זהו החלק השנים-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.
את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins.
שוב לקראת שבת, נלמד מחכמתו של ג'ים. היום אג"חים.
עד עתה, בעיקר התמקדנו בשוק המניות – המניות והקרנות המחקות שנשתמש בכדי להשקיע בהן. הגיוני בסה"כ. הם ישמשו אותנו ככלי לבניית הון וסביר להניח שיהיו החלק הכי גדול בתיק ההשקעות שלנו.
אך בזמנים מסוימים, אנו נרצה להוסיף אג"ח בכדי להקטין את התנודתיות, להוסיף טיפה של הכנסה קבועה, ולשמש כגידור בפני דפלציה. בואו נבחן אותם יותר מקרוב.
אג"חים הם סוג של בני הדודים היציבים יותר של המניות. או לפחות כך נראה. אך כפי שנראה, אג"חים הם לא חסרי סיכון כמו שרבים חושבים.
האתגר שלי הינו שהנושא של אג"ח הוא נושא ענק. הפרטים הם אינסופיים ורוב הסיכויים שלא יעניינו את קוראי הספר הזה. אפילו אני לא כזה מתעניין בהם. עם זאת, אלא אם אתם מוכנים פשוט להאמין לי לגבי נושא זה, תרצו לדעת מה הם הדברים הללו ומדוע אנו שמים אותם בתיק ההשקעות שלנו.
אך איזו כמות מידע תספי ק? אין לי מושג. אז הנה מה שנעשה. בפרק זה אדבר על אג"ח בשלבים. ברגע שקראתם מספיק כדי להרגיש בנוח לרכוש אותם (או שלא) תוכלו פשוט להפסיק לקרוא. אם תגיעו לסוף הפרק ותרצו לדעת עוד, ישנם ספרים רבים שנכתבו בנושא שיוכלו לעניין אתכם.שלב 1
אנו שמים אג"ח בתיק ההשקעות כגידור בפני דפלציה. דפלציה היא אחת משני הסיכונים העיקריים לכסף שלכם. אינפלציה הוא הסיכון השני ואנו מגדרים כנגדה באמצעות החזקת מניות. תזכרו מפוסט קודם שדפלציה היא ירידה חסרת שליטה במחירים של סחורות וטובין ואינפלציה זה כשהם עולים.
אג"ח גם נוטים להיות פחות תנודתיים ממניות ולכן הם בעצם מרגיעים את הנסיעה הפרועה שהמניות מספקות.
אג"ח משלמים לכם ריבית, מה שמספק לנו הכנסה יציבה.
לתושבי ארה"ב לפעמים הריבית היא פטורה ממס, לדוגמא:
- אג"ח שמונפק על ידי עיריות פטורה ממס פדרלי וממס של המדינה בה העירייה נמצאת.
- אג"ח אמריקאי ממשלתי פטורות ממס של המדינה (קליפורניה, יוטה וכו') שאתה חי בה ומסים של העיר/מחוז (אם רלוונטי).
שלב 2
אז מה זה בעצם אג"ח, ואיך הם שונים ממניות?
ברמה הכי מופשטת: כשאת קונים מניה, אתם קונים יחידת בעלות בחברה. כשאתם קונים אג"ח אתם מלווים כסף לחברה או לממשלה.
היות ודפלציה משמעה ירידת מחירים, כאשר הכסף שהלוויתם מוחזר לכם, יש לו יותר כוח קניה. הכסף קונה כעת יותר דברים מאשר היה יכול לקנות בזמן שהלוויתם אותו. העלייה בכוח הקנייה תקטין את ההפסדים שדפלציה תעשה לנכסים האחרים שלכם.
בזמן של אינפלציה יש עליית מחירים אז הכסף מאבד מערכו. כשתקבלו חזרה את ההלוואה שנתתם, הכסף יוכל לקנות פחות. בתקופות כאלה כדאי יותר להחזיק נכסים אחרים, כגון מניות, אשר עולות בזמנים של אינפלציה.שלב 3
היות ואנחנו מחזיקים אג"ח בתוך קרן מחקה (ספציפית BND) – קרן כלל האג"ח האמריקאי של Vanguard – רוב הסיכונים של אג"ח בודד נעלמות. הנתון משתנה מעת לעת, אך יש כ-7,800 אג"ח שונים בקרן הזו. כולם בעלי דירוג של Baa ומעלה (ראו את שלב 4 בהמשך). זה מקטין את הסיכון לחדלות פירעון של אג"ח מסוים. הקרן מחזיקה אג"ח עם זמני פירעון שונים, מה שמקטין את סיכון הריבית. הקרן מחזיקה אג"ח לתקופות שונות מה שמקטין את סיכון האינפלציה.
