למי המשקיע.
החיסרון השני לא קיים במקרה שציינת, בגלל שאין בעצם מס ירושה על הישראלי.
אהבתיאהבתי
האם מס ירושה הוא לא מסכום גבוה יותר ? 60 אלף דולר זה סכום נמוך מאוד.. זה לא 2-3 מליון דולר? או שיש כמה מיסי ירושה מכל מיני סכומים?
אהבתיאהבתי
60 אלף דולר זה עבור מי שאינו אזרח או תושב אמריקאי.
עבור מי שכן, הסכום ב-2017 עומד על 5.49 מיליון דולר ומוצמד למדד המחירים האמריקאי.
אהבתיאהבתי
ודה רבה על הסיכום הממצה.
אם אינני טועה אין התיחסות בסיכום לעמלות השונות שהבנקים/בתי ההשקעות בארץ לוקחים על הקרנות.
כזכור לי רוב הגופים הנ"ל לוקחים על הקרנות האיריות עמלות הגדולות לאין שיעור מהאמריקאיות כך שזה עוד חסרון לחלופה האירית.
אהבתיאהבתי
זהו נקודה חשובה, אך צריך לקחת בחשבון שישראלי ללא אזרחות אמריקאית לוקח סיכון אם יש לו ניירות אמריקאיים מעל $60,000.
יש כאן הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים סוגי ניירות.
ניתן גם לעבור לברוקר זר ולהוריד עלויות באופן ניכר, עם זאת, זה מעלה את הסיכוי שתצטרך להגיש דוח שנתי בארץ, אז זה גם שיקול לכאן ולכאן.
אהבתיאהבתי
מה צריך להיות היחס בין הקרנות (VTI וVXUS או IWMA וEIMI) כדי לקבל חשיפה דומה לVT?
אהבתיאהבתי
שלום וברוך הבא לבלוג!
תוכל לגלוש לעמוד של VT באתר של ואנגארד.
יש שם טבלה עם חלוקה לאזורים גיאוגרפיים שונים. כמו כן, יש טבלה של אחוזים לפי ארצות.
ניתן לראות בטבלה הראשונה שהאחוז של שווקים מתעוררים הוא 9.7% ולכן הפיצול בין IWDA:EIMI צריך להיות 90.3%:9.7%.
בטבלה השנייה (צריך לגלול למטה) רואים שארה"ב מהווה 52% מהמדד. לכן היחס בין VTI:VXUS צריך להיות 52%:48%
מומלץ לבדוק אחת לתקופה את הלינק לראות שהיחסים לא השתנו.
כמו כן מומלץ לזכור, שאיזונים עולים כסף (עמלות ומיסים), אז לא מומלץ לעשות אותם לעתים תכופות. אני אישית, מאזן רק עם כסף חדש שאני מזרים לתיק.
אהבתיאהבתי
שלום,
אישתי אמריקאית ואני מעוניין לשאול לגבי השקעה לא רק בשוק האמריקאי לדוגמה עם VXUS בחשבון על שמה. אנחנו מגישים את הדוחות השנתיים עצמאית ואני מעוניין לדעת עד כמה זה מורכב להוסיף גם חשבון אצל ברוקר אמריקאי עם ניירות לא רק של השוק המקומי.
מה המשמעות מבחינת תשלום מיסים על רווחי הון ודיבידנדים? לא ברור לי עדיין איזה מס יורד במקור, אם בכלל? איזה מס יורד על הניירות שמחוץ לארה"ב? ואיך כל זה קשור החזר מס זר?
אודה להסבר שלך.
תודה מראש
אהבתיאהבתי
אז ככה…
לאמריקאי בחשבון אמריקאי לא יורדים מסים במקור.
בנוסף אמנם VXUS מחקה מדד בינלאומי, אך מבחינה משפטית הוא נחשב נייר אמריקאי. הוא מאוגד בארה"ב ולכן הוא נחשב אמריקאי.
