אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן
אז אמרתי לעצמי שאולי יש אנשים שיפיקו עניין מדוגמא כזו, בין אם הם ישראלים אזרחי ארה"ב ומשקיעים את כספם בברוקרים שם, ובין אם הם רק בעלי אזרחות ישראלית ורוצים מאוד להוריד עלויות.
ההבדל העיקרי בין אזרח ארה"ב-תושב ישראל למישהו שהוא רק תושב ישראל, הוא שהברוקרים האמריקאים אינם גובים מס במקור על דיבידנדים וריבית לאזרחי ארה"ב, אך לאזרחי ישראל הם גובים 25% מס במקור על פי אמנת המס בין ישראל לארה"ב. על רווחי הון אין ניכוי מס במקור לשתי הקבוצות הנ"ל.
על פי החוקים בישראל, אם קיבלתם הכנסה ממקור זר ולא ניכו לכם את מלוא המס במקור, אתם תיאלצו להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה בישראל ולהשלים את המס. לכן, לישראלי שאינו אמריקאי ושלא ביצע מכירה בשום שלב במהלך השנה ורק קיבל דיבידנדים שנוכו מהם 25% מס במקור, פטור מהגשת דו"ח שנתי. ישנם קריטריונים אחרים שעלולים לגרור הגשת דו"ח שנתי (כמו קבלת כמות דיבידנדים מעל סף מסוים).
עקב כך שאני כבר שנתיים מגיש דו"ח שנתי גם בישראל בנוסף לארה"ב, חשבתי לשתף אתכם בתהליך המילוי כפי שחוויתי אותו. בניגוד למדריך מס ארה"ב, פוסט זה אינו הדרכה, אלא רק דוגמא מייצגת, ולכן אתם חייבים להיזהר לפני שאתם משליכים משהו מזה על המצב האישי שלכם (בעצם זה תופס גם למילוי הדוחות האמרקיאיים).
אז בואו נתחיל…
אזהרה!!!
אתם הולכים לראות נתונים פיננסיים של משפחה ממעמד הביניים בישראל. חלקכם אפילו מכירים אותי. ממה שאני מכיר לרוב, אנשים לא חולקים מידע כזה. אני דוגל בפתיחות פיננסית. אם המידע הזה עלול לגרום לכם חוסר נעימות, אז אתם לא חייבים לקרוא. מבטיח לא להיעלב…
עם זאת, המידע כאן יהיה רק לגבי תיק ההשקעות ולא משכורות (לא להתבאס!)
מה בעצם צריך?
אני מניח שכולנו כאן שכירים (עצמאיים, ברצינות תשיגו לעצמכם מישהו שימלא לכם את הטפסים ותתמקדו בפיתוח העסק).
אלו הטפסים שאני מתכוון לצרף:
- טפסי 106 מכל מקום עבודה
- אני עבדתי רק במקום אחד ואשתי רק במקום אחד – סה"כ 2 טפסי 106
- אישורים מביטוח לאומי על דמי לידה – גם אני וגם אשתי ניצלנו חופשת לידה (אני לשבוע אחד והיא ל-14 שבועות)
- אישורי מס מחברות ביטוח על ביטוחי חיים
- אני הייתי מבוטח בשתי מקומות ואשתי במקום אחד – סה"כ 3 אישורים
- אישורי מס מחברות ביטוח על ביטוח א.כ.ע עצמאי
- אשתי מבוטחת בצורה עצמאית לא.כ.ע – טופס אחד
- אישורי הפקדות לקופת גמל במעמד עצמאי
- אשתי מפקידה בצורה עצמאית לקופת גמל במעמד עצמאי (אל תדאגו יוצא לנו מזה הטבת מס) – טופס אחד
- אישורים מהברוקר על הכנסות שהיו לכם בשנת המס (לאזרחי ארה"ב מדובר בטפסי 1099, לאלו שלא יש טפסי 1042-S)
- יש לנו שתי חשבונות על שמי, ובנוסף חשבון אחד על שם הילד. על פי החוק בישראל, הכנסות מחשבונות על שם הילד ממוסות בדו"ח השנתי של ההורה. בעצם בישראל אין בכלל אופציה לרשום חשבון מסחר על שם הילד. סה"כ 3 אישורים שכוללים מידע על דיבידנים ורווחי/הפסדי הון.
אלו טפסים ממלאים?
זהו לינק לאתר הטפסים של מס הכנסה. תוכלו לבצע שם חיפש לטפסים שתצטרכו.
הטפסים שאנחנו הצטרכנו השנה (שנת המס 2017):
- טופס 1301 – זהו הדו"ח הראשי שמסכם את כל ההכנסות, כל הניכויים מההכנסה, כל הזיכויים, פירוט על ילדים, ופירוט על מיסים שנוכו במקור.
- טופס 1324 (נספח ד') – זהו דו"ח שמסכם הכנסות שהתקבלו מחו"ל ואת המסים הזרים (זרים לישראל) ששולמו עליהם.
- טופס 1322 (נספח ג') – זהו דו"ח שמתאם קיזוז הפסדי הון אל מול רווחי הון ודיבידנדים (בטח לא ידעתם שניתן לקזז הפסדי הון מול דיבידנדים, הא?)
- צריך למלא אחד כזה עבור כל חצי שנה שהיו בהם רווחים, כלומר טופס אחד כזה עבור ינואר-יוני, ואחד נוסף עבור יולי-דצמבר. במקרה שלי מכרתי מניות בשתי הזמנים הללו, אז מילאתי את הטופס פעמיים.
- טופס 1325 (נספח ה') – פירוט כל המכירות של ניירות הערך במהלך השנה שלא נוכה מהם מס רווחי הון במקור (בעצם כל מה שתמכרו בברוקר זר).
בעצם מילאתי את הטפסים הללו מהסוף להתחלה.
- בטופס 1325 גיליתי כמה רווחי הון וכמה הפסדי הון יש לנו.
- בטופס 1322 קיזזתי את הפסדי ההון (+הפסדי הון מועברים משנים קודמות) קודם כל מול הרווחים. אם נשארו הפסדי הון שוטפים (כלומר, רק משנת המס הנוכחית) ניתן לקזז אותם גם מול דיבידנדים (וכך עשיתי).
- לטופס 1324 העברתי את כמות הדיבידנדים שנשארו לאחר שקיזזתי את ההפסדים השוטפים ואת המסים הזרים ששילמתי עליהם, ובנוסף רשמתי שם מה היה סך כמות המכירות מניירות ערך, וכן אם יש הפסדי הון זרים שאני מעוניין להעביר לשנים הבאות.
- לטופס 1301 העברתי את הנתונים מטופס 1324 בנוגע לדיבידנדים, רווחי הון, הפסדי הון מועברים וסך מכירות. בנוסף בטופס 1301 מילאתי את כל שאר הנתונים הנוגעים לדוח השנתי.
איך ממלאים?
הנה החלק מהדוח השנתי שנוגע להכנסות מהשקעות (ואחרות). החלק הרלוונטי בטופס 1301 נראה כך:
ה-390 ש"ח שמילאתי שם, נבעו מ-3 נספחים שמילאתי בגלל שבית ההשקעות שלנו נמצא בארה"ב. נעבור עליהם כעת לפי הסדר (מזכיר שאני רק מראה מה אני עשיתי וזה לא מדריך רשמי או משהו כזה).
טופס 1325 – נספח ה' – סיכום מכירות בניירות ערך שלא נוכה מהם מס במקור
כך נראים המכירות שלנו (שימו לב, שאני בעיקר מוכר כדי לנצל ירידות בשוק לטובת הפסדי הון ובכך מייצר לעצמי מגן מס שניתן לנצל כנגד רווחי הון או כנגד דיבידנדים):
ערכים שמופיעים באישורים הללו הם מן הסתם בדולרים. כעת נראה איך מתרגמים אותם לשקלים. שימו לב שבמכירת ניירות ערך ישראליים משלמים מס על הרווח הריאלי, כלומר הרווח שנצבר מעבר לעליית המדד. אך במכירת ניירות ערך "זרים" במקום המדד מתחשבים בשינויים בשער חוץ. שימו לב, שלפי פסיקת בית דין, אם היה רווח בדולרים, השינוי בשער חוץ לא יכול להפוך את זה להפסד. כמו כן, אם היה הפסד בדולרים, שינויי שער חוץ לא יכולים להפוך את זה לרווח.
בדוגמא כאן אביא דוגמה אחת לרווח ואחת להפסד:
הפסד (שורה עליונה בתמונה הראשונה), זה היה הנייר VO. הוא נרכש ב-31 ליולי 2017 ונמכר ב-5 לספטמבר 2017. התמורה מהמכירה הייתה $144.26, ערך הבסיס/קנייה היה $151.92, כלומר יש כאן הפסד של $7.66. אנחנו צריכים לתרגם את ערכי הקנייה והמכירה לשקלים באמצעות ערכי שער הדולר באותם ימים. אני אוהב להשתמש באתר מט"ח של גלובס. ב-31/07/2017 שער הדולר עמד על 3.558 ולכן ערך הקנייה בשקלים הייתה 540.53 ש"ח. ב-05/09/2017 שער הדולר עמד על 3.568 ולכן התמורה מהמכירה הייתה 514.72 ש"ח. בואו נראה איך ממלאים את השורה בנספח ואז אסביר:
זיהוי מלא של נייר הערך – מילאתי את הסימול של הנייר.
