סדרת ההשקעות של JL Collins – השוק תמיד עולה

זהו החלק השביעי בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

ב-1987, ביום שהפך לאחר מכן ל"יום שני השחור", התקשרתי לברוקר שלי בסופו של יום עמוס מאוד. תזכרו שאז עדיין היינו צריכים להתקשר כדי לבצע פעולות, בימים שלפני טלפונים סלולריים, מחשבים, אינטרנט ומסחר אונליין.
"היי בוב," אמרתי בחביבות. "איך הולך?"
הייתי שתיקה מביכה. "אתה צוחק," הוא ענה. "נכון?" הוא נשמע מבוהל.
"צוחק לגבי מה?"
"ג'ים, היום הייתה הנפילה הגדולה ביותר בהיסטוריה. לקוחות צעקו עליי כל היום. כולם בפניקה. השוק ירד במעל 500 נקודות, יותר מ-22%."
רק אז הצטרפתי להלם שאפף את שאר העולם. קשה לתאר את ההרגשה הזו. אפילו במשבר הגדול של 1929 לא הייתה נפילה חד יומית כזו גדולה. גם לא הייתה כזו מאז. באמת ובתמים היה נראה כאילו סוף העולם הגיע.
שבוע לאחר מכן מגזין טיים פרסם כתבת שער בכתב ענק שהצהיר:

ההתרסקות
לאחר שבוע סוער בוול סטריט, העולם השתנה

כמובן שהם טעו לגמרי. התרסקויות, אפילו ענקיות כמו זו, הם חלק טבעי ורגיל של התהליך.
כמו שכל משקיע מלומד יספר לכם, גם אני ידעתי שהשוק תנודתי. ידעתי שבמסע הנלאה שלו כלפי מעלה, יהיו ירידות חדות, תיקונים ושווקי דובי. ידעתי שהפעולה הכי נכונה היא להחזיק חזק ולא להילחץ. אבל זה? זו הייתה נקודת ייחוס חדשה לגמרי.
החזקתי חזק שלושה או ארבעה חודשים. השוק המשיך לרדת בזמן הזה. ידעתי שזה סביר, אבל למרבה הצער ידעתי זאת רק ברמה השכלית. עוד לא למדתי זאת עמוק בבטן. בסופו של דבר, נלחצתי ומכרתי.
פשוט לא הייתי חזק מספיק. היום שמכרתי היה, אם לא התחתית של התחתית, קרוב מספיק כדי שזה לא ישנה בכלל. כמובן, לאחר מכן, כמו שהוא תמיד עושה השוק שוב התחיל את הטיפוס הבלתי מתפשר. השוק תמיד עולה.
לקח לי כשנה לאזור אומץ ולחזור לשוק. עד אז השוק כבר עבר את השיא הקודם שלו מלפני יום שני השחור. ברוב חכמתי הצלחתי לנעול את ההפסדים שלי ולשלם פרמיה על מנת לזכות בכיסא נוסף ליד השולחן. זה היה יקר. זה היה מטופש. זה היה כישלון מביך של חוסר תעוזה. פשוט לא הייתי חזק מספיק.
אבל עכשיו אני כן. הטעות שלי מ-1987 לימדה אותי בדיוק איך לצלוח את כל הסערות הבאות שהגיעו, כולל ההוריקן דרגה 5 של 2008. הטעות לימדה אותי איך להתחזק ולבסוף הרוויחה לי יותר כסף ממה שעלתה לי הטעות הזו. תקראו לזה שכר לימוד.
כפי שכתב אחד מקוראי הבלוג שלי: "נשארנו במסלול, עם מנת צד של פניקה."
זהו משפט גדול, משום שהישארות במסלו מתיד מוגשת עם מנת צד של פניקה. בגלל זה אתם צריכים להתחזק.
הנה שוב הגרף של היסטוריית השוק:

djia_1920_2015
מדד הדאו ג'ונס 1900-2012, http://www.stockcharts.com

האם אתם יכולים לראות את הצ'ופצי'ק שמהווה את ההתרסקות של 1987? קל לזהות אותה, אך הוא לא נראה כל כך מפחיד במבט לאחור. קחו רגע ותתעמקו בגרף. אתם תבחינו בשלושה דברים:

  1. למרות אסון שרודף אסון, השוק תמיד מוצא את עצמו גבוה יותר לאורך זמן.
  2. זוהי חתיכת נסיעה פרועה לאורך כל הדרך.
  3. ישנו אירוע מפחיד, עצום ומגעיל.

