סדרת ההשקעות של JL Collins – אג"ח

זהו החלק השנים-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

שוב לקראת שבת, נלמד מחכמתו של ג'ים. היום אג"חים.

עד עתה, בעיקר התמקדנו בשוק המניות – המניות והקרנות המחקות שנשתמש בכדי להשקיע בהן. הגיוני בסה"כ. הם ישמשו אותנו ככלי לבניית הון וסביר להניח שיהיו החלק הכי גדול בתיק ההשקעות שלנו.
אך בזמנים מסוימים, אנו נרצה להוסיף אג"ח בכדי להקטין את התנודתיות, להוסיף טיפה של הכנסה קבועה, ולשמש כגידור בפני דפלציה. בואו נבחן אותם יותר מקרוב.
אג"חים הם סוג של בני הדודים היציבים יותר של המניות. או לפחות כך נראה. אך כפי שנראה, אג"חים הם לא חסרי סיכון כמו שרבים חושבים.
האתגר שלי הינו שהנושא של אג"ח הוא נושא ענק. הפרטים הם אינסופיים ורוב הסיכויים שלא יעניינו את קוראי הספר הזה. אפילו אני לא כזה מתעניין בהם. עם זאת, אלא אם אתם מוכנים פשוט להאמין לי לגבי נושא זה, תרצו לדעת מה הם הדברים הללו ומדוע אנו שמים אותם בתיק ההשקעות שלנו.
אך איזו כמות מידע תספי ק? אין לי מושג. אז הנה מה שנעשה. בפרק זה אדבר על אג"ח בשלבים. ברגע שקראתם מספיק כדי להרגיש בנוח לרכוש אותם (או שלא) תוכלו פשוט להפסיק לקרוא. אם תגיעו לסוף הפרק ותרצו לדעת עוד, ישנם ספרים רבים שנכתבו בנושא שיוכלו לעניין אתכם.

שלב 1

אנו שמים אג"ח בתיק ההשקעות כגידור בפני דפלציה. דפלציה היא אחת משתי הסיכונים העיקריים לכסף שלכם. אינפלציה היא השנייה ואנו מגדרים כנגדה באמצעות החזקת מניות. תזכרו מפוסט קודם שדפלציה היא ירידה חסרת שליטה במחירים של סחורות וטובין ואינפלציה זה כשהם עולים.
אג"ח גם נוטים להיות פחות תנודתיים ממניות ולכן הם בעצם מרגיעים את הנסיעה הפרועה שהמניות מספקות.
אג"ח משלמים לכם ריבית, מה שמספק לנו הכנסה יציבה.
לתושבי ארה"ב לפעמים הריבית היא פטורה ממס, לדוגמא:

  1. אג"ח שמונפק על ידי עיריות פטורה ממס פדרלי וממס של המדינה בה העירייה נמצאת.
  2. אג"ח אמריקאי ממשלתי פטורות ממס של המדינה (קליפורניה, יוטה וכו') שאתה חי בה ומסים של העיר/מחוז (אם רלוונטי).

שלב 2

אז מה זה בעצם אג"ח, ואיך הם שונים ממניות?
ברמה הכי מופשטת: כשאת קונים מניה, אתם קונים יחידת בעלות בחברה. כשאתם קונים אג"ח אתם מלווים כסף לחברה או לממשלה.
היות ודפלציה משמעה ירידת מחירים, כאשר הכסף שהלוויתם מוחזר לכם, יש לו יותר כוח קניה. הכסף קונה כעת יותר דברים מאשר היה יכול לקנות בזמן שהלוויתם אותו. העלייה בכוח הקנייה תקטין את ההפסדים שדפלציה תעשה לנכסים האחרים שלכם.
בזמן של אינפלציה יש עליית מחירים אז הכסף מאבד מערכו. כשתקבלו חזרה את ההלוואה שנתתם, הכסף יוכל לקנות פחות. בתקופות כאלה כדאי יותר להחזיק נכסים אחרים, כגון מניות, אשר עולות בזמנים של אינפלציה.

שלב 3

היות ואנחנו מחזיקים אג"ח בתוך קרן מחקה (ספציפית BND) – קרן כלל האג"ח האמריקאי של Vanguard – רוב הסיכונים של אג"ח בודד נעלמות. הנתון משתנה מעת לעת, אך יש כ-7,800 אג"ח שונים בקרן הזו. כולם בעלי דירוג של Baa ומעלה (ראו את שלב 4 בהמשך). זה מקטין את הסיכון לחדלות פירעון של אג"ח מסוים. הקרן מחזיקה אג"ח עם זמני פירעון שונים, מה שמקטין את סיכון הריבית. הקרן מחזיקה אג"ח לתקופות שונות מה שמקטין את סיכון האינפלציה.
בשלבים הבאים ארחיב לגבי הסיכונים הללו, אבל מה שחשוב לי שתדעו הוא: אם אתם מתכוונים להחזיק אג"ח, כדאי לכם מאוד להחזיק אותם בקרן מחקה. מעט מאוד משקיעים בוחרים לקנות אג"ח בודדות, מלבד אג"ח ממשלתי של ממשלת ארה"ב, ופיקדונות בבנק, שכן הם מתנהגות כמו אג"ח.

שלב 4

שתי המאפיינים העיקריים באג"ח הם הריבית שלו ותקופת הפירעון. הריבית הוא פשוט מה שמנפיק האג"ח (הלווה) מסכים לשלם לרוכש האג"ח (הלווה – שזה אתם, או הקרן שאתם מחזיקים). תקופת הפירעון הוא משך הזמן שאתם מלווים את הכסף. אז אם לדוגמא, רכשתם אג"ח ב-$1,000 הנושאת ריבית של 10% (הלוואי!) אם תקופת פירעון של 10 שנים מחברה XYZ, בכל שנה החברה תשלם לכם $100 למשך 10 שנים, כך שסה"F תקבלו $1,000 בריבית. בנוסף אם תחזיקו את האג"ח עד לפירעון, אז תקבלו בחזרה גם את $1,000 שהלוויתם. הדבר היחיד שתצטרכו לדאוג לגביו זה הסיכוי שחברת XYZ תהפוך להיות חדלת פירעון ולא תחזיר לכם את הכסף.
אז חדלות פירעון היא הסיכון הראשון שקשור לאג"ח. על מנת לעזור למשקיעים להעריך את הסיכון הזה בחברה או ממשלה לה הם מלווים את הכסף, ישנם חברות דירוג אשר מדרגות את היכולת שלהם להחזיר את ההלוואות. הם משתמשים במדרג בין AAA ל-D, בדיוק כמו בבית ספר. ככל שהדירוג נמוך יותר, כך הסיכון גבוה יותר. ככל שהסיכון גבוה יותר, יהיה לכם יותר קשה למצוא אנשים שיסכימו לרכוש את האג"ח. ככל שחברה תתקשה למצוא רוכשים לאג"ח שלה, היא תצטרך להעלות את הריבית שהיא משלמת על מנת למצוא רוכשים שיתעניינו. משקיעים מצפים לקבל יותר ריבית בתמורה לסיכון הרב יותר שהם נושאים.
אז סיכון חדלות פירעון הוא הגורם הראשון שיגדיר כמה ריבית תקבלו מאותה אג"ח. בתור רוכש אג"ח, תקבלו יותר ריבית ככל שתסכימו לקבל עליכם יותר מהסיכון הזה.

שלב 5

סיכון ריבית הוא הסיכון השני הקשור להחזקה של אג"ח והוא קשור לתקופת הפירעון שלה. סיכון זה עולה רק אם אתם מחליטים למכור את האג"ח לפני זמן הפירעון שלו. זו הסיבה:
כאשר אתם מחליטים למכור את האג"ח שלכם אתם תצטרכו להציע אותו למכירה ב"שוק המשני" שידוע גם בשם שוק ההון. אם נמשיך את הדוגמא לעיל, ייתכן ותקבלו יותר מה-$1,000 ששילמתם, אך גם פחות. הכל תלוי בכמה הריביות השתנו מאז שרכשתם את האג"ח. אם הריביות עלו, ערך האג"ח ירד. אם הריביות ירדו, ערך האג"ח יעלה. מבלבל, לא? בואו נסתכל על זה כך:
החלטתם למכור את האג"ח שלכם. שילמתם עליה $1,000 ואתם מרוויחים ממנה $100 בשנה. בוא נניח שהריבית עלתה ל-15% ויש לי $1,000 להשקיע. היות ואני יכול לקנות אג"ח שתספק לי $150 בשנה, ברור שלא אשלם לכם $1,000 על אג"ח שמספק רק $100. אף אחד לא יעשה זאת, ואתם תהיו תקועים. למרבה המזל, בשוק המשני יחשבו לכם כמה בדיוק האג"ח שלכם יהיה שווה בהתחשב בריבית החדשה של 15%. אולי לא תאהבו את המחיר שיקבע, אבל לפחות תוכלו למכור.
אך עם הריביות ירדו, היוצרות מתהפכות. אם במקום ריבית של 10%, הריבית יורדת ל-5%, ה-$1,000 שלי יספקו לי רק $50 בשנה. היות ושלכם מספק $100 בשנה, הוא שווה יותר, והשוק המשני יקבע בדיוק כמה יותר הוא שווה.
כאשר ריביות עולות, מחיר אג"ח יורדים. כאשר ריביות יורדות, מחירי אג"ח עולים. בכל מקרה, אם תחזיקו את האג"ח עד לפירעון שלו, תקבלו בדיוק מה ששילמתם, מלבד מקרים של חדלות פירעון של המנפיק.

שלב 6

כפי שאתם יכולים לנחש, אורך תקופת האחזקה של האג"ח הוא הסיכון השלישי שלנו והוא גם משמש לקביעת הריבית על האג"ח. ככל שתקופת האג"ח ארוכה יותר, ישנו יותר סיכוי שהריבית במשק ישתנה לפני הפירעון שלו, מה שמוסיף לסיכון. בעוד כל אג"ח מתומחר בצורה אינדיבידואלית, ניתן לחלק את שוק האג"ח לפי שלושה סוגי תקופות: קצר, בינוני וארוך.

