סדרת ההשקעות של JL Collins – רעיונות לתיק השקעות

זהו החלק השלושה-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

אי אפשר לעבור סוף-שבוע בלי ללמוד עוד קצת על עולם ההשקעות מג'ים. היום מגיעים לתכלס. איך בונים תיק השקעות בהתאם לדברים שלמדנו.

בפרקים הקודמים למדנו את הבסיס והכרנו את פני השטח, אם תרצו. עכשיו בואו נעבור לחלק הכיפי. איך בדיוק ניתן להשתמש במה שלמדנו עד עתה, כדי לבנות ואז לשמר את ההון שלנו? אני מתכוון לתת לכם שתי תיקי השקעות, שכל אחד משתמש בכלים (קרנות) שדיברנו עליהם.
קודם כל אספר לכם בדיוק מה שאני מנחה את בתי בת ה-24 (נכון ל-2016). הדבר האחרון שמעניין אותה זה השקעות, ואם הגישה הפשוטה הזו היא גם לא צריכה להתעניין בזה. כל מה שהיא צריכה לעשות זה להוסיף כסף לקופה ופשוט להניח לזה לגדול. בעוד שנים מספר היא תתעורר עשירה. על הדרך, היא תשיג ביצועים יותר טובים מ-82% ממנהלי ההשקעות האקטיביים שיש שם בחוץ. לתיק הזה נקרא: תיק בניית העושר.
לאחר מכן אחלוק אתכם מה אני ואשתי, שנמצאים בחצי-פנסיה, עושים. לתיק הזה נקרא: תיק שימור העושר.
המצב ספציפי שלכם כנראה שונה מהמצב של המשפחה שלי. אך בהשתמש בשתי התיקים הללו כפרמטרים, ולאחר שתגבשו לעצמכם את השיקולים האישיים שלכם כפי שדנו כאן, תוכלו לעצב לעצמכם את התיק שלכם באמצעות הכלים הללו.

תיק בניית העושר

זה התיק שבניתי עבור הבת שלי, ומה שאני מספר לה לגבי הסיבות שבניתי אותו.
זה העיקר: אם אתם רוצים לשרוד ולשגשג כמשקיע יש לכם שתי אופציות. אתם יכולים ללכת לפי הצעות הטיפוסיות שהצגתי לכם בפרק הזה ולחפש פיזור נרחב באמצעות הקצאת נכסים נרחבת. התקווה שלכם זה שזה יקטין את התנודתיות בתיק, למרות שהוא מקטין גם את התשואה.
לעזאזל עם זה! אתם צעירים, אגרסיביים וכאן בשביל ללמוד איך בונים עושר. אתם רוצים לצבור את כסף ה-F-You בהקדם האפשרי. אתם הולכים להתמקד בנכס המניב ביותר בהיסטוריה: מניות. אתם הולכים "להיכנס לראש הנכון", להתחזק וללמוד איך לצלוח את הסערות.
כנראה שמעתם פעם את הביטוי, "אל תשימו את כל הביצים שלכם בסל אחד."
כנראה שמעתם גם את הגיוון לביטוי הנ"ל, "שימו את כל הביצים שלכם בסל אחד, אבל שימו עין על הסל."
תשכחו מזה. הנה מה שדודכם האהוב ג'ים אומר:

שימו את כל הביצים שלכם בסל אחד, ותשכחו מהסל!

