זה פוסט חשוב למי שהמעסיק נותן לו ESPP – Employee Stock Purchase Plan או תוכנית רכישת מניות לעובד. נא לא לבלבל את זה עם RSU, שזה תוכנית מניות מסוג אחר, שהיא יותר מסובכת.
בגדול איך שזה עובד ברוב המקומות (בגדול אני מכיר שרק אנבידיה וברודקום מתנהלים אחרת), זה שבמשך שישה חודשים העובדים מפרישים אחוז מהשכר ברוטו שלהם, ובסוף התקופה מסתכלים על ערך המניה של החברה בשתי תאריכים, בתחילת התקופה ובסוף התקופה. לוקחים את הנמוך מבין שני התאריכים, ועל זה המעסיק נותן עוד הנחה של 15% ובמחיר הזה קונים את המניה עבורך. ההנחה מהמחיר הנוכחי של המניה נחשב להכנסת עבודה אצל העובד והיא ממוסה כזקיפת שכר במשכורת הבאה.
חשוב לציין, מהרגע שקיבלתם את המניות, זה נחשב שאתם מחזיקים בחשבון מסחר בברוקר זר לכל דבר ועניין. תוכלו לקרוא כאן מה המשמעות של זה. בגדול זה אומר שתהיה לכם התעסקות מסוימת עם מס הכנסה. יש חברות שמאפשרות לכם לבחור באופציה של Quicksale ואז הכל מטופל לכם בתלוש משכורת, ואין התעסקות עם מס הכנסה (מלבד מצבים אחרים נפוצים בהם להייטקיסטים יש התעסקות עם מס הכנסה).
כלכלית, הדבר הכי נכון הוא למכור מיידית את המניות, היות ומניה בודדת מהווה סיכון לא סביר לתיק ההשקעות שלכם ביחס להשקעה פאסיבית מפוזרת ויעילה. בניגוד ל-RSU אתם ממוסים מיידית על ערך ההטבה שהמעסיק נתן, ולכן אין שום יתרון להמשיך להחזיק במניה הזאת בשביל לזכות באיזושהיא הטבת מס.
אם לא עשיתם, או שאין לכם אופציה ל-Quicksale, תצטרכו למכור בעצמכם את המניות, ואז תצטרכו לדווח למס הכנסה באמצעות דוח שנתי (או דיווח מקוצר), על הרווח/הפסד שנבע מהמכירה ביחס למחיר הקניה המתואם.
מה זה מחיר הקנייה המתואם אתם שואלים?
מחיר הקנייה המתואם הוא מחיר המנייה ביום בו קיבלתם את המניות, ללא ההנחה מהמעסיק. בחלק מהברוקרים יפיקו לכם סטייטמנט בו יוסבר איזה חלק הוא המחיר הרגיל ואיזה המחיר המתואם. בואו נראה איך זה נראה ב-eTrade:
בואו נראה עוד דוגמא ואז נראה איך מעבירים את הנתונים לדוח השנתי הישראלי:
רווחי הון שלא מדווחים לכם בטופס 867 (למי שיש בנק ישראלי או בית השקעות ישראלי מקבל כזה במרץ העוקב כל שנת מס), צריך לדווח קודם בטופס 1325 שמרכז את כל העסקאות שלא דווחו עדיין למס הכנסה:
אתם מוזמנים להיעזר בשבלונה שלי לטופס 1325, זהו קובץ גוגל שיטס שבו עורכים את התאים הכתומים והוא מחשב את הרווח מהמכירות.
אז קיבלנו שמהמכירה הזאת של ה-ESPP היה רווח של 1,528 ש"ח, שעליהן נצטרך גם לשלם למס הכנסה 25% מס רווח הון, ועוד 3% מס יסף אם רלוונטי לגבינו.
