סדרת ההשקעות של JL Collins – מדוע אני לא אוהב השקעה בשיטת המיצוע (DCA)

זהו החלק העשרים ושישה (דילגתי על כמה פרקים) בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

למי שלא מכיר שיטת המיצוע גורסת שאם אני כרגע יושב על סכום גדול של כסף ומפחד להכניס אותו במכה אחת לשוק ההון, אני יכול לפרוס את ההכנסה שלו לשוק על פני טווח זמן ובכך להגן על חלק נכבד ממנו למקרה של נפילה מייד אחרי שאני מתחיל.

בחלק זה ג'ים מסביר למה הוא לא אוהב את השיטה הזו, את השגיאות הלוגיות ברציונל לשיטה הזו ולמה הוא לא מבצע אותה בעצמו.

בשלב מסוים בחייכם, ייתכן ותמצאו את עצמכם עם הדילמה (השמחה, יש לומר) של להשקיע סכום גדול של כסף. ייתכן וזה ירושה, או שאולי סכום גדול כתוצאה ממכירה של נכס אחר. מה שלא יהיה מקור הכסף, ההשקעה של הסכום הזה במכה יראה לכם כדבר מפחיד, כפי שדנו בחלק 5 של הסדרה.

אם השוק נמצא כרגע באחד מהזמנים השוריים שלו, ומציג שיאים חדשים כל יום, הוא יראה לכם יקר למדי. אם השוק בנפילה, אתם תפחדו להשקיע מפאת חוסר הידיעה לגבי המשך הנפילות. אתם לוקחים את הסיכון לשבת בחוסר מעש תוך חיפוש אחר טיפת בהירות, אך כפי שאתם יודעים, הבהירות לעולם לא תגיע.

הפתרון הכי מומלץ לבעיה זו היא "למצע את הדולר" (Dollar Cost Averaging – DCA), טיפין טיפין אל תוך השוק. הרעיון הוא שאם השוק יקרוס, אזי חסכתם לעצמכם חתיכת כאב. אני ממש לא אוהב את הגישה הזו ובקרוב אסביר מדוע, אך קודם בואו נסתכל מה זה בעצם DCA.

כאשר אתם ממצעים סכום מסוים אל תוך השקעה מסוימת, אתם לוקחים את סכום הכסף שלכם, מחלקים אותו לחלקים שווים ואז משקיעים את החלקים הללו בפרקי זמן מוגדרים מראש למשך זמן מסוים.

בואו נניח שבאמתחתכם $120,000 ואתם מעוניינים לרכוש VTI (מדד של כלל המניות האמריקאיות הנסחרות בבורסה). אגב קריאת הספר הזה, אתם כבר יודעים שהשוק הוא מאוד תנודתי. הוא מסוגל ולעתים גם נופל בצורה דרמטית. אתם גם יודעים שזה עלול לקרות ביום שאחרי שהשקעתם את $120,000 שלכם, ושלמרות חוסר הסבירות בדבר, זה יגרור שאותו יום יהיה יום אומלל מאוד עבורכם. אז במקום להשקיע את הכל במכה, אתם מחליטים למצע ובכך לבטל את הסיכון הנ"ל. כך זה עובד.

קודם אתם בוחרים תקופה שלאורכה תכניסו את ה-$120,000 שלכם, בואו נגיד 12 חודשים. לאחר מכן אתם מחלקים את הכסף שלכם ב-12 ובכל חודש משקיעים $10,000. בצורה זו, אם השוק קורס מייד אחרי המנה הראשונה, עדיין נשארו לכם עוד 11 מנות השקעה שעשויים להשיג ביצועים טובים יותר. נשמע טוב, לא?

אמנם זה מבטל את הסיכון של השקעה חד פעמית, אך הבעיה היא שהשיטה הזו עובדת רק כל עוד השוק בירידה והעלות הממוצעת של המניות שלכם למשך אותם 12 חודשים נמוך מהעלות שלהם בתחילת התקופה. אם השוק יעלה בתקופה זו, אתם תפגרו מאחורי ביצועי השוק. אתם בעצם מחליפים סיכון מסוג מסוים (השוק נופל לאחר הקניה החד-פעמית), בסיכון אחר (שהושק ימשיך לעלות בזמן שאתם מבצעים את ה-DCA, מה שאומר שתשלמו יותר עבור המניות שלכם). אז איזה תרחיש יותר סביר?

בהנחה שאתם הפנמתם ולקחתם לתשומת לבכם את חלקים 1 ו-2 של הספר, אתם יודעים שהשוק תמיד עולה ושגם זו תמיד נסיעה פרועה. הדבר השני שאתם יודעים הוא שהשוק עולה יותר מאשר שהוא יורד. קחו בחשבון שבין השנים 1970 ל-2013, השוק עלה ב-33 מתוך 43 השנים הללו. כלומר 77% מהזמן.

כרגע אתם בטח מתחילים להבין למה אני לא מחבב את השיטה, אך בואו נמנה את הסיבות בכל מקרה:

  1. על ידי מיצוע דולרי אתם מהמרים שהשוק יפול, ובכך תחסכו לעצמכם מעט כאב. בכל שנה שהיא הסיכוי שזה יתממש הוא רק כ-23%.
  2. אך בסבירות של 77% השוק צפוי לעלות, ובמקרה זה חסכתם לעצמכם רווח נכבד. בכל מנת השקעה חדשה, אתם תשלמו יותר ויותר עבור היחידות שלכם.
  3. כאשר אתם מחליטים למצע, אתם בעצם אומרים שהשוק גבוה מדי להשקיע את כל הכסף בבת אחת. במילים אחרות, אתם סטיתם אל תוך המים האפלוליים של תזמון שוק. כפי שדנו בעבר, תזמון שוק הוא משחק של מפסידים.
  4. DCA הורס לכם לגמרי את אלוקציית הנכסים שבחרתם. בהתחלה יהיה לכם סכום מאוד גדול של מזומן שיושב בצד בזמן שהוא מחכה שתכניסו אותו לפעולה. זה בסדר, בתנאי שזו האלוקצייה שמתאימה לכם ושבחרתם בה. אך אם לא, אתם צריכים להבין שבעצם בחירתכם ב-DCA, שיניתם את הקצאת הנכסים שלכם בצורה עמוקה ויסודית.
  5. כשאתם בוחרים לעשות DCA, אתם גם צריכים לבחור את אופק ההשקעה. מכיוון שהשוק נוטה לעלות עם הזמן, אם תבחרו זמן ארוך מדי, נגיד מעל לשנה, אתם מגדילים את הסיכון שתשלמו יותר ויותר עבור היחידות בכל מנה. אם תקצרו את זמן ה-DCA, אתם מורידים מערך השימוש בו מלכתחילה.
  6. לבסוף, ברגע שהגעתם לסוף ה-DCA וכל הכסף שלכם יושב היטב בהקצאת הנכסים שבחרתם, עדיין יש לכם את אותו סיכון שהשוק יקרוס למחרת היום שסיימתם.

הערת המתורגמן: סטטיסטית רק דחיתם את הסיכון שהשוק יפול לזמן אחר, כלומר לא ביטלתם את הסיכון הזה, תוך לקיחת סיכון נוסף (שהוא גם יותר סביר) שהשוק יעלה בזמן שאתם ממצעים את הכסף שלכם אל תוך השוק.

אז מה לעשות במקום?

אם עקבתם אחרי האסטרטגיות שהתוויתי בחלק 2 של הספר, אתם כבר יודעים באיזה שלב של החיים שלכם אתם נמצאים, אם בשלב צבירת ההון או בלשב שימור ההון.

אם אתם בשלב צבירת ההון, אתם משקיעים באגרסיביות אחוז גדול של ההכנסה שלכם בכל חודש. במובן מסוים, השקעה תדירה זו מההכנסה השוטפת שלכם היא סוג של DCA בלתי נמנע והיא בעצם מחליקה את העליות והירידות של הנסיעה המשוגעת שנקראת שוק ההון. אך ההבדל העיקרי הוא שאתם תעשו זאת במשך שנים רבות או אפילו עשורים רבים. בנוסף, אין לכם את האופציה של השקעה של סכום גדול בבת אחת.

אך אתם מכניסים את הכסף שלכם לפעולה בהקדם האפשרי על מנת שיעבוד עבורכם במשך זמן ארוך ככל הניתן. אני היית עושה אותו דבר עם כל סכום גדול חד פעמי שנקרה בדרכי.

