זהו החלק הרביעי בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins. 

בחלק הזה ג'ים לוקח אותנו מהמוטיבציה שנתן לנו בשתי החלקים הקודמים, אל מחוזות של חשיבה מתקדמת על כסף ומה הוא מייצג עבורנו. רמז עבה: זה לא רק נועד לבזבוזים 😉

רמה 1 – זה לא רק לבזבוזים

קחו לעצמכם שטר נחמד ועסיסי של 100 או 200 ש"ח. העמידו אותו על השולחן לפניכם ותנסו לחשוב מה הכסף הזה מייצג בשבילכם. למשל…

1. אתם יכולים לחשוב מה הדבר הזה יקנה לכם ברגע זה. ב-200 שקל אפשר לקנות ארוחת ערב זוגית טובה במסעדה סבירה+. חולצה חדשה. למלא את מיכל הדלק (כמעט). כמות  מסוימת של קניות בסופר.
2. אתם עשויים לחשוב, מממ…. אני יכול להשקיע את הכסף. מבחינה היסטורית שוק ההון נתן בין 8-12% לשנה בממוצע. אני יכול לבזבז רק את הרווח כל שנה ועדיין יהיה לי את הקרן שתמשיך לייצר עבורי עוד כסף.
3. אתם עשויים לחשוב, רגע, מה עם אינפלציה וירידות בשוק? אולי אשקיע את ה-200 שקל אבל אוציא רק 4% בכל שנה. כל רווח נוסף אחזיר ואשקיע וכך הכסף החדש שיווצר ינצח את האינפלציה.
4. אתם עשויים לחשוב, אשקיע את הכסף ואשקיע גם את כל הרווחים מההשקעה המקורית. בעוד המון שנים, לאחר שאפקט ריבית דריבית עשה את הקסם שלו, רק אז אחשוב על לבזבז את הכסף.

אתם כנראה תוכלו למצוא וריאציות אחרות, אבל בהסתכל על האופציות שהצגתי קל לראות שהאופציה הראשונה תשאיר אתכם עניים, השנייה תכניס אתכם למעמד הביניים, השלישית תקח אתכם צעד אחד מעבר, והאחרונה תהפוך אתכם לעשירים.

בואו ניקח לדוגמא את מייק טייסון

מר טייסון היה אחד מהמתאגרפים המפחידים והמאתגרים בכל הזמנים. אין הרבה ששלטו ב"מדע המתוק" (קרי, אגרוף) כמו שהוא שלט בו, אבל ב"מדע הקודר" (כלכלה) – לא כל כך. לאחר שהרוויח כ-$300,000,000 הוא מצא את עצמו פושט רגל. רמת חיים של כ-$400,000 בחודש לא עזרה לו כל כך להימנע מזה. ככל הנראה, כצפוי במקרים של אנשים שמגיעים להון עצום בפתאומיות כשהם אינם מודעים לחשיבה פיננסית, ישנם כרישים שבאים וסובבים את הכוכב ונושכים חלק מההון. אבל שורש הבעיה היה שהוא הבין כסף רק במונחים של קנייה.

אני לא מתכוון להיטפל למר טייסון (אני לא משוגע ככלות הכל). כשזה מגיע לגישה הזו כלפי כסף, הוא אינו לבד. העולם מלא בספורטאים, אמנים, עורכי דין, רופאים, מנהלים וכדומה שהומטר עליהם כסף רב, ולרוב הכסף פשוט נזל מהם ישר לכיסיהם של אחרים. באיזשהו מקום, לא היה לאנשים הללו סיכוי, משום שהם אף פעם לא למדו איך לחשוב על כסף.

זה לא קשה. הפסיקו לחשוב על מה הכסף שלכם יכול לקנות. תתחילו לחשוב מה הכסף שלכם יכול להרוויח. אחר כך תחשבו מה הרווחים יכולים להרוויח. ברגע שתתחילו לחשוב כך, תתחילו להבין שברגע שבזבזתם סכום כסף מסוים, לא רק הוא נעלם, אלא גם כל הכסף שהוא יכול היה להרוויח וכן הלאה.