כפי שמתואר בפוסט דוגמא למילוי דוח שנתי, השלב הבא הוא העתקת הרווחים לטופס 1322 שנקרא גם נספח רווח הון ובו מקזזים את הרווחים/הפסדים מכל המקורות (ייתכן וחוץ מ-ESPP היה לכם גם חשבון השקעות נוסף בחו"ל, או בארץ). את טופס 1322 אפשר כבר למלא במערכת המקוונת להגשת דוח שנתי. התהליך מתואר בפוסט דוגמא שהבאתי לעיל, אז כאן אביא רק צילומי מסך איך מתרגמים את ה-1325 ל-1322:
חלק עליון של טופס 1322 במערכת
הנתון על הרווח מחצית שנייה הולך לטופס 1322 שדה 13
הפסד (אילו היה) הולך לאותו טופס לשדה 33
הנתון של סכום מכירות מחצית שנייה הולך לאותו טופס בשדה 56
טופס 1322 בגין מחצית ראשונה, רק אם היו לנו מכירות במחצית הראשונה של אותה שנה מברוקר זר.
את הנתונים על רווחי הון לא מעתיקים לטופס הראשי – 1301
בהנחה וזה החשבון היחידי שלכם מחו"ל, אז צריך למלא בנוסף:
- סך המכירות המצטבר: 38,149 הולך לנספח ד (טופס 1324) שדה 439
בהנחה ובנוסף היו דיבידנדים וריבית מהחשבון הזר:
- דיבידנדים מחו"ל הולך לשדה 462 בנספח ד' (טופס 1324)
- ריבית מחו"ל הולך לשדה 457 בנספח ד' (טופס 1324)
- מס שנוכה במקור על דיבידנדים הולך לשדה 431 בנספח ד' (טופס 1324)
- את סך ההכנסות מחו"ל (דיבידנדים + ריבית ללא רווחי הון) רושמים בנספח ד' בשורה הנ"ל:
את נתוני הדיבידנד והריבית הללו צריך גם להעתיק לטופס הראשי (1301), אבל זה גם תלוי בהכנסות נוספות (אם יש) מבתי השקעות/בנקים ישראליים.
הדיבידנדים לשדה 141 (ומצטבר עם דיבידנדים שהיו לכם בבית השקעות ישראלי)
הריבית לשדה 142 (ומצטבר עם ריבית שהיה לכם בבית השקעות ישראלי)
שימו לב – את ההכנסה שמוסת כזקיפת שכר בתלוש, היא נכנסת לטופס 106 בשורה 158, ולכן אין צורך לדווח עליה בנפרד בדוח השנתי, אלא מספיק להעתיק את שדה 158 כמו שהוא מטופס 106 לדוח השנתי. ישנם מיעוט מעסיקים שמפרידים לכמה שורות 158 בדוח השנתי תוך פירוט של כל אחד ממה הוא נובע, אתכם זה לא מעניין, פשוט סוכמים את כל שדות 158 ורושמים בשדה 158 (או 172) בדוח השנתי.
המתורגמן הפיננסי 
ואם הespp מנוהל בברוקר ישראלי (IBI), עדיין צריך להתעסק עם מס הכנסה או שזה דרך המעסיק בתלוש?
בכל מקרה יש את האפשרות לquick sale במקרה הזה
אהבתיאהבתי
מדובר במניה ישראלית? ו-IBI הם הברוקר או הנאמן?
ב-quicksale זה בוודאות ממוסה בתלוש, אבל הכי פשוט שתשאל את המעסיק (ותעדכן)
אהבתיאהבתי
אם יש נאמן ישראלי (esop) ולא עושים quicksale הם לא מטפלים בענייני מיסוי בכל אופן?
אהבתיאהבתי
כפי שכתבתי, מלבד אנבידיה וברודקום אני לא מכיר חברות שמשתמשות בנאמן בESPP.
זה שיש נאמן שמטפל בRSU לא אומר שהוא מטפל בESPP
אהבתיLiked by 1 person
תודה מתורגמן יקר 🙂
אתה חתיכת נכס אתה… חומר קריאה מהמעלה הראשונה.
שתהיה בריא.
