סדרת מס ארה"ב – חלק 10b – זיכוי מס זר

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.

לאחר הפסקה חופשה קצרה, חוזרים לשידורים הרגילים.

מומלץ (וחובה) לקרוא את החלק הראשון הנוגע לזיכוי מס זר, לפני שקוראים את הפוסט הזה.

מסים שלא ניתן לקבל עליהם זיכוי

חלק זה יעסוק במסים עליהם לא ניתן לקבל זיכוי. אלו הם:

  • מסים ששולמו על הכנסה שהוחרגה
  • מסים על הכנסה ממינרלים זרים
  • מסים שנובעים מהחרמות בינלאומיות (שמעתם BDS?)
  • חלק מהמסים ששולמו על הכנסות מגז ודלק
  • מסים של אמריקאים השולטים בחברה זרה, במידה ולא דיווחו את כל הטפסים הנדרשים לגבי החברה הזרה
  • מסים הקשורים לאירוע פיצול מס

אתעכב כאן רק על הנושא הראשון.

מסים ששולמו על הכנסה שהוחרגה

לא ניתן לקחת זיכוי מס זר ששולם או נצבר על הכנסה שהוחרגה מההכנסה הגולמית.

יש להקטין את כמות המסים לצורך הזיכוי בכמות המס ששולם על הכנסה שהוחרגה.

במידה וכל ההכנסה הוחרגה. אם כל הכנסתכם הוחרגה, לא תוכלו לקבל זיכוי מס זר על מסים ששילמתם על הכנסה זו.

חלק מההכנסה הוחרגה. דוגמא אפשרית: מדווחים על הכנסה של אחד מבני הזוג ומחריגים את ההכנסה של השני. יש להקטין את כמות המס הזמינה לצורך הזיכוי על ידי הכפלת סך המסים ששולמו בשבר.
המונה של השבר הוא סך ההכנסה שהוחרגה (פחות הוצאות מאושרות, אם יש, הקשורות ישירות להכנסה זו).
המכנה של השבר הוא סך ההכנסה הזרה שלכם (פחות הוצאות מאושרות, אם יש, הקשורות ישירות להכנסה זו).

דוגמא: אתם אזרחים אמריקאיים הגרים בישראל וטופס 106 בשנה החולפת מראה את הערכים הבאים (הומרו כבר לדולרים):

הכנסה זרה – $125,000
מסים ששולמו לישראל – $30,000
הכנסה שהוחרגה בטופס 2555 – $100,800 (המקסימום האפשרי ל-2015)

בגלל שהחרגתם חלק מההכנסה לא תוכלו לקחת את כל המס הזר כזיכוי. בואו נמצא את השבר: 100,800/125,000 את הערך הזה נכפיל בסך המסים ששולמו ($30,000). נקבל שיוצא: $24,192. זהו הסכום שלא ניתן לקחת כזיכוי. כלומר ניתן לקחת רק את היתרה: $5,808 כזיכוי מס זר. (כבדרך אגב, בגלל שיטת החישוב הזאת, לא משתלם בכלל להחריג שכר לתושב ישראל שיש לו משכורת מעל $100,800 בשנת 2015 – עדיף לקחת את כל ה-$30,000 כזיכוי ולהעביר יתרה עודפת לשנים הבאות).

במרבית המקרים המס בישראל יעלה על המס בארה"ב במשכורות יותר גבוהות. לרווק עד 11,000 ש"ח לחודש, יוצא הפרש קל למס האמריקאי דווקא. החל מ-11,000 ש"ח לחודש המס הישראלי עובר את האמריקאי וההפרש גדל ככל שמרוויחים יותר (אני מניח כאן שלא לוקחים את תשלומי ביטוח לאומי כמס זר מכיוון שזהו נושא שנוי במחלוקת). לזוגות החישוב יותר מסובך כי הוא תלוי בסך ההכנסות ובסך המסים ששולמו (חישוב המס בישראל הוא נפרד לבני זוג ובארה"ב החישוב הוא מאוחד).

במצב שבו המס הישראלי עולה על המס האמריקאי, אני ממליץ לא להחריג את השכר בכלל ולקחת את כל המס כזיכוי כדי להעביר חלק ממנו לשנים הבאות. במקרה ההפוך, מומלץ להחריג את כל השכר כדי לא להיות בחבות מס ל-IRS. עם זאת, יש לעשות תכנון קדימה ולא לחשוב רק על השנה הספציפית כי מהרגע שלא החרגתם שכר בשנה מסוימת, לא ניתן להחריג שכר במשך 5 שנים.

