סדרת מס ארה"ב (2017) – חלק 6 – הכנסות נוספות

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

אז מה היה לנו עד עכשיו?

אני אתחיל את הפוסט היום בסיכומון קצר של מה למדנו עד עכשיו בסדרת מסי ארה"ב.

חלק 1 של הסדרה הסביר מי חייב בהגשת דוח שנתי ל-IRS, כלומר סכומי ההכנסה שהחל מהם יש להגיש דוח שנתי על ההכנסות העולמיות. בנוסף, הוסברו תאריכי ההגשה השונים, והתחלנו לעסוק בסטטוסי הגשה (רווק, נשואים המגישים במשותף, נשואים המגישים בנפרד, ראש אב בית, אלמן/אלמנה). לכל סטטוס יש ניכוי סטנדרטי ופטורים אישיים שהם סכומים שניתן להרוויח והם פטורים ממס מבחינת ה-IRS.

חלק 2 של הסדרה נכנס יותר לעומק לנושא של סטטוסי ההגשה ובאיזה תנאים יש לעמוד על מנת לבחור בסטטוסים השונים. התחלנו לעבור על הדוח השנתי שיש להגיש (טופס 1040), ומילאנו את שורות 1-6 בדוח הנוגעות לבחירת סטטוס הגשה ולכמות הפטורים האישיים שניתן לקחת.

חלק 3 של הסדרה נגע בדיווח של הכנסה מעבודה ממעסיק זר (מבחינת ארה"ב כל מה שאינו אמריקאי הוא זר). נושא נוסף שעסק בו הפוסט, הוא היכולת של אזרח אמריקאי שעובד מחוץ לארה"ב ובסיס המס שלו היא בארץ אחרת (ישראל' למשל), להחריג הכנסה מעבודה (עד $101,300 ליחיד נכון לשנת המס 2016). החרגה זו בעצם מבטלת את ההכנסה ואתם לא ממוסים עליה. נדרש למלא טופס 2555EZ  (או טופס 2555 למי שרלוונטי) על מנת להצהיר על החרגת ההכנסה, והוסבר כיצד מבצעים זאת.

פוסט זה נוגע לשנת המס 2017, שצריך לדווח בגינו עד אפריל 2018. אם ברצונכם לראות את הפוסט הנוגע לשנת המס 2016, תיגשו לכאן.

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

אם יש לכם שאלות פרטניות בנוגע למצבכם האישי מבחינת מס ארה"ב, תוכלו לפרסם אותו כאן בתגובות ותקבלו מענה ממני. השימוש בתשובה שאתן לכם הוא על אחריותכם בלבד.

חלק 4 של הסדרה נגע בדיווח על הכנסות מדיבידנדים (ממניות) וריבית (פקדונות/חסכונות/אג"ח). בנוסף לדיווח בטופס 1040 יש לסכום את הדיבידנדים והריביות השונות בטופס עזר Schedule B לפי המקורות השונים מהם קיבלתם כספים אלו.

חלק 5 של הסדרה נגע במכירה של ניירות ערך ודיווח על רווחי/הפסדי הון. אחזור על ההמלצה שלי משם לא להשקיע בקרנות נאמנות שאינן אמריקאיות.

שורות 10-12, 14-20

כעת נתחיל לעסוק בדיווח של הכנסות נוספות שייתכן ויש לכם. בואו נראה שוב כיצד נראה חלק ההכנסות בטופס 1040:
IncomeSec

שורה 10 – שורה 10 לא רלוונטית לישראלים. מדובר בהחזרי מס שמקבלים מהמדינה – state – (מי שתושב ארה"ב משלם מסים גם למדינה הספציפית בה הוא תושב בנוסף למסים הפדרליים). החזרים אלו ממוסים ע"י ה-IRS.