וזה למרות שאין לי שום קשר לנדון בפוסט שכתבת (כן יש לי RSU במעיין מעשה קסם כלשהוא).
אהבתיLiked by 1 person
חכה, פוסט על RSU גם יגיע 🙂
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה 🙂
מצפה לו ואשמח לקרוא כמובן.
יש שם איזה עניין ב- RSUs שאחרי שנתיים מהפשרת ה- RSUs (ההפשרה נקראת Vesting), מסלול המס הופך להיות הוני ולא פירותי וכו' (או בדיוק ההיפך)…
נחכה בסבלנות וההסבר שלך בטוח שיפתור את הקושיות 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה!!!
מחכה לפוסט על rsu בבקשה 🙂
אהבתיLiked by 1 person
שאלה, ניסיתי להבין איך מחשבים גם את הדיבדנדים לדיווח שנבעו מאחזקת ה ESPP(אלו עם ה RSU כבר מדווחים ע"י הנאמן)- לא מצאתי ב ETRADE שום דיווח/דוח כזה
אהבתיאהבתי
אם אתם אמריקאיים תקבלו טופס 1099DIV, אם לא צריך לחפש annual statement לשנה הרלוונטית.
אהבתיאהבתי
לא אמריקאי.
צריך לדווח למס הכנסה ישראל ולא בדיוק שמרתי את הרישומים. וגם זה תמיד בא כאחזקה של ה espp וגם של rsu. איך בדיוק מבצעים את החישוב היחסי וגם מוכיחים לגורמי המס?
אהבתיאהבתי
האמת שהדיבידנדים מהRSU מופיעים לך ב-106.
אז אם יש לך מהסטייטמנט את סך הדיבידנדים משניהם תוכל להחסיר את הסכום מה106 ולקבל את הדיבידנדים מהESPP.
לגבי הוכחה, אני מצרף את הסטייטמנט.
אהבתיאהבתי
מנסיון אישי, גם ESPP יכול להיות עם תוכנית 102, ז"א הטבת מס שמאפשר חישוב עפ"י רווחי הון לאחר תקופה.
ז"א Quicksell לא הכי נכון לכולם.
(נאמן ESPP ישראלי)
אהבתיאהבתי
תודה ואכן ציינתי שלאנבידיה וברודקום המצב שונה (ואולי פספספתי עוד מקום שמתנהל עם נאמן).
אגב, נאמן זה לא אומר 102. 102 זה סעיף חוק מיוחד שמתייחס לRSU.
ממה שאני מכיר לאלו שיש להם נאמן אין אופציית quicksale, ועוד יותר אם מוכרים דרך הנאמן בכל מקרה הכל ממוסה בתלוש משכורת ומצוין ב106, כך שבכל מקרה אין מה לדאוד כמו מי שיש לו תוכנית ESPP הנפוצה יותר.
אהבתיאהבתי
ראיתי שרשמת את זה, אבל אני לא בטוח כמוך שמה שאתה מתאר כאן הוא "הכי נפוץ".
לדוגמא במקרה שלי, חברה שלא ציינת, יש נאמן ל ESPP עם אפשרות ל quicksell.
אני מציע לא ללכת לכלל אצבע בנושא הזה ופשוט לברר מול החברה שבו כל אחד נמצא, בדרך כלל יש גם אירועים מרוכזים להסברה ויש אנשים ספציפים בחברה שאפשר לפנות אליהם.
הסעיף 102 לא מתייחס רק ל- RSU. גם ESPP יכול להכלל בו.
בכל מקרה, תודה על המידע שאתה מעביר כאן, אישית הבלוג עזר לי מאוד להכנס לנושאים האלו.
אהבתיאהבתי
לא הצעתי ללכת לכלל אצבע אלא תיארתי את אופן הדיווח במקרה שלפחות מהנסיון שלי הכי נפוץ.
בסוף, כמובן שכל אחד צריך ללכת לפי מה שקורה אצלו בפועל.
בלי קשר, כשיש נאמן המצב עוד יותר פשוט, ולא צריך את כל מה שכתבתי בפוסט.
