סדרת ההשקעות של JL Collins – מדוע אני לא אוהב יועצי השקעות

זהו החלק העשרים ושלושה (דילגתי על כמה פרקים) בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

אוקיי, אז מסתבר שדילגתי על פרק חשוב (מדי). היום ג'ים ידבר על יועצי השקעות למינהם ועל הכדאיות שבהעסקתם. נלמד על מודלים שונים של גבייה בהם משתמשים היועצים, ואיך זה מכניס אותם לרוב לניגוד עניינים עם הצרכים של הלקוח.

ניהול כספם של אחרים הוא מקצוע מאוד נרחב, ולאלו שעוסקים בו, גם מאוד רווחי.
מכיוון שהרבה אנשים נרתעים מהנושאים של השקעה וניהול כספים, מן הנמנע שיש גם ביקוש למקצוע הנ"ל. כל הנושאים הפיננסיים הללו נראים כל כך מורכבים, שזה לא מפתיע שהרבה אנשים מקדמים בברכה את הרעיון להעביר את הטיפול למקצוען, שבתקווה, גם ישיג תוצאות עדיפות.
למרבה הצער, רוב היועצים לא משיגים תוצאות עדיפות. נושא ההשקעות נראה כמו נושא מורכב מכיוון שהתעשייה הפיננסית גורמת לו להיראות מורכב. כמובן, יש גם השקעות רבות שהן אכן מורכבות. אך כעת אתם כבר מבינים שלא רק שהשקעות פשוטות הן קלות יותר לביצוע, הן יותר אפקטיביות.
יועצים הם יקרים במקרה הטוב, וישדדו אתכם במקרה הרע. תעשו גוגל לברני מיידוף. אם אתם בוחרים לחפש ייעוץ, חפשו בזהירות המתבקשת ולעולם אל תוותרו על שליטה בכספכם. זה הכסף שלכם ואף אחד לא ידאג לו יותר טוב מכם. אך רבים ינסו לגרום לו להיות שלהם. אל תתנו לזה לקרות.
כאשר אני מדבר על יועצי השקעות, אני מתכוון גם למנהלי כספים, מנהלי השקעות, ברוקרים, משווקי ביטוח ודומיהם. בעצם, כל מי שמרוויח את כספו בניהול הכסף שלכם.

אני בטוח שיש יועצים רבים שהם אמינים, חרוצים ועובדים קשה וששמים את צרכי הלקוחות שלהם לפני הצרכים שלהם. בעצם, אני לא כל כך בטוח לגבי זה. אבל ליתר ביטחון, אני רושם זאת על מנת להיות הוגן למעטים שכן.

אך הנה הבעיה:

  1. בכוונת תחילה, האינטרסים של היועץ  ושל הלקוח נמצאים בניגוד מובנה. ניתן להרוויח הרבה יותר כסף במכירה של השקעות מורכבות עמוסות בעמלות, מאשר בכאלה שזולות ואפקטיביות. בשביל לפעול למען טובתו של הלקוח, היועץ צריך לעשות את מה שלא הכי טוב בשבילו. רק אדם נדיר וקדוש יתנהג בצורה כזו. לא נראה שמקצוע ניהול הכספים מושך הרבה אנשים כאלו.
  2. ייעוץ רע אך מלא כוונות טובות היא מחלה קשה של התחום הזה. קודם צריך למצוא אחד ששם את האינטרס של הלקוח לפני האינטרס שלו, וכפי שכבר דיברנו אלה נדירים מאוד. לאחר מכן צריך למצוא מישהו שהוא גם טוב במה שהוא עושה.
  3. יועצים נמשכים לא להשקעות הטובות ביותר, אלא לאלו שמשלמות את העמלות ודמי הניהול הגבוהים ביותר. הרבה פעמים החברות בהן הם עובדים מכריחים אותם למכור השקעות מסוג אלו. השקעות אלו, על פי הגדרה, יקרות גם לרכישה וגם לאחזקה. השקעות שהם יקרות גם לרכישה וגם לאחזקה, הן לפי הגדרה, השקעות נחותות.
  4. שלא במפתיע, תחום שנותן גישה לחסכונות של אנשים הוא מגנט לרמאים, גנבים ואמני הונאה.