שורה 11הכנסה מהסכם גירושין. לפי Google Translate, זה יוצא דמי מזונות. אך חשוב להקפיד שזה רק הסכומים שהגרוש מקבל כתוצאה מהסכם גירושין, ולא סכומים שקשורים לכלכלת הילדים (סכומים אלו פטורים ממס). על הצד המקבל את הסכומים לספק את מספר ה-SSN שלו לצד המשלם (אם מדובר בגרוש ישראלי שאינו אמריקאי אז אין צורך). בצד השני של המטבע, הצד המשלם זכאי להוריד סכומים אלו מהכנסתו החייבת (בחלק ההתאמות של הדוח).

שורה 12 –  הכנסה מעסק. אם היה לכם עסק (עוסק פטור/מורשה) יש לדווח על הכנסותיכם והוצאותיכם בטופס עזר Schedule C. נכון לעכשיו (מרץ 2016), אין לי עסק ולכן אין לי נסיון במילוי הטופס ואני לא מעוניין להטעות אתכם. סיבה נוספת היא שלדעתי עצמאי לא צריך למלא את הדוח השנתי לבדו (בניגוד לשכיר). עצמאי צריך להתמקד בפיתוח ושדרוג העסק וביצירת הכנסות. במקרים אלו בהחלט ויתכן שכדאי לתת למומחה לעזור בחלק של המסים.

שורה 14 – רווחים (או הפסדים) אחרים. אם מכרתם נכסים כחלק מעסק ולא כאדם פרטי יש למלא את טופס 4797 ולדווח על ההכנסה בשורה זו.

שורה 15 – הכנסות מ-IRA. אלא אם כן עבדתם תקופה בארה"ב, לא סביר שיש לכם IRA (חיסכון פנסיוני אישי). אם יש לכם תקבלו טופס 1099R מהחברה המשלמת על כל ההכנסות שלכם בשנת המס הרלוונטית מ-IRA.

שורה 16 – פנסיות ואנונות. הפנסיות בישראל לא עומדות בחוקים של ה-IRS. לפיכך אני אישית לא הייתי ממלא את הסכומים המתקבלים כאן, אלא בשורה 21 (הכנסה אחרת). צריך לדווח רק על סכומים שהם הפקדות מעסיק (לתגמולים ופיצויים) והרווחים על כל ההפקדות – זה יוצא בערך 70-75% מהסכום המתקבל בטופס 106 שחברת הפנסיה תיתן לכם בכל שנה (תלוי ברווחים). בפועל לא כל קרנות הפנסיה עוקבות אחרי איזה חלק מהקצבה שלכם מקורה בהפקדות שלכם ואיזה בהפקדות מעסיק. שימו לב שבישראל ייתכן פטור ממס נרחב על כספים אלו אך לא בארה"ב. כמו כן, לא ניתן להחריג סכומים שקיבלתם מהפנסיה כי הם לא עונים להגדרה של הכנסה מעבודה.

שורה 17 – הכנסה משכירות, תמלוגים, שותפויות, חברות, נאמנויות וכו'. אם יש לכם הכנסה מאחד הדברים הללו יש למלא טופס עזר Schedule E. אני לא אכנס כאן למילוי הטופס. רק אומר לגבי הכנסה משכירות שניתן לנכות ממנה הוצאות שונות שקשורות לניהול הנכס (ניקיון, ביטוחים, הוצאות משפטיות, הוצאות ניהול, ריבית משכנתא על הנכס המושכר, תיקונים ועוד). את הסכום המתואם מדווחים וזה מתווסף להכנסה הרגילה לצורך חישוב המס הסופי. לאנשים בעלי נכסי שכירות ייתכן ותהיה חבות מס לארה"ב משום שבישראל יש פטור נרחב על הכנסה משכירות.

שורה 18 – הכנסה מחווה חקלאית. בארה"ב יש טיפול מיוחד בחלקאים. מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון מוסמך במקרה זה.

שורה 19 – דמי אבטלה. אם קיבלתם דמי אבטלה במהלך השנה יש לדווח עליה (בדולרים) בשורה זו. ניתן לקבל דו"ח מביטוח לאומי לגבי הסכומים שהתקבלו (ואל תשכחו להמיר לדולרים).