תודה על המילים החמות.
אהבתיאהבתי
היי מתורגמן יקר! קודם כל תודה רבה על הפוסט המפורט!
רק לוודא שהבנתי – אם יש לי אפשרות לעשות quicksell ואני אכן עושה quicksell בתום כל תקופה, אין לי צורך להגיש דוח שנתי למס הכנסה נכון?
בנוסף, האם אזרח אמריקאי צריך להוסיף את זה לדיווח השנתי או ששוב בגלל שזה מטופל בתלוש שכר אין צורך?
שוב תודה רבה!
דניאל
אהבתיאהבתי
אכן, אם עושים רק quicksell כל נתוני המס אמורים להופיע בטופס 106 (לפעמים יש רווח/הפסד מזערי שנובע מה-quicksale שלא נמכר בדיוק במחיר הקנייה).
אזרח אמריקאי אכן צריך להוסיף את זה לדיווח השנתי, את החלק הפירותי אפשר פשוט לקחת מה-106.
לגבי חישוב רווח עדיף להסתמך על הסטייטמנט מהברוקר שאמור להפיק לך 1099.
אהבתיאהבתי
אשמח לעזרה,
אני מגיש את הדוח של 2021,
מדובר בדיבידנד וזה מופיע ככה (בדוחות של ib):
DATE 1/12/2021
EX DATE 2/12/2021
PAY DATE 11/1/2022
האם עלי לדווח לפי ההכרזה, תאריך הקבלה?
אני לא בטוח וחושש לעשות טעות כי אם מדובר בתאריך קבלת הדיבידנד זה בכלל נכנס לדוח של 2022.
תודה רבה.
אהבתיאהבתי
אני תמיד מוציא סטייטמנט מלא מ-IB.
שם יופיע סך הדיבידנדים שקיבלת לשנה אתה יכול לכפול את זה בשער המרה ממוצע שתמצא באתר של בנק ישראל.
הם כנראה כן כוללים את זה ב-2021 (כי מה שקבוע זה ה-Ex Date), אבל לפחות אתה יודע שזה יהיה קונסיסטנטי לשנים הבאות אם תמשיך לפעול כך.
אהבתיאהבתי
תודה,
למעשה זה מה שעשיתי, הוצאתי סטייטמנט מלא מ-ib (דיבידנד רק מנייר אחד)
וככה זה מופיע, יש שלושה תאריכים
ובגלל שזה בסוף השנה ותאריך התשלום יוצא בשנה הבאה לא הייתי בטוח אם להתחשב בזה או לחכות לדוח של שנה הבאה.
שוב תודה רבה רבה.
אהבתיאהבתי
יש לך אזור בסטייטמנט שנקרא Cash Report ובו אמור להיות סך דיבידנדים לשנה.
אהבתיאהבתי
באיזור הזה כלל לא מוזכרים הדיבידנדים,
מה שמחזק את ההשערה שלי שהדיווח אולי צריך להיות ב2022 הוא שברובריקת הדיבידנדים, השורה התחתונה :
Ending dividend accruals in USD
אז ב- Net amount הדיבידנד מופיע במינוס.
מדובר בדיבידנד שהוא בדיחה, סך הכל 0.3 דולר כלומר שקל אחד בודד [לפני מס 🙂 ]
כלל לא מכרתי מניות ככה שכל הדיווח הוא על גבול ההזוי
פשוט ממילא אני מגיש דוחות בכל שנה ולכן אם כבר…
ולכן ההתלבטות.
אהבתיאהבתי
כפי שציינתי , אם זה לא מופיע ב-cash report הייתי מחכה עם זה ל-2022.
