סדרת ההשקעות של JL Collins – מדוע אתם צריכים כסף F-You

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

זהו החלק השני בסדרת ההשקעות של JL Collins, המבוססת על הספר "המסלול הפשוט אל העושר" שפרסם לאחרונה. חלקים נוספים תוכלו לראות בעמוד הייעודי של הסדרה.

את הסדרה המקורית באנגלית תוכלו לקרוא באתר של JL Collins

בפוסט זה ג'ים עומד על הצורך של כל אחד לצבור מה שנקרא כסף F-You. זהו לא בהכרח סכום כסף שתוכלו לפרוש איתו, אבל זהו בהחלט כסף שיתן לכם גמישות מקסימלית לרדוף אחרי מטרות וחלומות. היות ונושא הפוסט הוא גלובלי, אני מביא פשוט תרגום ישירות מפיו של ג'ים:

מעט לאחר 9/11 החברה שבה עבדתי בעטה אותי החוצה.
חצי שנה לפני כן הנשיא של החברה לקח אותי לארוחת צהריים חגיגית לאחר שנה של שבירת שיאים. החברה צמחה בקצב מפחיד והייתה רווחית להחריד. בעודנו לוגמים בקבוק יין יקר, דיסקסנו את עתידי המזהיר בחברה.
זו העבודה הכי טובה שהייתה לי עד אז. היה לי צוות מנצח, מנהיגות טובה, היה מאוד כיף, והרווחתי המון כסף. באותו זמן פדיתי את הבונוס השנתי שהיה יותר ממה שהרווחתי אי-פעם בשנה בודדת.
שנה מאוחר יותר ישבתי על הספה עם ביתי הקטנה וצפינו בחדשות. צוות החדשות צילם בדאגה אנשים העומדים בתור לתלושי מזון סטייל השפל-הגדול.

be002502-p
מקור: history.com

הכתב הסביר שאלו הם העניים החדשים הסובלים ממכת פיטורים בכלכלה המצטמצמת. אני עדיין הייתי מובטל וליקקתי את פצעיי.
"אבא", אמרה ביתי בת ה-8, "אנחנו עניים?" היא הביעה בדאגה כנה.
"לא", עניתי, "אנחנו בסדר גמור."
"אבל אין לך עבודה", היא אמרה. היא חשבה שאני באותה סירה כמו מחוסרי העבודה מהטלוויזיה. ואני בכלל הופתעתי שהיא יודעת מה זה עבודה בכלל.
"זה לא בעיה, חמודה. יש לנו כסף שעובד בשבילנו במקום."
זה מה שאמרתי, אבל מה שחשבתי היה: זה בדיוק הסיבה שבגללה עבדתי כל כך קשה כדי לוודא שיהיה לי כסף F-You. האמת שעבדתי קשה בדיוק למטרה הזו אפילו עוד לפני ששמעתי את הביטוי.
אולי לא ידעתי איך זה נקרא, אבל ידעתי מה זה ולמה זה חשוב. ישנם הרבה דברים שכסף יכול לקנות, אבל מתוכם חופש הוא בעל הערך הגבוה ביותר. החופש לעשות מה שרוצים ולעבוד עבור אנשים שאתם מכבדים.
אלה שחיים ממשכורת למשכורת הם עבדים. אלה שיש להם בנוסף גם חובות הם עבדים עם אזיקים הדוקים יותר. אל תחשבו לרגע שהאדונים שלהם לא מודעים לזה.
בכסף F-You הראשון שצברתי השתמשתי כדי להתמקח על תוספת לחופשה השנתית לאחר שנתיים בעבודה הרצינית הראשונה שלי. עד 1989 גם הסכום וגם החופש שהוא סיפק גדלו משמעותית. אולי לא מספיק בשביל לפרוש, אבל בהחלט מספיק כדי להגיד F-You בלי להניד עפעף במידת הצורך.
התזמון היה מעולה. אני בכל מקרה רציתי לקחת קצת חופש מהעבודה על מנת לבדוק אופציות לרכישת עסקים. כשבוקר אחד מצאתי את עצמי אל מול הממונה שלי ואנו צועקים אחד על השני בקולי קולות, הבנתי שאולי הגיע הזמן.

dilscott
מקור: dilbert.com

אולי לא הייתה לי מרצדס חדשה, אבל הייתה לי בעלות על העצמאות שלי. העצמאות והחופש לבחור מתי לעזוב עבודה והחופש מדאגות כאשר עזיבת העבודה לא הייתה בשליטתי.
יצא טוב. יצא שהייתי מובטל במשך שלוש שנים אחרי 9/11. מסתבר שאני ממש גרוע בחיפוש עבודות.

מקווה שניהנתם. אשמח לשמוע בתגובות אם היה לכם מקרה בו עזבתם מרצונכם עבודה, או להבדיל שנאלצתם לעזוב עבודה בעל כורחכם ואיך הגבתם למצב. האם היה לכם כסף להתמודד עם זה? והאם עכשיו שוכנעתם שכדאי שיהיה לכם כסף לזה 🙂

לינק לפרק הקודם: סדרת ההשקעות של JL Collins -חובות, נטל לא כדאי
לינק לפרק הבא: סדרת ההשקעות של JL Collins – האם כל אחד יכול לפרוש מיליונר?

