סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעה במדדים זה רק לעצלנים, נכון?

זהו החלק האחד-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

 

לקראת הסוף שבוע נרים את הראש לכמה רגעים מטפסי המס שלנו, ונקשיב לג'ים. זה יהיה טוב גם לנשמה וגם לארנק 🙂

אמממ…. לא! השקעה במדדים מתאימה לאנשים שרוצים את התוצאות הטובות ביותר.
בשנים האחרונות, רעיונות ההשקעה שלי גררו ציטוטים מכתבים אחרים. זה מחמיא לי כמובן, אבל שמתי לב שהם מציינים שהעצות שלי לגבי Vanguard והשקעה במדדים הן עצות טובות, אבל רק לאנשים ממוצעים שלא מעוניינים להשקיע מזמנם ומרצם בהשקעות. הרעיון הוא שאם טיפה מאמץ וטיפה חכמה נוכל לבחור מניות בודדות או קרנות נאמנות שיכו את המדד.

שטויות!!!!!

כשדיברתי על כך שהשוק תמיד עולה, הצגתי לכם את ג'ק בוגל. אף אחד לא עשה יותר בשביל המשקיע הבודד מאשר אדון בוגל הנכבד, אם זה הקמת חברת Vanguard והמבנה הייחודי שלה שמטיב עם המשקיעים בקרנות, ועד יצירת קרנות מחקות מדד. הוא ענק בתעשייה הפיננסית, בן אדם קדוש וגיבור אישי שלי.
כיום הוא כבר בשנות ה-80 שלו, וזה מה שיש לו להגיד על הכאת השוק: "אני נמצא בעסק הזה כבר 61 שנה ואני לא מסוגל לעשות זאת. גם לא הכרתי מישהו שיכול לעשות זאת. גם לא פגשתי מישהו שמכיר מישהו שיכול לעשות זאת."
גם אני לא.
את האמת הזו הוא גילה לפני כמה עשורים כשעבד על עבודת התזה שלו, והשנים שלו בתעשייה רק איששו את הממצאים שלו. בעיקרם, קניית כל המניות במדד המניות המחקה את השוק, מנצחת בצורה אמינה ועקבית ניהול מקצועי, במיוחד כשלוקחים בחשבון את דמי הניהול.
הרעיון המרכזי במדדים הוא שכיוון שהסיכוי לבחור מניות בודדות שינצחו את השוק כל כך נמוך, אזי ניתן להשיג תוצאות טובות יותר אם פשוט נקנה את כל המניות במדד מסוים. הרעיון הזה קרא תגר על הרציונל מאחורי תשלום של עמלות גבוהות למומחים מוול סטריט. באופן לא מפתיע, הדחייה של הרעיונות הללו הייתה קשה ומיידית. בוגל הפך מושא ללעג אז, ובחלק מהמעגלים הוא עדיין מושא ללעג גם כיום.
אך ב-40 השנים האחרונות, מאז השיק את המדד הראשון שלו, הרעיונות שלו קיבלו משנה תוקף בצורה עקבית.
האמת המרה היא, שאני לא יכול לבחור מניות מנצחות וגם אתם לא. גם רוב האנשים שטוענים שהם יכולים, בעצם לא יכולים. זהו משימה קשה, יקרה ומבחינתי היא שליחות של שוטים. היכולת והענווה לקבל את זה, תעשה פלאים ליכולת שלכם לצבור הון.
ישנה גם אסכולה הטוענת שהמשקיעים האגדיים – וורן באפט, פיטר לינץ' ומייקל פרייס – פשוט ברי מזל. עבור משקיע מדדים הארדקור כמוני, רעיון זה קשה מאוד לתפיסה. אך המחקרים מראים שרק 1% ממנהלי ההשקעות מנצחים את השוק, ובמקרים הנדירים שזה קורה, קשה להבדיל בין מזל למיומנות.
אז אם זה המצב, מדוע כל כך הרבה מתנגדים לרעיון של השקעות מדדים? לדעתי, יש הרבה פסיכולוגיה מאחורי הגישה. אלו חלק מהסיבות שחשבתי עליהן:

  1. זה מאתגר אנשים חכמים לקבל שהם לא יכולים לנצח את המדד שפשוט קונה הכל. על פניו, נראה שאמור להיות קל לזהות את החברות הטובות ולהימנע מהרעות. זה לא קל. זה היה השיגעון שלי, ובזבזתי שנים רבות ואלפי דולרים במרדף העקר אחרי תשואת יתר.
    קחו לדוגמא, בשנות ה-60 ממשלת ארה"ב ממש שקלה לפרק את General Motors לכמה חברת קטנות. GM נחשבו כל כך דומיננטיים וחזקים שאף חברת רכב אחרת לא יכלה להתחרות בהם. חברה זאת קיימת כיום רק בזכות חילוץ של הממשלה לאחר שהיו על סף קריסה. מצד שני, בתחילת שנות ה-90 הרבה אנשים חשבו שחברת Apple לא תשרוד. נכון לכתיבת שורות אלו, Apple היא החברה הגדולה בשוק. הכוכבים של היום הם הנפילות של מחר. הנופלים של היום יכולים להיות המפתיעים בעתיד.
  2. כשאתם קונים מדד מניות, אתם בעצם "מסתפקים" בהחזר הממוצע של השוק. לאנשים קשה לקבל את הרעיון שהם או משהו בחייהם יחשב "ממוצע".
    אך בהקשר שלנו המילה "ממוצע" לא מובנת כהלכה. הכוונה בממוצע, היא לא שהמדד נותן תשואה שהיא באמצע כל התשואות בעולם, אלא כאן המילה ממוצע היא פשוט הביצועים של כלל המניות במדד.
    מנהלי השקעות מקצועיים, נמדדים כנגד התשואה של המדד. כפי שראינו, בשנה נתונה רובם מפסידים למדד. בתקופות של 15 עד 30 שנה המדד ינצח 82% עד 99% של מנהלי ההשקעות.
    מה שזה אומר שקנייה של מדד מניות רחב (כמו VTI) מבטיח לכם שתהיו בחלק העליון של התשואות. בכל שנה. זה לא רע בהתחשב שאנחנו מסתפקים ב"ממוצע". אני יכול לחיות (וגם לפרוח) עם ממוצע מסוג זה.
  3. כלי התקשורת מלאים בסיפורים על משקיעים יחידים ו/או מקצועיים שניצחו את המדד במשך שנה או שנתיים או שלוש. במקרים המאוד נדירים, כמו וורן באפט, ההצלחה הייתה לאורך זמן. החדשות הללו מרגשות, וככלות הכל, החברות שמעסיקות את אותם משקיעים מוצלחים, משקיעים הרבה כסף בפרסום.
    אך השקעות הוא משחק לטווח הארוך. לא יהיה לכם יותר מזל לנסות לבחור מנהלים מנצחים (ולהחליף בינהם במידת הצורך) מאשר לבחור מניות ספציפיות בעצמכם, לאורך זמן.
  4. אנשים ממעיטים בערכן של ההשפעה של עלויות הניהול על התשואה.
    לשלם למנהל השקעות 1-2 אחוזים נראה זול, במיוחד בשנה טובה. אך אל תטעו, דמי הניהול הללו הן משקולת עצומה על ההון שלכם. כנקודת ייחוס דמי הניהול הממוצעים בקרנות נאמנות הם 1.25%. ב-VTI אנחנו מדברים על 0.05%. כפי שבוגל אומר, התשואה וההצלחה באה והולכת, אך דמי הניהול תמיד שם, שנה אחר שנה. בריבית דריבית, הסכום שמופסד בגין עלויות אלו הוא עוצר נשימה.
    קחו בחשבון: ברגע שתתחילו לחיות מהרווחים מתיק ההשקעות שלכם תוכלו להוציא בערך 4% מהנכסים שלכם בכל שנה (פרטים נוספים בהמשך). אם 1% מהכסף שלכם הולך לדמי ניהול, תחשבו על זה כקיצוץ של 25% מההכנסה שלכם.
  5. אנשים רוצים תוצאות מהירות, התרגשות, ואת הזכות להתרברב. הם רוצים את ההרגשה של הניצחון ולהתלהב מהמניה שלהם ששילשה את ערכה או ניצחה את המדד. לתת למדד לעשות את הקסם שלו לאורך זמן הוא לא מרגש. זה רק מאוד רווחי.
    אני מחפש את ההתרגשות שלי במקומות אחרים ונותן למדדים לסחוב בשבילי את התיק כלפי מעלה.
  6. לבסוף – ואולי הכי משפיע – ישנו תעשייה עצומה המוקדשת למכירת ייעוץ ושירותי מסחר לאנשים ששוכנעו שאותה תעשייה יכולה לנצח את המדד. מנהלי השקעות, חברות המנפיקות קרנות נאמנות, יועצי השקעות, אנליסטים, עיתונים, בלוגים וברוקרים – כל אלה רוצים לשים את ידם בכיס שלכם. ישנם ביליונים של דולרים על הכף ולכן חברות אלו מפמפמות לכל דורש את הרעיון של תשואת יתר. בקצרה: אנחנו שטופי מוח.

המדדים מאיימים על דמי הניהול המופקעים שמנהלי השקעות וחבריהם נוהגים לקחת. הם משגשגים מכך שהם גורמים לכם להאמין בחיפוש העקר אחר תשואת יתר. זה ממש לא מפתיע שהם מזלזלים בערכם של המדדים.
לפני שנים רבות היה לי מדריך אמנויות לחימה שהסביר לקבוצה על יעילות בקרבות רחוב. בנושא של בעיטות גבוהות הוא אמר: "לפני שאתם מחליטים אם ללכת על בעיטות גבוהות בקרב רחוב, תשאלו את עצמכם את הדבר הבא: 'האם אני ברוס לי?' אם התשובה היא 'לא' תשאירו את הרגלים שלכם על הקרקע." עצה טובה, אם בריאותכם חשובה לכם.
עד כמה שבעיטות נראות מגניבות בסרטים, בטורנירים ובדוג'ו, ברחוב הם מהוות סיכון גבוה. אלא אם אתם מאוד מיומנים ויותר מיומנים מהיריב שלכם (שלרוב לא תדעו זאת בקרב רחוב), בעיטות אלו ישאירו אתכם חשופים ופגיעים. גם אם היה לכם הצלחה איתם בעבר!!!
כך גם בהשקעות. לפני שתנסו לבחור מניות בודדות ו/או מנהלי קרנות אקטיביים, תשאלו את עצמכם את השאלה הפשוטה הבאה: "האם אני וורן באפט?" אם התשובה היא "לא", תשאירו את הרגליים על הקרקע ותיצמדו למדדים.
אני רוצה להיות מאוד ברור בפסקה הבאה. אני לא מעדיף מדדים בגלל שזה קל יותר, למרות שזה נכון. גם לא בגלל שזה פשוט יותר, למרות שגם זה נכון. אני מעדיף זאת מכיוון שהוא יותר אפקטיבי ועוצמתי בכל הנוגע לבניית הון מאשר האלטרנטיבות.
בשמחה הייתי מוכן להשקיע יותר מאמץ בשביל לקבל תשואת יתר. אבל יותר מאמץ בשביל תשואת חסר? לא כל כך.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעה במדדים זה רק לעצלנים, נכון?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s