אהבתיאהבתי
היי,
מלבד ההבדל שציינת בנושא אופן הדיווח ותשלום המס בין מי שקיבל את ההטבה באמצעות נאמן וכאלה שקיבלו את ההטבה שלא באמצעות נאמן (מי שקיבל באמצעות נאמן המס בא לידי ביטוי ב- 106), האם יתר הנושאים שכתבת כגון : ההנחה של 15% ומועדי אירועי המס הם זהים בין 2 המסלולים? תודה
אהבתיאהבתי
האמת שאני לא רוצה להתחייב כי נוכחתי שכל מעסיק עלול להגדיר בצורה מעט שונה, אז הייתי פונה למעסיק בנידון.
אהבתיאהבתי
לאזרחים אמריקאים לא עדיף לחכות שנה כדי לשלם פחות מס?
אהבתיאהבתי
כשהרווח אפסי זה לא באמת משנה אם אתה משלם 0/15/20 אחוז (על רווח ארוך טווח), או 10/12/22/24/32/35/47 אחוז (על רווח קצר טווח).
בלי קשר, יש לך זיכוי מס זר מישראל, כי מיסוי ראשוני בכל מקרה לישראל.
אהבתיאהבתי
היי, בדוגמא ב-1325, רשמת ש"רווח הון ראילי" יצא 1,527.94 שזה חישוב של "ערך נקוב במכירה" פחות "ערך נקוב בקנייה" ואז כפול "שער הדולר ביום הקנייה". למה הכפלת את ההפרש בשער הדולר ביום הקנייה? רווח ההון לא אמור להיות ההפרש בין ה"תמורה" ל"מחיר המתואם"? לפי ההוראות בכותרת עמודת "רווח הון" בטופס 1325, הנוסחה היא "תמורה" פחות "מחיר מתואם". כלומר, רווח ההון בדוגמא שלך אמור להיות 1,538.86. האם אני טועה? תודה רבה מראש!
אהבתיאהבתי
ניזכר באיך עובד רווח במטבע זר (לפי הלכת מוזס):
במקרה שלנו הרווח הקטן יותר הוא הרווח לצרכי מס.
אהבתיאהבתי
חישבתי את רווח ההון מה-ESPP לפי השער (של בנק ישראל) הנמוך שבמקרה שלי הוא גם שהיה ביום המכירה.
לפי הדוחות של ESOP וה-106, הם חישבו את המס במקור לפי השער שלהם. השער שלהם הוא נמוך מזה של בנק ישראל כי נכללת בתוכו עמלה ("Exchange rate (0.45% on top of Bank Ha’poalim’s lower closing rate)" ככתוב בדוח סיכום מכירות שסיפקו לי).
אז על פניו, בגלל הפרש השערים אני חייב מס כי ניכו פחות מס במקור (רווח ההון שדווח ב-106 פחות ממה שהיה מחושב לו היו מחשבים לפי השער של בנק ישראל).
אין פה שאלה. אומנם זה הגיוני לפי ההסבר שלך על מיסוי ESPP, אבל אני סתם תוהה אם אני מפספס משהו?
אהבתיאהבתי
אתה מבלבל בין שני דברים.
בESPP יש שני מרכיבים, יש את ההנחה במחיר המנייה (לרוב זה 15% מהמחיר הנמוך מבין תחילת וסוף התקופה), זה לא רווח הון, אלא הטבת מעסיק.
על זה ESOP חישבו לך מס.
מה שאני פירטתי זה על רווח הון במכירה. הרווח מחושב תמיד ביחס למחיר שקיבלת בהם את המניות (כלומר המחיר ללא ההנחה).
אהבתיאהבתי
סליחה, לא ניסחתי נכון את השאלה שלי, והיא אולי לא הכי קשורה לתגובה המקורית.
אני מבין לגמרי את ההסבר שלך על המרכיבים של ESPP והבדלי המיסוי. העניין הוא בדיווח המס במקור. בגדול אני טוען ש-ESOP דיווח פחות מס על ה-106 (סה"כ עבור שני המרכיבים) כי הם השתמשו בשער נמוך יותר מזה של בנק ישראל בחישוב ההמרה לשקלים.
