זהו החלק השמונה-עשר בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins. 

בבלוג שלו ובספר ג'ים קולינס ממליץ להשקיע רק דרך בית ההשקעות Vanguard. עולה השאלה האם הם מממנים אותו בצורה כלשהיא? בשביל להיות תומך נלהב של מוצר כלשהוא לאורך כל כך הרבה שנים, ולפרסם אותם בכל דרך אפשרית, חייב להיות שמישהו שם מפצה אותו על כך? נכון???

אז זהו…

אם קראתם עד כה, אתם יודעים שאני תומך נלהב בהשקעות בקרנות המחקות של Vanguard. אלא אם כן, כמובן, אין לכם ברירה אחרת.

זה מובן, אם כך, שהצהרה נועזת כמו זו תרים כמה גבות. בפרק זה אתייחס לארבע מהנפוצות שבהן:

מה הופך את Vanguard לכל כך מיוחדת?

כאשר ג'ק בוגל ייסד את Vanguard ב-1975, הוא עשה זאת באמצאות מבנה עסקי שעדיין נחשב מאוד ייחודי בעולם ההשקעות. הבעלים של Vanguard הם בעצם הלקוחות שלה, והעלויות שלה הם לצורך תפעול שוטף בלבד (אין מרכיב רווח).

נשמע טוב, אבל מה זה אומר בפועל?

כמשקיע בקרנות של Vanguard, האינטרס שלכם ושל החברה היא זהה. הרעיון מאחורי זה פשוט. הקרנות של Vanguard – ובכך גם המשקיעים בקרנות הללו – הם הבעלים של Vanguard.

מאידך, לכל חברת השקעות אחרת יש שתי אדונים לשרת: בעלי החברה והמשקיעים בקרנות. הצרכים של כל אדון לא תמיד חופפים.

על מנת להבין את ההבדל, בוא נראה את המבנה של חברות השקעה אחרות. בעיקרון יש שתי אופציות:

• הם יכולות להיות בבעלות פרטית, כגון חברה משפחתית. דוגמא לכך היא חברת Fidelity Investments.
• הם יכולות להיסחר בבורסה כחברה ציבורית. דוגמא לכך היא חברת T. Rowe Price.

בשני המקרים, בעלי החברה מצפים להחזר על ההשקעה שלהם. ההחזר הזה מגיע מהרווחים שהחברה מייצרת אגב התפעול של הקרנות שלהם. הרווח זה מה שנשאר לאחר שמתחשבים בכל העלויות – משכורות, שכירות, ציוד משרדי וכו'.

השירות שניתן למשקיעים בקרנות הנאמנות היא פשוט דרך לייצר הכנסות שמטרתם לשלם את החשבונות וליצור את הרווח שהולך לבעלי החברה. הכנסות אלו מגיעות מדמי הניהול שנגבים מהמשקיעים בכל קרן נאמנות.

כאשר אתם רוכשים קרן נאמנות דרך Fidelity או T. Rowe Price או כל חברת השקעות שהיא לא Vanguard, אתם משלמים גם עבור עלות התפעול של הקרן, וגם עבור הרווח שהולך לבעלי החברה.

אם אני חלק מהבעלים של Fidelity או T. Rowe Price, אני רוצה שדמי הניהול, ובעקבות כך, הרווחים, יהיו כמה שיותר גבוהים. אם אני משקיע בקרן הנאמנות עצמה, אני רוצה שדמי הניהול יהיו נמוכים ככל האפשר. תנחשו מה? דמי הניהול נקבעים לרמה הכי גבוהה שאפשר.

בואו נבהיר משהו, אין משהו פסול במודל העסקי הזה. זהו המודל בו רוב החברות העסקיות במשק פועלות.

כאשר אתם רוכשים iPhone, המחיר שלו משקף את כל עלויות העיצוב, ייצור, משלוח, וקמעונאות, ובנוסף גם רווח נאה למחזיקי המניות של Apple. הם קובעים את מחיר ה-iPhone לרמה הכי גבוהה המתאפשרת, המתאימות לעלויות שלהם ולרווח הצפוי עם מטרה למכור כמה שהם יכולים לייצר. אותו דבר תקף לחברת השקעות.

בדוגמא הזו בחרתי ב-Fidelity וב-T. Rowe Price לא כדי להקניט אותם. שניהם עסקים מכובדים המציעות מגוון קרנות נאמנות איכותיות. אך מכיוון והם צריכים לייצר רווחים עבור בעלי החברה, שניהם בחיסרון עלויות משמעותי יחסית ל-Vanguard. כך גם כל שאר חברות ההשקעה.

הגאונות של ג'ק בוגל, לטובת המשקיעים, הייתה להסיט את הבעלות של החברה שלו אל הקרנות שהיא מפעילה. מכיוון שאנו המשקיעים מחזיקים ביחידות בקרנות הללו, יוצא שאנו הבעלים של Vanguard.

עם Vanguard, כל רווח שיווצר מדמי הניהול שנשלם יחזור אלינו. היות וזה יהיה תהליך די טפשי ומעגלי, וחשוב מכך, יצור אירוע מס, Vanguard קבעה את המבנה התפעולי שלה להיות בעלות בלבד. כלומר, גובים את דמי הניהול המינמליים האפשריים כך שיכסו רק את העלות התפעולית בקרנות.

איך זה מִתרגם בעולם האמיתי?
דמי הניהול הממוצעים ב-Vanguard הם 0.18%. הממוצע בתעשיית ההשקעות היא 1.01%. זה אולי לא נשמע כמו הפרש משמעותי, אך ככל שעובר הזמן ההבדל הופך להיות עצום וזו אחת הסיבות ש-Vanguard נהנית מביצועים עודפים (המתורגמן: יחסית לקרן זהה בחברה אחרת), בנוסף ליתרון בעלויות.

בהשקעה דרך Vanguard, אתם הבעלים של הקרנות שאתם רוכשים – ודרכם – הבעלים של Vanguard עצמה. האינטרסים שלכם ושל Vanguard זהים לחלוטין. זהו דבר נדיר ויפה ביותר, וייחודי בעולם ההשקעות.

איך אתה מרגיש בנוח להחזיק את כל הנכסים שלך אצל חברה אחת?

התשובה פשוטה: זה בגלל שהכסף שלי לא מושקע ב-Vanguard. הם מושקעים בקרנות הנאמנות של Vanguard שבתורם מחזיקות מניות בודדות ואג"ח בודדות. גם אם Vanguard הייתה קורסת (שאין לזה הרבה סיכוי), הנכסים בתוך הקרנות לא יושפעו מכך. הם נפרדים מ-Vanguard החברה. ככל ההשקעות, יש סיכון בלהחזיק אותם, אך אין חלק אחד בסיכון הזה שקשור ל-Vanguard ישירות.

זה עלול להתחיל להיות מאוד מורכב, ולמעטים מביניכם שרוצים להבין את זה יותר לעומק, יש עוד הרבה מידע שאתם יכולים לגגל. למטרות שלנו כאן, זה מה שחשוב שתדעו:
אתם לא משקיעים ב-Vanguard עצמה, אלא באחד או יותר מקרנות הנאמנות שהיא מתפעלת.

• קרנות הנאמנות של Vanguard מוחזקות כישויות נפרדות. הנכסים שלהם מופרדים מ-Vanguard. לכל קרן יש ביטוח הונאה משלה, וחבר נאמנים משלה שאחראים לפקח על העניינים. באופן ממשי, כל קרן היא מעין חברה נפרדת, המתופעלת באופן עצמאי אך תחת המטריה של Vanguard.
• לאף אחד ב-Vanguard אין גישה לכסף שלכם, ולכן אף אחד שם לא יכול לברוח איתו.
• Vanguard מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC).

כל הנקודות לעיל, נכונות גם לבתי השקעות אחרים, דרך אגב.

