כלכלה התנהגותית II – רקע

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו אל 267 שכבר עוקבים אחריו

סדרת המאמרים הזו התפרסמה לראשונה באתר Investopedia. למי שקורא אנגלית, זהו מקור מצוין ללמוד על מושגים מעולם הכלכלה וההשקעות.

 

לפני שנעבור על המושגים הספציפיים שבסיסם של התנהגות פיננסית, בואו ניקח צעד אחורה ונסתכל במובן יותר כללי על ענף זה של הכלכלה. בחלק זה, נשווה נושא זה אל הכלכלה הסטנדרטית, ונכיר לכם את שלושת התורמים המובילים של התחום וגם נראה מה יש למבקרים של התחום לומר.

מדוע תחום הכלכלה ההתנהגותית נחוצה בכלל?

כאשר משתמשים בתוויות "סטנדרטי", "קונבנציונאלי" או "מודרני" בבואנו לתאר את הכלכלה, אנו מדברים על סוג הכלכלה שמבוסס על תיאוריות ראציונליות ולוגיות, כגון ה-CAPM ותיאוריית השוק היעיל (EMH). התיאוריות הנ"ל מניחות שאנשים ביסודם מתנהגים בצורה ראציונלית וצפויה.

במשך זמן מה, ראיות תיאוריטיות ואמפיריות הראו ש-CAPM, EMH ותיאוריות פיננסיות ראציונליות אחרות עשו עבודה יפה בבואם לחזות ולהסביר אירועים מסוימים. עם זאת, בחלוף הזמן, אנשי אקדמיה בתחומי הפיננסים והכלכלה התחילו למצוא אנומליות והתנהגויות שלא היה ניתן להסביר אותם בתיאוריות המפותחות עד אז. בעוד התיאוריות יכלו להסביר אירועים "אידאליים", נמצא שהעולם האמיתי הוא מקום מבולגן ומסובך שבו המשתתפים בשווקים השונים התנהגו לעתים באופן לא צפוי.

הומו אקונומיקוס

אחת מההנחות הכי בסיסיות שקיימות במדעי הכלכלה הוא שאנשים הם "ממקסמי עושר" אשר שואפים כל הזמן לשפר את רווחתם הכלכלית. לפי הכלכלה הקונבנציונאלית, לרגשות וגורמים חיצוניים אין השפעה על אנשים בבואם לקבל החלטות כלכליות.

עם זאת, ברוב המקרים, ההנחה הזו לא משקפת איך אנשים מתנהגים בעולם האמיתי. העובדה היא שרוב הזמן אנשים מתנהגים בצורה לא ראציונלית. קחו לדוגמא, כמה אנשים רוכשים כרטיסי לוטו בתקווה לזכות בפרס הגודל. מנקודת מבט לוגית, אין שום הגיון ברכישה של כרטיס לוטו כאשר הסיכוי לזכות הוא באופן מכריע כנגד רוכש הכרטיס (1 ל-5,864,443,200 בלוטו הישראלי). למרות זאת, מיליונים מבזבזים מכספם הטוב על פעילות זו.

אנומליות אלו גרמו לאנשי האקדמיה לבחון את הפסיכולוגיה הקוגנטיבית על מנת להסביר את ההתנהגות האי-ראציונאלית שהכלכלה המודרנית לא הצליחה להסביר. בעצם ניתן להגיד, שהכלכלה ההתנהגותית מחפשת להסביר את הפעולות שלנו כבני אדם, בעוד הכלכלה המודרנית מחפשת להסביר את הפעולת של "הבן אדם הכלכלי" (הומו-אקונומיקוס).

חוקרים חשובים

כמו כל תחום בכלכלה, גם בתחום של כלכלה התנהגותית ישנם אנשים שתרמו לתיאוריות ולמחקרים העיקריים בתחום. החלק הבא מציג בקצרה את שלושת השמות הגדולים המקושרים לתחום זה.

דניאל כהנמן ועמוס טברסקי
הפסיכולוגים הקוגנטיביים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי נחשבים אבות הכלכלה ההתנהגותית. מאז שיתופי הפעולה בינהם שהחלו בסוף שנות ה-1960, צמד זה פרסם כ-200 מחקרים, רובם קשורים למושגים פסיכולוגיים עם משמעויות נרחבות בכלכלה ההתנהגותית. ב-2002, כהנמן זכה בפרס הנובל במדעי הכלכלה בעקבות תרומותיו הרבות לחקר הראציונאליות בכלכלה.
כהנמן וטברסקי התמקדו ברוב המחקר שלהם על ההטיות הקוגנטיביות והיוריסטיקות (כלומר, הגישות לפתרון בעיות) שגורמים לאנשים רבים להתנהג בצורה בלתי צפויה. העבודות הפופולריות ביותר שלהם נוגעים בנושאים של תורת הערך ושנאת הפסד – נושאים שנבחן בהמשך.

ריצ'ארד תאלר
בעוד כהנמן וטברסקי סיפקו את התיאוריות הפסיכולוגיות המוקדמות שהיוו את הבסיס לכלכלה התנהגותית, תחום זה לא היה מתפתח אילולא הכלכלן ריצ'ארד תאלר.
בזמן לימודיו, תאלר הבחין בחסרונות של התיאוריות הכלכליות הקונבנציונאליות ואיך הם מתייחסים להתנהגותם של אנשים. לאחר שקרא טיוטה של עבודה של כהנמן וטברסקי על תורת הערך, תאלר הגיע למסקנה שלא כמו התיאוריות הקונבציונאליות, תיאוריות פסיכולוגיות יכולות להסביר אי-ראציונליות בהתנהגות.
תאלר בהמשך שיתף פעולה עם כהנמן וטברסקי, ושילב כלכלה ופיננסים עם פסיכולוגיה בכדי להציג מושגים חדשים כגון, חשבונאות נפשית, אפקט הבעלות ועוד.

ביקורות

למרות שהכלכלה ההתנהגותית צוברת תמיכה בשנים האחרונות, יש לו גם מבקרים רבים. חלק מהתומכים בתיאוריית השווקים היעילים, למשל, מבקרים בקולניות של כלכלה התנהגותית.

תיאוריית השווקים היעילים נחשבת אחת מהיסודות של תיאוריית המימון המודרנית. עם זאת, התיאוריה לא מתחשבת באי-ראציונליות בגלל שהיא מניחה שמחיר מניה כלשהיא משקפת את את כל המידע הקיים ברגע שהוא יוצא לאור העולם.

המבקר הכי נודע של כלכלה התנהגותית הוא יוג'ין פאמה, מייסדה של תיאוריית השווקים היעילים. פרופסור פאמה מציע שלמרות שיש כמה אנומליות שלא ניתנות להסבר על ידי תורת המימון המודרנית, אסור לזנוח את יעילות השווקים לטובת כלכלה התנהגותית.

למעשה, הוא טוען שרוב האנומליות שנמצאו בתיאוריות המודרניות יכולות להיחשב כאירועים מקריים קצרי-טווח שעם הזמן מתוקנות. במאמרו מ-1998, "יעילות שווקים, תשואה ארוכת טווח וכלכלה התנהגותית", פאמה טוען שרוב הממצאים בכלכלה התנהגותית למעשה סותרים אחד את השני, ושבסך הכל, הכלכלה ההתנהגותית בעצמה נראית כאוסף של אנומליות שיכולות להיות מוסברות בידי תיאוריית השווקים היעילים.

 

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

 


הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו אל 267 שכבר עוקבים אחריו

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s