ערך נקוב במכירה – מילאתי את הערל בדולרים מהמכירה.
תאריך הרכישה – (די ברור).
מחיר מקורי – מילאתי את הערך ששילמתי אך מומר לשקלים לפי שער הדולר של אותו יום.
1+שיעור עליית המדד – כאן החלק ה"טריקי". בגלל שמדובר בנייר ערך "זר", אז פשוט מחלקים את שער החוץ ביום המכירה בשער החוץ ביום המכירה, אם יוצא יותר מ-1 רושמים מה שיצא, אם יוצא פחות מ-1 (כלומר המדד ירד), רושמים 1. במקרה שלנו חישבתי 3.568/3.558 ויצא 1.0028.
מחיר מתואם – מכפילים את המחיר המקורי ב(1+שיעור עליית המדד). גם רואים בעמודה עצמה את החישוב שצריך לעשות.
תאריך המכירה – (די ברור).
תמורה – כמה קיבלתי מהמכירה, מומר לשקלים לפי שער חוץ של יום המכירה.
רווח/הפסד הון – כעת אם יש הפסד ממלאים את העמודה האחרונה, אם היה רווח ממלאים את העמודה הלפני אחרונה. אם היה הפסד פשוט מחסירים מהתמורה את המחיר המקורי (ולא המתואם), כלומר בהפסד אין התחשבות בעליית המדד. אם היה רווח מחסירים מהתמורה את המחיר המתואם, כלומר כן יש התחשבות בעליית המדד/שע"ח.
רווח (שורה עליונה בתמונה השלישית), זה היה הנייר VTI. הוא נרכש ב-13 לינואר 2017 ונמכר ב-25 לאוקטובר 2017. התמורה מהמכירה הייתה $392.86, ערך הבסיס/קנייה היה $352.47, כלומר יש כאן רווח של $40.39. אנחנו צריכים לתרגם את ערכי הקנייה והמכירה לשקלים באמצעות ערכי שער הדולר באותם ימים. אני אוהב להשתמש באתר מט"ח של גלובס. ב-13/01/2017 שער הדולר עמד על 3.818 ולכן ערך הקנייה בשקלים הייתה 1345.73 ש"ח. ב-25/10/2017 שער הדולר עמד על 3.512 ולכן התמורה מהמכירה הייתה 1379.72 ש"ח. בואו נראה איך ממלאים את השורה בנספח:
ניתן לראות שלמרות שהיה רווח של כ-$40 בשקלים החישוב הוביל לרווח של 33.99 ש"ח בלבד (ולא 142 ש"ח למשל אם פשוט היינו מכפילים את שער הדולר ביום הקנייה כפול הרווח בדולרים).
את שאר הטופס מילאתי כאמור, והתוצאות שיצאו לי שיש לי 50 ש"ח רווחי הון ו-64 ש"ח הפסדי הון. ה-50 ש"ח רווחים מחולקים ל-16 ש"ח במחצית הראשונה של השנה, ו-34 ש"ח במחצית השנייה של השנה.
במקום למלא זאת ידנית, הכנתי גליון משלי והגשתי אותו במקום טופס 1325 של מס הכנסה:
שימו לב!!!
בשתי ההפסדים שלי שער הדולר עלה מיום המכירה ליום הקנייה. מפסק דין של בית המשפט עולה שכאשר יש הפסד וגם שער החוץ ירד באותה תקופה, אזי לא ניתן להכיר כהפסד את החלק שנובע מירידת המטבע (בדיוק כמו שלא מכירים בעליית המטבע לצורך רווח).
בואו ניקח את אותה דוגמה של ההפסד רק שבמקום שהדולר עלה מ-3.558 ל-3.568, הוא ירד ל-3.4.
אז התמורה מהמכירה היה 490.48 וכביכול יש לנו כאן הפסד של 50.05 ש"ח. אבל מכיוון שלא ניתן להכיר בחלק של ירידת המטבע כהפסד, אז בעצם צריך לעשות בדומה למה שהיה בטבלה במקרה של רווח כאשר יש עלייה של מטבע חוץ. מכפילים את מחיר הקנייה בשער הדולר ביום המכירה ומחלקים בשער הדולר ביום המכירה. אז 540.53 כפול 3.4 לחלק ל-3.558 יוצא 516.53 ואז ההפסד הינו רק 26.05 ש"ח. כלומר, 24 ש"ח מההפסד נבעו בגלל ירידת שער חוץ ולפי פסיקת בית משפט חלק זה לא מוכר בהפסד.