חישוב הזיכוי

כפי שכבר נאמר, ניתן לקחת זיכוי על מסים זרים ששילמתם. בנוסף, ישנו הגבלה על הזיכוי בשנה מסוימת. מחשבים את הזיכוי ואת ההגבלה בטופס 1116. הזיכוי הוא הנמוך בין סך המסים ששילמתם להגבלה השנתית שתחשבו.

אם יש לכם מסים זרים שלא יכולתם לנצל בגלל ההגבלה השנתית, תוכלו להעביר אותם ולנצל אותם עד שנה אחת אחורה ועד 10 שנים קדימה בכפוף להנחיות שיפורטו בהמשך הסדרה על זיכוי מס זר.

החרגה מההגבלה השנתית. לא תהיו כפופים להגבלה השנתית ותוכלו להשתמש בזיכוי ללא מילוי טופס 1116, אם כל הבאים מתקיימים:

  • כל הכנסתכם הזרה הינה פסיבית. יוסבר בהמשך מה נופל בהגדרה זו.
  • המס הזר עליהם אתם מבקשים זיכוי אינו עולה על $300 ליחידים או $600 לזוג.
  • כל ההכנסה שלכם דווחה על טפסים של ה-IRS (לדוגמא 1099-DIV או 1099-INT).
  • בחרתם במפורש את השיטה הזו לשנה זו.

אין הרבה מצבים שההחרגה הזאת תחול על תושבי ישראל, אלא אם אתם לא עובדים וכל הכנסתכם מופקת מברוקר אמריקאי שחלקו מושקע במניות זרות.

הגבלה שנתית על הזיכוי

הזיכוי מס זר שלכם אינו יכול לעלות על חבות המס האמריקאית שלכם (הסכום של שורות 44 ו-46 בטופס 1040) מוכפל בשבר. (בפועל רק שורה 44 רלוונטית לתושבי ישראל.) המונה של השבר הוא סך הכנסותיכם למס ממקורות שהם מחוץ לארה"ב. המכנה של השבר הוא סך ההכנסות שלכם (כולל הכנסות מארה"ב). אם כל ההכנסה שלכם זרה, תוכלו לכסות את כל המס, אם חלק מההכנסה היא אמריקאית תוכלו לכסות רק חלק.

על מנת לקבוע את ההגבלה, עליכם להפריד את הכנסותיכם לקטגוריות הבאות ולחשב את ההגבלה בכל קטגוריה בנפרד:

  • קטגוריה פסיבית
  • קטגוריה גנרית
  • הכנסה ממדינות שיש עליהן סנקציות
  • הכנסה מסוימת שאמנת מס שינתה לגביה את הגדרת מקור ההכנסה
  • משיכות חד פעמיות של תוכניות שנוצרו בידי  המעסיק שלגביהן נעשה שימוש בשיטת הממוצע לצורך חישוב המס.
  • בכל קטגוריה יש להתחשב בהכנסות (והפסדים, אם יש) ולחשב את ההגבלה לכל קטגוריה בנפרד.

קטגוריה פסיבית

הכנסה פסיבית. הכנסה פסיבית תכלול לרוב:

  • דיבידנדים
  • ריבית
  • שכירות
  • תמלוגים
  • אנונות
  • הכנסה ממכירה של דירה להשקעה

מה אינו מוגדר הכנסה פסיבית.  הכנסה פסיבית אינה כוללת:

  • רווח או הפסד ממכירה של מלאי שנמכר דרך כלל בעסק שלכם
  • ריבית הקשורה לייצוא מתוך שטח ארה"ב למדינות אחרות
  • הכנסה שממוסה במס גבוה – הכנסה פסיבית שהמס הזר עליה גבוה מהמס הכי גבוה שניתן להחיל על אותה הכנסה – דיבידנדים ורווחי הון ארוכים בישראל ממוסים ב-25%. בארה"ב המס המקסימלי עליהם הוא 20%. לכן הם אמורים להיות מועברים לקטגוריה הרגילה. ריבית לעומת זאת, ממוסה בישראל ב-15%, רווחי הון קצרים ממוסים בישראלי ב-25%, בארה"ב הם ממוסים במדרגות המס הרגילות ועד 39.6%. לכן ריבית מישראל תישאר בקטגוריה הפסיבית.

דוגמא
רווק
משכורת ממעסיק ישראלי – $50,000
ריבית מהבנק – $1,000
מס מחושב לארה"ב (לפי המחשבון הזה) – $5,875
מס ששולם בישראל על המשכורת (לפי המחשבון הזה)  – $7,414
מס ששולם על הריבית – $150
השבר לקטגוריה גנרית – 50000/51000
זיכוי מס זר שניתן לקחת על המשכורת – השבר * 5875 – סה"כ $5,760

השבר לקטגוריה פסיבית – 1000/51000
זיכוי מס זר שניתן לקחת על הריבית – השבר * 5875 – סה"כ $115

את ההפרשים מהמס ששולם למס שלוקחים כזיכוי ניתן להעביר לשנים הבאות (עד 10 שנים קדימה).

מילוי טופס 1116

יש למלא טופס 1116 עבור כל קטגוריה נפרדת (2 עמודים לכל קטגוריה). אם יש יותר מטופס 1116 אחד, את חלק 4 של הטופס יש למלא רק באחד מהטפסים והוא בעצם סיכום של כל הקטגוריות.

1116-up

בחלק העליון של הטופס ממלאים שם, מס' SSN, ומסמנים את אחד התיבות a-e שמסמנת מה הקטגוריה אליה מתייחסת הטופס הנוכחי.

בשורה f ממלאים את שם המדינה בה אתם תושבים (רמז: ישראל).

חלק 1 של הטופס

שורה g
בשורה g ישנם שלוש עמודות A-C, אם יש לכם מסים מיותר ממדינה אחת ממלאים את שמות המדינות בשורה זו. אם יש לכם יותר משלוש מדינות יש לשכפל את עמוד 1 כמה שנדרש. אם יש לכם מסים זרים רק מישראל, רושמים ISRAEL בעמודה A.

אם יש לכם הכנסה פסיבית שאתם צריכים להתייחס אליה כהכנסה רגילה בגלל שהיא ממוסה בצורה גבוהה בישראל, יש להשתמש בעמודה נפרדת בחלק I. הכניס HTKO במקום שם המדינה, גם בטופס 1116 של הכנסה רגילה וגם בטופס 1116 של הכנסה פסיבית.

1116-htko

שורה 1a ו-1b  – הכנסה זרה גולמית
יש לכלול הכנסות מהקטגוריה המסומנת בחלק העליון של הטופס ולפי המדינות הרשומות בעמודות A-C. עליכם לכלול הכנסות, גם אם אינן ממוסות במדינה הזרה. יש להצהיר מה סוג ההכנסה בקו המקווקו שליד המספר 1a. למשל משכורת תהיה WAGES, ויהיו גם DIVIDENDS, INTEREST, CAPITAL GAINS, RENT וכו'. אין לכלול סכומים שהוחרגו בטופס 2555 או 2555EZ.

דוגמא. אם קיבלתם ריבית (קטגוריה פסיבית) והכנסה מעבודה (קטגוריה כללית) ממקורות זרים, עליכים למלא שתי טפסי 1116. בטופס הראשון יש לסמן את תיבה a (הכנסה פסיבית), לרשום את המילה INTEREST בקו המקווקו ליד 1a, ולהכניס את הסכום שהתקבל בשורה 1a. בטופס השני יש לסמן את תיבה b (הכנסה כללית), לרשום בקו המקווקו את המילה WAGES ולמלא את הסכום שהתקבל מעבודה (שלא הוחרגה בטופס 2555!!!). לאחר מכן יש למלא את חלקים I-III בכל טופס בנפרד, ולמלא את חלק IV בטופס 1116 שבו יש את הערך הגבוה יותר בשורה 22.

1116-l1a
הטופס לקטגוריה כללית
1116-l1a_passive
הטופס לקטגוריה הפסיבית

שורה 1b

שורה 1b יש לסמן את התישה אם הרווחתם מעל $250,000 בשנה החולפת כשכיר בלבד והשתמשתם באיזשהו בסיס אלטרנטיבי כדי להחליט על מקור ההכנסה (למשל עבדתם בארה"ב אבל משום מה יש לכם הצדקה שהכסף הוא ממקור ישראלי). אבל רבאק, הרווחתם מעל $250,000??? לכו לרואה חשבון שמתמחה בבעלי הכנסות גבוהות. כנראה שיש לו את הנסיון הכי גדול כדי להגן על כמה שיותר מהכסף שלך מה-IRS.