מה שהכי מצחיק בהשקעות, זה שככל שתסתכלו ותשחקו עם הנכסים שלכם, הסיכוי שלכם להצליח פוחת. מלאו את הסל שלכם, הוסיפו כמה שאתם יכולים לאורך הדרך והתעלמו ממנו בשאר הזמן. סביר מאוד שתתעוררו עשירים.
הנה הסל שאני מדבר עליו: VTI/VTSAX. זה לא אמור להפתיע אתכם אם עקבתם אחרי עד כה. זהו מדד המניות הכללי של ארה"ב. מה שזה אומר, שאתם תהיו בעלים בכל אחת מ-3,700 החברות והעסקים בארה"ב, מה שיהפוך את התיק שלכם למאוד גדול ומגוון. העובדה שדמי הניהול שבו אפסיים, רק נותן ליותר מהכסף שלכם לפעול עבורכם.
אחזקה של 100% מניות כמו שאני מציע נחשבת הקצאת נכסים מאוד אגרסיבית. היא אגרסיבית, ובשלב בניית העושר, גם אתם צריכים להיות. יש לכם אופק השקעה של עשורים וגם תוסיפו כסף חדש לאורך הדרך. העליות והירידות של השוק לא יטרידו אתכם בגלל שאתם תימנעו מלהילחץ ותתמידו במסלול שהתוויתי. אם כבר, אתם תזהו שירידות בשוק הן "הזדמנויות קנייה" וש"המניות במבצע". בעוד כ-40 שנים מעכשיו (או מתי שתתחיל לחיות מתיק ההשקעות שלכם) אולי תרצו להוסיף קרן אג"חית כדי למתן את התנודתיות. תדאגו לזה כשתגיעו לזה.
בנקודה זו, אני יכול כבר לדמיין את הגורואים הפיננסים מחממים את הזפת ומקוששים נוצות. אז תנו לי להסביר.
קודם לכן, חקרנו את הרעיון שמשברים פיננסים הם חלק מהעולם שלנו ושהתוצאה הטובה ביותר נובעת מהתעלמות מהם. לא ניתן לחזות אותם ולא ניתן לתזמן אותם. אתם כנראה תחוו הרבה מהם לאורך תקופת ההשקעות שלכם. אך אם תהיו חסונים מנטלית תוכלו פשוט להתעלם מהם.
אז אם נסכים שאנחנו יכולים "להיכנס לראש הנכון", במה נבחר בשביל לצלוח את הסערה? כמובן שנרצה את הנכס המניב ביותר שנוכל למצוא. ברור גם שהנכס הזה הוא מניות. אם תסתכלו על כל הנכסים החל מאג"ח ועד נדל"ן וזהב, לקרקע חקלאית, לאמנות עתיקה וסוסי מירוצים או מה שבא לכם, המניות נותנות את התוצאות טובות ביותר בזמן. אין שום דבר שאפילו מתקרב אליהן.
בואו נבדוק לרגע מדוע זה נכון. מניות הן לא פשוט חתיכות נייר שסוחרים בהן. כשאתם רוכשים מניה, אתם רוכשים בעלות בעסק. להרבה מהעסקים הללו יש פעילות בינלאומית נרחבת, מה שמאפשר לכם להשתתף בכל השווקים בעולם.
החברות הללו מלאים באנשים שעובדים ימים ולילות על מנת להרחיב ולשרת את מערך הלקוחות שלהם. הן מתחרות בסביבה בלתי-מתפשרת אשר מתגמלת את אלו שמסוגלות ומענישה את אלו שלא. הדינמיקה האינטנסיבית הזו, היא זו שהופכת את המניות ואת החברות אותן הן מייצגות לנכס ההשקעה החזק והמוצלח ביותר בהיסטוריה.
בגלל ש-VTI/VTSAX היא קרן מחקה מדד, אנחנו אפילו לא צריכים לדאוג אלו חברות יצליחו ואילו יכשלו. כפי שראינו, המדד "מנקה את עצמו". החברות הכושלות יעלמו מהמדד, והחברות המוצלחות יכולות לגדול ללא סוף.
תיק השקעות המורכב מ-100% מניות – מה ש-VTI נותן לכם – הוכיח שנותן את התשואה הטובה ביותר באינספור מחקרים. עם זאת, אם אתם מרגישים שאתם לא חזקים מספיק להתמודד ושאתם תפחדו ותמכרו כאשר הרוחות סוערות, אתם כנראה תטבעו. אך צריך להבין שזהו כישלון פסיכולוגי , ולא חיסרון של אפיק ההשקעה.
כהערה צדדית, ישנם מחקרים המראים כי אחזקה של 10-25% של אג"ח ביחד עם 75-90% מניות, בעצם ינצח במעט מאוד תיק של 100% מניות. בנוסף, תיק זה גם פחות תנודתי. אם אתם רוצים ללכת בגישה זו ולקחת על עצמכם את העבודה הנוספת של איזון תקופתי כדי לשמור על ההקצאה שבחרתם, לא תשמעו ממני מילה.
האם זה באמת כזה קל? כן. אני התחלתי להשקיע ב-1975. באותה שנה VTI אפילו לא הייתה קיימת, אך ב-40 השנים שעברו מאז מינואר 1975 ועד ינואר 2015, מדד ה-SP500 גדל בקצב שנתי של 11.9% (בהנחה והשקעתם מחדש את הדיבידנדים). אם הייתם משקיעים רק $200 בחודש למשך תקופה זו, הקופה שלכם הייתה גדלה ל-$1,515,542. אם הייתם משקיעים סכום חד פעמי של $10,000 זה היה הופך לכם ל-$897,905. גדילה זו הייתה קורית למרות כל המשברים והשפלים והנפילות והפניקות שחווינו ב-40 שנים הללו.
למרבה הצער, בזמנו לא הייתי חכם מספיק בשביל לעשות זאת. אך זהו המסלול הפשוט אל העושר שיצרתי עבור הבת שלי (כשהייתה בת 19): שימו את כל הביצים שלכם בסל אחד גדול ומגוון, הוסיפו עוד כשאתם יכולים, ותשכחו ממנו. ככל שתוסיפו יותר, תגיעו ליעד מהר יותר.

תיק שימור העושר

רגע, אתם אומרים. אני קרוב לפרישה, או כבר נמצא בה. בניתי כבר את העושר שלי. עכשיו אני רוצה לשמור אותו. או שאולי אתם פשוט לא מרגישים בנוח עם התנודתיות של תיק מנייתי. אתם רוצים מסלול חלק יותר. מה עושים?
האמת, גם אני. לפני כמה שנים כשהפרישה שלי התקרבה, הרחבתי את תיק ההשקעות שלי מעבר לרק VTI. תחזיקו חזק, זה הולך להיות מאוד מסובך;) אתם תצטרכו להוסיף עוד קרן מחקה אחת. אוי לא!
עכשיו אנחנו נכנסים לעולם של הקצאת נכסים וזה ידרוש מעט יותר זמן מאיתנו. בנוסף להוספת הקרן לתיק ההשקעות, נצטרך להחליט כמה מהתיק אנו מקצים לכל קרן. לאחר מכן, כפעם בשנה נרצה לאזן את התיק על מנת לשמור את ההקצאה כפי שהחלטנו. זה יקח לכם כמה שעות פעם בשנה. אתם יכולים לעמוד בזה.
כפי שאנו יודעים, תיק המורכב מ-100% מניות – אפילו כזה גדול ומגוון כמו VTI – נחשב תיק מאוד אגרסיבי. סיכון קצר טווח גבוה (קרי, תנודתיות שתגרום לבטן שלכם להתהפך) שמתגמל בתשואה ארוכת-טווח גבוהה. מושלם עבור אלה שיכולים להתמודד עם הנסיעה, מוסיפים כסף חדש להשקעות ושהשקפתם ארוכת-טווח.
אך זה לא מתאים לכולם. אולי אתם לא רוצים להתמודד עם רמה כזו של תנודתיות. אולי אתם רוצים קצת יותר שקט נפשי. כשאתם תתבגרו אולי תרצו להחליק טיפה את הנסיעה, אפילו במחיר של תשואות פחותות. אתם רוצים לישון בלילה.

עכשיו כשאני סוג של בפנסיה ואנחנו עצמאים כלכלית, גם אני רוצה את כל זה (שקט נפשי וכו').לי ולאשתי יש עוד כמה דברים בתיק ההשקעות שלנו: אבל לא הרבה. הנה התיק:

  • ~75% מניות: VTI (מדד כלל המניות האמרקאיות). עדיין הנכס העיקרי שלנו מכל הסיבות לעיל.
  • ~20% אג"ח: BND (מדד כלל האג"ח האמריקאי). אג"ח מספקות טיפה הכנסה שוטפת, נוטות להחליק את הנסיעה הפרועה של המניות, ומספקות גידור כנגד דפלציה.
  • ~5% מזומן להוצאות שוטפות. זה נמצא בחשבון הבנק שלנו.