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

12 מחשבות על “סדרת ההשקעות של JL Collins – מדוע אתם צריכים כסף F-You

  1. Fuck you money חשוב מאוד, קשה להישאר במקום שלא טוב בו. אם מצליחים גם לגרום למקום העבודה לפטר אותך אז מקבלים כמה חודשים של החזר מיסים בצורת דמי אבטלה. גם מספק חופש נשימה וגם מאפשר לנוח ולחפש מקום אחר בשקט.

    Liked by 1 person

  2. "…אלה שחיים ממשכורת למשכורת הם עבדים. אלה שיש להם בנוסף גם חובות הם עבדים עם אזיקים הדוקים יותר. אל תחשבו לרגע שהאדונים שלהם לא מודעים לזה…"
    ואוו. כזו תובנה נכונה. לחיות מהיד לפה זו עבדות. אתה תלוי במשכורת הבאה. אני מעריץ אנשים שכותבים משפטים שכאלו. כל כך בסיסי, כל כך פשוט, כל כך לא מתחכם.
    להיות בחובות זו יותר עבדות מעבדות (מבחינתי גם משכנתא, כשאתה טורח להעשיר את הבנק ב- 1.7-1.8 מהממוצע מערך המשכנתא שלקחת)… יש מושג תקני ליותר עבדות מעבדות?

    "בכסף F-You הראשון שצברתי השתמשתי כדי להתמקח על תוספת לחופשה השנתית לאחר שנתיים בעבודה הרצינית הראשונה שלי" – מתורגמן, הכוונה שהוא השתמש במנוף הכח הזה (שלא אכפת לו להתפטר והוא יכול להרשות את זה לעצמו) כדי לבקש תוספת ימי חופשה שנתית?

    לפני כחודשיים התפטרתי ממקום עבודה נחמד מאוד ונוח מאוד ורגוע מאוד שזכיתי להיות בו (באמת!). בוסית ישירה נפלאה וחברית ובת אדם, ובוסים לא ישירים מצויינים וחביבים. האנשים שעבדתי איתם היו כמו משפחה קטנה, דיברנו אחד עם השני, שיתפנו, עזרנו אחד לשני והאווירה הייתה מעולה ואדיבה. היינו סוג של חברים. היה לי טוב מאוד במקום העבודה הזה ומאוד מאוד מאוד נוח (כבר רשמתי מאוד נוח?).
    הכל היה בסדר גמור חוץ מההרגשה המוזרה שבעקבות הנוחות המוגזמת הזו אני מתנוון לאיטי. החלטתי להתפטר בגלל שלא ראיתי לעצמי אופק מקצועי משמעותי ורכישת נסיון תעסוקתי. הרגשתי תקוע. חוץ מזה כל מה שרציתי היה במקום העבודה הקודם (תמיד אשמח ליותר כסף אבל 🙂 ).
    אחד השיקולים המרכזיים שעזרו לי להיות מסוגל להתפטר כרצוני, בלי שום חשש – הוא העובדה שיש לי מספיק F-U-Money על מנת להחליף עבודות ולא לדאוג משום דבר.
    לא דואג מקילקול של הרכב. לא דואג שיפטרו אותי. לא דואג מהשכירות לטווח של מספר שנים. לא דואג למזון בטווח של כמה שנים. לא דואג שלא תהיה לי משכורת לפחות חצי שנה.
    הכל בסדר, אני אשרוד ואחיה ואפילו טוב מאוד גם אם לא אכניס שקל אחד מחורבן במשך חצי שנה לפחות.
    ברור שאני לא יודע מה באמת יקרה בעתיד, אבל עצם העובדה שכרגע רמת הצריכה שלי נמוכה מאוד (ביחס לאחרים, לא ביחס לתושב קונגו) וכמות ההון שלי גדלה וגדלה מידי חודש בחודשו (אני צוחק, לא באמת קוראים לזה הון, יש לי רק כמה ג'ובות בצד) – עושה אותי מאושר.
    הדרך שלי לניצחון היא חסכנות ולהיות מחושב, צריכה מועטה ככל האפשר וחסכון אגרסיבי.
    ברצינות, אני מרגיש מאושר בלי שום חובות. בלי שום אשראי. אני מודה ל"סולידית" על כל רגע מהאושר הזה. כל רגע.
    האושר הזה שייך לה ולאחרים שכותבים בלוגים מופלאים כמו הבלוג הזה.
    בזכותכם!!!

    הלוואי ויכלתי לאפשר לעצמי עצמאות כלכלית "אמיתית" (=לחיות אך ורק מתיק ההשקעות) ועבודה רק מרצון (למזלי אני באמת אוהב את העבודה החדשה שלי, אתץ האנשים ואת מה שאני עושה!). אולי יום אחד עוד אוכל.

    אהבתי

    1. לגבי עבדות… כל כך נכון. לקחתי הלוואה מהעבודה בשביל להוריד קצת מהמשכנתא. הריבית מעולה, אבל המעסיק יודע שאני עם ההלוואה ולדעתי גם מנצל את זה (בדמות תוספת שכר קטנה יותר ממה שמגיע לי). בנוסף, אם אני רוצה להחליף עבודה, אז הריבית על ההלוואה עולה (כי זה כבר לא מהמעסיק אלא מהבנק).

      לגבי השאלה שלך, אכן ג'ים ניצל את זה שלא איכפת לו להתפטר כדי להוציא מהמעסיק עוד ימי חופש בשנה. זה בעיקר אפשרי אצל מעסיק קטן (כמו שהיה המקרה) ובמקומות עבודה ללא וועד.

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה