אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, ועל הדרך ליהנות משירות מילוי דוחות יעיל (במובני עלות/תועלת), תשקלו למלא את הדוח האמריקאי הבא שלכם דרך SimpleTax.
דרך נוספת לעזור למימון האתר היא על ידי רישום לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates. לקריאה נוספת ראו כאן
אם יש לכם שאלות פרטניות בנוגע למצבכם האישי מבחינת מס ארה"ב, תוכלו לפרסם אותו כאן בתגובות ותקבלו מענה ממני. השימוש בתשובה שאתן לכם הוא על אחריותכם בלבד.
מה זה קרן כספית?
מאז שהתחילו להעלות ריבית בשלהי 2022, חזר לתודעה מוצר שנקרא "קרן כספית". כעיקרון קרן כספית נותן לכם בקירוב טוב מאוד את ריבית בנק לישראל. לפני 2022 הריבית הייתה אפסית ולכן אנשים שעוד לא גיבשו לעצמם תיק השקעות זול ויעיל היו אדישים והשאירו כסף בעו"ש. היות וקרן כספית ניתנת לרכישה בבנק ללא עמלות קנייה ומכירה וללא דמי משמרת, אז הרווח הדי מובטח של 4.5% לשנה (פחות 0.1% דמי ניהול פנימיים של הקרן) קסם להרבה אנשים (זה יותר מ-0%). אדגיש שהרווח מובטח רק לחודשיים הקרובים, ככל ויהיו עדכוני ריבית במשק התשואה העתידית בקרן הכספית תרד איתה.
זהו המוצר האידיאלי לחוסך הישראל לחסכון לטווח קצר (בלבד). אין שום חיכוך ברכישה שלו (ניתן בבנק, אין עמלות), והוא נחשב נייר ערך ולכן המס על הרווח ממנו הוא 25% על הרווח בניכוי האינפלציה. היות ויש לרוב קשר בין ריבית גבוהה לאינפלציה גבוהה, אז המס עשוי להיות פחות מהמס על פקדון מקביל שם זה 15% על מלוא הריבית ללא קיזוזים. אדגיש שלטווח ארוך הוא לא מוצר מתאים וכדאי לכם ללמוד לבנות תיק השקעות פשוט וזול.
נשמע טוב, אז מה הבעיה לאמריקאיים?
קרן כספית הינה קרן נאמנות, ואם המנפיקה של קרן הנאמנות הזו אינה אמריקאית (כפי שקורה בקרנות כספיות בישראל), אזי מדובר ב-PFIC. למי שאין כוח לקרוא את הפוסט על PFIC, אני רק אגיד שזה רע רע רע לבעלי אזרחות אמריקאיות.
אז אם לא מומלץ לאמריקאיים לרכוש קרן כספית איך נשיג קצת ריבית על כסף שאנחנו רוצים לשמור בצד לטווח קצר?
ישנם שלוש דרכים עיקריות:1
- למצוא בנק שמשלם ריבית חיובית על הפלוס בעו"ש – נדיר בישראל וגם תקופתי לרוב.
- להפקיד את הכסף בפקדון בנקאי
- לרכוש מק"מ
נתמקד כעת בשניים האחרונות:
פקדון בנקאי
מוצר מאוד פשוט, שמים כסף בפנים, מקבלים בסוך התקופה את הכסף בחזרה בתוספת ריבית. בישראל נשלם מס של 15% על הריבית. אם הפקדון הוא צמוד למדד (נדיר היום למצוא), נשלם 25% על הריבית הצמודה (כלומר על ההצמדה לא נשלם מס, רק על החלק של הריבית שעלה מעל מדד המחירים לצרכן לאותה תקופה).
מק"מ
מק"מ הוא מלווה קצר מועד. זהו בעצם אגרת חוב ממשלתי (הלוואה שלנו לממשלת ישראל), אך מוגבל לתקופה של עד שנה. הריבית שנקבל על מק"מ גם קרובה לריבית בנק ישראל בדומה לקרן כספית, ההבדל הוא שעל מק"מ אין דמי ניהול פנימיים היות ולא מדובר בקרן נאמנות. בנוסף, גם אין דמי משמרת בבנק למרות שמדובר בנייר ערך. עם זאת, כן משלמים עמלות קנייה ומכירה בסדר גודל של 16 ש"ח לפעולה פעם אחרונה שבדקתי ולכן חשוב לוודא שהריבית שנקבל תהיה גדולה מ-16. את המק"מ רוכשים בפחות משקל ליחידה (בכפוף לכמה ריבית אמורים לקבל), ובפקיעה בסוף התקופה נקבל שקל עבור כל יחידה כאשר הפער בין אותו שקל למחיר הקנייה שלנו זו הריבית שקיבלנו.