תוכלו לשחק עם האחוזים הללו על מנת להתאים לנתונים האישיים שלכם. רוצים נסיעה חלקה יותר? מוכנים לקבל תשואות ארוכות-טווח נמוכות יותר, וצבירת עושר איטית יותר? פשוט הגדילו את האחוז המושקע ב-BND. מרגישים בנוח עם תנודתיות? רוצים צמיחה גדולה יותר? הוסיפו עוד ל-VTI.

בפרק הבא נחקור עוד את נושא של הקצאת נכסים.

שימו לב שההמלצות של ג'ים מוכוונות לקהל קוראים אמריקאי, עם זאת בסיס הרעיון לא משתנה כאשר עוברים לישראל. פשוט צריך לראות מה יותר מתאים.

לדעתי שוק המניות הישראלי פשוט קטן מדי בשביל שיקבל איזשהו יחס בכלל בתיק ההשקעות שלנו. לכן נשאר להחליט מה אנחנו מעדיפים, אם להשקיע רק בשוק האמריקאי (שמהווה 54% מהשוק העולמי), או אולי באיזשהו מדד עולמי. אני נוטה להישאר עם השוק האמריקאי, אבל יש רבים שיחלקו עלי. בנוסף, צריך להחליט אם רוכשים את המדד דרך קרן אמריקאית, דרך קרן ישראלית, או דרך קרן אירית שגם יכולה לצבור עבורכם את הדיבידנד. לאזרחים האמריקאים שבינינו אין כל כך ברירה, וחייבים לקנות את הקרן האמריקאית אלא אם כן בא לנו לשלם הרבה מס. אבל לישראלים שאינם אמריקאיים, הבחירה מושפעת מהרבה שיקולים, בינהם עלויות, דחיית מס, אמינות הקרן ומיסי ירושה.

לגבי אג"ח, לתושב ישראלי המתנהל בשקלים, לדעתי ממש לא מומלץ לרכוש קרן אג"ח אמריקאית, משום שהיא חשופה לדולר. האג"ח אמור להיות החלק הסולידי בתיק שלכם, ולטווח הקצר, יחס השקל-דולר מאוד תנודתי, מה שיבטל את אפקט ההחלקה שהאג"ח אמורות לתת. אם וכאשר יגיע הזמן בשבילנו לשים אג"ח בתיק, אני מתכוון לעשות את זה פשוט דרך קופות הגמל שלנו במסלול אג"ח ממשלתי ישראלי. זה לא יגרור אירוע מס, לא יהיו לזה עלויות קנייה ומכירה (תחשבו על כך שאצטרך למכור 25% מהנכסים ולרכוש בהם נכס אחר), ולא יהיו לזה עלויות מעבר לדמי הניהול שכבר היו בקופת הגמל.

אם יש לכם רעיונות נוספים לישראלים בקשר להקצאת הנכסים בתיק ההשקעות שלהם אשמח לשמוע.

שבוע טוב 🙂

לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – אג"ח
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – איך לבחור את הקצאת הנכסים שלכם

26 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – רעיונות לתיק השקעות

  1. תודה רבה על הסדרה הזו. אני מאוד נהנית ממנה.
    אשמח לדעת האם אתה יודע מה קורה במצב שבן זוג אחד הוא אמריקאי והשני ישראלי?

    אהבתי

    1. שלום וברוכה הבאה לבלוג 🙂

      ממליץ (במידת האפשר) לקרוא גם את ספר המקור או את סדרת הפוסטים שהובילו לספר (לינק).

      מה קורה איפה כאשר אחד מבני הזוג ישראלי והשני אמריקאי (ואני מניח שגם ישראלי)? תצטרכי קצת יותר לפרט, יש הרבה נושאים שאפשר לדבר עליהם בהקשר הזה.

      אהבתי

  2. היי,
    מאוד מעניין. תודה!
    אני אזרח אמריקאי. אם אני רוצה להשקיע באג"חים, איך אני עושה את זה כדי להימנע מ-PFIC?
    האם עדיף להשקיע רק באג"ח אמריקאי או שיש אופציה גם להשקיע באג"ח ישראלי?

    אהבתי

    1. בעיניי, קודם להחליט אילו אגח"ים אתה רוצה ואז רק באיזה כלי להשתמש (קרן, אגח בודד וכו').