ראשית, בואו נדבר על החדשות הטובות. נתמודד עם הנקודות האחרות אחר כך.
על מנת להבין מדוע השוק תמיד עולה נצטרך להתבונן יותר מקרוב על מה בעצם מרכיב את השוק.
חברות ציבוריות הינן חברות אשר מנפיקות מניות של החברה אשר ניתנות לרכישה על ידי יחידים וארגונים. כאשר אתם קונים מניה של חברה, אתם הופכים להיות הבעלים של החברה (באחוז קטן). שוק ההון מורכב מכל החברות הציבוריות שנסחרות.
הגרף לעיל מייצג את מדד DJIA (דאו ג'ונס). אנו בוחנים את DJIA מכיוון שהוא מדד המניות היחיד שמייצג את כל השוק בעל היסטוריה ענפה. אי שם ב-1896 בחור בשם צ'רלס דאו בחר 12 מניות מתעשיות אמריקאיות מובילות על מנת ליצור את המדד שלו. כיום DJIA מכיל 30 מהחברות הכי גדולות בארה"ב.
כעת, נתרחק מעט ממדד DJIA, שהצגתי אותו רק בגלל ההיסטוריה הארוכה שלו, למדד יותר יעיל ומקיף: מדד כלל המניות בארה"ב של CRSP.
אל תתנו לשם הטכני שלו להפחיד אתכם. למטרות שלנו, כל מה שאתם צריכים להבין זה שהוא מכיל פחות או יותר כל חברה ציבורית הנסחרת בארה"ב. חשוב מכך, זהו המדד שחברת Vanguard משתמשת על מנת לייצג את מדד המניות האמריקאי הכולל שלה, VTSAX (או VTI). לצורך העניין הם כמעט זהים. היות ואנחנו יכולים להשקיע ב-VTI, החל מעכשיו נשתמש בו כמייצג את כלל השוק האמריקאי. בפעם האחרונה שבדקתי, וזה ישתנה מזמן לזמן, VTI הכיל 3700 חברות. מה שזה אומר, כשאתם תרכשו VTI, אתם תרכשו יחידות בעלות בכל החברות הללו.
ב-1976, ג'ון בוגל, המייסד של Vanguard, השיק את הקרן המחקה הראשונה אי פעם. הקרן הזו חיקתה את מדד S&P 500, ואיפשרה למשקיעים לרכוש בעלות ב-500 החברות הכי גדולות בארה"ב במדד אחד פשוט וזול. מיידית הוא הפך לכלי הכי טוב לניצול העלייה המתמדת של השוק.
לאחר מכן, ב-1992, Vanguard יצרו את מדד המניות האמריקאי הכולל, והמשקיעים כעת יכלו לרכוש בעלות לא רק ב-500 החברות הגדולות אלא בכל החברות בשוק האמריקאי.
אז כעת אנו יודעים מהו בעצם אותו "שוק" שמדברים עליו כל הזמן, וראינו בגרף שהוא תמיד עולה. בואו נבחן איך זה ייתכן. ישנם שתי סיבות עיקריות:

1. לשוק יש תכונת ניקוי עצמי

תסתכלו על 30 החברות במדד DJIA. רוצים לנחש כמה מתוכם היו ברשימת ה-12 המקוריים? רק אחד. ג'נרל אלקטריק. למעשה, רוב החברות שקיימות היום במדד כלל לא היו קיימות כשדאו יצר את הרשימה המקורית שלו. רוב החברות המקוריות נעלמו או שהפכו למשהו חדש. זוהי הנקודה העיקרית: השוק הוא לא סטטי. באופן קבוע, חברות נעלמות מהמפה ומוחלפות בדם חדש.
ניתן להגיד אותו דבר על הקרן המחקה VTI. היא מחזיקה כמעט כל חברה ציבורית שנסחרת בארה"ב. כעת, דמיינו את כל 3,700 החברות על גרף פעמון קלאסי שמתאר את התשואה השנתית שלהן.

bell
גרף פעמון קלאסי

החברות המועטות שנמצאות בצד שמאל של הגרף יהיו אלו בעלות התשואה השנתית הכי גרועה. החברות המועטות שמימין, הן בעלות הביצועים הכי טובים לאותה שנה. כל השאר באמצע הן בעלות תשואות כאלה ואחרות.
מה התשואה הכי גרועה שמניה יכולה לנפק? היא יכולה להפסיד 100% מערכה והמחיר שלה יצנח ל-0. לאחר מכן, היא נעלמת ולא שומעים ממנה עוד.
אך כעת בואו נבחן את צד ימין של הגרף. מה התשואה הכי טובה שמניה יכולה לנפק? החזר של 100%? זה בהחלט ייתכן. אבל גם 200%, 300%, 1,000%, 10,000% או יותר. אין גבול עליון!!! כתוצאה מכך יש הטיה מאוד משמעותית כלפי מעלה.
אם נבחן את כל 3,700 החברות ב-VTI נגלה שבעוד חלק מהחברות דועכות, חברות חדשות נוצרות, צומחות, משגשגות ומונפקות לציבור. התהליך הזה של חברות חדשות אשר מחליפות חברות גוססות ומתות הוא מה שהופך את השוק (ו-VTI כמייצג שלו) לבעל תכונת "ניקוי עצמי".
שימו לב, העיקרון הזה עובד רק עם מדד מניות מחקה ורחב. ברגע ש"ניהול מקצועי" מנסים להכות את השוק, כל ההנחות שלנו בטלות. הם עלולים לגרום, ולרוב גם גורמים לעניינים להיראות הרבה פחות טוב, והם תמיד גובים עמלה בשביל התענוג. נדבר על זאת עוד בעתיד.

2. בעלות על מניות היא בעלות על חברות חיות, נושמות ודינמיות שכל אחת שואפת לשגשג

על מנת להעריך מדוע שוק ההון עולה בהתמדה, נדרש ממנו הבנה של מה אנחנו בעצם קונים כשאנחנו קונים את VTI. אנחנו בעצם קונים, פיסה קטנה, תרתי משמע, של כל חברה ציבורית שנסחרת בארה"ב.
מניות הן לא רק חתיכות נייר קטנות שסוחרים בהם. כאשר אתם קונים מניה אתם קונים בעלות בחברה/עסק. אלו הן חברות המלאות באנשים העומלים יומם וליל להרחיב ולשרת את מאגר הלקוחות שלהן. הן מתחרות בסביבה בלתי מתפשרת אשר מתגמלת את אלו שמסוגלות לגרום לזה לקרות, ומענישה את אלו שלא. הדינמיקה העזה הזו, היא זו אשר הופכת את המניות ואת החברות אשר הן מייצגות לכלי ההשקעות החזק והמצליח בהיסטוריה.
אז עכשיו יש לנו את הכלי המדהים הזה לבניית הון אשר צועד בתמדה כלפי מעלה. אבל, וזהו "אבל" גדול, העובדה הזו בעצם גורמת להרבה אנשים להפסיד כסף בשוק ההון, מכיוון ששוק ההון הוא תנודתי בטירוף. בנוסף, יש את האירוע הגדול והמכוער. נדבר על שני אלו בהמשך.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – השוק תמיד עולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s