אם אתם בשלב שימור ההון, יש לכם הקצאת נכסים שכוללת גם אג"ח על מנת להחליק ולהקטין את התנודתיות של המניות. במצב זה, השקיעו את הסכום הגדול לפי ההקצאה שבחרתם ותנו להקצאת הנכסים להקטין את הסיכון.

אם למרות כל מה שכתוב, אתם עדיין חוששים להישמע לעצתי והמחשבה של קריסת שוק בטווח זמן מיידי לאחר ההשקעה מטרידה את מנוחתכם, אז פשוט תעשו DCA. זה לא יהיה סוף העולם.

אך זכרו שזה אומר שהתאמתם את ההשקעות שלכם לפסיכולוגיה שלכם במקום שזה אמור להיות הפוך.

 

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – מדוע אני לא אוהב השקעה בשיטת המיצוע (DCA)

  1. נקודה מעניינת!.
    אני סבור שבבואך לחשוב על DCA – חייב להבין על עצמך איזה סוג של בנאדם אתה כשאתה מגיע להשקיע בשוק ההון (מדגיש: לא איזה סוג של משקיע, אלא איזה סוג של בנאדם מבחינה פסיכולוגית פחות או יותר).
    ייתכן מאוד ש- DCA לאדם שהוא חששן מטבעו עם משאבים פיננסיים לא גבוהים במיוחד יכול להרגיע הרבה חששות, הרבה פחדים, הרבה אי שקט וחוסר נוחות.
    אם ככה, אז אולי סטטיסטית זו לא אפשרות הפעולה הכי נכונה, ואולי גם לא מבחינת השאת הערך בתיק ההשקעות והקצאת הנכסים, אבל מבחינה פסיכולוגית זה בדיוק מה שצריך לעשות.
    אני בטוח שצריך למצוא את דרך האמצע (הנוחה כתלות במה ובמי שאתה) בין דרכי הפעולה הנכונות והמוצלחות אך המלחיצות והמפחידות לבין אלו שיותר נוח לך לחיות איתן ביום יום…

    תודה על הפוסט 🙂
    אולי תתרגם את הספר לעברית? 🙂 🙂 🙂

    אהבתי

    1. כמובן שלכל אחד יש את ההטיות הפסיכולוגיות שלו.
      עם זאת, השקעה רק לפי פסיכולוגיה תגרום יותר נזק מאשר לא להשקיע כלל.
      בסדרת ההשקעות הזאת שכתב ג'ים קולינס, יש קריאה להתאים את הפסיכולוגיה להשקעה ולא להיפך.

      אולי תתרגם את הספר לעברית? 🙂 🙂

      אני אף פעם לא יודע אם אתה צוחק או לא.
      אתה מתכוון לעשות את זה?

      אהבתי

      1. האמת שאני לא צוחק כל כך :-/
        מה גם שעבודת התרגום שאתה עושה היא לא פחות מנפלאה ואני בטוח שרבים מאוד שגולשים כאן מודים לך על כך. לא מובן מאליו בכלל שאתה טורח ומשקיע ככה. גם ההערות שאתה מוסיף מעצמך הן לא פחות חשובות.
        הייתי מאוד רוצה לקרוא עוד ועוד פוסטים שלך!
        לגבי התרגום – אם אתה כבר נמצא בפרישה מוקדמת, זו אולי הזדמנות 😉 (אני שתדלן רציני אני)
        יש את הוצאת סיאל שתירגמה את "המשקיע הנבון" של בנג'מין גראהם (רכשתי והזמנתי ונהנה מאוד מקריאתו ברגעים אלו), הייתי שמח לקרוא עוד ספרי השקעות "כלליים" כאלו מתורגמים! (האנגלית שלי מאוד טובה, אבל אני עצלן ומתחבר לספרים רק בשפת המקור שלי).

        דרך אגב, ממש לא הכרתי את הקישור הזה שמרכז את כל הפוסטים בדף אחד – הוא מעולה!… כל הזמן לחצתי באופן לא מסודר על הקישורים שהופיעו למטה, בגדול, והציעו לי לקרוא עוד מכל השאר :-/

        Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s