      אתן לך כמה נקודות למחשבה:
      * יש כאלה שאומרים שהיות וההוצאות שלנו בשקלים אין שום עניין להשקיע באג"ח מחוץ לישראל היות ובניגוד למניות, לאג"ח זר יש סיכון מט"ח לא מבוטל.
      * יש כאלה שאומרים שההוצאות שלנו נקובות בשקלים, אך מושפעות מהרבה מטבעות (דולר, יורו, יואן וכו'). תחשוב על ההוצאות הבאות: דלק (לא רק לרכב האישי אלא בהתחשב בזה שכל מצרך דורש שינוע), קניות באלי אקספרס, אלקטרוניקה, מכוניות, ויש עוד דוגמאות, ותחשוב כמה הם מהווים מההוצאה שלך, ואולי כן יש מקום לחשיפה למטבעות זרים (דרך אג"ח הנקובה באותו מטבע).

      בכל מקרה, אם אתה סגור על קרן ורוצה להימנע מPFIC אז תצטרך לרכוש קרן אמריקאית. מה שכן, אין קרן אמריקאית על אגח ישראלי ;(

      מה אני אישית מתכנן לעשות כאשר יגיע הרגע בו אצטרך אג"ח בתיק?
      אני החלטתי שההוצאות שלי חשופות יותר למטבעות העולם מאשר רק לשקל ולכן מתכנן לרכוש את AGGG בבורסת לונדון אשר חשופה לכל המטבעות בעולם לפי משקל החוב של כל מטבע. זו PFIC לכל דבר ואני מתכנן לדווח עליה בשיטת קיבוע שנתי לשוק.
      אין לפרש את מה שאני מתכנן לעשות כהמלצה מכל סוג שהוא. במידת הצורך יש להיוועץ עם מישהו "מוסמך".

      אהבתי

  3. אחלה של הסברים פשוטים. אף על פי שקראתי הרבה לאחרונה בנושא. תמיד כיף לקרוא דברים דומים בצורה פשוטה.

    בתור אזרח ישראלי צעיר (27) בשלב הצבירה שדחיין את הנושא שנים אבל החליט לפני 3 חודשים לא עוד! החלטתי על הקצאת נכסים של 70/30 בשלב זה ( אמנם אין שם הרבה כסף בינתיים, אבל זה כסף שעבדתי קשה עבורו ).

    החלטתי לקנות את קרנות הסל של בלאקרוק שנסחרות בישראל בעבור החלק המנייתי. עשיתי קוקטייל של מחקה s&p500 שתופסת 65% מהאפיק, אירופה 20% ומדיניות מתפתחות 15%. השיקולים העיקריים היו: גודל ומוניטין המנפיק, עקיבה אמיתית ולא סינטטית ( למרות היתרונות הפוטנציאליים הגלומים בכך ) ופשטות משמעותית בגלל שאני לא צריך לבצע המרת מטח ולשלם עמלות גבוהות על קרנות זרות. תוסיף לזה את העובדה שאם מחזיקים חשבון השקעות בחו"ל יש עיסוק או עלויות בטיפול במס ואז בכלל זה משתק מביצוע פעולה. לאחר מכן אותי שבפורום הסולידית חולים על ברוקר זר IB ואז מתעסקים הרבה במיסוי ( וכך גם התגלגלתי הנה ).

    אז עשיתי מה שעשיתי ואני מרגיש בנוח. מאז אני חוסך להשקעה הרבעונית הבאה אבל יש לי מספר תהיות:

    האם למרות העלויות היה עדיף לקנות קרנות אמריקאית דרך בית ההשקעות הישראלי? או שההבדלים בטלים בשישים ביחס לאיריות. בסופו של דבר אני מכניס כל פעם כסף לתיק ככה שזה פחות מטריד אותי.
    כשאתה קונה אג"ח בקופת הגמל, למה הכוונה? לי תיפתח אחת רק עוד שנה שנתיים. האם זה קשור לאג"ח מיועדות?
    האם בארץ יש תחליף טוב לBND? אני מושקע דרך קרנות נאמנות אג"ח ממשלתי שקלי \ צמוד 2-5 שנים ביחס של 50/50. ואילו BND נותן גם אג"ח ארוכות ( ומסוכנות!) וגם אג"ח קונצרני בדירוג השקעה (ורווחי יותר מממשלתי).

    תודה רבה, ממש נהנה לקרוא
    רמי

    אהבתי

    1. האיריות ממש אחלה, במיוחד הגרסאות בשקלים. לא הייתי בוכה על זה שאי אפשר להשיג חשיפה עולמית מושלמת. זה טוב מספיק.

      לגבי קופת גמל, אני בניהול אישי, כלומר אני מחליט מה יש שם. אז המעסיק מפקיד לי לחשבון השקעות ואני מחליט מה לרכוש. אני יכול לרכוש בין היתר כל אג"ח או קרן אג"ח שהיא (אבל אני לא עושה זאת כי כרגע התיק שלי 100% מנייתי). לגבי אגח מיועדות, זה קיים רק בקרן פנסיה ולא בקופת גמל.

      לא מכיר תחליף טוב ל-BND. אם החלטת שאתה רוצה חשיפה רק לאג"ח ישראלי, אז יש לך את אג"ח מחקה ממשלתי כללי. מבלי להמליץ יש לך את זאת למשל.

      אהבתי

      1. היי, שאלה בהקשר הזה,
        אני לאור ההבנה שקופת גמל להשקעה נחשבת PFIC הפסקתי להשקיע בה וביטלתי (בהפסדים לאור תקופת הקורונה), האם אתה טוען שלמעשה זו לא הייתה בעיה? או שאתה מדבר על קופת גמל בהיבט אחר שלא לחלוטין ברור לי.

        תודה וסופ"ש נעים שיהיה 🙂

        אהבתי

        1. היי אני מדבר על קופת גמל לתגמולים (הידועה גם כקופת גמל פנסיונית) שניתן לחסוך בה כחלופה לקרן פנסיה.

          זו לא קופת גמל להשקעה, ואכן טוב שביטלת את השימוש בה.

          אהבתי

          1. סגור, תודה על החידוד 🙂
            סתם כהערת שוליים, לדעתך זה עדיף? (כלומר נשמע שההבדל העיקרי בין זה לבין קרן פנסיה מתבטא
            בכך שאתה יכול לשלוט בהקצאת הכספים).

            אהבתי

            1. אין לי דעה מוצקה לכאן או לכאן.
              זה מאוד תלוי בבן אדם, אתה יכול להשיא תשואה עודפת בקופת גמל (ויכול גם שלא).
              מצד שני בקרן פנסיה יש לך ביטוחים מובנים (ביטוח שארים וביטוח נכות), שלרוב המוחלט של האנשים זה מוצר נצרך והוא גם זול מאוד ביחס לחלופות פרטיות בשוק.
              כמו כן, בקרן פנסיה יש אג"ח מיועדות שזה תושאה יפה בסיכון יחסית נמוך.

              בכל מקרה, לאחרונה הלמן אלדובי פתחו קרן פנסיה במסלול SP500 שלדעתי לוקח גם קופת גמל בניהול אישי בגלל התשואה של המיועדות מעל קרן הפנסיה.
              מוזמן לבחון בעצמך כאן (דורש הצטרפות לקבוצת פייסבוק).

              אהבתי

  4. שלום,
    המון תודה על הבלוג המושקע!
    אשמח להתייחסות, מה היית בוחר מבחינת מיסוי בהנחה והיית משקיע דרך אינטראקטיב ברוקרס ואזרח ישראלי בלבד, את ITOT או VTI ? לפי הבנתי בITOT הדיבידנדים נצברים חזרה ומשלמים 15% מס במקור, ובמידה ומוכרים מס הכנסה בישראל לוקח את ה10% הנותרים?
    מבחינת גודל האחזקות אין ספק שוואנגרד לוקחים בגדול, אך מנגד גם המחיר נכון להיום פר מניה הוא פי 3.
    תודה!