בסוף השנה (עד סוף ינואר) אתה תקבל טופס 1099-DIV מהברוקר האמריקאי שמפרט את הדיבידנדים שקיבלת מכל הניירות שלך.
כמו כן, בגלל ש-VXUS משקיע במניות ברחבי העולם, ולמדינות הללו יש אמנות מס עם ארה"ב, יש איזשהו סכום של מס שמנוכה מהדיבידנד במקור (כ-9% ממנו). הדיבידנד שנוכה במקור יופיע בטופס 1099-DIV ואתה תוכל להזדכות עליו בחישוב המס האמריקאי.
אז התהליך ילך ככה…
1) תחשב את המס שאתה חייב בארה"ב על הדיבידנדים(זה יהיה חישוב התחלתי) – תניח שאת עבודה משכר אתה מכסה עם החרגת שכר או עם זיכוי מס זר. תשלם את המס הזה ל-IRS.
2) תחשב את המס שאתה חייב לישראל לפי 25% מהדיבידנדים לאחר שהמרת אותם לשקלים (אפשר להמיר כל דיבידנד לפי התאריך שלו, או את כלל הדיבידנדים לפי ממוצע שקל-דולר באותה שנה) ותחסיר מזה את המס ששילמת לארה"ב. אתה צריך לשלם את זה עד ה-31 לינואר של השנה העוקבת, אחרת תהיה חשוף לריביות.
3) כעת צריך לחשב מחדש את חבות המס שלך לארה"ב בהינתן שיש לך זיכוי מס זר נוסף על המס שאתה חייב לישראל.
4) כעת תחשב מחדש את המס לישראל.
אתה לא באמת חייב לשלם בסוף שלבים 1 ו-2. אלא רק כאשר המספרים מפסיקים להשתנות. תיאורטית אחרי פעמיים אני מניח שזה יפסיק להשתנות.
כלומר, תעשה את חישובים 3 ו-4 כאילו שילמת ותראה איך הערכים משתנים.
אשמח לעזור אם תביא לי דוגמא קונקרטית.
אהבתיאהבתי
תודה על התשובה, מספר שאלות ברשותך.
1. "הדיבידנד שנוכה במקור יופיע בטופס 1099-DIV ואתה תוכל להזדכות עליו בחישוב המס האמריקאי". יהיה זיכוי מס זר על ה9% שירד במקור ואני מוסיף את הסכום לטופס 1116?
2. "תחשב את המס שאתה חייב בארה"ב על הדיבידנדים" – האם מדובר בדיבידנדים מועדפים? אם כן, החישוב הוא לפי מדרגות המס הנמוכות יותר בהתאם למדרגות מס על עבודה לפני שמבצעים זיכוי מס זר?
3. "אתה צריך לשלם את זה עד ה-31 לינואר של השנה העוקבת" – כלומר דיבידנדים של שנת 2017 שאני רואה ב2018 אשלם את ההפרש בינואר 2019?
4. "כעת צריך לחשב מחדש את חבות המס שלך לארה"ב בהינתן שיש לך זיכוי מס זר נוסף " – זיכוי מס זר נוסף על ה9% שירד במקור? בהמשך לשאלה הקודמת, באיזו שנה מבצעים על זה זיכוי מס זר ב2018 על 2017?
5. "אלא רק כאשר המספרים מפסיקים להשתנות" "תיאורטית אחרי פעמיים אני מניח שזה יפסיק להשתנות" – אילו מספרים אמורים להתשתנות, מתי הם אמורים להפסיק ולמה אחרי פעמיים?
6. "אשמח לעזור אם תביא לי דוגמא קונקרטית" – הרבה תודה על הנכונות, אם יקרה יהיה בינואר 2019, מתכננים לפתוח השנה חשבון בIB.
אהבתיאהבתי
כי בפעם הראשונה חישבת כאילו לא שילמת מס לישראל, ובפעם השנייה כן וזה משנה את החישוב. תכף דוגמא.
הנה דוגמא להמחשה:
אניח שאשתך מדווח כנשואה המגישה לבדה.
שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
דיבידנדים – $300 מתוכם $250 מועדפים. $180 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$120 מ-VTI.
בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).
סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $70,180, סה"כ בארה"ב – $120.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,323 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,677.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $16 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $164.
סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $63,950.
חבות המס שלה לארה"ב היא $10,696 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $50.
בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,650 (החישוב 10,696 [כפול] 63,677 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
בהנכסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $27 (החישוב 10,696 [כפול] 164 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $16 (0.09 [כפול] 180).
אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,650 + $16 = $10,666. אז היא חייבת לארה"ב $30.
כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.
עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $30.
מבחינת ישראל היא קיבלה $300 בדיבידנדים, אז היא חייבת $75 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $30, אז בישראל היא חייבת רק $45.
אבל אם תשלם $45 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$45 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$16 ל-$27 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).
כלומר יש לה עוד $11 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $19, ולישראל היא חייבת $56.
שים לב שתשלום של כל ה-$75 לישראל לא היה עוזר ועדיין היא הייתה חייבת $19 לארה"ב.
אני מודה שמהסתכלות כעת, זה יותר מסובך ממה שחשבתי. אבל זה החישוב.
שים לב בנוסף, שהחישוב משתנה לפי היחס בין ההנכסות הרגילות לפאסיביות וכן ביחס שבין ההכנסות ממקורות אמריקאיים למקורות מחוץ לארה"ב.
אבל אם תעקוב אחרי החישוב עם הנתונים שלך אני בטוח שתצליח, מוזמן גם להיעזר בי.
בוא נעשה דוגמא עם יותר דיבידנדים:
שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
דיבידנדים – $3000 מתוכם $2500 מועדפים. $1800 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$1200 מ-VTI.
בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).
סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $71,800, סה"כ בארה"ב – $1200.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,089 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,911.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $157 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $1643.
סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $66,650.
חבות המס שלה לארה"ב היא $11,145 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $500.
בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,687 (החישוב 11,145 [כפול] 63,911 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
בהכנסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $275 (החישוב 11,145 [כפול] 1643 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $162.
אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,687 + $162 = $10,849. אז היא חייבת לארה"ב $296.
כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.
עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $296.
מבחינת ישראל היא קיבלה $3000 בדיבידנדים, אז היא חייבת $750 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $296, אז בישראל היא חייבת רק $454.
אבל אם תשלם $454 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$454 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$162 ל-$275 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).
כלומר יש לה עוד $113 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $183 (296 פחות 113), ולישראל היא חייבת $567 (454 ועוד 113).
מקווה שהדוגמאות עזרו להמחיש.
הערה חשובה!!! החישובים לא מדויקים ב-100%. היה צריך להפחית מההכנסות את החלק היחס של הניכוי הסטנדרטי. אשתדל בהמשך היום לתקן.*** נערך ותוקן ***
אהבתיאהבתי
מסתבר ששוב טעיתי (אך לטובה), מסתבר שאת המס הזר שנוכה על VXUS לכל המדינות במקור, ניתן גם לקבל זיכוי עליו בישראל (צריך לצרף את טופס 1099-DIV, ועדיף לסמן להם ולתרגם להם את התיבה הרלוונטית).
אני יהפוך את התגובה הזאת לפוסט בפני עצמו כי המידע הזה חשוב מדי מכדי שיהיה בתחתית פוסט כלשהוא.
אבל בוא נראה איך החישובים נראים עכשיו בשתי הדוגמאות:
אניח שאשתך מדווח כנשואה המגישה לבדה.
שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
דיבידנדים – $300 מתוכם $250 מועדפים. $180 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$120 מ-VTI.
בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).
סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $70,180, סה"כ בארה"ב – $120.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,323 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,677.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $16 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 70,300). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $164.
סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $63,950.
חבות המס שלה לארה"ב היא $10,696 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $50.
בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,650 (החישוב 10,696 [כפול] 63,677 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
בהנכסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $27 (החישוב 10,696 [כפול] 164 [לחלק ל] 63,950) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $16 (0.09 [כפול] 180).
אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,650 + $16 = $10,666. אז היא חייבת לארה"ב $30.
כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.
עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $30.
מבחינת ישראל היא קיבלה $300 בדיבידנדים, אז היא חייבת $75 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $30, אז בישראל היא חייבת רק $45 ואם ננכה גם את ה-$16 ששילמה לממשלות הזרות ב-VXUS נקבל שבישראל חייבת רק $29.
אבל אם תשלם $29 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$29 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$16 ל-$27 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).
כלומר יש לה עוד $11 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $19, ולישראל היא חייבת $40 (29 פלוס 11).
שים לב שתשלום של כל ה-$75 לישראל לא היה עוזר ועדיין היא הייתה חייבת $19 לארה"ב.
אני מודה שמהסתכלות כעת, זה יותר מסובך ממה שחשבתי. אבל זה החישוב.
שים לב בנוסף, שהחישוב משתנה לפי היחס בין ההנכסות הרגילות לפאסיביות וכן ביחס שבין ההכנסות ממקורות אמריקאיים למקורות מחוץ לארה"ב.
אבל אם תעקוב אחרי החישוב עם הנתונים שלך אני בטוח שתצליח, מוזמן גם להיעזר בי.
בוא נעשה דוגמא עם יותר דיבידנדים:
שכר – $70,000 (251,930 ש"ח)
דיבידנדים – $3000 מתוכם $2500 מועדפים. $1800 מהדיבידנים הם מ-VXUS ו-$1200 מ-VTI.
בישראל שילמה מס על המשכורת של $11,298 (40,660 ש"ח).
סה"כ הכנסות מחוץ לארה"ב – $71,800, סה"כ בארה"ב – $1200.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות רגילות מחוץ לארה"ב – $6,089 (החישוב 6,350 [כפול] 70,000 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה רגילה זרה בניכוי החלק היחסי: $63,911.
החלק היחסי של הניכוי הסטנדרטי ($6,350) שמיוחס להכנסות פאסיביות מחוץ לארה"ב – $157 (החישוב 6,350 [כפול] 180 [לחלק ל] 73,000). לכן הכנסה פאסיבית זרה בניכוי החלק היחסי: $1643.
סה"כ הכנסה פחות סה"כ ניכוי סטנדרטי: $66,650.
חבות המס שלה לארה"ב היא $11,145 (לפי TaxCaster) הדיבידנדים המועדפים מוסו ב-15% ואלו שלא מועדפים ב-25% שזה מדרגת המס שלה בדוגמא. אז רק על הדיבידנים היא חייבת לארה"ב $500.
בהכנסה הרגילה של ההכנסה היא תוכל לקחת זיכוי מס זר של $10,687 (החישוב 11,145 [כפול] 63,911 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של השכר הזר מתוך כלל ההכנסות.
בהכנסה הפאסיבית היא תוכל לקחת זיכוי מס זר מקסימלי של $275 (החישוב 11,145 [כפול] 1643 [לחלק ל] 66,650) שזה החלק היחסי של ההכנסה הפאסיבית הזרה מתוך כלל ההכנסות.
נניח שהיא שילמה 9% על הדיבידנדים של VXUS בארצות המקור (מה שדווח לה בטופס 1099-DIV), אז היא שילמה $162.
אז סה"כ היא יכולה לקחת זיכוי מס זר של $10,687 + $162 = $10,849. אז היא חייבת לארה"ב $296.
כל זה עד עכשיו זה החישוב הראשוני.
עכשיו נראה כמה היא חייבת לישראל "בהנחה" שהיא משלמת לארה"ב $296.
מבחינת ישראל היא קיבלה $3000 בדיבידנדים, אז היא חייבת $750 מס (25%). אבל היות והיא תיאורטית חייבת לארה"ב $296, אז בישראל היא חייבת רק $454 ואם ניקח כזיכוי את ה-$162 למששלות הזרות נקבל חבות מס בישראל של $292.