בשלבים הבאים ארחיב לגבי הסיכונים הללו, אבל מה שחשוב לי שתדעו הוא: אם אתם מתכוונים להחזיק אג"ח, כדאי לכם מאוד להחזיק אותם בקרן מחקה. מעט מאוד משקיעים בוחרים לקנות אג"ח בודדות, מלבד אג"ח ממשלתי של ממשלת ארה"ב, ופיקדונות בבנק, שכן הם מתנהגות כמו אג"ח.שלב 4
שני המאפיינים העיקריים באג"ח הם הריבית שלו ותקופת הפירעון. הריבית הוא פשוט מה שמנפיק האג"ח (הלווה) מסכים לשלם לרוכש האג"ח (הלווה – שזה אתם, או הקרן שאתם מחזיקים). תקופת הפירעון הוא משך הזמן שאתם מלווים את הכסף. אז אם לדוגמא, רכשתם אג"ח ב-$1,000 הנושאת ריבית של 10% (הלוואי!) אם תקופת פירעון של 10 שנים מחברה XYZ, בכל שנה החברה תשלם לכם $100 למשך 10 שנים, כך שסה"כ תקבלו $1,000 בריבית. בנוסף אם תחזיקו את האג"ח עד לפירעון, אז תקבלו בחזרה גם את $1,000 שהלוויתם. הדבר היחיד שתצטרכו לדאוג לגביו זה הסיכוי שחברת XYZ תהפוך להיות חדלת פירעון ולא תחזיר לכם את הכסף.
אז חדלות פירעון היא הסיכון הראשון שקשור לאג"ח. על מנת לעזור למשקיעים להעריך את הסיכון הזה בחברה או ממשלה לה הם מלווים את הכסף, ישנם חברות דירוג אשר מדרגות את היכולת שלהם להחזיר את ההלוואות. הם משתמשים במדרג בין AAA ל-D, בדיוק כמו בבית ספר. ככל שהדירוג נמוך יותר, כך הסיכון גבוה יותר. ככל שהסיכון גבוה יותר, יהיה לכם יותר קשה למצוא אנשים שיסכימו לרכוש את האג"ח. ככל שחברה תתקשה למצוא רוכשים לאג"ח שלה, היא תצטרך להעלות את הריבית שהיא משלמת על מנת למצוא רוכשים שיתעניינו. משקיעים מצפים לקבל יותר ריבית בתמורה לסיכון הרב יותר שהם נושאים.
אז סיכון חדלות פירעון הוא הגורם הראשון שיגדיר כמה ריבית תקבלו מאותה אג"ח. בתור רוכש אג"ח, תקבלו יותר ריבית ככל שתסכימו לקבל עליכם יותר מהסיכון הזה.שלב 5
סיכון ריבית הוא הסיכון השני הקשור להחזקה של אג"ח והוא קשור לתקופת הפירעון שלה. סיכון זה עולה רק אם אתם מחליטים למכור את האג"ח לפני זמן הפירעון שלו. זו הסיבה:
כאשר אתם מחליטים למכור את האג"ח שלכם אתם תצטרכו להציע אותו למכירה ב"שוק המשני" שידוע גם בשם שוק ההון. אם נמשיך את הדוגמא לעיל, ייתכן ותקבלו יותר מה-$1,000 ששילמתם, אך גם פחות. הכל תלוי בכמה הריביות השתנו מאז שרכשתם את האג"ח. אם הריביות עלו, ערך האג"ח ירד. אם הריביות ירדו, ערך האג"ח יעלה. מבלבל, לא? בואו נסתכל על זה כך:
החלטתם למכור את האג"ח שלכם. שילמתם עליה $1,000 ואתם מרוויחים ממנה $100 בשנה. בוא נניח שהריבית עלתה ל-15% ויש לי $1,000 להשקיע. היות ואני יכול לקנות אג"ח שתספק לי $150 בשנה, ברור שלא אשלם לכם $1,000 על אג"ח שמספק רק $100. אף אחד לא יעשה זאת, ואתם תהיו תקועים. למרבה המזל, בשוק המשני יחשבו לכם כמה בדיוק האג"ח שלכם יהיה שווה בהתחשב בריבית החדשה של 15%. אולי לא תאהבו את המחיר שיקבע, אבל לפחות תוכלו למכור.