    אהבתי

      1. האם אתה מתכוון לרווחי הון? קצת התבלבלתי כי
        קראתי בבלוג הסולידית :
        "הודות לאמנת המס בין ארה”ב לאירלנד, מדיבידנד המתקבל מחברה אמריקנית מנוכה מס של 15% בלבד. בנוסף, מכיוון שבקרנות איריות עסקינן, הן אינן מחויבות לחלק את הריבית והדיבידנדים שהן מקבלות מהמניות ואגרות החוב המוחזקות על-ידן (בניגוד לקרנות סל אמריקניות, למשל). במקום זה, הן צוברות את הדיבידנד למחיר הקרן (*), ובכך חוסכות למשקיע הישראלי אירוע מס ברמת הקרן, וכן חוסכת עמלות עקב הצורך להשקיע מחדש את הדיבידנדים באופן “ידני”. דחיית המס הזו צפויה להשתלם בטווח הארוך מאחר שהיא מסייעת לאפקט הריבית דריבית."

        אהבתי

          1. האם נוצר אירוע מס עם קרן אירית צוברת דיבידנדים בהנחה ולא מוכרים?
            על פניו זהו הפתרון הכי פסיבי אם אוכל להימנע מדיווח שנתי.
            חג שמח

            אהבתי

            1. בהנחה שאתה לא אמריקאי (אחרת לא הייתי חושב על קרנות איריות):
              זה לא נחשב אירוע מס.
              זה אכן יחסוך לך דיווחים שנתיים בשנים הראשונות. שים לב שתצטרך להגיש דוח שנתי אם אחד מאלו נכון:
              1. העברת לחשבון בחו"ל מעל 500,000 בשנה קלנדרית אחת
              2. סך הנכסים שלך בחו"ל עולה על 1.883 מיליון ש"ח (הערך נכון לשנת 2019) מתישהו במהלך השנה.

              מאחל לך שתעבור במהרה את ה-1.883 מיליון 🙂

              Liked by 1 person

  5. תודה על ההשקעה לטובת הכלל.
    יש לי שתי שאלות שאשמח לקבל עליהן תשובה:
    1. מדוע נכתב שהאג"ח חשוף לשינויי שער הדולר ולכן בעייתי להשקיע בדולרים, ואילו במניות אין בעיה כזו. קשה לי להבין למה בחלק המנייתי אין בעיה עקב שינויי שער הדולר.
    2. בהנחה ש- VTI צפוי לעלות בראייה ארוכת טווח, אז למה לא להשקיע בETF ממונף כגון SSO שמכפיל פי 3 את התשואה? זה אמנם ממונף יחסית ל S&P500 "בלבד" אבל VTI לא שונה מאד מה- S&P500 בהתנהגות שלו.

    אהבתי

    1. היי ותודה על השאלות המעולות

      1. על השאלה הזאת נכתבו כבר עשרות עמודים בפורום הסולידית. אני אכתוב את סיכום המנהלים, אבל ממליץ לך מאוד להקרוא הכל שם, ההבנה מגיעה רק אחרי כמה וכמה פעמים שהעניין מוסבר.
        בגדול מניות הן נכס ריאלי, והערך שלהם לא נגזר ובטח לא מושפע מתנודות במטבע כלשהוא או סל מטבעות.
        תחשוב על זה ככה, נגיד שתהיה אינפלציה בדולר והערך שלה תתאפס ויצטרכו להוציא מטבע "דולר חדש", האם הערך של אפל מתאפס עם הערך של הדולר הישן?
        התשובה היא לא, וזה מכיוון שערך החברות מנותק מערך הדולר. לכן זה שההוצאות שלך בשקלים לא משנה לך שהנייר "נקוב" בדולר.
        את שאר הטיעונים תמצא בלינק שהבאתי לך.

      2. שתי עניינים, אחד הוא שהמינוף מתאפסת יומית. תחשוב מה קורה אם המדד יעלה 2% ביום אחד ואז ירד 1.96% ביום הבא. אז במדד המקורי לא היה שינוי, ואילו בממונף הוא עלה 6% ביום הראשון וירד 5.88 % ביום השני ובמצטבר ירד 0.23%. לתופעה הזאת קוראים volatility drag. ממליץ לך לקרוא על זה.
        הסיבה השנייה, ובעיניי המהותית יותר, שגם אם נתעלם מהסיבה הראשונה, אם המדד יורד ב-33% כמו בחודש מרץ, התיק שלך נמחק.