(המתורגמן: פסקה לתושבי ארה"ב בלבד). אם יש לכם חשבון חיסכון לפרישה מהמעסיק, כמו 401k, שלא מציעה קרנות של Vanguard, אזי תשקיעו בה בכל מקרה. כפי שאראה בהמשך, דחיית המס והפקדות המעסיק (match), הופכים תוכניות אלו לאטרקטיביות, גם אם הקרנות לא אופטימליות ודמי הניהול גבוהים.

(המתורגמן: אם נשליך את הפסקה הקודמת על המצב בשיראל, אזי אל תמשכו את קרן הפנסיה שלכם רק כדי להשקיע בקרנות של Vanguard. ככל שמתאפשר לכם לנהל את קרן ההשתלמות (וכעת בעקבות תקנות אוצר חדשות אז גם קופת גמל פנסיונית) ב-IRA, אז הייתי קונה נכסים בו לפי התקציר שהבאתי בסוף הפוסט הזה. לגבי קרן השתלמות, ברגע שהיא הופכת נזילה, יש כאן סוג של דילמה, מכיוון שבתלות בגובה דמי הניהול, מאוד ייתכן שדמי הניהול יאכלו את הטבת המס, וצריך לפחות לשקול להנזיל את הקרן ולהעבירה לחשבון ממוסה. כמובן כל אחד והמצב האישי שלו. זהו נושא שמפתיע אנשים כל פעם מחדש, ולכן אני שוקל לכתוב עליו פוסט בעתיד).

מה עם Vanguard חוטפת פצצת אטום?

בואו נבהיר דבר אחד. אם העולם היה מסתיים ב-21 לדצמבר 2012 כפי שלוח השנה של שבט המאיה קבע, כל מה שהשקעתם ב-Vanguard (או בכל מקום אחר) היה נעלם. אך כמובן, זה לא קרה.

אם מטאור ענק פוגע בכדור הארץ, וגורם לשריפה ענקית ברחבי העולם, ובעקבותיו חורף גרעיני, ההשקעות שלכם הלכו פייפן.

אם מגיעים חייזרים ומשעבדים את כולנו – זה יהרוס לכם את תיק ההשקעות.

כל המצבים לעיל לא סבירים ומעבר לשליטתנו, ומעבר להיקף של הספר הזה.

עם זאת, ייתכנו אסונות בקנה מידה קטן יותר. משרד האם של Vanguard ממוקם בעיירה הקטנה Malvern שבמדינת פנסילווניה. מה אם Malvern היא יעד לפצצה גרעינית בפיגוע טרור? מה לגבי התקפת סייבר? סופת הוריקן? מגיפה? הפסקת חשמל?

כל חברה ומוסד שמכבדים את עצמם בארה"ב מודעים לסיכונים הללו ולכל אחת יש תוכנית שיקום לאחר אסון. ל-Vanguard יש את אחת התוכניות המקיפות ביותר. החברה מפוזרת במספר מיקומים. המידע שלה מגובה במספר מקומות ועל גבי מספר פלטפורמות. אם אתם מעוניינים, גשו לאתר שלהם להתרשם מהתוכנית.

עם זאת, אם אתם מצפים לאירוע קטסטרופי א-לה סוף היקום, או אפילו רק סוף הציבילזציה, אז Vanguard היא לא המקום בשבילכם. מצד שני, אין באמת השקעה שכן. אתם כבר ממלאים את הבונקר התת-קרקעי שלכם עם פחיות שימורים. מלבד אירוע כזה, אתם יכולים לישון בשקט תוך ידיעה שהנכסים שלכם אצל Vanguard.

האם אני מקבל מהם משהו מהצד

הספר הזה כל כך תומך ב-Vanguard שסביר שתשאלו: "האם אני מקבל משהו תמורת הפרסום?"

לא! Vanguard לא מודעים לכך שאני כותב את זה והם גם לא אחד מהמפרסמים שיש לי בבלוג. הם גם לא משלמים לי בשום צורה שהיא.

לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins – מה אם אין לי גישה ל-Vanguard?
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – דילוג על כמה פרקים