אך בעת ירידת ריביות, היוצרות מתהפכות. אם במקום ריבית של 10%, הריבית יורדת ל-5%, ה-$1,000 שלי יספקו לי רק $50 בשנה. היות ושלכם מספק $100 בשנה, הוא שווה יותר, והשוק המשני יקבע בדיוק כמה יותר הוא שווה.
כאשר ריביות עולות, מחיר אג"ח יורדים. כאשר ריביות יורדות, מחירי אג"ח עולים. בכל מקרה, אם תחזיקו את האג"ח עד לפירעון שלו, תקבלו בדיוק מה ששילמתם, מלבד מקרים של חדלות פירעון של המנפיק.שלב 6
כפי שאתם יכולים לנחש, אורך תקופת האחזקה של האג"ח הוא הסיכון השלישי שלנו והוא גם משמש לקביעת הריבית על האג"ח. ככל שתקופת האג"ח ארוכה יותר, ישנו יותר סיכוי שהריבית במשק ישתנה לפני הפירעון שלו, מה שמוסיף לסיכון. בעוד כל אג"ח מתומחר בצורה אינדיבידואלית, ניתן לחלק את שוק האג"ח לפי שלושה סוגי תקופות: קצר, בינוני וארוך.
- קצר – בין שנה ל-5 שנים.
- בינוני – 6-12 שנים.
- ארוך – 12 שנים ומעלה.
ניתן להגיד שבאופן כללי, אג"ח לתקופות קצרות משלמות פחות ריבית משום שהם משקפות פחות סיכון היות והכסף "נעול" לתקופה קצרה יותר. באותו אופן, אג"ח ארוכות נתפסות כבעלות סיכון רב יותר ולכן משלמות ריבית גבוהה יותר.
שלב 7
אינפלציה היא הסיכון הכי גדול לאג"ח שלכם. כפי שדנו מקודם, אינפלציה היא עלייה של מחירים. אם תרכשו אג"ח ותהיה אינפלציה, כשתקבלו את הכסף בחזרה הוא יאבד מכוח הקנייה שלו. הכסף שלכם פשוט שווה פחות. שיקול חשוב בקביעת הריבית על האג"ח היא האינפלציה הצפויה. היות שבכלכלה בריאה תמיד יש אינפלציה מסוימת, אג"ח לטווח אורך יושפעו מזה הכי הרבה. מסיבה זו הם משלמות ריבית גבוהה יותר.
שלב 8
הנה עוד מספר סיכונים הקשורים להחזקה של אג"ח:
הורדת דירוג. זוכרים את חברות הדירוג שציינתי לעיל? אולי רכשתם אג"ח מחברה שדורגה AAA. ישנו סיכוי שזמן מסוים לאחר הרכישה, החברה תסתבך וחברות הדירוג יורידו את הדירוג של אותה חברה. ערך האג"ח שלכם ירד ביחד עם ההורדה בדירוג.
אג"ח ברי פדיון. ישנם אג"ח שהינן "ברי-פדיון", כלומר שמנפיק האג"ח יכול לסלק אותן לפני מועד הפדיון. הם מחזירים לכם את כספכם וכמובן מפסיקים לשלם לכם ריבית. הם יעשו זאת רק כשהריבית במשק יורדת ויש להם מקורות מימון זולים יותר. כפי שאתם יודעים, כשהריבית יורדת, ערך האג"ח שלכם עולה. אבל אם המנפיקה פודה אותה לפי המחיר המקורי, הלך לכם רווח ההון.