בואו נעבור על הצורות בהן יועצי השקעות מרוויחים את כספם, ואיך כל שיטה פועלת נגד הלקוח. זכרו, אנחנו מדברים כאן על היועצים הלגיטימיים, ולא על הרמאים. ברמת העיקרון יש שלוש שיטות גבייה:

1. עמלות

היועץ מקבל תשלום כל פעם שאתם קונים או מוכרים השקעה.
לא קשה לראות את הפוטנציאל העצום לניצול כאן, ואת ניגוד העניינים. אין שום עמלה ברכישה של קרנות של Vanguard. אך רוב הקרנות האמריקאיות גובות עמלה נכבדת. לרוב זה סביב 5.75% מהסכום המושקע והכסף הולך ישירות לכיסו של היועץ. מה שזה אומר שאם יש לכם $10,000 להשקעה, בעצם רק $9,425 מתוכם הולכים לעבוד בשבילכם. $575 הולכים ליועץ. ממממ…. מעניין על איזה קרן הוא ימליץ?

ישנם קרנות שגם מציעות עמלה שנתית של 1% ליועץ שהמליץ עליהם. כלומר, לא רק שתשלמו את העמלה בכניסה לקרן, אלא כל שנה כל עוד תחזיקו בה. זה לא הפתעה שיועצים מעדיפים את הקרנות הללו.

יתרה מכך, היות והקרנות הללו הן לרוב מנוהלות בצורה אקטיבית, יש להם כנראה גם דמי ניהול גבוהים ולכן סיכוי גדול יותר שיתנו ביצועי חסר לעומת קרנות מחקות מדד זולות שאנו יכולים לרכוש בעצמנו.

תקחו בחשבון את העלות הכוללת. היועץ לוקח לכם 5.75% מראש על סכום ההשקעה, ובנוסף עוד 1% כל שנה. תוסיפו לזה דמי ניהול פנימיים של הקרן של נגיד 1.5%, וויתרתם על 8.25% מהכסף שלכם מהרגע הראשון. לא רק שאת הכסף הזה איבדתם לנצח, אתם מאבדים גם את כל הכסף שהכסף הזה היה יכול להרוויח למשך עשרות שנים. תשוו את זה עם דמי הניהול המגוחכים 0.05% של VTI. אלוהים אדירים!

השקעות המשלבות ביטוח משלמות את העמלות הגבוהות ביותר. זה הופך אותם למוצרים שיועצים ממליצים בצורה הכי אגרסיבית והם כנראה יהיו הכי יקרות לכם. אנונות וביטוחי חיים אוניברסליים (ביטוח עם מרכיב חיסכון) יכולים לגבות עד 10%. הכי גרוע, העמלות האלו נגבות ישירות מסכום ההשקעה, אז אתם לעולם לא רואים ומרגישים את הכסף נעלם לכם. איך הונאה כזאת היא חוקית אין לי מושג. אבל היא כן.

הערת המתורגמן: הפסקה הקודמת מתייחסת למצב בארה"ב. בישראל עד כמה שאני מכיר, מלבד קרנות הפנסיה וביטוחי מנהלים אין לנו ביטוח עם מרכיב חיסכון. מצד שני מכריחים אותנו על פי חוק להפקיד כספים למוצרים הללו, בלי שיש לנו שליטה על מוצר ההשקעה ובדמי ניהול יקרים מאוד. לאחרונה התעשת משרד האוצר, והוא מנסה להוריד את דמי הניהול לאט לאט. בקרוב גם תהיה אופציה לניהול עצמי של ההשקעות אך רק בקופות גמל ולא בקרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.

ג'ים, Back to you:

קרנות גידור וקרנות פרטיות משלמות יפה מאוד לאנשי השיווק שלהם ולאנשי התפעול של המוצר והופכים אותם לאמידים. את המשקיעים בקרנות? אולי. לפעמים. בעצם, לעתים רחוקות.
זוכרים את ברני מיידוף? אנשים ממש התחננו שיקח את כספם. המוניטין שלו היה ללא רבב. ביצועי ההשקעות שלו היו גם כן. רק היועצים הכי "טובים" יכלו להכניס אתכם לקרן שלו. מר מיידוף שילם להם יפה מאוד על כך. בנוסף, גם הלקוחות שלהם שילמו להם יפה על כך. אופס.
אם כל זה לא מספק אתכם, אם לא שמתם לב, יש עוד כסף שניתן לכרות מחשבונות של לקוחות, על חשבונם כמובן, באמצעות "טחינת" החשבון שלהם. הכוונה ב-"טחינה" היא לקנייה ומכירה תדירה של השקעות על מנת לייצר עמלות. זוהי פעולה לא חוקית. אך מאוד בקלות ניתן להסוות אותה כ-"התאמת הקצאת הנכסים בחשבון".

2. מודל דמי ניהול מהצבירה המנוהלת

בגלל הניצול של מודל העמלות, בשנים האחרונות גבייה של עמלה אחת בלבד צוברת פופולריות. העמלה הזאת היא לרוב 1-2% מסך הצבירה המנוהלת של הלקוח וגישה זו מוצגת כיותר אובייקטיבית ו"מקצועית". אך יש נחשים גם בדשא הזה.

קודם כל, 1-2% שנתי זו משקולת עצומה על הצמיחה של ההון שלכם ועל ההכנסות ממנו. התשואות במודל זה הן בעלות ערך רב, והיועץ שלכם לוקח לעצמו את השמנת של השמנת שלהם.
נניח שיש לכם תיק של $100,000. זה בערך הסכום הכי קטן שיעניין יועץ השקעות. בואו נניח שאתם משקיעים אותו ל-20 שנה ומקבלים תשואה של 11.9% לשנה שכפי שראינו זה היה ההחזר השנתי ההמוצע ב-40 השנים שבין ינואר 1975-ינואר 2015. הייתם מקבלים בסוף התקופה $947,549. לא רע. עכשיו בואו נניח שאתם מוותרים על 2% בשנה לטובת יועץ השקעות. התשואה השנתית שלכם נטו היא כעת 9.9% ואחרי 20 שנה יש לכם $660,623. מדובר במכה של $286,926. שומו שמים! לא רק שאתם מוותרים על 2% כל שנה, אתם גם מוותרים על הרווחים העתיידים שהכסף הזה יכל לעשות לאורך השנים. בואו ואדגיש לכם את זה פעם נוספת – זה חתיכת עניין!

שנית, עדיין יש לנו את בעיית ניגוד העניינים. אמנם מודל הצבירה הוא לא חודרני כמו מודל העמלות, אך עדיין יש לו נוכחות. אולי רציתם לסגור את המשכנתא שלכם על סך $100,000. או שרציתם לתת $100,000 לילד שלכם לטובת הלימודים הגבוהים שלו על מנת שלא יכנס לחובות. לרוב, היועצים ייעצו נגד מהלכים כאלה. בשבילכם, בהתאם לנסיבות, זה יכול להיות עצה טובה או רעה. ליועץ שלכם, זוהי העצה היחידה שמשמרת את ה-$1,000 עד $2,000 בעמלות שנתיות שהכסף שלכם מייצר עבורו.

בנוסף, הרוב העצום של יועצים יעלו לכם אפילו יותר כסף על ידי בחירת השקעות שמשיאות תשואה מתחת לשוק. הקרנות המנוהלות שהם נוטים לבחור מציגות ביצועי חסר מתחת למדד המניות הכללי. לא תדעו במשך 20 שנה אם אתם מברי-המזל שבחרו עבורם קרן שבאופן נדיר ניצחה את השוק.

3. עמלות שעתיות

הרבה יועצים לא אוהבים את המודל הזה מכיוון שהוא מגביל את השעות שלקוח ירצה לשבת איתם. זה אמנם נכון, אך מה שגם נכון הוא שידרשו הרבה שעות על מנת שהשכר שלהם ישתווה לשכר שהם מפיקים מעמלות קנייה/מכירה ו/או עמלות שנתיות מהצבירה.
היועצים האלה גם מציינים שלקוחות נוטים להתנגד פחות למודל העמלות בגלל שהם לא רואים את הכסף שמגורד להם מראש התשואה. תשלום של עמלה שעתית – גם אם היא משתלמת יותר – דורשת מהלקוח לראות את הכסף יוצא מהידיים שלו ומהבנק שלו. זהו מצב שהוא לא נוח עבור הלקוח והמשמעות היא פחות תשלום עבור היועץ. לי לפחות, זה לא נראה מצב כל כך רע עבור הלקוח.
עם זאת, אם אתם באמת ובתמים צריכים ייעוץ, זוהי הדרך הכי ישירה לשלם עבורה. אבל אל תדאגו, אתם תשלמו עבורה. תשלום של $200-$300+ לשעה היא העמלה שרוב היועצים דורשים. יש פחות סיכוי שהיועץ יעבוד עליכם במודל הזה, אך עדיין יהיה לכם את האתגר לדעת עם הייעוץ שלו בכלל שווה משהו ואם הוא טוב או רע עבור המצב הפיננסי שלכם.

4. שילוב מסוים של 1, 2 ו-3 לעיל

זוהי האופציה האחרונה. אם היועץ שלכם משתמש בה, הסיבה היא כנראה לא לטובתכם.

 

 

אז מה העצה שלי לבחירת יועץ השקעות טוב? אין לי מושג. היכולת לבחור יועץ השקעות טוב נראה לי יותר קשה מבחירתן של מניות מנצחות או קרנות נאמנות מנהלות שתכנה את השוק.

יועצי השקעות הם טובים רק כפי ההשקעות שהם ממליצים עליהן. היות והם לרוב ממליצים על קרנות מנוהלות – בניגוד לקרנות המחקות שהספר הזה מציע – באיזו תדירות הקרנות הללו מציגות תשואות יתר?

כפי שראינו בחלק 8, זה נדיר מאוד. אם תיזכרו, המחקר שם הראה שבשנה מסוימת רק כ-20% מהקרנות המנוהלות מציגות תשואה מעל השוק. אם מתסכלים על תקופה של 30 שנה, האחוז הזה יורד לפחות מ-1% (בהנחה והקרן בכלל שרדה כל כך הרבה זמן). מבחינה סטטיסטית, זוהי שגיאת עיגול, או רעש מדידה.
אבל זה מה שהיועץ היקר שלכם מוכר לכם.

אם אתם משקיעים מתחילים, יש לכם שתי ברירות:

  1. אתם יכולים ללמוד כיצד לבחור יועץ השקעות.
  2. אתם יכולים ללמוד כיצד לבחור את ההשקעות שלכם ישירות.

שתי הברירות דורשות מאמץ וזמן. אך הברירה השנייה לא רק שנותנת תוצאות עדיפות, היא קלה יותר ליישום ויקרה פחות. בתקווה הספר הזה מראה לכם את הדרך לברירה הזו.

האירוניה הכי גדולה של השקעות מוצלחות הוא שהפשוטות יותר הן זולות יותר ורווחיות יותר. השקעות מורכבות הן רווחיות רק עבור האנשים והחברות שמוכרות אותן.

זכרו שאף אחד לא ידאג לכסף שלכם יותר טוב מכם. תוכלו ללמוד לנהל את הכסף שלכם בעצמכם, בהרבה פחות מאמץ מבחירת יועץ השקעות אובייקטיבי וטוב, וגם תזכו בעלות נמוכה יותר ותוצאות טובות יותר.

אני רוצה לסכם בכמה מילים את המהות של הפרק הזה.

  • יש ניגוד עניינים מובנה ברוב שיטות התשלום על ייעוץ השקעות.
  • גם כאשר אין ניגוד עניינים (שזה כמעט אף פעם), צריך עדיין למצוא יועץ ששווה את הכסף שתשלמו לו. כלומר, עדיין תצטרכו להתאמץ וללמוד משהו על עולם ההשקעות.
  • אף אחד לא ידאג לכסף שלכם יותר טוב מכם, אז עדיף שתשקיעו בללמוד איך לנהל את ההשקעות שלכם בעצמכם (הספר הזה הוא התחלה טובה).

חג עצמאות שמח לכל מי שחוגג!

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – מדוע אני לא אוהב יועצי השקעות

  1. ואוו… סעיף 2, "מודל דמי ניהול מהצבירה המנוהלת", מעניק נקודה רצינית למחשבה על המשך ההישארות שלי בקרן פנסיה מקיפה לעומת מעבר לקופת גמל מחקה מדדים.
    אפילו לאחר שעברתי לקרן פנסיה ברירת מחדל מקיפה במיטב דש (דמי ניהול מההפקדות 1.31% ומהצבירה 0.01%), ולמסלול מחקה מדד (מנוהל מן הסתם), אני חושב על זה יותר ויותר…
    "פתאום" אני מבין את המשמעות של 1-2% דמי ניהול מהצבירה. לא שבאמת "פתאום", אבל העלות של האחוז-שתיים הבודדים הללו מתחוורים לי כל הזמן.
    קורץ לי לוותר על האיזור האקטוארי, אפילו שבשנים מסויימות הוא היה בעודף ולא בחסר.
    אסף נתן כתב על זה בבלוג שלו "משקיע בערך" (היום בו פעלתי כדי שאהיה פנסיונר אמיד) ואפילו נדב טסלר כתב על זה בבלוג שלו "פנסיוני" (האם כדאי להעביר את קרן הפנסיה לקופת גמל?)…

    הלוואי והייתי מגיע כבר למסקנה :-/

    אהבתי

    1. דמי ניהול מהצבירה בקרנות פנסיה לרוב קטנות מ-0.3% אז זה רחוק מה1-2% והייתי חושב טוב טוב לפני מעבר לקופת גמל מדדית (ג.נ. אני עשיתי זאת). צריך לדאוג שיש לך את כל הביטוחים שקרן הפנסיה מספקת או לחלופין להיות בסדר עם זה שאין לך ביטוחים כאלה.

      האיזון האקטוארי אמור להתאפס בשנים הקרובות, ופחות להשפיע על ההחלטה. גם מעלים את הפרמיות על ביטוחי הנכות בקרן הפנסיה, כך שיש סיכוי יותר קטן שיהיה חוסר בסוף שנה, ובנוסף מצאו נוסחא שמפילה את החוסר שיוצר פורש בזמן הפרישה שלו, כך שזה יפול רק עליו (בצדק יש לומר), בצורה של הקטנה איטית (וכואבת) של הקצבה לאורך כל תקופת הפרישה או לחלופין בחירה מראש בקצבה קטנה יותר אבל הבטחה שהיא תהיה קבועה.

      המסקנה שלי הייתה שאני פשוט לא סומך על מנהלי ההשקעות. לדעתי הם לוקחים סיכונים מעטים מדי, וזה לרעת העמיתים. המטרה שלהם זה שימור לקוחות ולא טובת הלקוח. הם משיגים 3-4% בשנה בשנים טובות, ומפסידים פחות מהשוק בשנים רעות, אבל בסה"כ משיגים הרבה פחות ממה שהשוק משיג, ועד גיל 50 רוב האנשים יכולים לקחת סיכון הרבה יותר גדול עם כספי הפנסיה שלהם.
      לכן עברתי לקופת גמל מחקה מסלולי מדד, ביטוח חיים רכשתי בצורה פרטית, וא.כ.ע המעסיק מספק לי.

      אהבתי

      1. מתורגמן, היי 🙂
        זה פוסט סופר חשוב! אז תודה לך על עבודת הקודש!
        האמת היא שהדבר שהכי מפריע לי בקרן הפנסיה (המנוהלת) שלי הוא שגם במסלול פאסיבי מחקה מדד (ולא מסלול "מניות" כללי) אני לא באמת יודע מה בדיוק מנהל הקרן עושה…
        ראשית, מנהל הקרן זה מושג עלום.
        שנית, אילו ניירות ערך הוא קונה ומחזיק? מה טווח ההשקעה שלו? כמה פעולות מסחר הוא עושה? מהי הקצאת הנכסים? מה הקרן מחזיקה בעבורי?
        המסלול המנוהל פשוט לא שקוף וזה מציק.

        "…לכן עברתי לקופת גמל מחקה מסלולי מדד, ביטוח חיים רכשתי בצורה פרטית, וא.כ.ע המעסיק מספק לי…" – גם לי יש ביטוח אכ"ע פרטי מהמעסיק דרך מגדל.
        יש אפשרות לדעת באיזה ביטוח חיים בחרת? באיזו חברה? מה העלות החודשית שלו?
        מה היה חשוב לך בכל הקשור לבחירת ביטוח חיים במעבר לקופת גמל מחקה מדדים?
        (שוב הרמה להנחתה לכתיבת פוסט בנושא 🙂 ).

        אשמח לדעת!
        ושוב, תודה רבה!!! 🙂

        Liked by 1 person

        1. הכי חשוב לי בביטוח חיים שהוא יבוא ויספק את ההכנסה שאני הבאתי ובעצם יביא את אשתי לעצמאות כלכלית.

          לכן אני מחשב כמה עוד נשאר לי להגיע לעצמאות כלכלית (לפי כלל ה-4% או 300 כפול הוצאות חודשיות) וזה הסכום שאני מבטח עליו.

          לדוגמא: הוצאות חודשיות 12,000, עצמאות כלכלית תהיה כשנגיע לצבירה של 3,600,000 ש"ח. נניח שהצבירה הכוללת שלנו (שווי דירה, קופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות וכו') עומדת על מיליון שקל, אז ארכוש ביטוח חיים על סכום של 2.6 מיליון גם לי וגם לאשתי. ביטוחי חיים לרוב נמכרים במנות של 100,000 ולכן על כל 100,000 שאנחנו צוברים לשווי הנקי שלנו, אנחנו מורידים 100,000 מביטוח החיים ובכך מוזילים את הפרמיה עם הזמן.

          לגבי הפרמיה עצמה, דרך המעסיק יש לנו הטבה שהפרמיה היא כ-5 ש"ח על כל מנה של 100,000₪. הבנתי שהתעריפים בשוק הפרטי כפולים.

          אהבתי

          1. תודה רבה על התובנות שלך בעניין… הסבר יפה וממצה. מעריך את הטרחה שלך בלענות 🙂

            במקרה שאדם הוא רווק – אז הכי חשוב לו בביטוח החיים הם לא החיים עצמם?…
            כלומר ביטוח על החיים?
            או שאני מבלבל לבושתי בין ביטוח בריאות ("פוליסת בריאות מקיפה" ודומותיה) לבין ביטוח חיים?

            אהבתי

            1. אכן הטרמינולוגיה מבלבלת.

              ייתכן וצריך לקרוא לביטוח – ביטוח היעדר חיים (גם לביטוח בריאות זה תקף).

              בכל מקרה ביטוח חיים לא רלוונטי לרווקים (אני מכיר אנשים שרצו שלהורים שלהם יהיה פיצוי במקרה שהם הולכים מוקדם). המטרה שלו היא לכסות הוצאות לאנשים שתלויים בך.

              אהבתי

              1. הבנתי… עכשיו אני בעצם מבין שאת מדבר על ביטוח RISK = אם מתת, כשמתת, הביטוח נותן כסף למישהו שנשאר אחריך…

                אהבתי

  2. אני צריך להבין יותר טוב מה ההבדל בין קופת גמל פנסיה, אבל בהנחה שאני נשאר בפנסיה היום, יש לי אפשרות לעבור למסלולים עם הרבה יותר מניות. (היום אני עד 30%) ואני בן 32! אבל אולי השוק קורס, המנהלים מוכרים, ומפסידים את הכל? אם אני דוגל בשיטה של לקנות ולהחזיק, אז זה לא מפחיד לשים את הכסף אצל מנהלים שאין לי מושג מה יעשו?
    אלו האופציות בהראל: https://www.harel-group.co.il/long-term-savings/saving-and-investment/saving-plan/Pages/migvan.aspx
    אני נוטה ללכת על מניות, אבל חושש. או כפי שנאמר, צריך דווקא לחשוש שהם לא אגרסיביים מספיק.

    אהבתי

    1. זו אחת הסיבות שעברתי לקופת גמל מחקה מדדים (של IBI), ספציפית של sp500.
      כמובן שצריך לשים לב, כי בעזיבת קרן פנסיה, מוותרים על ביטוח שארים ועל ביטוח א.כ.ע ועל אג"ח מיועדות, וצריך לדאוג לדברים הללו (חוץ מהמיועדות).
      כעת אני מחכה שיפתח קופת גמל לשכירים בניהול אישי, ואז פשוט אקנה ETF אמריקאיים, ואנהל בעצמי את רמת הסיכונים שמתאימה לי.

      אהבתי

    2. מסורב חידוש היי 🙂
      קודם כל, אפשר לשאול למה אתה מסורב חידוש? למה בחרת בכינוי הזה?

      שנית, הקישור שנתת לפי מיטב הבנתי הוא בכלל לפוליסת חיסכון בהראל… מה הקשר לקרן פנסיה מקיפה או לקופת גמל משלמת לקצבה?
      לא ברור לי.

      לגבי החשש – אם אתה מיודע, מבין קצת ומברר לגבי זה, אז החשש אמור להיות מוכל (כמובן שלא מבוטל) בתוך מסגרת וסיבולת הסיכון שלך.
      אכן, קופת גמל משלמת לקצבה במסלול מחקה מדד היא קופת גמל שבה החיסכון הפנסיוני שלך מושקע 100% במניות. זה לא קל לעיכול… אבל מה האופציות האחרות?
      לבחור בין טוב לטוב? בין טוב לרע? או בין הכי פחות רע?
      אם אתה עדיין חושש, אולי אתה עדיין לא מוכן לעבור למסלולים מנייתיים במכשיר החסכון הפנסיוני שלך?
      רשמת את מחשבותיך בנושא, אז קיבלתי מושג שאתה כן מבין פחות או יותר מה קורה.
      כמובן שלא ממליץ, רק שואל אותך.

      אהבתי

  3. ייעוץ השקעות יכול להיות טוב ומקצר עניינים כשיודעים מה מבקשים. אני באה ליועץ השקעות בבנק ומבקשת ממנו מניות דיבידנד מומלצות בארה"ב למשל, הוא נותן לי רשימה אותה אני בודקת ומתוכה אני בוחרת. מקל עלי לעומת להתחיל לחפש לבד. או למשל תעודת סל שעוקבת אחרי מדד X עם דמי ניהול זולים, היועץ ייתן לי כמה אופציות ואני אבחר את הזולה מביניהן.
    אפשר להשתמש ביועץ לטובתך ולנצל את הידע והמעורבות היומיומית שלו בשוק פשוט צריך להגיד מה בדיוק אתה רוצה במקום לתת ליועץ להחליט.

    אהבתי

    1. יועץ השקעות בבנק הוא ההגדרה של ניגוד עניינים, והוא הכי מסוכן כי על פניו הוא לא גובה תשלום, אז לאנשים נוח להשתמש בו לייעוץ, אבל את התשלום הם משלמים דרך המוצרים עצמם ובריבית דריבית.

      אני יכול לתת כדוגמא את היועץ של חמותי שכשהיא אמרה לו שהיא רוצה סיכון נמוך, הוא בחר לה 10(!!!) קרנות שונות שיש בינהן חפיפה מטורפת (בין היתר קרן 90/10, קרן 80/20, קרן מק"מ שקלי ועוד כאלה וכאלה).
      כל כמה חודשים הוא היה מתקשר אליה (יזום) ואומר לה שכדאי למכור ככה וככה ולקנות את אחד האחרות. כל פעם היא הייתה משלמת עמלות קנייה ומכירה על סכומים גבוהים סתם, וכן מיסים על הרווח (אם היה). הכל סתם.
      היא ביקשה שאבדוק לה את התיק לפני כשנתיים, ופשוט אמרתי לה שלא תסכים יותר להצעות שלו וזהו. אין שום סיבה ליצור אירועי מס בלי שהיא צריכה את הכסף בפועל להוצאות.

      את לא דוגמא מייצגת, עם כל הכבוד. הבלוג שלך (haoptimit.com, מאוד מומלץ!) הוא מופת לסדר פיננסי ובתכלס את לא צריכה יועץ השקעות, ואת רק משתמשת בו בתור מעין גוגל 🙂

      אהבתי

      1. אני הולכת להסמיק פה מרוב מחמאות, תודה 🙂
        אתה צודק שיועצי השקעות בבנק כשמישהו לא יודע מה הוא עושה יכולים להיות מאוד בעייתיים. אבל כשיודעים מה עושים ומה רוצים היועצים יכולים להיות מועילים וחוסכים זמן, בדיוק כמו גוגל =)

        Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s