שורה 20 – קצבאות Social Security. אם עבדתם לפחות 10 שנים בארה"ב תהיו זכאים לקצבת זקנה שלהם. על פי אמנת המס בין ישראל לארה"ב, מי שהוא תושב ישראלי ומקבל קצבת Social Security פטור עליה ממס מבחינת ה-IRS. במקרה זה, תרשמו את כל הסכום שהתקבל בתיבה 20a ותרשמו 0 בתיבה 20b (שזה הסכום שממוסה). עבור מי שמקבל קצבת הזקנה מביטוח לאומי, היא פטורה ממס בארה"ב ואין צורך לדווח עליה כלל.

שורה 21 – הכנסה אחרת

אם תיזכרו בחלק 3 לסדרה, בשורה 21 אנו רושמים (כמספר שלילי) את ההחרגה של הכנסות מעבודה (במידה ובחרנו להחריג). אך יש עוד דברים שייתכן ותצטרכו לדווח בשורה זו.

בין הדברים שיש לדווח (רשימה חלקית בלבד):

  • דמי לידה מביטוח לאומי
  • פדיון קרן השתלמות (על פי אחת הגישות המקובלות בארץ מדווחים על 75% מהסכום המתקבל, כלומר רק על הפקדות מעסיק, לגבי גישות אחרות ארחיב בפוסט נפרד)
  • פרסים/זכיות מהגרלות והימורים
  • חובות שנסלחו

דברים שבוודאות לא צריך לדווח:

  • דמי כלכלת ילד (מגרוש) וקצבאות ילדים (מביטוח לאומי)
  • תקבולים מביטוח חיים שאתם המוטבים שלו
  • מתנות. עם זאת, אם המתנה הייתה ממישהו זר (נגיד חמותכם, במידה ואתם נשואים לישראלית) ומעל $100,000 (מברוק!!!), או מתנה מחברה זרה ומעל $15,671 (ערך זה מתואם למדד בכל שנה) יש לדווח עליה באמצעות טופס 3520. הצעה שלי, אם חמותכם רוצה לתת לכם יותר מ-$100,000 יש לכם שתי אופציות, לבקש ממנה לפצל את המתנה לשתי שנות מס שונות, או פשוט להשתמש בחלק מהכסף לשלם לרו"ח שימלא לכם את הטופס הנדרש 🙂 בכל מקרה החובה היא על דיווח קבלת המתנה ולא על חבות מס כלשהוא.

דף הסבר

ברמת העיקרון יש למלא על הקו המקווקו ליד התיבה בשורה 21 הסבר על הסכום. אך כאשר הסכום שמופיע נובע ממגוון מקורות יש לצרף דף הסבר שמפרט מאיפה כל הכנסה וכמה היא הייתה.

בואו נראה דוגמה:

בשנת 2014 אני ואשתי החלטנו להחריג את שכר העבודה שלנו באמצעות טופס 2555EZ. בנוסף הייתה לנו הכנסה נוספת מקרן נאמנות ישראלית (זה לפני שידעתי שאסור בשום פנים ואופן שלא מומלץ להשקיע בקרנות נאמנות לא אמריקאיות). מכיוון שאין מספיק מקום על הקו המקווקו לפרט על כל הדברים הללו, אזז פשוט רשמנו את הסכום הכולל בתיבה בשורה 21, וצירפנו דף הסבר.

הנה שורה 21:

Line21

והנה הדף שצירפנו:

Line21-Statement

שימו לב שהערכים שהוחרגו מוכנסים לחישוב כערך שלילי. ההכנסה מקרן הנאמנות כמובן נמצאת כערך חיובי (טופס 8621 הוא הטופס בה מדווחים על קרנות נאמנות זרות). את הסכום הכולל מהחישוב בדף ההסבר אני מעתיק לשורה 21 של טופס 1040.