ברור שזה לא אומר שאין סיבה להוציא כסף אף פעם. אלא, אני מציע להבין את ההשלכות המלאות כאשר אנחנו מחליטים שכן. נניח שקניתם מכונית ב-80,000 ש"ח.
גם הבן אדם הכי פחות חכם כלכלית יכול להבין שברגע שהוא קנה את הרכב אין לו כבר את ה-80,000. אני מקווה שכן, בכל מקרה.
עם זאת, רוב האנשים אינם מבינים שאם הם בוחרים ללוות כסף על מנת לממן את הרכב, הם בעצם אומרים: "אני לא רוצה לשלם 80,000 שקל על הרכב הזה. אני רוצה לשלם הרבה, הרבה, הרבה יותר!"

רמה 2 – תחשבו על עלות אלטרנטיבית

מה שלא חשבתם עליו, ומה שאני רוצה שתחשבו עליו עכשיו, זה העיקרון שגם אם שילמתם על הרכב במזומן, הוא הולך לעלות לכם הרבה יותר מ-80,000 ש"ח. ישנה עלות אלטרנטיבית לזה שכבר אין לכם את הכסף הזה שיעבוד בשבילכם. המושג "עלות אלטרנטיבית" מסמל את מה שאתם מוותרים עליו, כשאתם מייעדים את הכסף שלכם למשהו מסוים (למשל רכב) על פני משהו אחר (למשל, השקעה), וקל לכמת את הויתור הזה.
כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבחור מדד מסוים שבו הייתם יכולים להשקיע את הכסף שלכם אם תבחרו לא לבזבז אותו. היות ואני אדבר רבות בהמשך על המדד VTSAX (המייצג את המדד של כל המניות הנסחרות בבורסת ארה"ב), בואו נשתמש בו לצורך הדוגמא.

VTSAX הוא כאמור קרן נאמנות שמחקה את כלל המניות הנסחרות בבורסה של ארה"ב. למי שאינו תושב ארה"ב, לרוב לא יוכל לקנות ישירות יחידות מקרן הנאמנות הזו, אלא רק בגרסת "קרן סל". הסימול של קרן הסל הינו VTI. (גילוי נאות: אני מחזיק בקרן VTI כחלק מתיק ההשקעות שלי). לא אלאה אתכם במושגים קרן נאמנות וקרן סל, ופשוט אפנה אתכם אל הסולידית שעושה זאת הרבה יותר טוב ממני (קרן נאמנות, קרן סל).

כל מה שתצטרכו לדעת עכשיו זה ש-VTSAX/VTI הוא קרן מחקה של כל המניות האמריקאיות, ולכן משקף את התשואה הממוצעת של 8-12% בשנה. הקרן בעצם נותנת לנו ערך כמותי לעלות האלטרנטיבית שלנו. בוא נשתמש לדוגמא בקצה התחתון של התחום, קרי, 8%.

עם תשואה של 8%, 80,000 שקל משיאים 6,400 ש"ח בשנה. אז בעצם הרכב שעלה לכם 80,000 בעצם עלה לכם 86,400. אבל זה רק בשנה הראשונה, ואתם סובלים מההשפעה של העלות האלטרנטיבית בכל שנה. ב-10 השנים שאולי תחזיקו ברכב תפסידו 10X6,400 שזה 64,000 ש"ח. כלומר הרכב בעצם עלה 144,000.

עם זאת, זה רק בלשון המעטה. לא חישבנו כמה ה-6,400 השנתי היה יכול להרוויח בעצמו, והרווחים של הרווחים וכן הלאה.

אם אתם עדיין לא מבואסים מכל זה, תזכרו שה-80,000 נעלמו לתמיד וכך גם 6,400 ברווחים שלא תרוויחו לעולם כל שנה לנצח נצחים. בסופו של סיפור זה חתיכת רכב יקר.

כנראה כבר שמעתם על המושג "הקסם של ריבית דריבית". בקצרה, הרעיון הוא שהכסף שאתם חוסכים משיא תשואה. התשואה בעצמה משיאה עוד תשואה בנוסף לתשואה שמפיק החיסכון המקורי. זה גורם להתגלגלות למעין היווצרות כדור שלג כשאתם מרוויחים תשואה על ערימה הולכת וגדלה של כסף. כמו כדור השלג, הוא מתחיל בקטן, אך עם הירידה במורד ההר הוא מתחיל לגדול בקצב מסחרר. זהו חיזיון מרהיב.

תחשבו על "עלות אלטרנטיבית" כתאום הרשע של הריבית דריבית.

אחד מהדברים היפים בעצמאות כלכלית, הוא שבהגדרה יש לכם מספיק כסף כך שהכוח של הריבית דריבית גדול יותר מהעלות האלטרנטיבית של מה שאתם מוציאים. ברגע שיש לכם כסף F-You, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לוודא שאתם ממשיכים להשקיע את הרווחים כדי לנצח את האינפלציה, ולשמור על רמת החיים שלכם מתחת לרמה שערימת הכסף שלכם יכולה לחדש.

אם אתם עדיין לא הגעתם לעצמאות כלכלית, אך אתם רואים אותה כמטרה, תרוויחו רבות על ידי הסתכלות על ההוצאות שלכם דרך הפריזמה של "עלות אלטרנטיבית".

רמה 3 – איך לחשוב על ההשקעות שלכם

לוורן באפט (המתורגמן: אחד המשקיעים הגדולים בכל הזמנים, אם לא ה-) יש ציטוט מפורסם:

• חוק מס' 1: לעולם אל תפסידו כסף.
• חוק מס' 2: לעולם אל תשכחו את חוק מס' 1.

למרבה הצער, יותר מדי אנשים לוקחים את הציטוט כפשוטו וקופצים למסקנה שמר באפט מצא נוסחת קסם שמאפשרת לו לזגזג אל תוך ומחוץ לשוק, והוא נמנע מהירידות הבלתי נמנעות. לא רק שזה לא נכון, אלא יש לו עוד ציטוט שמתייחס לאנשים שמנסים לעשות זאת: "מדד הדאו ג'ונס התחיל את המאה העשרים ב-$66 ליחידה, וסיים את המאה בערך של $11,400. איך אפשר להפסיד כסף בתקופה כזו? רבים הפסידו משום שניסו לזגזג אל תוך ומחוץ לשוק."

האמת היא שבמשבר הגדול של 2008-9, באפט "הפסיד" בערך 25 ביליון דולר (המתורגמן: אני "אתרגם" לכם את זה: $25,000,000,000), שחתך את הונו מ-62 ביליון ל-37 ביליון. בזמן המשבר עצמו הייתי ידוע כאחד שמעצבן את חבריי כשאמרתי: "הלוואי עליי שהייתי מפסיד 25 ביליון דולר".

כמו רבים מאיתנו, באפט לא יכל לתזמן את השוק, ולמעשה, ביודעו שתזמון שוק הוא מושב כסילים, הוא אפילו לא מנסה.

אך שלא כמו רבים מאיתנו, באפט לא נלחץ ומכר. הוא ידע שיש לצפות לאירועים שכאלה. למעשה, הוא המשיך להשקיע משום שהירידה התלולה הציגה הזדמנויות חדשות. כאשר השוק חזר לעצמו, כפי שקורה תמיד, כך גם הונו של באפט. כך גם הונם של כל אלה שדבקו בהשקעותיהם. בגלל זה המילה "הפסיד" לעיל היו במרכאות.

ישנם הרבה סיבות מדוע מר באפט לא נלחץ כאשר 25 ביליון דולר וכל הפוטנציאל הגלום בהם התנדף. אחד מהסיבות שעזרו זה כנראה כי עדיין נשארו לו 37 ביליון 🙂 אך סיבה נוספת היא איך שהוא חושב על כסף ועל השקעות.

מר באפט מדבר על בעלות על החברות שבהם הוא משקיע. לפעמים הוא מחזיק בהם כמניות, כלומר החזקה חלקית בחברה, ולפעמים הוא רוכש אותן בשלמותן. כשמחיר המנייה של אחת החברות שלו נופלת, הוא יודע ברובד הנפשי, שהוא עדיין בעלים של אותו חלק של החברה. כל עוד החברה מבוססת, התנודתיות במחיר המניה היא פחות או יותר חסרת משמעות. הם יעלו וירדו בטווח הקצר, אך חברות טובות מרוויחות כסף אמיתי ועם הזמן ערכן עולה ללא הרף.

אנו נוכל ללמוד לחשוב באותו אופן. בואו נשתמש שוב ב-VTSAX/VTI על מנת לחקור את הרעיון הזה.

נניח שאתמול אמרתם לעצמכם, "מממ… הרעיון הזה של להחזיק ב-VTSAX נשמע לי הגיוני. אלך לקנות לי קצת." לאחר שאמרתם זאת, העברתם $10,000 לברוקר שלכם על מנת לרכוש את הנייר הזה. נניח שהמחיר באותה רגע היה $53.67 למניה. לפיכך, הכסף שלכם קנה 186.3238308 מניות. (המתורגמן: בקרנות נאמנות ניתן לקנות גם חלקיקי מניה).

אם בעוד כשבוע מחיר המניה תהיה $56, אתם עשויים לומר, "וואו, ה-$10,000 שהשקעתי שווים עכשיו $10,434. אדיר! הג'ים הזה ממש חכם."

עם זאת, אם המניות נפלו ונסחרות ב-$52 בעוד כשבוע, אתם עשויים להגיד, "לעזאזל. ה-$10,000 שלי שווים עכשיו רק $9,689. איזה $%@#% הג'ים הזה."

כך משקיע טיפוסי מסתכל על האחזקות שלו. כחתיכות קטנות של נייר, או יותר נכון, כפיסות מידע ממוחשבות שעולות ויורדות בערכן. אם זה כל מה שהן מייצגות, אכן ירידות במחיר ביום נתון יכול להיות אירוע מפחיד בהחלט.

אך ישנה דרך יותר מדויקת ויותר רווחית להסתכל על העניין. תקחו כמה רגעים לעצמכם לחשוב מה באמת נמצא בבעלותכם.

בין אם זה שווה $56 למניה או $52 למניה, אתם עדיין הבעלים של 186.3238308 מניות של VTSAX. כלומר, יש בבעלותכם חלק מכל חברה ציבורית הנסחרת בארה"ב, כ-3,700 סה"כ.

ברגע שתבינו את האמת הזו, אתם תתחילו להבין שאתם קושרים את גורלכם הפיננסי עם אותה קבוצה גדולה ומגוונת של חברות הנמצאות במדינה הכי חזקה, עשירה ומשפיעה בעולם. חברות אלו מעסיקות עובדים חרוצים, שכל מטרתם הוא לשגשג בעולם שמשתנה סביבם כהרף עין, ולהתמודד עם כל חוסר הוודאות שהעולם מייצר.

חלק מהחברות האלה יכשלו, ויאבדו 100% מערכם. למעשה, הם אפילו לא צריכות להיכשל ולאבד את כל ערכם כדי לצאת מהמדד. מספיק שהם ירדו מתחת לגודל מסוים, מה שנקרא "שווי שוק", בכדי שיוצאו מהרשימה.

בעוד אלו נופלות ומנופות מהרשימה, הן תוחלפנה בחברות חדשות וחיוניות יותר. חלקן יצליחו בצורה יוצאת מן הכלל ויצמחו ב-200%, 300%, 1,000%, 10,000% או יותר. אין גבול עליון. בעוד חלק מהכוכבים ידעכו, כוכבים חדשים יעלו ויאירו את שמי הלילה. עם העיקרון הזה, המדד למעשה "מנקה את עצמו".

אם הייתי מחפש וודאות וביטחון מוחלטים (שזה דבר שונה מעלייה מתונה חסרת תנודתיות שהרבה טועים וחושבים שמדובר בביטחון), הייתי מחזיק 100% מההון שלי ב-VTSAX ורק חי מה-2% דיבידנדים שהוא מייצר לי בשנה.
אין דברים וודאים באופן מוחלט בעולם הזה, אבל אני לא יכול לחשוב על "הימור" בטוח יותר מזה.
אנו חיים בעולם מורכב, והכלי החזק והיעיל ביותר לנווט בו הוא כסף. חיוני מאוד ללמוד ולדעת להשתמש בו. זה מתחיל בלמידה איך לחשוב עליו. אף פעם לא מאוחר מדי.

אם מישהו יכול, תשלחו עותק של הספר הזה למייק טייסון. עוד לא מאוחר מדי גם בשבילו.

אז מה למדנו היום?

1. כסף לא נועד רק להוציא אותו על מוצרים.
2. אם החלטנו להוציא סכום כסף מסוים, צריך להבין את ההשלכות וזה "עלות אלטרנטיבית". זה לא אומר שאסור להוציא כסף אף פעם, אבל בהחלט צריך לחשוב קדימה מה אנחנו מעדיפים.
3. כסף שלא מוציאים הופך להשקעות על ידי רכישת מניות של חברות. מניות זה לא רק חתיכות נייר שעולות ויורדות בערכן. מניות הן יחידות בעלות על חברות גדולות שכל מטרתן להרוויח ולשגשג ועל ידי כך אנו קושרים את גורלנו הפיננסי בגורלם.
4. ג'ים ממליץ להשקיע בסל מניות של כל המניות הנסחרות בארה"ב. היתרון בהשקעה בסל הוא עיקרון ה-"ניקוי עצמי" בכך שחברות שנופלות מתחת לסף מסוים מוצאות מהמדד ומוחלפות על ידי חברות חדשות יותר עם פוטנציאל צמיחה אינסופי.

בתור ישראלים, אתם עשויים לשאול את עצמכם, אולי אשקיע בחברות מקומיות. ישנו מדד של 100 החברות הכי גדולות בישראל שנקראת ת"א-100 (בקרוב היא תהפוך לת"א-125). אך צריך לזכור שישראל מייצגת רק 0.2% משווי השוק העולמי כך שהשקעה רק בבית עלולה להיות מסוכנת. אני אישית משקיע ב-VTI כחלק מתיק ההשקעות שלי.

מה יכול להיות יותר פשוט מלקנות נייר אחד שמייצג את בעלות על כל החברות בארה"ב?

נכון, יש גם חברות בכל העולם, ואני לא מתנגד להשקעה בהם. למי שמתעניין יש קרן סל בשם VT שמייצגת את כל ~6,000 החברות שנסחרות בבורסות ברחבי העולם. ניתן גם להיחשף לכל העולם על ידי רכישת שתי קרנות VTI (השוק האמריקאי) ו-VXUS (מניות כל העולם מלבד ארה"ב), שיוצא יותר זול מקניית רק VT.

הערה לאמריקאים שבינינו שגרים בישראל: מי שמשתמש בזיכוי מס זר כדי לבטל את חובת המס לארה"ב, צריך לקחת בחשבון שהשקעה בקרנות מחוץ לארה"ב או ישראל יוסיף עוד כאב ראש לדוח המס השנתי ל-IRS. לא בלתי אפשרי, ואם חשוב לכם החשיפה הזאת לא הייתי מוותר עליה רק בגלל טיפה כאב ראש בדוח השנתי.

לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – האם כל אחד יכול לפרוש מיליונר?
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – השקעה בשור גואה (או בדובי נופל)