סיכון נזילות. ישנן חברות שאינן פופולריות כ"כ וזה תקף גם לאג"ח שלהן. סיכון נזילות מתייחס לאפשרות שכשתרצו למכור, מעט מאוד רוכשים יתעניינו. מעט רוכשים = מחיר נמוך יותר.
את כל הסיכונים הללו ניתן למגר באמצעות החזקת אג"ח בתוך קרן מחקה רחבה. לכן VBTLX/BND היא הבחירה שלנו.
VBTLX היא גרסת קרן הנאמנות, ו-BND היא גרסת ה-ETF. לישראלים יהיה קשה להשיג את גרסת קרן הנאמנות. עולה גם שאלה אם כדאי, הרי אג"ח אמור להיות חלק סולידי בתיק ההשקעות, ובתור ישראלים אולי לא נרצה להחזיק אג"ח דולרי. אולי. מבחינה אישית, אם וכאשר אגיע לשלב בו אוסיף אג"ח לתיק שלי, אעשה זאת דרך קופת הגמל/קרן פנסיה.
שלב 9
המתורגמן: ג'ים מציע לשקול את האפשרות להשקיע באג"ח של עיריות. בארה"ב יש אג"ח המונפקות ע"י עיריות של ערים מסוימות המציעות ריביות יותר גבוהות מאג"ח ממשלתיות. לאמריקאים הם גם פטורות ממס ברמה הפדרלית וברמת המדינה (קליפורניה, יוטה וכו') אם אותה עיר נמצאת באותה מדינה. לא רואה סיבה בתור ישראלי להחזיק אג"ח כזה, היות ואני לא פטור ממס עליה בישראל.
שלב 10
ישנן טריליון מיליונים סוגים שונים של אג"ח. בעיקרון הן מגיעות ממשלות, ובארה"ב גם מרמות יותר מקומיות (מדינה, עיר), מרשויות ממשלתיות ומחברות. הזמן לפדיון, הריבית ותנאי התשלום מוגבלים רק על ידי הדמיון של הרוכשים, המנפיקים והרגולטור. אך היות ולספר קוראים המסלול הפשוט אל העושר, נראה לי שנעצור את הדיון כאן.
מקווה שהבנתם מה זה אג"ח ולמה הוא משמש. מה שלדעתי יפה, זה שאם מחזיקים קרן מחקה של מגוון אג"ח זה מקטין בהרבה את רמת הידע שצריך בשביל להתחיל לרכוש כאלה. כמובן שצריך להיזהר מקרנות שמחקות אג"ח מסוג אחד בלבד (למשל התל-בונד 60 שמחקה רק אג"ח קונצרניות – של חברות).
שבת שלום 🙂
לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעה במדדים זה רק לעצלנים, נכון?
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – רעיונות לתיק השקעות
המתורגמן הפיננסי 
מוסבר בצורה פשוטה וטובה. כל הכבוד.
אהבתיאהבתי
למה לך להוסיף אג"ח דרך קרן הפנסיה? על קרן הפנסיה יש הטבת מס, ולפי הסולידית – איפה שיש הטבת מס עדיף דווקא למקסם את פוטנציאל הרווחים. מכאן שדווקא בתיק הממוסה עדיף להחזיק אג"ח, לא?
(אני מודה שזה הופך את התיק הממוסה להרבה יותר משעמם, ובשילוב עם קרן הפנסיה שהיא משעממת כל עולם ההשקעות הופך ממרתק למשעמם – אבל זה לאו דווקא חיסרון, אם אני קורא את ג'ים נכון)
אהבתיאהבתי
שתי דברים:
1) ג'ים דוגל בתיק 100% מנייתי רוב הזמן, רק בעת פרישה הוא יורד ל-75% ומאזן עם אג"ח.
2) ג'ים נותן המלצות שרלוונטיות למערכת המיסוי האמריקאית. במערכת זו ריבית על אג"ח ממוסה ב-10-15 אחוז יותר מאשר דיבידנדים, ולכן כדאי שהם יהיו מוגנים מפני מיסוי.
שים לב גם שהוא לא אומר לשים רק אג"ח בתוך החשבון הלא-ממוסה.
אהבתיאהבתי
היי,
בלוג מרתק!