בואו נראה דוגמא נוספת:

Line21_statement

בשנה זו לא החרגנו שכר (אלא העדפנו להשתמש בזיכוי מס זר – יש כאן מחשבון שמשווה ביניהם). אבל כן קיבלנו דמי לידה (מזל טוב!!!) ואפילו פדינו קופת גמל בעלת סכום מטורף של 14 ש"ח (ודיווחנו על 70% ממנה שזה הפקדות המעסיק).

במידה ופדיתם קרן השתלמות, תרשמו בהסבר לשורה זו Deferred Employer Compensation או Deferred Employer Savings Plan.

שימו לב: ישנם גישות הסוברות שה-IRS מתכוונים למסות את קרנות ההשתלמות בדומה לקרנות נאמנות זרות (מיסוי דרקוני שמוריד מכדאיות ההשקעה). מי שמעוניין יכול לקרוא עוד על זה כאן. אישית, אני מאוד מקווה שהוא טועה משום שקרן השתלמות היא אחלה דרך לחסוך ויהיה חבל לי לפדות אותה מוקדם רק משיקולי מס. עם זאת, משיחות שהיו לי עם רו"ח אמריקאי ועם יועצת מס אמריקאית, השיטה שפורטה כאן היא אחת השיטות הנהוגות על ידי רואי חשבון בישראל. אמשיך לעדכן במידה ויהיו התפתחויות בעניין.

התפתחות בעניין: ישנם כמה רואי חשבון שמדווחים על הפקדות המעסיק בשנה בה הופקדו לקרן (בין אם קרן פנסיה או קרן השתלמות). אם עשיתם כך, בקרן השתלמות יש שתי גישות: 1. דיווח רווחים שוטף בכל שנה, 2. דיווח רווחים רק בעת פדיון.

אם דיווחתם כך על קרן פנסיה, אז דעו שלפי אמנת המס הקצבה שתקבלו פטורה ממיסוי על ידי ארה"ב (הם עדכנו את אמנת המס כך שהסעיף הנוגע לפנסיות ואנונות מוחרג מה-savings clause).

אני מתכוון לכתוב פוסט מפורט על דרכי הדיווח על הקרנות השונות בעתיד.

שורה 22 – הכנסה כוללת (גולמית)

לאחר שמילאנו את כל שורות 7-21 (או יותר נכון מה שרלוונטי) הגיע הזמן להוציא מחשבונים ופשוט לעשות סכום של כל הסכומים שמילאנו. את התוצאה רושמים בשורה 22. למי שזוכר, בחלק 1 של הסדרה קראנו לזה הכנסה גולמית.

בואו נראה דוגמא לחלק ההכנסות מלא:

Income2014

סיכום

ברכות!!! מילאנו את חלק ההכנסות של הדוח השנתי ל-IRS. הדברים העיקריים שלמדנו לדווח עליהם היום הם:

  • דמי מזונות (מאחל שלא תזכו)
  • פדיון קרן השתלמות (75% מהסכום שנפדה לפי אחת הגישות המקובלות בארץ)
  • פנסיה (כ-70% מהסכום שהתקבל)
  • קצבאות ביטוח לאומי (דמי אבטלה, דמי לידה, דמי מילואים)

בנוסף, סוכמים את כל ההכנסות משורות 7-21 ומקבלים את ההכנסה הגולמית הכוללת בשורה 22.

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

אם יש לכם שאלות פרטניות בנוגע למצבכם האישי מבחינת מס ארה"ב, תוכלו לפרסם אותו כאן בתגובות ותקבלו מענה ממני. השימוש בתשובה שאתן לכם הוא על אחריותכם בלבד.


אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.
בהתאם לדרישות בחוזר 230 של ה-IRS, אני מתריע בפניכם, שכל מידע הנוגע לענייני מס פדרלי בארה"ב המובא בתקשורת זו, כולל כל לינק או צרופה, לא נכתב על מנת שתוכלו (א) להימנע ממסים שאתם חייבים להם על פי דין כולל קנסות, או (ב) לקדם, לשווק, או להמליץ לכל אדם אחר לגבי כל עניין או עסקה המובא בתקשורת זו.