שורה 2
בשורה 2 יש להכניס ניכויים שאתם ביקשתם בטופס 1040 שקשורים ישירות להכנסה שמופיעה בשורה 1a (אין לכלול הוצאות מימון – ריבית).

שורות 3a ו-3b
חלק מהניכויים לא מתייחסים ישירות להכנסה הזרה שלכם או להכנסה האמריקאית שלכם. הזינו בשורות 3a ו-3b כל ניכוי (מלבד הוצאות מימון) אשר:

  • לא מופיע בשורה 2 ו-
  • לא בהכרח קשורות להכנסה האמריקאית

שורה 3a.  אם לקחתם את הניכוי המפורט במקום את הסטנדרטי יש להכניס את ההוצאות הללו מ-schedule A: הוצאות רפואיות, מס קניה אמריקאי, מסי נדל"ן. אחרת, יש לרשום את הניכוי הסטנדרטי שלכם (ניתן למצוא כאן).
שורה 3b. כל ניכוי נוסף שלא נכלל בשורה 2 או 3a (למשל הניכוי עבור תשלומי הסדר גירושין משורה 31a של טופס 1040).

בשורה 3c פשוט סוכמים את שורות 3a ו-3b.

שורות 3d ו-3e
בשורה 3d יש לרשום את סך ההכנסה הזרה ובשורה 3e את סך ההכנסה מכל המקורות.  יש לכלול (בשתי השורות) הכנסות אשר הוחרגו בטופס 2555, אך לא לכלו הכנסה פטורה נוספת (למשל קצבת הזקנה שלכם).

שורה 3f
יש לחלק את הערך משורה 3d בערך משורה 3e (זהו השבר המוזכר לעיל). יש לעגל את התוצאה לפחות ל-4 ספרות אחרי הנקודה. למשל, אם התוצאה במחשבון מראה 0.8756782, עגלו ל-0.8757, אך לא לעגל ל-0.876 או 0.88). אין להכניס יותר מ-1 בתוצאה.

שורה 3g
מכפילים את הערך משורה 3c בערך משורה 3f (בעצם הניכויים כפול השבר).

שורה 4
בשורה 4a יש למלא הוצאות ריבית על משכנתא (אם דרשתם את זה כניכוי בניכוי המפורט במקום הניכוי הסטנדרטי).
בשורה 4b יש למלא הוצאות מימון אחרות שהיו לכם.
אני פשוט אניח שמילאתם 0 בשתי המקומות ושאתם לוקחים את הניכוי הסטנדרטי (מי שמזוכיסט וכן עושה ניכוי מפורט ורוצה לראות דוגמה יכול לראות כאן).

שורה 5
אם יש לכם דיבידנדים ו/או רווחי הון ו/או הפסדי הון ממקורות זרים, יש לעשות התאמות לפני שכוללים אותם בשורה 5 ובשורה 1a. תצטרכו לחכות לחלק השלישי של הסדרה הזו כדי לבצע את ההתאמה. אם יש לכם הפסד הון מברוקר אמריקאי פשוט תזינו אותו כאן (אם ארוך טווח אז בטופס של הכנסה גנרית, ואם קצר טווח אז בטופס של הכנסה פסיבית, כפי המוסבר לעיל).

חלק 2 של הטופס – מסים זרים ששולמו (או נצברו)

ניתן לקחת מס זר כזיכוי בשנה בה שולמה או בשנה בה נצברה, תלוי בשיטת החשבונאות שלכם. לשכירים, טפסי 106 בדרך כלל רושמים את המס הנצבר היות והתשלום האחרון יוצא בראשון של השנה הבאה.

יש למלא בחלק 2 את המס ששולם גם במטבע המקור וגם בדולרים, לפי הקטגוריות השונות של ההכנסה (פסיבית/גנרית וכו'). בישראל זה לא קורה, אך אם המס ששולם מתייחס ליותר מקטגוריה אחת, יש לקחת את החלק היחסי של המס לכל אחת מהקטגוריות.