  • קצר – בין שנה ל-5 שנים.
  • בינוני – 6-12 שנים.
  • ארוך – 12 שנים ומעלה.

ניתן להגיד שבאופן כללי, אג"ח לתקופות קצרות משלמות פחות ריבית משום שהם משקפות פחות סיכון היות והכסף "נעול" לתקופה קצרה יותר. באותו אופן, אג"ח ארוכות נתפסות כבעלות סיכון רב יותר ולכן משלמות ריבית גבוהה יותר.

שלב 7

אינפלציה היא הסיכון הכי גדול לאג"ח שלכם. כפי שדנו מקודם, אינפלציה היא עלייה של מחירים. אם תרכשו אג"ח ותהיה אינפלציה, כשתקבלו את הכסף בחזרה הוא יאבד מכוח הקנייה שלו. הכסף שלכם פשוט שווה פחות. שיקול חשוב בקביעת הריבית על האג"ח היא האינפלציה הצפויה. היות שבכלכלה בריאה תמיד יש אינפלציה מסוימת, אג"ח לטווח אורך יושפעו מזה הכי הרבה. מסיבה זו הם משלמות ריבית גבוהה יותר.

שלב 8

הנה עוד מספר סיכונים הקשורים להחזקה של אג"ח:

הורדת דירוג. זוכרים את חברות הדירוג שציינתי לעיל? אולי רכשתם אג"ח מחברה שדורגה AAA. ישנו סיכוי שזמן מסוים לאחר הרכישה, החברה תסתבך וחברות הדירוג יורידו את הדירוג של אותה חברה. ערך האג"ח שלכם ירד ביחד עם ההורדה בדירוג.

אג"ח ברי פדיון. ישנם אג"ח שהינן "ברי-פדיון", כלומר שמנפיק האג"ח יכול לסלק אותן לפני מועד הפדיון. הם מחזירים לכם את כספכם וכמובן מפסיקים לשלם לכם ריבית. הם יעשו זאת רק כשהריבית במשק יורדת ויש להם מקורות מימון זולים יותר. כפי שאתם יודעים, כשהריבית יורדת, ערך האג"ח שלכם עולה. אבל אם המנפיקה פודה אותה לפי המחיר המקורי, הלך לכם רווח ההון.

סיכון נזילות. ישנן חברות שאינן פופולריות כ"כ וזה תקף גם לאג"ח שלהן. סיכון נזילות מתייחס לאפשרות שכשתרצו למכור, מעט מאוד רוכשים יתעניינו. מעט רוכשים = מחיר נמוך יותר.

את כל הסיכונים הללו ניתן למגר באמצעות החזקת אג"ח בתוך קרן מחקה רחבה. לכן VBTLX/BND היא הבחירה שלנו.

VBTLX היא גרסת קרן הנאמנות, ו-BND היא גרסת ה-ETF. לישראלים יהיה קשה להשיג את גרסת קרן הנאמנות. עולה גם שאלה אם כדאי, הרי אג"ח אמור להיות חלק סולידי בתיק ההשקעות, ובתור ישראלים אולי לא נרצה להחזיק אג"ח דולרי. אולי. מבחינה אישית, אם וכאשר אגיע לשלב בו אוסיף אג"ח לתיק שלי, אעשה זאת דרך קופת הגמל/קרן פנסיה.

שלב 9

המתורגמן: ג'ים מציע לשקול את האפשרות להשקיע באג"ח של עיריות. בארה"ב יש אג"ח המונפקות ע"י עיריות של ערים מסוימות המציעות ריביות יותר גבוהות מאג"ח ממשלתיות. לאמריקאים הם גם פטורות ממס ברמה הפדרלית וברמת המדינה (קליפורניה, יוטה וכו') אם אותה עיר נמצאת באותה מדינה. לא רואה סיבה בתור ישראלי להחזיק אג"ח כזה, היות ואני לא פטור ממס עליה בישראל.

שלב 10

ישנן טריליון מיליונים סוגים שונים של אג"ח. בעיקרון הן מגיעות ממשלות, ובארה"ב גם מרמות יותר מקומיות (מדינה, עיר), מרשויות ממשלתיות ומחברות. הזמן לפדיון, הריבית ותנאי התשלום מוגבלים רק על ידי הדמיון של הרוכשים, המנפיקים והרגולטור. אך היות ולספר קוראים המסלול הפשוט אל העושר, נראה לי שנעצור את הדיון כאן.

מקווה שהבנתם מה זה אג"ח ולמה הוא משמש. מה שלדעתי יפה, זה שאם מחזיקים קרן מחקה של מגוון אג"ח זה מקטין בהרבה את רמת הידע שצריך בשביל להתחיל לרכוש כאלה. כמובן שצריך להיזהר מקרנות שמחקות אג"ח מסוג אחד בלבד (למשל התל-בונד 60 שמחקה רק אג"ח קונצרניות – של חברות).

שבת שלום 🙂

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s