אבל אם תשלם $292 בישראל, היא יכולה לדרוש גם את ה-$292 כזיכוי מס זר מה שישלים לה מ-$162 ל-$275 (הזיכוי הזר המקסימלי על הכנסות פאסיביות).
כלומר יש לה עוד $113 זיכוי מס זר נוסף, אז היא בעצם חייבת לארה"ב רק $183 (296 פחות 113), ולישראל היא חייבת $405 (292 ועוד 113).
שימו לב שבסה"כ חבות המס עדיין יוצאת 25% ($750) אבל היא מתפצלת – $405 לישראל (בפועל תשלם בשקלים), $162 לממשלות זרות (נוכה במקור), ו-$183 לארה"ב (לשלם בדולרים דרך אתר התשלומים של ה-IRS).
אהבתיאהבתי
היי,
תודה רבה על החישוב המפורט. סה"כ הוא בר ביצוע, אבל האם לא עדיף לזוג מעורב להשקיע את כל ההשקעות דרך בן הזוג הישראלי? האם יש יתרון כלשהו להשקעה של בן הזוג האמריקאי בשוק האמריקאי, או שמדובר רק בתוספת חסרונות, חבויות מס אמריקאיות וחשבונות מאתגרים?
אהבתיאהבתי
אכן מומלץ שרוב/כל הנכסים יהיו רשומים על שם בן הזוג שאין לו אזרחות אמריקאית.
אין שום יתרון בלרשום על שם האמריקאי וכפי שציינת זה אכן עשוי לגרום בעיקר לסיבוכים ומסים מיותרים.
אהבתיאהבתי
בתחילת הכתבה ציינת שVTI מספיק בשביל חשיפה בינלאומית כי השווקים גם ככה מתקרבים זה לזה ככל שהשנים עוברות.
לאחר מכן ההמלצה היא דווקא VTI+VXUS או IWDA+EIMI – למה השינוי?
כמו כן, אם VTI+VXUS, למה לא לקנות VT?
תודה!
אהבתיאהבתי
מהשאלות שלך עולה שלא הבהרתי מספיק טוב את מבנה הפוסט.
הפוסט הזה הוא חלק מסדרה שלמה של פוסטים שבה אני מתרגם מאנגלית לעברית את הספר "המסלול הפשוט אל העושר" של JL Collins.
אי לכך, החלק הראשון של הפוסט הוא תרגום מילה במילה של כתביו ודעותיו של JL Collins. אגב, הוא לא טועה, בעולם המתפתח הקורלציה בין ארה"ב לשאר העולם עולה עם הזמן.
לאחר מכן הבאתי סקירה (ממש לא המלצה) לאיך ניתן להיחשף למדד המניות העולמי בצורה יעילה. אין כאן שינוי היות וההצעה המקורית לא הייתה שלי.
לגבי שאלתך השנייה, ל-VT יש דמי ניהול של 0.09%, לעומת דמי ניהול משולבים של 0.06% של VTI+VXUS. אני מסכים שעל הפרש של 0.03% בדמי ניהול כנראה לא כדאי להסתבך עם שתי קרנות, אבל ברגע כתיבת הפוסט ההפרש היה משמעותי יותר (0.079% לעומת 0.14%).
האמת למי שרוצה שגר ושכח, VT היא מושלמת.
דווקא בהיבט של הקרנות האיריות, השילוב של IWDA + EIMI יוצא זול משמעותית (0.198%) מהנייר הבודד (VWRD עם 0.25% שלא כולל מניות קטנות), או השילוב של IWDA+IMID+WDSC עם 0.2082% לעומת IMID שיש לו 0.4% – אלו האופציות למי שמעוניין בפיזור הכולל גם מניות קטנות.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה המהירה.
אז למה לא ללכת רק על VTI?
אהבתיאהבתי
VTI זה good enough אין ספק.
השאלה היא אם השוק האמריקאי בעשור הקרוב יפגר משמעותית אחרי שאר העולם (ראה כאן תקופות ארוכות כאלה), אם זה לא יגרום לך להתחרט על ההחלטה ומתישהו לעשות שינוי (כנראה ברגע הכי לא נכון). אם החלטת שזו הטקטיקה שלך ותתמיד בה שנים רבות, אז יש לך את ברכתי;)
אהבתיאהבתי
אם באמת בVTI יש מספיק חשיפה בינלאומית בגלל חברות הענק האמריקאיות והשווקים שמתחברים יחד בכל מקרה – אז גם אם השוק האמריקאי יפגר בעשור הקרוב, ההבדל אמור להיות יותר זניח מבעבר?
אהבתיאהבתי
אתה מבקש ממני לחזות את העתיד?
אני מעדיף לפזר על כל העולם, כדי להימנע מהניחוש מי יגבר על מי בשנים הבאות.
אהבתיאהבתי
מדד vt נראה שהוא אכן בעליה במשך השנים. אבל מדד vxus נראה שנשאר באותו תחום. אם קולינס צודק ומדד מחקה לאורך זמן תמיד אמור לעלות איך אפשר להסביר את זה?
אהבתיאהבתי
VXUS לא קיים מספיק זמן בשביל להסיק ממנו משהו.
תקרא את הפוסט הבא, שמראה היסטורית שבכל תקופה פעם ארה"ב מובילה ופעם המדינות האחרות מובילות.
אהבתיאהבתי
תודה על הסדרה! מאיר עיניים! שאלה: לישראלי עם אזרחות ארהב השקעה בvt או vti+vxus כוללת המרה לדולרים וכשמושכים אותה המרה בחזרה לשקלים? אם ככה בנוסף להצמדה לשוק במניות היא גם צמודה מבחינתנו לשער הדולר. נכון?
אהבתיאהבתי
היי,
בהשקעה מנייתית אין השפעה של מטח על התשואה שלך (רק תחשוב על מניית טבע שנסחרת בארץ ובארה"ב ותבין למה).
הנושא הזה נטחן עד דק בפורום הסולידית, ולכן כדי לא לשחזר את הדיונים המעניינים משם, פשוט אפנה אותך לשם.
אהבתיאהבתי
אהלן,
הייתי מוסיף עדכון שמתייחס לקרנות האיריות הנסחרות בבורסת תל אביב.
אהבתיאהבתי
הוספתי, תודה על ההצעה 🙂
אהבתיאהבתי
היי, תודה על הפוסטים המושקעים
אני אזרח ארה"ב ואשתי ישראלית, תיק ההשקעות הוא על שמי בלבד.
יש לי שני שאלות בבקשה:
1. האם הפטור ממסי ירושה חל עלי? כלומר – הפטור לאזרח ארה"ב (עד התקרה) הוא למחזיק התיק או ליורש?
2. (שאלה שאו שהתשובה ממש טריוויאלית או שפספתי משהו, סליחה…) האם ברגע שרוכשים קרנות מברוקר זר – IB זה אוטומטית לא PFIC או שישנם קרנות שזמינות שם שיכולות להיות כאלו.
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
עם זאת, קיים חריג. אמריקאי יכול לרשת את בן זוגו ללא תקרה כלל.
כלומר אם התיק יהיה על שם אשתך, תוכל לרשת אותה ללא מס ירושה.
ולבד מזה, ברוב המוחלט של המקרים עדיף שהתיק יהיה על שם הלא-אמריקאי (קרי, אשתך)
כדי להמנע מPFIC אפשר לחפש בetf.com, לוודא שזה נסחר בבורסה אמריקאית, ובמקרה ספק לפתוח את התשקיף של הקרן ולחפש שזה US Situs.
אהבתיאהבתי
מקווה שזה המקום לשאול, יש כמה פוסטים רלוונטיים..
1. רציתי לשאול כי באמת לא הבנתי – מצד ההמלצה של קולינס (ושלך?) עדיף להשקיע בכלל השוק האמריקאי מאשר בSP500. למה? הSP500 גם מנפה את החברות הכושלות ממנו (כמו השוק עצמו) רק יותר טוב לכאורה – לא? ובלי קשר, ההגיון אומר שהחברות המצליחות יצליחו יותר מאשר כל השוק כולו?
אני חדש בעניינים, ומנסה להבין איך להשתמש בIB. במידה ואני רוצה ללכת דווקא על SP500, במה אני בוחר אצלם?
אהבתיאהבתי
ההמלצה היא ללכת על פיזור כמה שיותר רחב.
כמו שתראה בפרק על השקעות בינלאומיות, אני אישית ממליץ ללכת גם על פיזור עולמי.
הפיזור הרחב עדיף בעיניי כי הוא כולל גם חשיפה למניות קטנות, מה שאין לך ב-SP500, ואתה עלול לפספס את רוב העלייה של החברות הללו אם תחכה שיהיו גדולות מספיק כדי להיות ב-SP500.
דרך IB הכי טוב להיחשף לSP500 ע"י VOO אם אתה אמריקאי ו-CSPX אם לא.
אם אתה רוצה מדד כלל-אמריקאי זה VTI לאמריקאים ו-VUAA אם לא.
אם אתה רוצה מדד כלל עולמי אז VT לאמריקאים ו-VWRA אם לא.
הסיבה שיש הבדלים הוא שאמריקאים חייבים להשקיע בקרנות אמריקאיות אבל לטווח ארוך עדיף להשקיע בקרנות איריות.
אהבתיאהבתי
היי,
תודה רבה, אחלה בלוג, מעניין ממצה וגם מרחיב. מספר שאלות:
1. מבחינת ירושות אני מבינה שאין תקרה על ירושת בן זוג אם אני אמריקאית. מה לגבי ירושת PFIC מבן הזוג? האם יש תקופת חסד למכור אותה? האם מומלץ מהבחינה הזאת להשקיע במוצר אחר דרך בן זוג לא אמריקאי?
2. זכור לי מהוובינר שיש העדפה מבחינת מיסים לקניית מניות ולא קרנות סל, האם זה נכון? ואם כן, למה בכל זאת מומלץ לקנות קרנות סל? האם פה מדובר על מיסי ירושה בכיוון ההפוך, של בן זוג לא אמריקאי?
שוב תודה.
אהבתיאהבתי
לגבי PFIC ההמלצה היא למכור אותה בשנת הפטירה, ונאחל לבן זוגך חיים ארוכים ושלא יתפטר ב24/12 כי אז תצטרכי לטפל בזה בשבעה.
הדיווח עדיין יהיה מסובך כמו PFIC אבל הרווח יהיה קטן מאוד (בגלל עקרון הstep-up) ולכן מס קטן מאוד. עם זאת, בצד הישראלי יכול מס מלא במצב זה ולכן מומלץ שבן זוג זר לא יחזיק PFIC, אלא ישקיע כמו אמריקאי 🙂
מומלץ לקנות קרנות סל שמחקות מדד כמה שיותר רחב, אין שום המלצה לרכוש מניות בודדות. הסייג היחיד הוא אגח, שכן אם תרצי אגח שקלי תצטרכי לקנות אגח בודד ולא קרן סל ישראלית.
אין קשר למס ירושה.
אהבתיאהבתי
בסדר גמור.
עוד דבר – ראיתי שבIB אי אפשר לקנות חלקי מניות אם גרים בארץ. אני מניח שאין דרך לעקוף את זה נכון? (יודע אולי למה זה ככה? בגלל המיסוי?). האם יש אופציה אחרת או להיאלץ לקנות בקפיצות?
תודה רבה רבה, גם על כל המדריך – הוא מצוין!
אהבתיאהבתי
אין דרך לעקוף את זה, לצערי.
אהבתיאהבתי
היי,
תודה רבה על הבלוג המפורט, מסייע לי רבות.
אני אמריקאית, פתחתי חשבון בIB ממש עכשיו. מתעניינת מה דעתך על השקעה בETF אתיות )ESG(
כמו VSGX לדוגמא, שאמור להיות מחקה מדד עולמי אבל מוציא מתוכו חברות בעייתיות לסביבה ולאנושות?
תודה שוב
אהבתיאהבתי
שימי לב שהקרן שציינת הוא רק חברות מחוץ לארה"ב. יש גם קרן של חברות אמריקאיות ESGV.
אני לא מערבב שיקולי השקעות עם ערכים. אני משריע בצורה הכי יעילה שאני יכול ואז אם אני רוצה משתמש ברווחים בשביל לעשות טוב בעולם.
צריך לזכור שהוצאת חברה מהמדד לא פוגעת ברווחיות שלה, קניית מניה בסך הכל מעבירה בעלות בין שני אנשים.
בנוסף, הרבה מקרנות הESG מוטים משיקולים פוליטיים פסולים, אז אני כבר מעדיף להשקיע בצורה הכי טובה בלי לנסות ולחקור לאיזה מנהל השקעות יש בדיוק את אותו הנחות כמו שלי אחזה חברה נחשבת "טובה" או לא.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על התשובה המהירה.
אהבתיאהבתי
שלום
אני ישראלי וגם אזרח ארה"ב, פתחתי לאחרונה חשבון באינטרקטיב ישראל, וקניתי מס' קרנות סל.
שאלה: בעת מכירה ברווח, אני מתחייב במס רווח הון, האם החיוב הוא קודם בישראל או בארה"ב (אני מבין שבשתיהם אני מתחייב מס 25% כך שאני ישלם רק לאחת משתיהם).
העוקץ הוא שבישראל אני יכול אח"כ לקבל החזר מס באמצעות נקודות זיכוי, וכך יצא שלא שילמתי מס בכלל, אולם אם אני משלם קודם בארה"ב אין לי אפשרות לראות את המס ששולם בחזרה.
בנוסף אציין כי אני מגיש דוח שנתי לirs ומקבל החזר עבור ילדים אמריקאים.
והאם יש הבדל לגבי זה בין ברוקר זר לבין בית השקעות ישראלי? (כמובן כשאני קונה רק קרנות אמריקאיות).
אהבתיאהבתי
על פי אמנת המס אתה משלם על רווחי הון קודם מס לישראל, ורק אחר כך לארה"ב (ומזדכה שם על מה ששילמת בישראל).
בישראל זה 25% או 28% (אם אתה במס יסף), בארה"ב אם זה רווח לטווח ארוך (מעל שנה) זה 0% או 15% או 20%, אז מתכסה לגמרי.
אם זה רווח לטווח קצר, אז זה יכול להגיע גם ל-37% ואז ייתכן ותצטרך להוסיף מס לארה"ב.
על פי החוק בארה"ב, זיכוי מס זר הוא רק על המס הסופי שלך, אז אם אתה מקבל החזר מס בגלל נקודות זיכוי, אז המס הסופי שלך הוא 0, ותצטרך לשלם בארה"ב את מדרגת המס שם.
כמובן שתוכל גם להשתמש בזיכויים האמריקאיים בשביל להקטין את חבות המס שם.
אהבתיאהבתי
מיוחד וברור ומהיר!!!
האם אני חייב במס על ההחזר השנתי עבור ילדים מirs? מענקי קורונה?
ib לא מנכים מס במקור בגין רווח הון? הם מחכים שאני יחליט איפה אני משלם את זה?
אהבתיאהבתי
לא חייב במס על ההחזר השנתי עבור ילדים, ולא על מענקי הקורונה.
IB אינם מנכים מס במקור, הם לא בדיוק מחכים לך אחרי זה, הם פשוט לא מנכים במקור.
אהבתיאהבתי
אני מוודא שהיה ברור שהשאלה היא האם יש חיוב מס בישראל על ההחזר השנתי ומענקי קורונה מארה"ב?
אהבתיאהבתי