טופס 1322- נספח ג' – סיכום רווחי הון, הפסדי הון ודיבידנדים (או ריבית)
בטופס 1322 קודם מקזזים הפסדי הון (בין אם שוטפים ובין אם מועברים משנים קודמות) כנגד רווחי הון משנת המס. לאחר מכן, אם נשארו הפסדי הון שוטפים, ניתן לנצל אותם כנגד דיבידנדים או ריבית, בתנאי שהמס על הפסד ההון והדיבידנד/ריבית זהה. במקרה שלנו, המס הוא 25% גם על רווח ההון, גם על דיבידנד (וגם על ריבית במקרה שהוא מגיע מבנק/אג"ח זר).
את טופס 1322 ייתכן וצריך למלא עד 3 פעמים.
- עבור מכירות שנעשו דרך בית השקעות שמנכה מס במקור (כלומר בית השקעות ישראלי).
- עבור מכירות שנעשו דרך בית השקעות שלא מנכה מס במקור:
- עבור החצי הראשון של שנת המס (ינואר-יוני).
- עבור החצי השני של שנת המס (יולי-דצמבר).
הסיבה שיש לפצל לשתי חצאים הוא שתיאורטית על רווחים בכל חצי שנה יש לשלם מקדמות מס ולעשות דיווח מקוצר (אין לי מושג איך עושים זאת). בפועל, הבנתי שמס הכנסה גם מוכן לקבל את הדוח השנתי המלא לאחר שנת המס, כל עוד תשלום המס (ככל והיה חייב) התבצע לפני התאריך הסופי להגשת הדוח.
קודם נראה איך נראה הדיבידנדים שקיבלתי לפי הדוחות האמריקאיים, על מנת לא להציק בעין סיכמתי אותם בטבלה יפה כאשר כל דיבידנד המרתי לשקלים לפי הערך ביום קבלתו:
כלומר, סה"כ 413 ש"ח בדיבידנדים. את הטבלה הזו צירפתי לדוח ולנספחים שהגשתי.
שימו לב שעל חלק מהניירות ניכו לי מס במקור. מדובר בניירות שמחקות מדדי מניות מחוץ לארה"ב ולכן זהו מס זר שהמדינות הללו ניכוי במקור ואני יכול להזדכות עליו בארץ. אילו הייתה לי חבות מס גם לארה"ב בגין הדיבידנדים, אזי גם על המס הזה הייתי יכול להזדכות בארץ. כפי שרואים יש לי 4.40 ש"ח שאני יכול להזדכות עליהם בארץ. לאלו שאינם אזרחי ארה"ב, כנראה שהיה לכם הרבה יותר מס מנוכה במקור, משום שארה"ב הייתה גובה גם 25% מעבר למה שגבו ממני מדינות שאר העולם.
עכשיו נראה את נספח ג' שהצטרכתי למלא פעמיים היות ומכרתי ניירות בשתי החצאים של השנה.
מחצית I של 2017 – קיזוז הפסדים מועברים ושוטפים מרווחי הון – אז היה לנו 16 ש"ח מרווחי הון במחצית הראשונה של 2017. בנוסף משנת 2016 יש לנו 9 ש"ח הפסד מועבר. אז מתוך 64 ש"ח הפסד ניצלתי 7 כדי לקזז את רווחי ההון במחצית הראשונה של השנה. כך זה נראה בטופס עצמו:
מחצית II של 2017 – נשאר לנו 57 ש"ח בהפסדים שוטפים. קודם נקזז אותם אל מול 34 ש"ח ברווחים שהיה לנו במחצית השנייה של השנה:
נשאר לנו 23 ש"ח בהפסדים שוטפים, כעת נקזז אותם אל מול 413 הדיבידנדים.
היות וניצלנו את כל ההפסד, אין לנו הפסד להעברה לשנים הבאות ( 😦 ).
טופס 1324- נספח ד' – הכנסות ממקורות זרים ומסים ששולמו עליהם
נספח ד' מרכז את כל ההכנסות שהופקו מחוץ לישראל. במקרה שלנו מדובר בדיבידנדים ורווחי הון. עם זאת בנספח ד' רושמים את סך הדיבידנדים לאחר הקיזוז של הפסדי הון כפי שעשינו בנספחי ג', ובנוסף רושמים רק את הערך של התמורה ממכירות של ניירות ערך (ולא את רווח ההון החייב במס – במקרה שלנו בכל מקרה זה היה -0-).
הנה החלקים הרלוונטיים מנספח ד' שמילאתי:
אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.
בהתאם לדרישות בחוזר 230 של ה-IRS, אני מתריע בפניכם, שכל מידע הנוגע לענייני מס פדרלי בארה"ב המובא בתקשורת זו, כולל כל לינק או צרופה, לא נכתב על מנת שתוכלו (א) להימנע ממסים שאתם חייבים להם על פי דין כולל קנסות, או (ב) לקדם, לשווק, או להמליץ לכל אדם אחר לגבי כל עניין או עסקה המובא בתקשורת זו.
