או… כמה עולה למשפחה בת 7 נפשות לטייל כחודש בתאילנד
הקדמת העורך: לפני 4 שנים כתבתי פוסט דומה לאחר טיול משפחתי שלנו בארה"ב. בחודש האחרון, חברה טובה טיילה עם משפחתה בתאילנד, ולאחר שחזרה כמובן ביקשתי לראות תמונות את פירוט התקציב וההוצאות. היא לא היססה ופירטה לעיניכם את תהליך תכנון התקציב ואת הסכומים בפועל. בנימה אישית, אני חייב לציין את ההקרבה העצומה שלהם בזמן המלחמה, בן הזוג היה מעל 600 ימים במילואים, והיא עם 4 ילדים בבית, ועוד הוסיפה חמישי בשנה האחרונה. תודה לכם מכל הלב!
פרולוג
המתורגמן הפיננסי ביקש בנימוס אמריקאי שאכתוב פוסט עלויות של הטיול ואני כמובן נעניתי, כי שווה לצבור אצלו זכויות 😎
אז לאחר כמעט 17 שנות הורות ל-5 ילדים, החלטנו לצאת לטיול משפחתי בחו״ל, לראשונה בהרכב מלא.
היעד הנבחר – תאילנד😎
השיקולים היו רצון לטיול באיזי, עם הרבה גמישות ורוגע, בעיקר כי יש תינוקת בתמונה.
המטרה – פשוט להתנתק ולהנות. משהו שלא היה לנו מאז ה- 7/10 ובטח שלא לתקופה כל כך ארוכה.
ההרכב המשפחתי כולל –
אבא – בן 40, שכיר בתחום הביוטק ומשרת מילואים פעיל.
אמא – בת 39 , שכירה בתחום הפיננסים, כרגע בחל״ד.
נער בן 16.5.
נערה בת 13.
ילדה בת 10.
ילד בן 8.
ותינוקת מושלמת בת 9 חודשים.
הטיול תוכנן כמעט שנה מראש, כרטיסי הטיסה והמלונות הוזמנו כ- 8 חודשים מראש והלו״ז נקבע בסמוך ותוך כדי הטיול, לפי הקפריזות של המתבגרים והלו״ז של התינוקת המחליטה.
המסלול
נחיתה בפוקט, 6 ימים.
קאו לאק + קאו סוק 4 ימים.
קראבי 7 ימים.
קוסמוי 7 ימים.
חזרה לפוקט ליום אחד.
אז אתחיל בלאמל״ק לכל העצלנים ולאחר מכן אתן סיכום מאקרו של ההוצאות –
ולהלן הפירוט למביני עניין –
טיסות
הטיסות הוזמנו כאמור 8 חודשים מראש, בשער דולר נמוך מזה תקופה ארוכה, שלאחר מכן המשיך לצלול ושירת אותנו נאמנה גם בהוצאות הטיול ומימון המלונות.
הכרטיסים נרכשו באל על, בטיסה ישירה לפוקט, כי לא רצינו קונקשנים ומעברים עם תינוקת והעדפנו טיסת לילה ישירה וחלקה.
לצורך העניין ביצענו שתי הזמנות שונות משני מועדונים של הנוסע המתמיד –
הזמנה אחת על שמי, עם 4 ילדים, תוך ניצול של נקודות הנוסע המתמיד, כרטיסי קלאסיק, פלוס ביטוח ביטול מכל סיבה: 12,300.33 ש"ח.
הזמנה שניה על שם בן הזוג, עבורו ועבור הנער, עם ניצול נקודות של הנוסע המתמיד שקיבל כהטבה למילואימניקים,
כרטיסי לייט עם הושבה: 5,143.67 ש"ח. הכרטיס לייט הוזמן למקרה של קלות הביטול שלו במקרה של זימון נוסף למילואים.
בנוסף, לצורך המעברים, לקחנו טיסות פנים, מקראבי לקוסמוי ומקוסמוי לפוקט: סה"כ 3,866 ש"ח.
לינה
בכל מלון וריזורט לקחנו 2 חדרים צמודים, כולל ארוחת בוקר ברוב המקרים (בחלק מהמקומות לא לקחנו כי אף אחד לא התעורר…)
אטרקציות
בחלק מהאטרקציות התפצלנו, כי לא הכל מתאים עם תינוקת, אז קחו בחשבון שלא כל האטרקציות זה בהכרח שבעה כרטיסים.
בנוסף, היו כניסות לכל מיני אתרי טבע ששולמו במזומן (כמו בריכת האמרלד, אגם צ'או לן), אז השארתי אותם תחת המזומן בקטגוריית האוכל.
אוכל
מאחר ואנחנו שומרי כשרות, הצטיידנו בהרבה אוכל מהארץ (ע״ע קניות לפני הטיסה) וביתר הזמן אכלנו במסעדות / הזמנו אוכל.
לא בישלנו בטיול הזה, כי כאמור באנו להנות 😉
קניות ובילויים
מרבית מהקניות ברחובות בוצעו במזומן ובעוונותי לא תיעדתי כל הוצאה, אז מדובר כאן באומדן בהתאם לכמות המזומן שהשתמשנו בכללי.
בנוסף היו קניות גם בקניונים וכדומה, ששולמו באשראי (כמו יוניקלו), יציאות לברים, מסאז׳ים וכל טוב אחר שיש לתאילנד להציע.
תחבורה ונסיעות
ישנם יעדים שהשתמשנו באפליקציית Bolt או Grab, תלוי מה היה זמין או זול יותר באותו אזור.
היו גם מקומות שלקחנו נהגים פרטיים, למשל, במעברים מרוחקים, טיולי יום, או סתם קפיצה לטיילת, כי הם כבר נהיו חברים שלי ונתנו מחיר טוב יותר מהאפליקציות.
סה"כ 3381.32 ש"ח.
קניות לפני הטיסה
בעיקר קניות אוכל בסופר, קצת השלמות של בגדי ים (כי לשם מה התכנסנו…), תרופות ופארמה למיניהם, כ- 1,000 ש"ח.
ביטוחים
פיצלתי לשתי פוליסות, כל אחת מכרטיס אשראי אחר. ההצעות הכי טובות היו של ישראכרט, אז ביטחתי את התינוקת ואותי בכרטיס אחד ואת היתר בכרטיס אשראי השני. לקחנו את הביטוח הבסיסי, עם הרחבה של אובדן או נזק לכבודה שלי בלבד.
סה"כ – 1,095 ש"ח.
אפילוג
כשיצאנו להרפתקה, עוד בשלב המחשבה, תיארתי לעצמי שהעלות תהיה בין 50-60 א' ₪. יחד עם זאת, היתה בי תקווה שייצא קצת פחות כי בכל זאת, תאילנד לא אמורה להיות יקרה. אבל בסוף מודה שהתפנקנו בריזורטים, יכולנו לחסוך במעברים ולא לקחת טיסות או נהגים פרטיים, אבל עם תינוקת העדפנו לשלם.
בסוף בחיים הללו הכל עניין של תעדופים ומה מחפשים. הטיול הזה יכל בהחלט להסתכם בפחות, הכל בהתאם לרמת ההתפנקות הרצויה. מראש חסכנו והיה לנו גם את תקציב המותרות, כך שיכולנו לקבל את ההחלטה בזמן אמת לפי המצב.
לסיכומו של עניין, מעבר לחוויה המשפחתית המגבשת, הניתוק הכמעט מוחלט מהארץ ומטרדות החיים:
בתור מי שטיילה מלא בתאילנד, הסכום ל 7 נפשות, גם ל6 אם מורידים את התינוקת. זה סכום מאוד זול ורוב המשפחות היו יוצאות בסכום הרבה יותר גבוה . לכיוון ה 20 אלך יותר ומעלה.
כל הכבוד, אני כל הזמן מנסה להסביר לחברות שלי כמה חשוב לסגור מראש אבל נראה שזה לא מחלחל 😅
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה 🙂 אחלה מידע ופירוט.
הכותרת מצחיקה – "יש מחיר לחופש!" (ובכן, יש מחיר לכל דבר כמעט, וגם לא כמעט).
לחיות זה לשלם מחיר…
הייתי אומר ש"שווה את הכסף", אבל בתור רווק תימני אל-הורי בין סגפן לחסכן חלילה קמצן אבל בהחלט מחושבן ולא פזרן באופן מאוד לא יחסי – יש לי שאלה:
חוסכים בצד 60,000 ש"ח לחופשה ואפילו "צובעים" את הכסף למען מטרה זו. ברור.
אבל איך כשמגיע הרגע לחפוש ולנפוש, איך זה שלא "מתבאסים" או "מתאבססים" או Have seconds thoughts על הכסף ומוצאים לו שימושים טובים יותר?
איך כשפתאום נועצים את הסכום הזה של 60,000 ש"ח, לא רוצים/מקווים/מתפתים לעשות איתו משהו אחר "טוב יותר" כמו להשקיע אותו? או לחסוך אותו לשעת חירום? או להחליף את הרכב המתיישן?
אהבתיLiked by 1 person
תגובתה של כותבת הפוסט:
אהבתיLiked by 1 person
תשובה טובה בהחלט מתורגמן 🙂
ברור לי שכשצובעים את הכסף למטרה מסויימת ו"ננעלים" עליו, אז פחות "חבל" כי מסמנים לו מטרה… ועדיין. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו.
בכל אופן, במאמר מוסגר – בתור ספקן קיומי שמשתדל להטיל ספק בלא מעט "אמיתות" חברתיות מודרניות מערביות (בעיקר מערביות, ברומא אני רומאי), אני לוקח בערבון מאוד מוגבל ובביקורתיות גדולה עד מאיימת ועם קורטוב של מלח את התמה הנורא פופולרית של השנים האחרונות, שצבירת "חוויות" היא הטעם לחיים, כשהכוונה המודרנו-מערבית קפיטליסטית-הדוניסטית היא בעיקר צרכניזם חווייתי של נופשים/חופשים/טיולים בעיקר בחו"ל.
לא יודע למה זה נהיה בון טון, חלק רצוי וכמעט בלתי נתלש מהנורמה ומהלך החיים שלנו. לא יודע איך זה שההנדסה החברתית המודרנית והעדריות החווייתית הפכה את כולנו לטרמפיסטים בגלקסיה שמתחרמנים על טיסות לואו-קוסט וחופשות משפחתיות או בכלל, ושכל מה שמעניין אנשים כדי "להטעין את המצברים" זה לטוס לחו"ל לפחות פעם בשנה.
וכל פעם שאני מעלה את השאלה הזו אני מקבל את אותו הסגנון של תשובה – "כשתגדל ותטעם חוויות, תלמד גם אתה שאין מספיק מהן ושהן שוות הכל".
צריך לחשוב על זה ברצינות ולא לבטל את הספק שכולנו הונדסנו לאחור לצרכניזם של חופשות/נופשים/חוויות ושהוטמעה בנו המחשבה ש"חוויות" שוות את מחירן.
טיולים בחו"ל וצבירת "חוויות" הדוניסטית כרונית הם הקוקה-חרא החדש?
האם זה מה שאנחנו באמת מחפשים בחיים או שזה מה שהינדסו אותנו לרצות ולהנות ממנו? האם זה משהו שהאני הפנימי שלנו מבקש מאיתנו או שזה משהו שלמדנו מהסביבה החיצונית לנו ואנו שואלים ממנה את הרצון הזה ועשינו אותו לשלנו?…
הלוואי והסולידית הייתה כותבת על זה. היא תמיד יודעת לכתוב על נושאים כאלו בכזו חריפות ודקדקנות ולעורר אלף מחשבות.
עשיתי חיפוש גוג-אל, מוצא כמה מאמרים מכובדים למה כל כך חשוב לטייל, אבל לא מוצא מאמרים רציניים על למה טיולים וחופשים הפכו לצורך קיומי מודרנו-מערבי שכולנו מהונדסים אליו כל הזמן. עוד סוג של צרכניזם חולני.
Why travel should be considered an essential human activity | National Geographic
Why Travel Is Important Today More Than Ever
אהבתיאהבתי
בוא נגיד ככה, עדיף לצבור כמות חוויות חיובית מאשר אפס חוויות.
ואני מעדיף לצבור חוויות מאשר מוצרים.
מפה והלאה, שכל אחד יאזן לפי מה שממקסם לו אושר.
אם מישהו מקבל החלטות בהתחשב במה שכולם מקבלים, זה בעיה שלו, אבל אין שום אינדיקציה שזה נכון לכותבת הפוסט (ומידיעה יכול להגיד שלא) – גם אם התשובה שלה הייתה דומה לתשובות של אנשים אחרים.
אהבתיLiked by 1 person
"ואני מעדיף לצבור חוויות מאשר מוצרים" – התשובה בהחלט שמקובלת עליי.
זה לא או חוויות או מוצרים… זה או חוויות או משהו אחר שהוא לאו דווקא מוצרים וצרכניזם חומרי (אז כנראה חיסכון?).
אהבתיאהבתי
התשובה לא צריכה להיות מקובלת על אנשים, אלא כזו שתגרום לך אושר.
וכפי שכתבתי בהודעה נוספת:
חסכון זה בסך הכל ברירת מחדל עד שתמצא משהו יותר טוב, היא לעולם לא יכולה להיות מטרה ויעד בפני עצמה.
אהבתיLiked by 1 person
ואולי עוד משהו ששווה לזכור:
חסכון זה בסך הכל הוצאה דחויה. אין לחסכון ערך בפני עצמו.
אם אתה לא תוציא היורשים החוקיים שלך יוציאו את זה 🙂
ולכן – איזון הווה ועתיד.
אהבתיLiked by 1 person
מתורגמן יקר, גם תשובה שמקובלת עליי מאוד.
אבל חסכון ומחשבה לעתיד – מה עם גישת הלמות עם 0 (Die with Zero)?
אני לא זוכר שכתבת עליה, או שאני טועה?…
אהבתיאהבתי
בעוונותיי לא כתבתי על כל הנושאים בעולם 🙂
אני בכלל נוטה שלא לכתוב על דברים שהרבה אנשים כתבו עליהם.
אני אישית מתחבר לגישה של DWZ, אבל לא כמשהו דטרמניסיטי אלא כגישה כללית שבתוכה מסתתר:
א. עידוד חינוך פיננסי מיטבי בילדים (שלא יצטרכו להסתמך על ירושה).
ב. היעדר סתירה לגישה של צבירת חוויות (או מוצרים). אם כבר הפוך.
אהבתיLiked by 1 person
אוהב מאוד את התשובות שלך… הן גורמות לי לחשוב.
תודה שאתה מגיב ובוחר לשתף גם אם סוטים קצת מהנושא.
אהבתיLiked by 1 person