גם כאן נשלם 15% מס על הריבית לממשלת ישראל.
ניתן לראות את רשימת המק"מים המוצעים למכירה בכל רגע נתון באתר הבורסה.
אפשר להבין משמות המקמ את מועד הפרעון שלהם (בערך). למשל 1014 זה אוקטובר 2024, 1114 זה נובמבר 2024, וכן הלאה. אל תשאלו אותי למה זה 14 ולא 24.
אם נלחץ על מ.ק.מ 1014, ונפתח את "לצפייה בנתונים נוספים" נוכל לראות את מועד הפרעון המדויק:
החסרון כמובן הוא שצריך לקנות חדש בסוף כל תקופה ולא ניתן פשוט "להחזיק" כמו בקרן כספית.
אולי לקנות פשוט קרן כספית, אבל…
אם תקנו קרן כספית, ותמכרו אותו לפני תום שנת המס בו רכשתם אותו, אזי המס על הרווח בארה"ב יהיה לפי המדרגות שלכם בלבד (כלומר תלוי בהכנסות האחרות שלכם, אבל לא אוטומטית 37% במקסימום כמו מה שקורה אם מוכרים PFIC אחרי שעובר שנה קלנדרית מיום הקנייה).
אז תצטרכו לשים לכם תזכורות בטלפון/קלנדר, ובנוסף בדוח השנתי לאמריקאיים תצטרכו להוסיף את טופס 8621 שהוא לא הכי ברור למילוי, אבל לא בלתי אפשרי.
אני אישית לא ממליץ כי מספיק ששוכחים שנה אחת למכור, וזה עושה בלאגן (גם כספי וגם בירוקרטי).
מה המס האמריקאי על זה?
בישראל כאמור משלמים 15%. בארה"ב משלמים מס שולי. זה אומר שזה תלוי בשאר ההכנסות שלנו. מדרגות המס השולי בארה"ב הינם 10/12/22/24/32/35/37 אחוז. כלומר, בסכומי ריבית גבוהים, ואם הכנסותיכם האחרות גבוהות ייתן ותצטרכו להשלים מס לארה"ב.
מה עדיף?
בעיניי המק"מ עדיף על פקדון, אלא אם כן יש לכם כוח מיקוח גדול ותקבלו ריבית יותר גבוהה מהבנק מאשר הריבית במשק.
המתורגמן הפיננסי 
תוכל להתייחס לתנאים של מקמ אל מול BIL וSGOV? חשבון ההשקעות שלי הוא באינטראקטיב ולכן יש עוד מחיר בירוקרטי על מנת לאפשר את סוג ההשקעה הזה . עד עכשיו ראיתי שגם אתה ממליץ עליהן כתחליף קרן כספית ובכלל שהן המקבילה השוק-ההונית של אמריקאים לשמירת כסף מפני אינפלציה לתקופות של שנה שנתיים. לישראלים שחיים בשקלים זה אולי כדאי כרגע במיוחד אם השקל לדולר צפוי רק להתייקר…
תודה רבה! 🙏
אהבתיאהבתי
זו טעות נפוצה לחשוב שקרנות כספיות שומרות מפני שחיקת אינפלציה.
בלי קשר, אין שום סיבה לקחת סיכון מטח כאשר מדובר בכספים המיועדים לטווח קצר וההוצאות שלנו בשקלים. אם את בטוחה לגבי כיוון השקל-דולר יש דרכים הרבה יותר רווחיות ליהנות מהידע הזה.
בהיעדר ידע ספציפי, אין סיבה להיות במוצר דולרי לטווח קצר. זה הימור.
אהבתיLiked by 1 person
תודה! אז כדי להקשות: בהנחה שהשקל מוצמד לדולר ומתייחסים לפרמטרים אחרים בלבד: מה עדיף, איך נכון להסתכל על ההשואה בין המוצרים?
אהבתיאהבתי
מתנצל, אין לי איך לענות. השקל אינו מוצמד לדולר.
אם תקני SGOV + חוזים עתידיים על השקל דולר אז זה בדיוק כמו לקנות מק"מ שקלי, רק עם הרבה יותר עמלות.
רק אציין שהשוואה של שתי ריביות במטבעות שונים היא לא השוואה נכונה, אחרת היינו הולכים לקנות אג"ח ברזילאי.
אהבתיאהבתי
בדיוק הכתבה שהייתי צריכה, תודה על ההסבר. האם האופציה של רכישת קרן כספית אמריקאית דרך אינטרקטיב ברוקרס היא אופציה משתלמת לעומת האופציות שציינתה כאן?
אהבתיאהבתי
לדעתי מי שמוציא בשקלים ירצה לשמור את הכספים לטווח קצר בשקלים.
אהבתיLiked by 1 person
תודה!
האם יש מוצר דולרי בארה"ב שמשלם ריבית בהפקדה לטווח קצר של כמה חודשים ואינו pfic?
כלומר למה לא להמיר ש"ח לדולר ולהפקיד בארה"ב.
אהבתיאהבתי
יש קרן כספית אמריקאית, למשל SGOV או BIL.
אבל אם ההוצאות שלך בשקלים, כסף שמיועד לטווח קצר לא מתאים שיהיה בדולר.
אהבתיLiked by 1 person
במידה ומתכוונים להחזיק בזה לתקופת זמן קצרה שהיא לפני סוף השנה
לכאורה לא אמורה להיות בעייה, גם אם זה PFIC,
האם אני צודק?
אהבתיאהבתי
כל אחד ואיך שהוא מדרג בעיות.
בהנחה ואתה בטוח שלא תפספס את המכירה, ובהנחה ואתה מרגיש בנוח למלא את טופס 8621 (או לשלם תוספת לרו"ח), אז זו אופציה סבירה. לא בטוח אם שווה את ה16 שקל חיסכון לעומת הסיכוי לפספס את המכירה.
אהבתיאהבתי
בול בזמן! תודה רבה 🙏
לגבי עניין עמלת הקנייה והמכירה – בהנחה ואני מחזיק במקמ עד לפירעון, למעשה אין עמלת מכירה. האם אני מפספס משהו?
אהבתיאהבתי
לפי היועץ בבנק יש עמלת פדיון, שזה 0.05% עם מינימום של 16 שח (בנק לאומי).
אהבתיאהבתי
תודה רבה מתורגמן 🙂
הפסקה בקשר לקרן כספית (ישראלית) מ-ע-ו-ל-ה.
מתי אתה מרחיב אותה לפוסט שלם בבלוג? 🙂
אהבתיאהבתי
מקווה שבקרוב למרות שהמצאתי את הביטוי #לאעושיםדוקטורטעלכספית
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט מסכים ש #לאעושיםדוקטורטעלכספית.
ועדיין אני בטוח שלקרוא אותך בעניין הקרנות הכספיות השקליות יהיה שיעור מאלף, ובעיקר לקבל ביאור של המשפט שלך באחת התגובות ש:
"…זו טעות נפוצה לחשוב שקרנות כספיות שומרות מפני שחיקת אינפלציה…".
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום יעקב!
האם פק"מ יהיה בכלל מחוייב במס שולי בארה"ב? מאחר שמדובר במעין חסכון בבנק, האם אני לא פשוט מציג את זה כלפי הIRS בתוך הסכום הכולל של חשבון הבנק הישראלי שלי? ואם אכן זה כך – אם אני מתחייב בתשלום מס שולי לארהב מסיבה כלשהי (זה נפוץ?) אז עדיף כבר פק"מ על מקמ, לא?
אהבתיאהבתי
בעת פדיון פק"מ, אתה מדווח לIRS על הריבית ששילמו לך בפק"מ (מומר כמובן לדולר).
כנ"ל במק"מ, ושניהם מתחייבים במס שולי בארה"ב.
אהבתיאהבתי
תודה יעקב.
טוב ששאלתי, הפקמ שלי הולך להיפדות ממש בקרוב ולא חשבתי שאני אמור לעשות משהו בנידון.
עליי לדווח עכשיו כשהוא נפדה או כחלק מתהליך הגשת הדוחות לשנת 2024?
אהבתיאהבתי
אם מדובר בסכום משמעותי שעלול לגרום לך לחבות מס משמעותית בארה"ב, רצוי לבחון תשלום מקדמות (Estimated Tax Payments)
אתה יכול לבצע סימולציה כאן.
אהבתיאהבתי
תודה רבה יעקב.
מדובר בסכום של כ3000 שח כאשר הריבית עמדה על בערך 4.6%.
אם אני לא משלם מקדמות אלא פשוט בדוח השנתי שאגיש לIRS בהמשך השנה – מה הסיכון? צבירת ריבית כלשהי?
אהבתיאהבתי
לא סביר שתהיה מחויב במס בגובה ריבית כזו (מלבד אולי NIIT, כי זו הכנסה פסיבית), ולכן לא מחויב במקדמות.
אלא אם יש לך הכנסה מאוד גבוהה.
אהבתיאהבתי
וכאשר אתה אומר שבארהב מתייחסים לזה בתור מס שולי – הכוונה היא שהם מתייחסים לזה באותה צורה שהם מתייחסים למשכורת? האם בכללי ני"ע ישראליים נופלים מבחינתם תחת אותה קטגוריה כמו משכורת?
אהבתיאהבתי
בארה"ב אין ריבוי סלים כמו אצלנו ומס מיוחד לכל סל.
בארה"ב יש שני "סלים": הכנסות רגילות והכנסות מועדפות. ובעצם שניהם תלויים בסך ההכנסה הכוללת מכל המקורות.
פירטתי על כך בפוסט הזה והזה.
ריבית היא הכנסה רגילה לצורך העניין.
אהבתיאהבתי
למי שבכל זאת שואל, להבנתי התשובה פשוטה מאוד: הספרה או שתיים הראשונות הם כאמור החודש, הספרה האחרונה בלבד מייצגת את השנה (מכיוון שמק״מ הוא בהגדרה לתקופה של לא יותר משנה, ולכן לא צריך רזולוציה גבוהה יותר), והספרה שביניהם מתייחסת לשבוע באותו חודש (שזה בד״כ 1, אבל למשל הסדרה של ינואר הקרוב תיפדה ב־08/01/2025, שזה בשבוע השני, ולכן קוראים לה 125).
אהבתיאהבתי
תודה על ההסבר 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה מתורגמן!
פוסט מצויין כמו כל הבלוג שנותן קצת בהירות בכל העולם הלא ברור של להיות אזרח אמריקאי.
הבנתי שאופציה נוספת להחזיק "קרן כספית" שהיא לא PFIC יכולה להיות להחזיק אג"ח של בנקים, חשבתי לקנות אג"ח בנק הפועלים 202, אבל לא הזכרת את האופציה הזו פה, האם זה באמת אל PFIC? האם יש חסרונות אחרים שאולי כדאי לי לשקול לפני הקנייה?
תודה!!
אהבתיאהבתי
אג"ח של בנקים זה לא PFIC.
כמו כל אגח של חברה בודדת את תלויה בכושר ההחזר של החברה (בניגוד למדינה שיכולה להדפיס כסף ולהחזיר), ולכן לפני השיקול המיסויי אנחנו לרוב נמנעים מאגח של חברה בודדת.
אז יש לך ניהול סיכונים לבצע כדי להחליט כמה סיכון את מוכנה לקחת.
אהבתיאהבתי
מה עם האפשרות של לקנות אג"ח ממשלתית לטווח קצר? בניגוד למק"מ, באג"ח יש אפשרות להצמדה למדד (ובתנאים יותר טובים מפיקדון בנקאי צמוד, בהרבה מקרים).
אהבתיאהבתי
יש אפשרות כזו (אבל רק אגח לשנה ומעלה).
צריך לזכור שהפער בין אגח שקלי לצמוד משקף את ציפיות האינפלציה.
מצד שני צריך לזכור שהחסכונות הללו הם או על סכום קטן או לטווח זמן מאוד קצר.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על התשובה.
לא הבנתי לגבי הסוגריים "אבל רק אגח לשנה ומעלה". למה בעצם?
אהבתיאהבתי
אין אג"ח צמוד לפחות משנה.
(אג"ח פחות משנה = מק"מ).
אהבתיאהבתי
אוקיי, זה כי אתה מדבר על קנייה בהנפקה?
אם יש אג"ח שנסחרת היום והפדיון הוא בעוד חודשיים, אני עדיין יכול לקנות אותה. ואם היא צמודת מדד, אז (בגדול) הריבית שאקבל תהיה ריבית+מדד.
אהבתיאהבתי
אתה יכול לקנות אותה אבל התוצאה תהיה זהה לחלוטין כמו קניית מק"מ לחודשיים.
אהבתיאהבתי
שלום וברכה יעקב האלוף
תודה על העזרה לעם ישראל
רציתי לשאול עצמאי שמפריש לקרן פנסיה יש לו בעיה של מיסים כפולים ?
כי הבנתי שלשכיר אין בעיה כי המעסיק מפריש
אז לכן אני שואל את עמצאי?
אהבתיאהבתי