בואו נטפס על סולם העושר

מבוסס על הפוסט מאת Nick Maggiuli

אם אביא לכם 100 שקל זה ישנה את חייכם? 1000 שקל? 10,000 שקל? 100,000? מליון?

רוב הסיכויים שהתשובה שתתנו לי תלויה בהרבה משתנים כמו מצבכם המשפחתי, רמת הנכסים, רמת ההכנסה החודשית, וגילכם. האמת שאיך שתתנהגו בעקבות קבלת אחד הסכומים לעיל יכול לספר לאנשים סביבכם הרבה על מצבכם הפיננסי.

סטיוארט באטרפילד הגדיר שלוש רמות של עושר:

  • רמה 1 – אני לא לחוץ לגבי רמת החובות שלי – אנשים שלא נמצאים במינוס או בחובות צרכניים אחרים.
  • רמה 2 – לא איכפת לי כמה עולים מנות במסעדה.
  • רמה 3 – לא איכפת לי כמה עולה החופשה הבאה שלי.

שימו לב, חשוב להיות מודעים למה דברים עולים, הנקודה פה היא שהחל מרמת נכסים מסוימת אתם יכולים להיות אדישים לשיפורים קלים ברמת החיים שלכם. בנוסף, סכום של 10,000 ש"ח אולי לא יזיז למישהו ברמה 2, אבל זה כן עשוי להעלות מישהו מרמה 1 לרמה 2.

ניתן להרחיב את הרמות הללו שהגדיר באטרפילד ל-6 רמות שכל רמה מהווה מדרגה שהחל ממנה אתם יכולים להיות אדישים להחלטה כלכלית מסוימת.

  • רמה 1 – חיים ממשכורת למשכורת – כאן צריך להיות מודעים לכל שקל שיוצא מהכיס שלכם. הרמה הזו כוללת אנשים שיש להם הלוואות צרכניות מרובות ו/או מינוס בבנק.
  • רמה 2 – חופש בסופר – אדישים להחלטה בין מותגים שונים עבור אותו מוצר, או רכישת מוצר שלא הייתם קונים לפני כן.
  • רמה 3 – חופש מסעדות – אתם אוכלים מה שאתם רוצים במסעדות ללא תלות במחיר.
  • רמה 4 – חופש בחופשות – אתם מטיילים מתי שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים ואיפה שאתם רוצים.
  • רמה 5 – חופש נדלני – אתם יכולים לקנות איזה דירה/בית שאתם רוצים.
  • רמה 6 – חופש פילנטרופי – אתם יכולים להקים קרן צדקה על שמכם. אתם אדישים לסכום התרומה, אך הסכום עצמו יכול לעזור מאוד לאחרים.

ניתן להגידר את הספים למעברים בין הרמות באמצעות כלל 0.01%-0.99% מהשווי הנקי שלכם. או אגורה על כל 100 שקל שיש לכם.

  • בשווי נקי של 30,000 שקל אתם נהיים אדישים למחירים בסופר. כלומר יש לכם חופש לקבל החלטות בסדר גודל של 0-3 שקל לפריט.
  • בשווי נקי של 300,000 שקל אתם נהיים אדישים למחירים במסעדות. החלטות בסדר גודל של פער 30-300 שקל למנה.
  • בשווי נקי של 3,000,000 שקל אתם אדישים למחירי טיסות, מלונות ואטרקציות – החלטות של 300-3000 שקל. למשל מלון יקר יותר, לשלם על כסא במטוס עם יותר מקום רגליים וכן הלאה.
  • בשווי נקי של 30,000,000 שקל אתם אדישים למחירי דירות. תוכלו לקנות דירות ב-3,000,000 בלי שזה יפגע לכם יותר מדי בשווי הנקי. ההחלטה פה היא בסדר גודל של 3,000-30,000, אני מניח שהכוונה היא להחזר משכנתא.
  • בשווי נקי של 300,000,000 תתחילו להחזיר ליקום בצורה משמעותית במנות של בין 30,000-300,000

כשמסתכלים על עושר בצורה כזו, זה נראה יותר כמו מדרגות מאשר מעבר חלק ומדורג בין רמות העושר. הסיבה היא שאנשים באותם רמות עושר נוטים להוציא כסף באותה צורה. למשל, ברמה 3 אתם לא חוכרים מטוס פרטי, וטסים במחלקת עסקים רק אם קיבלתם שדרוג, ברמה 1 אתם טסים לעתים רחוקות בלבד.

אך חשוב מזאת, אם ברצונכם לטפס על סולם העושר, רצוי שלא תקפצו מעל הפופיק, אם למשל אתם ברמה 1 (חיים ממשכורת למשכורת ו/או בחובות) ואתם מוציאים כמו דרגה 4, למשל טסים פעמיים בשנה, כל פעם מלון 5 כוכבים, אתם לא תצליחו להתקדם ומהר מאוד גם את הטיסות הללו לא תוכלו לעשות יותר כי הבנק/חברת אשראי יסגרו את הברז. ככל שתקפידו לשמור על רמת הוצאות שמתאימה לרמה בה אתם נמצאים, תוכלו "להתקדם" מהר יותר לרמות הבאות.

כמובן שעדיין תוכלו לבחור להתפנק במוצרים מסוימים אבל צריך לקזז את זה בחיסכון במקום אחר.

ישנם גם טענות שלא מומלץ להעלות את רמת החיים עם העלייה בנכסים, אך בעיניי עלייה קלה ברמת חיים עם כל עלייה ברמות המתוארות לעיל יכולה לספק מאוד במובן של מיקסום הרווחה שלכם. כלומר, לא רק לחסוך, מומלץ גם לחיות.

5 מחשבות על “בואו נטפס על סולם העושר

  1. משהו לא מסתדר לי עם המכפלות.
    נניח שהטענה (היא לא נאמרה במפורש) היא שניתן להוציא 0.01% נוספים מהשווי הנקי בכל חודש בלי שזה ישפיע יותר מדי * 10 קניות כאלו בשנה. כלומר הוצאת 0.1% בחודש נהפכים לזניחים = 1.2% בשנה.

    אז יוצא שיש הגיון (לכאורה) שמישהו עם הון עצמי של 30 מש"ח יקנה כמה בתי 3 מש"ח (ויצבור 30אש"ח משכנתא לחודש = 360אש"ח לשנה) ויהיה יחסית אדיש לכך.

    מצד שני עם 30אש"ח הון עצמי אם נתעלם מ-3 ש"ח הפרש ממוצרים בסופר זה מהר מאוד יכפיל את עצמו -> נניח 20 מוצרים בקנייה עם ממוצע של 1.5ש"ח הפרש מהאופטימום * 50 קניות סופר בשנה (אחת לשבוע) -> 201.550ש"ח = 1500ש"ח לשנה = יוצא 5% מההון העצמי שהולך שנתי עקב חוסר אופטימיזציה. לא עושה שכל.

    זהו, אחרי הדקדוק בציציות, אני בגדול מסכים עם העיקרון. יש משהו משחרר בלהעלות את סף ה"לא אכפת לא" / "לא מקדיש לאופטימיזציה כזו זמן או מחשבה" עם צבירת ההון (מכיוון שהוצאה כזו או אחרת לא תוריד בסולם העושר).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s