הכי נוח יהיה להראות לכם בדוגמה איך למלא:

נתוני הדוגמא:

סך משכורות מישראל – $84,244  – הולך לשורה 1a ושורה 3d של טופס 1116 של הכנסה גנרית
מס ששולם בישראל על המשכורות – 43,026 ש"ח ($10,635) – הולך לחלק 2 של טופס 1116 הגנרי
ריבית מהבנק בישראל – $323 – הולך לשורה 1a ושורה 3d של טופס 1116 הפסיבי
מס על הריבית מהבנק – 188 ש"ח ($48) – הולך לחלק 2 של טופס 1116 הפסיבי
הפסדי הון קצרי טווח (ברוקר ישראלי) – $159 – הולך לשורה 5 של טופס 1116 הפסיבי
דיבידנד (ברוקר אמריקאי) – $1 (מה אתם רוצים השנה התחלתי בברוקר הזה) – נכנס בחישוב של שורה 3e (הכנסות מכל המקורות) גם בטופס הגנרי וגם בטופס הפסיבי.

בואו נראה את חלק 1 של הטופס הגנרי:

1116-general-p1

חלק 2 של הטופס הגנרי (התאריך אני רושם 31/12/15 כי התוכנה ביקשה ממני תאריך ולא נתנה לי להשאיר ריק, אך את החישוב עשיתי עם הדולר הממוצע לשנה – 4.052 ש"ח):

1116-general-p2

חלק 1 של הטופס הפסיבי:

1116-passive-p1

חלק 2 של הטופס הפסיבי (שימו לב – על הריבית שילמתי מס בתאריך ידוע לפי רישומי הבנק ולכן המרתי את המס עם ערך הדולר לאותו יום):

1116-passive-p2

המשך יבוא…

הנושא הזה הוא מאוד ארוך ולכן יתפרס על לפחות עוד חלק אחד. בחלק (חלקים) הבא אעבור על מילוי חלקים 3 ו-4 של טופס 1116. בנוסף, אנחנו עוד צריכים לדון בהתאמות לדיבידנדים/רווחי הון/הפסדי הון זרים, וכן בהעברת מסים עודפים לשנים הבאות



הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.



אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.

 

 

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “סדרת מס ארה"ב – חלק 10b – זיכוי מס זר

  1. שוב שלום,
    נפדתה לאישתי קופת גמל(קופ"ג מתחת ל8000 ש"ח ללא מס).
    בהמשך להצעתך רשמתי זאת ב other income סכום של 70% מהסכום המלא של הפדיון.
    לפיכך, לאיזו קטגוריה אני מכניס את זה? כללי? פסיבי? מה אני רושם בתיאור בשורה 1a.
    שוב תודה.

    אהבתי

    1. אם יש לך פירוט של הקופה, יותר נכון מ-70% יהיה לדווח על הפקדות מעסיק + כלל הרווחים (שזה בעצם כל הכסף שאשתך לא הפקידה ולא "מוסתה" עליו בעבר).

      אני רק יכול להגיד לך מה אני הייתי עושה. הייתי קורא לזה deferred savings plan, כמו בפדיון קרן השתלמות.
      לפי דעתי, זו הכנסה כללית ולא פסיבית. מקווה להסביר למה בפוסט עתידי.

      תזכור שאני לא רואה חשבון ויכול להיות שאני טועה לגמרי.

      אהבתי

  2. תודה על הפוסט המושקע. בהחלט לא יצאתי ראש עד עכשיו עם הטופס הזה.
    שאפו על ההשקעה.

    בקשר לשורה 3D ראיתי שרשמת את ההכנסות משכר בלבד.
    האם לא צריך להוסיף גם את ההכנסות האחרות משורה 21 בגין הפרשות לפנסיה ורוחי קרן השתלמות?

    בקשר לשורה 3E אם לדוגמה יש לי:
    הכנסות משכר 84244
    הפסדים מנירות ערך 10000
    הכנסות פסיביות של 20000
    האם אני צריך לקחת את ההפסדים בחישוב שורה 3E או רק את הרווחים?

    אהבתי

  3. אם אתה מדווח על ההכנסות בגין הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות ו/או רווחים, אז צריך להכניס אותם בהכנסות בשורה 3d ו-3e (שלפי דעתי, הינם הכנסות גנריות ולא פסיביות, וגם עדיף לך שיהיו כדי שתוכל לנצל את המסים הגנריים ששילמת לישראל)

    הפסדים נכנסים בשורה 5 ולא בשורה 3d ו-3e.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s