לדוגמא, נניח מכרתי מניה אחת וההטבה (מרכיב הכנסה — ההפרש בין מחיר ההטבה לבין המחיר ביום סגירת התכנית) היתה $10 והרווח היה $100 (מחיר המכירה פחות המחיר ביום סגירת התכנית). ונניח שהשער של בנק ישראל היה 3.5 אבל ESOP השתמשו בשער קטן יותר של 3.45. הרי ESOP מנכה את מס המקסימלי במקור (62% מס על ההכנסה ו-28% על הרווח שכולל מס יסף)…
חישוב מס במקור לפי ESOP:
(($10 * 0.62) + ($100 * 0.28)) * 3.45 = 117.99 שקלים
חישוב המס שלי לפי השער של בנק ישראל:
(($10 * 0.62) + ($100 * 0.28)) * 3.5 = 119.70 שקלים
לכן לפי רשות המיסים היה חסר 1.71 שקלים רווח כי ESOP דיווחו פחות מס בשקלים ממה שאמור היה להיות. לא ככה?
אהבתיאהבתי
לא הייתי דואג ליכולת של ESOP לחשב מס במקור. הם חשופים לכל כך הרבה קנסות שסביר להניח שהם פועלים נכון.
הגיוני שאם הם גבו עמלה על שער ההמרה, שלא תצטרך לשלם על העלות הזו מס.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
תודה רבה על הפוסט.
רציתי לשאול שמתי לב שהפונקציה לחשוב שער המרה על דיבדנד היא
VLOOKUP(K24,'שער חוץ'!J6:L200,2)
מה שלא מובן לי זה מה קורה אם קיבלתי דיבדנדים בכמה מועדים כלומר עם שערי המרה שונים אז במקרה הזה אני צריך לשנות את הexecl ששיתפת?
יש סיבה בכלל שזה נכלל בחישוב הרי גם ככה ארצות הברית לוקחים לי 25% מס במקור ובגלל אמנת מס זה פותר אותי מתשלום מס על דיבדנדים לא?
פיספסתי משהו?
אהבתיאהבתי
ה-VLOOKUP הולך לטבלה של שערי ממוצעים פר שנה, לכן תצטרך לעדכן את הגוגל שיטס, רק אם אין את שנת המס שקיבלת בה דיבידנדים.
הגם שארה"ב לוקחים 25% במקור, חייב לדווח על כל ההכנסות העולמיות שלך, ובד בבד לדרוש זיכוי מס זר בגין המס ששילמת לארה"ב.
אמנת המס לא פותרת, היא פשוט מחייבת את שתי המדינות להכיר במסים ששולמו למדינה השניה כזיכוי בדוח שלהם.
שים לב שאתה עשוי לשלם עוד 3% מס על הדיבידנדים לישראל (מס יסף).
אהבתיאהבתי
שלום,
תודה רבה על התגובה.
הערך של הדיבידנדים שקיבלתי היה לפי שער של תאריך קבלת הדיבידנד ולא לפי שער ההמרה הממוצע באותה שנה אז למה בודקים את שער ההמרה הממוצע ?
אני קיבלתי מניות של ibm וראיתי שלקחו לי 30 אחוז מס במקור על הדיבידנדים כלומר יותר מס ממה שמס הכנסה היה לוקח לי האם אפשר להזדכות על ההפרש או לקבל מגן מס עליו?
אהבתיאהבתי
אם קיבלת 4 דיבידנדים בפיזור אחיד על פני השנה, אז חישוב לפי שער ממוצע יתן לך קירוב מספיק לחישוב פרטני לכל תאריך. אתה כמובן יכול לחשב פרטנית, זה אפילו עדיף בעיניי.
אם לקחו לך 30% במקור, זה אומר שלא מילאת טופס W8-BEN לברוקר. תדאג למלא אותו בהקדם והדיבידנדים הבאים ימוסו ב25% לפי אמנת המס בין ארה"ב וישראל.
היות וה30% נלקחו לארה"ב, תצטרך לבקש מהם החזר על ידי הגשת דוח שנתי שתכלול בו את כל הכנסותיך האמריקאיות – טופס 1040NR.
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי