כלכלה התנהגותית VII – הטיית אישור והטיית בדיעבד

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

סדרת המאמרים הזו התפרסמה לראשונה באתר Investopedia. למי שקורא אנגלית, זהו מקור מצוין ללמוד על מושגים מעולם הכלכלה וההשקעות.

 

אם אתם לא מבינים לעומק הסתברויות, יש סיכוי רב יותר שתניחו הנחות ותחזיות שגויות לגבי אירועים מסוימים. ההטייה הבאה שנתעמק בה נקראת כשל המהמר.

כשל המהמר מתייחס לנטייה של יחידים להאמין בשגגה שהסבירות לקרות מקרה אקראי מסוים תלוי בתוצאה של אירוע אחר שקרה או סדרת אירועים שקרו. מבחינה לוגית, קו חשיבה זה אינו נכון; לאירועי עבר אין השפעה על הסיכויים שאירוע עתידי כלשהוא יקרה.

לדוגמא, אפשר להסתכל על הטלות מטבע. אם המטבע הוטל 20 פעמים ברצף, ובכל הטלה נחת על "עץ", מישהו שחווה את כשל המהמר עלול לחזות שבהטלה הבאה יש יותר סיכוי שהמטבע יפול על "פלי". ככלות הכל, אם המטבע נחת על "עץ" כל כך הרבה פעמים, אז הגיע הזמן לתוצאה השנייה, נכון?

למעשה, זוהי גישה מאוד לא מדויקת. הסבירות שבהטלה מסוימת של מטבע הוגן יצא "עץ" או "פלי" הוא בדיוק 50%. מכיוון וכל הטלה היא אירוע בלתי תלוי בפני עצמו, לכל ההטלות הקודמות (ללא קשר לכמה חריגה התוצאה שיצאה בהן), אין שום השפעה על התוצאה העתידית.

דוגמא נוספת לכשל המהמר הוא מכונות מזל. ניתן לדמיין מישהו שיושב מול מכונת מזל שעות רבות. חלק מהאנשים הללו מאמינים שכל סיבוב של המכונה בו הפסידו, איכשהו מקרב אותם יותר לסיבוב שיזכה אותם בפרס הגדול. עם זאת, מה שמהמרים אלו לא מבינים שמכונות מזל מתוכננות כך שבכל סיבוב יש סיכוי זהה לזכות בפרס הגדול (והוא נמוך מאוד). מסיבה זו, אין זה משנה אם אתם משחקים במכונת מזל שלפני רגע זכו בו בפרס הגדול, או בכזה שלא זכו בו בפרס הגדול זמן רב.

כשל המהמר בתחום ההשקעות

בתרחישים רבים, משקיעים יכולים ליפול בכשל המהמר. לדוגמא, חלק מהמשקיעים דוגלים בשיטה בה הם צריכים למכור פוזיציה אם היא עלתה במשך כמה ימי מסחר. קו המחשבה מאחורי השיטה הוא שהפוזיציה כנראה לא תמשיך לעלות. מצד שני, ישנם משקיעים שממשיכים להחזיק במניה שנפלה במשך כמה ימי מסחר רצופים, מתוך מחשבה שהגיע הזמן שהיא תחזור לעלות. ישנם כמובן גורמים נוספים בשיקולים, ותרחיש זה כמובן שיותר מורכב מהטלת מטבע, אך קו מחשבה זה הינו בבואה של כשל המהמר בכל זאת.

הימנעות מכשל המהמר

על מנת להימנע מכשל המהמר, משקיעים צריכים לזכור שהסיכויים שתוצאה מסוימת תקרה באירוע בלתי תלוי, הוא אותו סיכוי, ללא קשר לתוצאות שקדמו לו. עיקרון זה פועל בשוק ההון בדיוק כמו בדוגמאות לעיל: קניית מניה הנובעת מאמונה שמגמה מסוימת צריכה להיהפך בשלב מסוים הוא דוגמא טובה להתנהגות לא ראציונאלית.

הערת המתורגמן: כאן הכותב מציע שבמקום הימור שמתייחס לתוצאות העבר, המשקיע צריך להסתכל בנתונים הפונדמנטליים או להשתמש בניתוח טכני על מנת לחזות מה יקרה למגמה. ברור שאלו שטויות ושיטות אלו לא באמת עובדות, לאורך זמן ובשום רמת מובהקות. במקום, תבנו לעצמכם תיק השקעות פאסיבי שמתאים לרמת הסיכון שלכם ולאופק ההשקעה.

דוגמא אחת שאני יכול לחשוב עליה לכשל המהמר, הוא בחירת מנהל השקעות של קרן נאמנות/קופת גמל/קרן השתלמות בהסתמך על תשואות העבר שלו. צריך לזכור שבשנה מסוימת רק 20% ממנהלי ההשקעות מנצחים את מדד הייחוס שלהם, ולתקופות של 30+ שנים מדובר בבודדים. כלומר בכל שנה יש לכם 20% בלבד לנחש איזה מנהל יכה באותה שנה את המדדים.

אשמח שתשתפו בתגובות דוגמאות משלכם שאתם מכירים או שיצא לכם להיתקל בהם שיכולים לעלות לכדי כשל המהמר.

 

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

 


הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

4 מחשבות על “כלכלה התנהגותית VII – הטיית אישור והטיית בדיעבד

  1. לבקשתך, אני מוסיף דוגמה ממשחקי קוביה. שמתי לב שאנשים נופלים בכשל המהמר במשחקים קטאן ושש בש, אך הדבר נכון לגבי כל משחק קוביה:
    כשמטילים 2 קוביות הוגנות הסבירות הגבוהה ביותר שמספר כלשהו יצא, היא עבור המספר 7. אחריו 6 ו-8, אחריהם 5 ו-9, אחריהם 4 ו-10 וכן הלאה. רוב האנשים מבססים את תכניותיהם במשחק על פי המספרים הקודמים שיצאו בטענות כמו "במשחק הזה יוצא הרבה פעמים 4" או "יצא עכשיו מלא פעמים 7, מן הסתם לא יצא שוב". אפשר לראות שמי שנצמד להסתברות מנצח יותר ממי שנצמד לכשל המהמר…
    הפתעה! משחק השש בש אינו משחק מזל כלל וכלל אם אתם יודעים לעקוב אחרי ההסתברויות שלו. אם תלמדו את זה תוכלו לנצח כמעט בכל המשחקים, בהנחה שלא תתקלו באנשים אחרים שלמדו את זה. בכל מקרה שמשאירים כלי בודד יש סיכוי מסוים שהוא יאכל, וניתן לחשב מה ההסתברות לכך וכן איזה נזק יגרם אם הוא יאכל. אף על פי כן, בשל כשל המהמר בדרך כלל אנשים יהיו זהירים יותר מלהשאיר כלים בודדים לאחר שכבר נאכל להם כלי. כלומר אדם לא יהיה זהיר בתחילת המשחק עד שיאכל לו כלי באופן שיפגע בו בצורה משמעותית, ומשם ואילך הוא עלול לפתח פרנויה שמא יאכל.
    הדבר הזה נכון גם לגבי תאונות דרכים ולגבי כל הכשלונון של אדם. אדם תמיד נעשה זהיר יותר אחרי פעם אחת שהוא נכשל בין אם מדובר במשהו שראוי להזהר בו מההתחלה, ובין אם מדובר במשהו שגם בדיעבד לא ראוי להזהר ממנו. ועוד היד נטויה, אבל החלטתי לקצר…

    Liked by 1 person

    1. תודה רבה על השיתוף, באמת אני נזכר בקטאן שאני תמיד משחק על ה 6 עד 8, אבל עדיין לא מצליח לנצח. אולי אם אשחק מיליון פעמים, אז הסטטיסטיקה תתיישר לטובתי 🙂

      אהבתי

  2. אעיר כי אי אפשר להתייחס להשקעות כמו להימור במכונת מזל או הטלת מטבעות, מאחר ובהשקעות, ביצועים עלולים להיות תלויים בעבר מאחר ואנשים מקבלים החלטות מכירה\קניה על בסיס מה שאירע

    אהבתי

    1. אתה צודק, אבל חסר לך קישור בין החלטה על קנייה/מכירה לבין השינוי למחיר המניה. ממה שאני מכיר ההשפעה היא לטווח קצר בלבד. לטווח ארוך, מחיר המניה מושפע מהביצועים הפיננסיים של החברה.
      תזכור שמניה זו בעלות על חברה חיה ונושמת ולא סתם דף נייר/ביטים במחשב שעולים ויורדים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s