      Liked by 1 person

      1. תודה על ההפניה. קראתי חלק מהעמודים, וראיתי שקיימים חילוקי דעות בעניין. סיכום יפה יש בפוסט של הסולידית: "משקיעים בניירות ערך זרים? קחו בחשבון סיכון מט”ח" (אני לא יודע איך להכניס כאן קישור על גבי טקסט). אם למשל מישהו קנה דולרים בשער 3.8 כדי לקנות מניות אפל, ושער הדולר ירד לאחר זמן קצר ל- 3.5 למרות שמניית אפל הייתה בדיוק באותו שער, אז יש כאן הפסד אם הוא מוכר. נכון שהשקעה ארוכת טווח פחות רגישה לשינויי השער מהסיבה ששינוי שער המניה הוא לרוב הרבה יותר גדול משינויי השער שנהפך לזניח.
        הסיבה הראשונה משכנעת, אך עדיין לאורך שנים אם יש יותר עליה מאשר ירידה, אז אולי יוצא שלמרות התופעה הזו יש רווח גבוה יותר במינוף? הסיבה השניה נכונה תיאורטית אבל משום מה SSO לא ירדה לאפס, אפילו בנפילה הכי גדולה של מרץ. אולי הם מגינים על זה בצורה כלשהי.

        אהבתי

        1. האמת שאנחנו (ותיקי פורום הסולידית) מנסים שנים לשכנע אותה לחזור בה מהאמרות הללו על סיכון מטח. אם אתה קונה את קרן מחקה סנופי בשקלים, אתה חשוף לדולר? או לשקל? לא, זה רק סרגל שאתה מודד בו. החברות בסנופי מרוויחות בשלל מטבעות, ובכל מקרה וגם אילי היו מרוויחות רק בדולר הרווחים שם ממש לא תלויים בשינוי היחסי בין הדולר לשקל, אז זה קצת מוזר שישראלי מצוי יטען שההשקעה הזאת כן מושפעת מיחס הדולר שקל.

          לגבי מינוף, האיפוס היומי הופך את זה למוצר לא צפוי בלשון המעטה. אגב, האיפוס היומי זה מה שהגן במרץ על SSO, כי צריך שהוא ירד ביום אחד ב33% כדי שהוא ימחק (ואם אני לא טועה, יש להם אפילו סעיף שאם זה יורד בפחות הם מפסיקים את המסחר ומחלקים למשקיעים את מה שנותר). אז בעצם אתה צריך שתי סוגי סיבולת סיכון:
          1. סיבולת סיכון עם סטיית תקן שהיא פי שורש 3 מסטיית תקן של הסנופי (שהוא 16%).
          2. סיבולת סיכון נוספת שנובעת מחוסר הוודאות של האיפוס היומי (קשה לי אפילו לכמת אותו).

          אהבתי

          1. לגבי קרן מחקה מגודרת, היא חשופה רק לשינויי שערי המניות במדד ולא לשער הדולר (והמחזיק בה משלם על זה). ברור ששינויי השער של החברות לא תלויים בשער הדולר בישראל (וגם לא הרווחים שלהן). בהנחה שלא היה תשלום על הגידור אז קרן מגודרת העוקבת אחרי SP500 הייתה מתנהגת בתיאוריה בדיוק כמו SP500 ואילו קרן מגודרת לא. זו התוצאה של החשיפה לשינויי השער. אם מישהו ביש מזל קנה קרן עוקבת לא מגודרת או ישירות את VOO ויום אחרי הקניה היה ייסוף של השקל ב- 5% והוא מוכר את אחזקתו, אז הוא יוצא בהפסד של 5% אם SP500 לא זז בשער שלו. זו החשיפה לשינוי השער.

            לגבי המינוף הניתוח נכון, והסיכונים נכונים. כעת זה ברור. תודה.

            אהבתי

            1. תראה, אני אשמח להמשיך איתך את הדיון הזה בפורום שנתתי לך לינק אליו. פשוט כל המידע שם, ואין לי מה להוסיף על מה שיש שם. אם ההסברים שם לא מספקים אותך, אז אין לי מה להגיד לך, תשקיע בקרנות מחקות מדדים ישראליים וזהו 🙂

              אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s