לא ממש הבנתי את התשובה למה שכתב פה המגיב רחש:
למה לך להוסיף אג"ח דרך קרן הפנסיה? על קרן הפנסיה יש הטבת מס, ולפי הסולידית – איפה שיש הטבת מס עדיף דווקא למקסם את פוטנציאל הרווחים. מכאן שדווקא בתיק ההלא ממוסה עדיף להחזיק את האג"ח שיש לך, כדי שהתיק הלא ממוסה יישאר עם 100% מניות גם בזמן השקעה של חלק מהתיק הכללי באג"ח.
בנוסף – לישראלי ללא אזרחות זרה – יש נייר/ות ספציפי שכדאי לקחת בחשבון (בקנייה דרך ברוקר ישראלי) כדי לממש את החלק האג"חי בתיק?
תודה!
אהבתיאהבתי
רחש שאל למה ג'ים (כותב הספר אותו תרגמתי) ממליץ לשים אגח בקרן פנסיה, שהרי הסולידית ממליצה הפוך (לשים בתיק הממוסה).
התשובה הפשוטה היא ששניהם צודקים, פשוט ג'ים כותב לקהל אמריקאי, והסולידית כותבת לקהל ישראלי.
בכל מערכת מס ממסים אגח אחרת ולכן ההמלצה משתנה.
2) נכנסים לfunder.co.il ומחפשים את קרן האגח הממשלתי כללי הכי זולה שניתן למצוא.
אהבתיאהבתי
אה הבנתי עכשיו. שאלתי כי מבחינת עיצוב הטקסט היה משפט שנראה כתוספת שלך, המתרגם (מתכוון למשפט "מבחינה אישית, אם וכאשר אגיע לשלב בו אוסיף אג"ח לתיק שלי, אעשה זאת דרך קופת הגמל/קרן פנסיה").
התכוונת קרנות אגח מנוהלות או פאסיביות? מניח שהתכוונת למחקות, אבל שואל כי במנוהלות אכן ראיתי בסינון של funder אגח ממשלתי כללי (והעלות מתחילה מחצי אחוז). ולעומת זאת במחקות לא ראיתי אגח ממשלתי כללי. צריך לבחור שם בין שקליות לבין צמודות. ובין קצרות טווח לבין ארוכות טווח. אתה אומר שיש גם מחקות ממשלתי כללי? האמת שגם במנוהלות וגם בפאסיביות (בקביעה מה מחקים) – מישהו צריך לקבוע את התמהיל של שקליות מול מדדיות, ושל הטווח. לא?
אהבתיאהבתי
אכן התוספת הייתה שלי 🙂
התכוונתי כמובן לקרנות מחקות, אני מצאתי 3 קרנות כאלה (תכלית, הראל וקסם) פעם אחרונה שבדקתי. פשוט חיפשתי את המילים ממשלתי שקלי בדף של קרנות האגח.
וכדי להימנע במי בוחר מה, בגלל זה לוקח את המדד הכי רחב.
אהבתיאהבתי
יש סיבה כלשהי מדוע דווקא שקליות ולא צמודות?
אהבתיאהבתי
גם וגם.
מדד אגח ממשלתי כללי מחזיק את שניהם, יחסית בצורה שווה.
אהבתיאהבתי
לא בטוח שהבנתי לגמרי את המשפט, "כדי להימנע במי בוחר מה, בגלל זה לוקח את המדד הכי רחב".
רואה שהקרנות ממשלתי-כללי הן מיטב תכלית, קסם, פסגות. עם דמי ניהול של 0.15-0.2 . לא משנה במי בוחרים? כלומר – לכולן יש תמהיל זהה של צמוד מול שקלי ושל קצר מול ארוך?
וגם – יש יתרון כלשהו לקנייה ישירה של אג"חים ממשלתיים (למעט החיסכון בדמי הניהול)?
מניח שהחיסרון הוא שצריך לקנות עוד נייר כל שנה אחרי שהקצר כבר פקע(?)
אהבתיאהבתי
במקום לנסות לבחור קומץ אגחים, קנה את כולם.
אין הבדל פרקטי בין החברות השונות ולכן הייתי הולך על הזול ביותר.
אין יתרון באגח בודד, מלבד לבעלי אזרחות אמריקאית שרוצים להיחשף לאגח ישראלי.
אהבתיאהבתי
תודה!
אני מחזיק בערך שנתיים כחלק מהתיק גם קצת קרנות אגח ממשלתיות, חלקן כלליות. בסהכ כרגע אני בהפסד על כולן. אם הייתי קונה במקום הקרן את האגח עצמו, אז להבנתי לא הייתי יכול להיות בהפסד כי הייתי מקבל את הריבית ביום הפקיעה, לפחות של האגחים הקצרים, לא?
האם זו לא דוגמא לחיסרון להחזקת אגח בעקיפין ע"י קרן ולא ישירות?
האם זה לא יוצר תלות במחירים המשתנים במהלך חיי האגח, ללא האפשרות להחזיק את האגח עד פקיעתו להבטיח תשואה חיובית וידועה מראש?
שוב תודה! (:
אהבתיאהבתי
אתה בהפסד כרגע אילו היית מוכר, גם באגח זה היה כך, אילו היית מוכר היית מוכר בהפסד.
לטווח ארוך אין באמת ארביטראז' שאתה יכול לעשות בהינתן רמת סיכון רצויה.
אהבתיאהבתי
כן, מבין לגמרי את העניין שהשינויים במהלך חיי האגח יהיו בכל מקרה. אני מתכוון ספציפית לעניין ההחזקה עד יום ה-x. אם אני מחזיק ישירות, מתוך כוונה להחזיק אותו עד הפדיון ולא למכור – הריבית מובטחת. אבל אם הבנתי נכון קרנות אגח לווא דווקא מחכות עד לפדיון, ולרוב(?) מוכרות לפני כן וקונות אגח אחר, אולי כדי לשמור על מח"מ מסויים של תיק הקרן. ולכן קרן יותר חשופה לתנודתיות במהלך חיי האגח,ף ולכן גם יכולה להפסיד (כאמור בהשוואה למי שקונה ישירות מכוונה להחזיק עד יום הx). או שלמעשה זה לא כך?
אהבתיאהבתי
המכירה בהפסד של הקרנות קורית רק עם הריבית במשק עלתה, ואז הריבית החדשה מפצה על ההפסד כך שזה לא משנה.
אהבתיאהבתי
כדי לוודא שאני מבין נכון: אתה לא מסכים עם הסולידית בהקשר הזה?
היא כתבה "מכיוון שמדובר בקרנות פתוחות אין שום ערובה לכך שתקבלו את מלוא הכסף שהשקעתם בחזרה.
בנוסף ישנו סיכון (קטן מאוד) של מעילה או קריסה של מנהל הקרן".
הציטוט מתוך הפוסט:
https://www.hasolidit.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%92%d7%97-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%aa%d7%99
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה בדבריי התפרשו שאני מסכים או לא מסכים אם האמרה שהבאת, היות ולא התייחסתי לציטוט שהבאת בדבריי.
אהבתיאהבתי
הכוונה הייתה לשאול על ההבדל בין אחזקת אגח ישירות לבין אחזקת קרן (ממשלתי כללי במקרה הזה).
שאלתי קודם האם אין חיסרון לקרן עקב העובדה שאני לא יכול להחזיק עד יום ה-x ובכך להנות מריבית מובטחת.
ענית על כך שלדעתך אין הבדל, כיוון שהמכירה בהפסד של הקרנות קורית רק עם הריבית במשק עלתה, ואז הריבית החדשה מפצה על ההפסד כך שזה לא משנה.
ואז ראיתי שהסולידית כתבה ש"מכיוון שמדובר בקרנות פתוחות אין שום ערובה לכך שתקבלו את מלוא הכסף שהשקעתם בחזרה".
והבנתי את זה כתמיכה בטענה שבאחזקת קרן יש יותר סיכון ביחס לאחזקה ישירה עד יום הפדיון, ושבה לא רק שהריבית לא מובטחת, אלא גם נקרן עצמה לא מובטחת.
ולכן שאלתי האם הסקתי נכון – שאתה לא מסכים עם הסולידית שיש יותר סיכון בקרן אגח לעומת אחזקת אגח עד פדיון.
אהבתיאהבתי
אתה צודק לגבי מה שהסקת מהדברים שלי.
אני לא מתייחס להשוואה של טענות שלי לטענות של אחרים.
רק אדגיש שאם אתה יודע בדיוק את זמן האחזקה שלך של נכסים נטולי סיכון וזמן האחזקה קצר (עד 3 שנים) אז יש יתרון לאגח בודד, לטווח ארוך פשוט אין משמעות לידע הזה שאתה תקבל נומינלית חזרה את הקרן שלך.
אהבתיאהבתי
אחלה פוסט! שתי = שני [דברים] . יישר כח
אהבתיאהבתי
תודה, עודכן 🙂
ברוך הבא לבלוג!
אהבתיאהבתי
מדריך מעולה תודה רבה!
תיקון קטן עם=>אם ״אך עם הריביות ירדו, היוצרות מתהפכות״ צריך להיות => ״אך אם ..״
אהבתיאהבתי
תודה על המילים החמות ותודה על העריכה הלשונית 😉
אהבתיאהבתי
היי 🙂 תודה על המאמץ והשיתוף. זה מוערך.
אני מתלבט כרגע איך לנהל את האג"ח בתיק שלי. אני חי מהחסכונות (אין מספיק בשביל לחיות מהריבית) ולכן רוצה לשים 50% באג"ח.
אתה יכול בבקשה להסביר למה צריך להיזהר מאג"ח כמו תל בונד?
יש איזשהי סיבה לא לשים חלק כלשהו, נניח בתל בונד 20, וחלק כלשהו באג"ח ממשלתיות?
נראה שהאג"ח הממשלתיות יותר בטוחות (פחות תנודתיות), אבל תל בונד מניב תשואה קצת יותר יפה.
אז אם אני מחלק את האג"ח חצי חצי ביניהם אוכל למשוך מהאג"ח הממשלתיות אם יש נפילה יחסית קשה, כך שזה מה שיגן עליי. והתל בונד הוא "בין אג"ח ממשלתי לבין מניות".
מה אתה חושב? אשמח לשמוע כל דעה…
תודה ובברכה 🙂
אהבתיאהבתי
את אותו אפקט של יותר תשואה ויותר תנודתיות אפשר להשיג יותר ביעילות על ידי הגדלת ההקצאה למניות. (נגיד 55 מניות 45 אגח ממשלתי, במקום 50 מניות 10 תל בונד 40 ממשלתיות).
אם המטרה של אגח היא למתן תנודתיות של התיק, אז רוצים לקחת את האגח שעושים זאת בצורה הטובה ביותר (קרי הממשלתיות).
אהבתיאהבתי
הבנתי… לא חשבתי על זה וזה הגיוני. תודה.
אהבתיאהבתי
הי ותודה על הפוסט המועיל
האם יש פיתרון לאזרחית אמריקאית שרוצה להקצות חלק מהכסף לאג"ח? ממה שהבנתי יש כמה פתרונות ולכל אחד חסרונות:
1. קרו מחקה אג"ח ממשלתי כללי אמריקאי (חשיפה למט"ח בנכס שאמור להיות עם פחות סיכון)
2. אג"ח ישראלי (התעסקות ועלויות של זמני פירעון משתנים, דורש ידע וזמן)
3. קרן מחקה אג"ח ישראלי (לא!!!! PFIC)
4. אם תשקיע ב-2,3 יש צורך בברוקר ישראלי ולא מספיק IB
תודה רבה
אהבתיאהבתי
אני חושב להציע לך לכתוב פוסט בנושא כי נגעת בכל האופציות הזמינות 🙂
אל תעשי את 3 🙂
לגבי 2 לא בטוח שצריך ידע עמוק באג"ח, אבל כן יש מנגנון טכני שצריך להכיר (איך לרכוש, האם רוצים לבנות סולם אג"ח וכו)
סולם אג"ח – מחלקים את הכסף ל-5 חלקים שווים, וקונים עם כל חלק אג"ח לשנה, לשנתיים, לשלוש, ארבע וחמש. כל שנה כשפוקע אחג האג"ח, קונים אג"ח ל-5, ככה כל פעם נשמר שיש אגח לכל השנים (אפשר גם להחליט על מרקם שנים שונות ממה שצייינתי, אבל זה "טוב מספיק")
אהבתיאהבתי