מתורגמן אורח: המתבגר הסולידי מתרגם את ג'ייקוב פיסקר (ERE)

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

היום אני מביא מתורגמן אורח, הידוע בכינויו המתבגר הסולידי מפורום הסולידית.

המתבגר הסולידי גם מאוד מעריך את כתביו של ג'ייקוב פיסקר שכתב הרבה שנים את הבלוג EarlyRetirementExtreme בו הוא טען בעיקר כי הדרך לעצמאות כלכלית מוקדמת תלויה בעיקר בחשיבה מסוג אחר, ולא רק צמצום אגרסיבי של הוצאות. הרבה מהפילוסופיות של הסולידית לקוחות מהבלוג של ג'ייקוב.

הפוסט שמתורגם היום נקרא במקור Stranger In A Strange Land.

אמל"ק
ג'ייקוב מרגיש זר בתרבות הצרכנית המודרנית, וקורא תיגר על העצות הפיננסיות הרגילות בארה"ב שאמורות לגרום לאנשים להרגיש בנוח עם החיים שלהם. הפוסט נערך כך שיתאים להווי ולתרבות הישראלית. המתבגר הסולידי יקח את זה מכאן:

קח הלוואת סטודנט. רכוש השכלה גבוהה. קח משכנתא והפוך לבעל בית. השג קריירה. שים 15% מההכנסה שלך באחת מתכניות הפנסיה במשך 35 שנים. תכנן לפרוש בגיל 60… משהו מזה נשמע מוכר?
זה משום שזה המתכון הסטנדרטי לחיים "מוצלחים" במעמד הביניים הישראלי. הוא נועד למקסם את הצריכה שלך מוקדם ככל הניתן באמצעות אשראי, כמו גם למקסם את מספר השנים שתצטרך לבלות בשוק העבודה. כיף!
להיות שקוע בחובות ולעבוד משנות העשרים המוקדמות שלך עד אמצע עשורך השביעי, עשויה להיות עסקה סבירה בשבילך, תלוי כמה הזיקה האישית לבלינג-בלינג ו"לחיות את החיים". אבל למי שמלווה לך את הכסף ומוכר לך את חלקך, זו עסקה מצויינת.
אם אתה בוגר טרי מהמכללה, בוא ואתפור לך עסקה. למרות שלא התחלת לעשות כמעט שום דבר פרודוקטיבי עד כה, אלווה לך מספיק כסף כדי שתוכל לקנות בית. איך זה נשמע? יופי, כל מה שאתה צריך לעשות בתמורה הוא לשלם לי 6% בנוסף למחיר הבית בכל שנה, במשך 30 השנים הבאות, ואתה יכול להיות "בעל" בית עכשיו! רק תחתום כאן על הקו המקווקו בטופס של המשכנתא. "משכנתא" לקוחה מהביטוי הלטיני "מחוייבות מוות", אבל אתה לא צריך לדאוג בקשר לזה. יש לי גם כמה עסקאות אחרות. הנה מכונית והנה כרטיס מפלסטיק שגורם לכסף לצאת ממכונה בקיר, ללא כל מאמץ ניכר מצידך. אנא תחתום על הקו המקווקו.
כמובן שלפני שתשים לב, תפסת את הפיתיון עבור בית, מכונית, הצורך האנושי הבסיסי לטלוויזיה בכבלים, תפריט תזונתי יוקרתי, טלפונים סלולריים, מנוי חדר כושר… דברים שאתה יכול להרשות לעצמך, כי אתה כבר לא צריך לחסוך כדי לקנות בית, או מכונית חדשה, או טלוויזיה עם מסך פלזמה… כל מה שאתה צריך לעשות זה לעבוד ולשלם את החשבונות איך שהם מגיעים. אחרי כמה שנים עם כל החפצים האלה, יהיה קשה לדמיין את החיים בלעדיהם. לכן אין לך ברירה אלא להמשיך לעבוד כדי לשלם עבור כל הדברים עליהם חתמת בקו המקווקו. אתה כעת חי בכלא של חובות וירטואליים, רק שאינך יכול לראות את הסורגים, למעט כאשר אתה מתקשה לשלם. עם זאת, אם יש לך חוב, אינך אדם חופשי. אתה בבעלות מפורשת של החובות שלך ובבעלות מרומזת של הנושים שלך.

בינתיים, אנחנו מבינים שאינך יכול להמשיך לעבוד לנצח. אנחנו גם מבינים שיש לך עוד קצת כסף עליו אנו רוצים לשים את ידינו. לכן, נמכור לך מניות בחברות שבבעלותנו. זו לא בעיה מכיוון שלנו, בניגוד לך, יש את הזמן והקשרים להקים חברות חדשות, להנפיק ולייצר עוד מניות. זה כמובן יוצר הרבה יותר עושר, ולכן מקביל בצדק לקניית סל רחב של מניות בכל מחיר באופן תדיר. כשאתה מסכים לזה, אתה למעשה סומך על זה שתמכור את המניות שלך לאנשים צעירים שחוסכים לגיל הפרישה שלהם. כדאי שתתפלל שיהיו יותר קונים מאשר מוכרים כאשר אתה פורש. אם לא, חלקך בעוגה אולי יהיה שווה פחות ממה שאתה חושב.

עכשיו זו אולי נשמעת כמו עסקה סבירה בשבילך, ואולי לא. עם זאת, אם זה נשמע לך שערורייתי כפי שזה נשמע לי, הנה תוכנית חלופית. במקום לחתום ולשלם על דברים שאתה לא יכול עדיין להרשות לעצמך, ולהבטיח לעבוד למשך שארית חייך הפעילים, בתקווה שבסופו של דבר תצטרף לדיור לגיל השלישי, אשר כמו בתי ספר הן היכן שאנו שומרים אנשים לא פרודוקטיביים… (נא שים לב, איני מתכוון להעליב אישית אף אחד, אלא הטרוף הארסי שלי מופנה כלפי המערכת תחתיה אנו עובדים)… אתה יכול לעשות את הדברים הבאים:

שנות העשרים שלך הן זמן טוב להקריב קורבן. סביר להניח שזו תהיה התקופה הבריאה בחייך. "סבל" בסגנון של השכרת חדר או אפילו חלוקתו עם שותף ולא לשכור בית לא יהיה כזה אתגר כמו בגיל בו תהיה פחות מסוגל לסבול קצת חוסר נוחות. יתר על כן, עכשיו זה הזמן לתת את אותן 80 שעות שבועיות, במקום לעשות זאת בגיל 30 או 40, והלילות הלבנים כבר לא ירגישו טבעיים. זהו גם זמן ללמוד מה להעריך ומה לא להעריך ולצבור קצת ניסיון חיים. אם תצליח פה, יהיו לך יותר ממאה אלף דולר בבנק כשתהיה בן 30. זהו החיסכון שלך לגיל הפרישה. יתרה מכך, אתה כבר תדע על מה שווה לבזבז כסף על ומה לא. בדיעבד הרבה אנשים באותו הגיל יביטו לאחור ויתהו מה יש להם ביד אחרי כל הכסף שהרוויחו.
בשנות ה-30 וה -40 שלך, הזמן להקריב חלף. אתה יכול לשכוח מלחסוך 15% עבור פרישה. אתה לא צריך את זה, כי יש מספיק זמן לריבית דריבית לעבוד, ויש לך הון ראשוני מספיק גדול עבורה. עכשיו זה הזמן לחקור דברים שהם בעלי משמעות בשבילך. לטייל. לעבוד במדינה אחרת. לנסות קריירה אחרת. להקים עסק. לְהִתְנַדֵב. לקחת כמה שנים לרכישת השכלה מסוג שונה. לדוג באלסקה. להפוך למדריך טיולים או לנהג מלגזה. למרות שאתה עדיין צריך לעבוד במידה מסוימת, אינך צריך לעבוד במשרה מלאה לעשרים שנים נוספות כדי להחזיר חוב עצום. לכן עבודה מעת לעת היא פתרון בר קיימא. אם זה נשמע מושך, אני מציע לך לקרוא "איך לשרוד בלי משכורת" של צ'ארלס לונג. לחלופין, אתה יכול לעבוד קשה במשך כמה שנים נוספות ולהקים קרן פנסיה שנייה אשר תכסה את השנים בין 30 ל 60. לאחר שהכשרת את הקרקע כך, אתה באמת עצמאי כלכלית. כעת, האתגר העיקרי הופך לכיצד לחיות בחברה "מוזרה" המותאמת לכך שכולם מבלים שעתיים ביממה בנהיגה לעבודה וממנה, 8-10 שעות ביום בעבודה, ואת יתר הזמן באכילה, שינה, ובהייה בטלוויזיה.
הבעיה היא שיש יותר מדי חופש. אם יש לך חשבונות כרטיס אשראי, תשלומים על רכב, תשלומי משכנתא וכו', אתה צריך ללכת לעבודה. החיים הם פשוט ככה. מצד שני, אם אין לך חובות והאחריות העיקרית שלך אינה לעבוד ולשלם חשבונות, החיים הופכים להיות משהו אחר לגמרי. השאלה הגדולה היא מה? ובכן, מה שאתה תעשה מהם. נדמה לי שהחיים הם מסע ומאחר ואני כרגע בדיוק באמצע של חלק זה, איני יכול עדיין לומר. אני מתאר לעצמי שכאשר אנו מזדקנים ומתקרבים לגיל הפרישה הקונבנציונלי, או אולי אפילו קצת מאוחר יותר מאחר וקונבנציונליות לא תקפה יותר, אנו נסיים עם קפיצות הבאנג'י וההפלגה בסירת מפרש באוקיינוס. אולי אז נדע את משמעות החיים. אני מתאר לעצמי שנקנה במזומן בית קטן, בו נבלה במחשבה, וכתיבה. בשלב זה אני מקווה סוף סוף לדעת מהי "השאלה"!

תודה רבה למתבגר הסולידי, מי שמעוניין ליצור איתו קשר יכול דרך דף הפרופיל שלו בפורום הסולידית (דורש הרשמה לפורום).

המשך שבוע מצוין לכולם.



הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.



אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם.. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.
מודעות פרסומת

4 מחשבות על “מתורגמן אורח: המתבגר הסולידי מתרגם את ג'ייקוב פיסקר (ERE)

  1. מעניין… מאוד מאוד מעניין.
    כתוב מדהים, מתורגם נפלא.

    זו הפעם הראשונה שאני נתקל בהתנגדות להשקעה בקרנות מחקות (קרנות אינדקס). זה ממש חדש לי. מבלבל מעט.

    תודה!

    אהבתי

    1. נכון שהוא מנהל אקטיבית את ההשקעות אבל בוא נגיד ככה, אחוז החיסכון שלו ורמת ההוצאות שלו הופכות כל נזק שיעשה בתיק ההשקעות למשני.

      דבר נוסף, קרנות מחקות בהחלט מתאימות לרוב הגדול של האוכלוסיה. יש אנשים שמסוגלים (לרוב זה למשך זמן קצר, אבל יש כאלה שלאורך זמן ע"ע וורן באפט) לנצח את המדד.
      אני אישית לא חוטא בהיבריס וחושב שאני יכול לנצח את המדד, יש כאלה שכן.

      ד.א. ג'ייקוב פיסקר חזר גם לעבוד ב-2012 בבית השקעות

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s