 

מודעות פרסומת

17 מחשבות על “סדרת מס ארה"ב (2017) – חלק 6 – הכנסות נוספות

  1. שלום – האם הרישום עבור משיכת כספי תגמולים עבור קופת גמל וקרן השתלמות הוא זהה מבחינת התיאור – DEFERRED COMPENASATION – ורק האחוז המדווח בקופת גמל הוא 70% לעומת 75% בקרן השתלמות ?
    האם ב FBAR רושמים עבור קופת גמל את המילה provident fund ועבור קרן השתלמות את המילה study fund ?
    רב תודות על עזרתך, מיכה

    אהבתי

    1. האחוזים שציינתי הם מקורבים, ולדעתי נובעים מעצלנות של רואי חשבון לבדוק את הסכום המלא שצריך להיות ממוסה (שהוא הפקדות מעביד + רווחים בהנחה ולא דיווחנו על סכומים אלו קודם לכן). ייתכן ובביקורת תידרש לתקן את הסכומים.
      לגבי הטרמינולוגיה, זה לא חקוק באבן, ובטח שלא בתקנות ה-IRS.
      לדעתי האישית, הניסוח deferred compemsation מתאימה.

      לגבי ה-FBAR, אם קופת הגמל היא פנסיונית אני פשוט רושם Pension fund, מכיוון שמהותית הוא אותו מוצר כמו קרן פנסיה (בהיבט של החיסכון לפנסיה).
      לגבי קרן השתלמות אני רושם Provident fund פשוט כי מי שמילא לי את הטופס בשנה הראשונה רשם כך, ואני שומר על קונסיסטנטיות בין השנים. לדעתי גם education fund או study fund הם סבירות, למרות שבפועל הקרן לא מיועדת להשתלמות.

      אהבתי

  2. חשבתי שלא ניתן לקבל זיכוי על מסים ששולמו כאשר משתמשים בשיטת חריגת שכר, אך בשורה 48 בדו"ח 1040 כתוב שניתן לבצע קיזוז מסוים. מתי חובה לצרף את הטופס 1116 ? ראיתי שגם אתה מחשב את ה foreign tax credit בצורה מסוימת. באופן מעשי איך הוא מחשוב ? שוב תודה על העזרה – מיכה

    אהבתי

    1. החרגת שכר מורידה את כמות המסים הזרים שזמינים לזיכוי באופן יחסי לסך ההכנסות.
      אם למשל יש לך הכנסה כוללת של $100,000 מתוכם $80,000 מעבודה ו-$20,000 מדיבידנדים למשל, ושילמת עליהם בישראל בסה"כ $10,000 מסים.
      אם תחריג את ה-80,000 מהכנסה עדיין תוכל להשתמש ב-$2,000 מתוך המיסים כזיכוי מס זר (כנגד אותם סכומים שלא החרגת).

      חובה לצרף טופס 1116 כאשר רוצים לדרוש זיכוי מס זר בפועל. עם זאת, רצוי למלא אותו (לעשות את החישובים שבו) גם אם אין חבות מס כדי לראות כמה מיסים עודפים ניתן להעביר לשנים הבאות.

      לא הבנתי את השאלה לגבי איך אני מחשב זיכוי מס זר. אני מחשב אותו לפי ההנחיות בטופס 1116 שפירטתי על גבי חמישה פוסטים (הראשון שבהם כאן, הוא אמנם לשנת המס 2016 אך החישוב לא השתנה גם ל-2017).

      אהבתי

  3. תודה על תשובתך – השאלה שלי לגבי איך מחשבים את זיכוי המס מתייחסת ל Spreadsheet בשורה K12 – לגבי החישוב של ה FTC.
    תוצאת השימוש ב Speadsheet מראה ששימוש בשיטת החרגת שכר מוביל לחוב מס של כמה מאות דולרים, אך בחישוב עם זיכוי מס זר יוצא שאינני חייב בתשלום מס.
    ידוע לי שבמידה ואעבור לשיטת דיווח "זיכוי מס זר" לא אוכל לחזור לשיטת "החרגת מס" במשך 5 שנים.
    מאחר ואני אצא לפנסיה בתחילת 2021 וההכנסות יהיו מתשלומי פנסיה אינני יודע איך ממוסה הפנסיה כאשר מדובר בשימוש שיטת ה"זיכוי במס זר". האם אני בכלל צריך לחשוב על זה כרגע ?

    אהבתי

    1. ללא המספרים ממש קשה יהיה לי להעריך איך יצא המצב הזה. אם תסכים לשתף אוכל לבדוק לך את המצב.
      בנוסף, עדכנתי לאחרונה את טבלאות המס במחשבון של 2017, אז אתה יכול להריץ שוב ולראות אם השתנה משהו.

      לגבי 5 השנים, לפחות בהיבט הזה אתה לא צריך לדאוג, היות וכספי פנסיה בכל מקרה לא ניתן להחריג היות וזה לא נחשב "שכר עבודה".
      השיטה של זיכוי מס זר עובדת בדיוק באותו אופן כמו עם כל הכנסה אחרת (פנסיה נכנסת תחת הכנסה גנרית).
      ממליץ לך לקבל ייעוץ חד פעמי לפני הפרישה. היות והמצב בפרישה תלי הרבה באיך דיווחת לאורך השנים (אם בכלל).
      תיאורטית ממה שאני מכיר הקצבה של הפנסיה יכולה להיות פטורה לגמרי ממס בארה"ב תחת אמנת המס בין ישראל וארה"ב וכל עוד אתה תושב ישראל.

      אהבתי

  4. אשמח לשתף איתך את הנתונים שנמצאים ב google drive אצלי. אוכל לשתף בעזרת כתובת מייל כך שתוכל לקבל גישה או בדרך אחרת שאתה מכיר. תודה.

    אהבתי

    1. אוקיי הסיבה שזה יצא ככה:

      כשאתה מחריג שכר, יש לך שתי התאמות שאתה צריך לבצע למסים הזרים הזמינים לך.

      1) אתה צריך לקזז את כמות המסים הזרים הזמינים לך לפי היחס [שכר מוחרג] לחלק ל-[סך הכנסה ממוסה בידי המדינה הזרה]
      כלומר במקרה שלך השכר המוחרג הוא מה שמופיע בתיבה L10 בגליון ששלחת לי.
      ההכנסה שמוסתה בידי ישראל מופיעה בתיבה D19.
      סך המסים הזרים מופיע בתיבות F21, F22, F23.

      לכן אתה צריך להחסיר מכמות המסים הזרים הזמינים לך (F21+F22+F23) את L10 כפול (F21+F22+F23) לחלק ל-D19.
      כבר החישוב הזה מוריד לך את כמות המיסים הזרים הזמינים באחוז ניכר. צריך לבצע זאת גם עבור הקטגוריה הרגילה וגם עבור הקטגוריה הפסיבית.
      להערכתי בקטגוריה הפסיבית אתה נפגע מזה.

      2) כמו כן, את המס המחושב האמריקאי (תיבה L11 בגליון שלך) אתה צריך להכפיל בסך ההכנסה בקטגוריה (בניכוי החרגת השכר) ולחלק בשורה 41 של 1040 (שזה כל ההכנסה שלכם פחות ניכוי סטנדרטי), וזה המס הזר המותר לך לשימוש.
      במצב שהחרגת שכר, כבר אין לך הרבה הכנסה "זרה" אל מול מה שכתוב בשורה 41 של 1040 (L4 בגליון ששלחת לי). אמנם גם שורה 41 מצטמקת בגלל החרגת שכר, אך היחס בינהם כעת הרבה פחות טוב.
      ככל שיש לך יותר הכנסה שאינה מותרת בהחרגת שכר (במקרה שלך רווחי הון, ופדיון קרן השתלמות) היחס הזה יהיה לרעתך, ותוכל לקזז פחות מיסים זרים. לחלופין, ככל שיש לך יותר הכנסה אמריקאית היחס יהיה לרעתך. הם בעצם מנסים למנוע ממך לקזז מסים זרים על הכנסה אמריקאית. אך כפועל יוצא של החישוב עם החרגת שכר, יוצא שכאילו הם מתחשבים בהכנסה שלא הוחרגה כהכנסה אמריקאית (לא באמת, פשוט החישוב לפי ההנחיות יוצא כך).

      ד.א. עדכנתי את המחשבון למדרגות המס של 2017, תוכל להוריד אותו מחדש כאן.

      אהבתי

  5. תודה – נדמה שלא שווה להתעסק עם ה Foreign Tax Credit
    עברתי למחשבון החדש שלך והכנסתי שוב את כל הנתונים ויצאה תוצאה מוזרה שבהחרגה הפעם יצא שאני לא חייב בתשלום.
    האם טעיתי פה או שמחשבון לא מעודכן כמו שצריך ? הפע כבר ביצעתי שיתוף ל new 2017
    אני מאוד מודה לך על כל המאמצים !!!

    אהבתי

    1. אכן הטפסים של זיכוי מס זר לא קלים לעיכול ממבט ראשון. לדעתי במצבים שהוא חוסך זה שווה אפילו במחיר של לשלם למישהו (כן כן, דברי תועבה בבלוג שכזה, אבל בסופו של דבר זה שיקול כלכלי נטו).

      נכנסתי לטופס ששיתפת, ראיתי ששמת את הערך של המס על רווחי הון ארוכים בתיבה של הפסדי הון.
      אם תסיט את זה לתיבה הנכונה תקבל שבהחרגת שכר יש חוב של כמה מאות, ובזיכוי מס זר אין חוב כלל.

      אם יש לך כוח לשחק, אז אתה יכול לנסות להחריג רק משכורת אחת משלכם. תעשה את זה על ידי זה שתסיט את המשכורת שאינך מעוניין להחריג לתיבה של הכנסות נוספות (וגם את המס שלו), או אפילו לתיבה של הפנסיה, שלא יתנגש לך. שניהם הולכים לקטגוריה הגנרית של זיכוי מס זר.
      אופציה נוספת היא להחריג רק חלק מהשכר אצל מישהו ספציפי אבל בהנחיות כתוב שבמצב זה ה-IRS שומר לעצמו את הזכות לשלול את ההחרגה או לדרוש שכל השכר יוחרג.

      אהבתי

  6. עכשיו אני רואה תוצאה יותר "סבירה". מדובר בקופת גמל ולא בקרן השתלמות – הכפלתי את הסכום שהתקבל ב 0.75.
    האם לא ניתן לחשב את הרווחים בצורה יותר מדויקת שאולי תטיב איתי ?
    אם אני יודע שהקרן של קופת הגמל היה 36000 ש"ח והסכום שפדיתי היה 84000 ש"ח, אני לא יכול פשוט להצהיר על סכום של 48000 ש"ח ולהמיר לדולר ?

    אהבתי

    1. ה-75% שציינתי בפוסטים קודמים התייחס למה שרוב רואי החשבון עושים בקרן השתלמות. גם כתבתי שזה בעיקר נובע מעצלנות שלהם ושהסכום הנכון יותר לדיווח הוא הפקדות המעסיק + רווחים.

      בקופת גמל האחוז היותר נכון הוא 67.5% אם הולכים בגישה העצלנית (בדרך כלל הפקדות מעסיק הם 12.5% והפקדות עובד הם 6%). אך גם פה צריך לחשב הפקדות מעסיק + רווחים. לחלופין, אם דיווחת על הפקדות מעסיק בשנת ההפקדה אז יש לדווח רק על הרווח (כפי שאתה הצעת).

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s