אני מזכיר לכולם שה-15 לאפריל 2019 הוא יום ההגשה הרשמי של דוח המס האמריקאי (Individual Tax Return). מי שאינו גר בארה”ב יש לו חודשיים נוספים בצורה אוטומטית, ומי שחושב שיצטרך עוד הארכה יגיש בקשה להארכה.

תזכורת: אזרח אמריקאי הגר בישראל, ברוב השנים לא ישלם מס לממשלת ארה”ב. יש שתי דרכים בהם דבר זה מתאפשר.

הדרך הראשונה היא להחריג את שכר העבודה (עד $101,300 ב-2016, $102,100 ב-2017, $103,900 ב-2018), ובתנאי ששאר ההכנסות לא עולות על הניכוי הסטנדרטי (משתנה כתלות בסטטוס ההגשה).

הדרך השנייה, היא לחשב כמה מס היינו משלמים לממשלת ארה”ב לו גרנו שם, ואז לקחת את כל המיסים ששילמנו לממשלת ישראל (ולא חסר 😉 ), ולבקש עליהם זיכוי אל מול מה שחייבים בארה”ב. במשכורות הגבוהות יותר משלמים יותר מס בישראל (במשכורות הנמוכות יש “יתרון” קל למס האמריקאי), ולכן דבר זה מאפשר הורדת חבות מס לאפס. כל זיכוי מס עודף יכול להיות מועבר עד שנה אחורה (דורש להגיש דוח מתוקן) ועד עשר שנים קדימה.

דוגמא: רווק בשנת 2018 שהרוויח 12,247 ש”ח ומעלה בישראל או רווקה שהרוויחה 13,440 ש"ח בחודש, יהיו חייבים לישראל יותר מס מארה”ב ולכן הזיכוי יאפשר להם לשלם אפס מס לארה”ב (ובנוסף ישמר להם זיכוי לשנים הבאות). אצל זוגות נשואים המגישים יחד הדבר מאוד תלוי באיך ההכנסה התפלגה בין בני הזוג וכמה מסים הם שילמו.

אני לא ממליץ לאף אחד לקחת זיכוי מס עבור הכנסות גבוהות. ניתן בהחלט להחריג את השכר. דבר זה יותר פשוט ומוריד את ההכנסה לאפס ולכן גם המס הוא אפס. עם זאת זיכוי מס עודף, מאפשר העברת המס לשנים בהם אולי המס בארה”ב יהיה יותר גבוה. אך מילוי הטפסים לגבי זיכוי הוא טיפה ארוך (לפחות בפעם הראשונה שעושים זאת). כל אחד צריך לבחור לפי המשתנים האישיים שלו וההעדפות האישיות שלו.

פוסט זה נוגע לשנת המס 2018, שצריך לדווח בגינו עד אפריל 2019. אם ברצונכם לראות את הפוסט הנוגע לשנת המס 2017, תיגשו לכאן.

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

אם יש לכם שאלות פרטניות בנוגע למצבכם האישי מבחינת מס ארה"ב, תוכלו לפרסם אותו כאן בתגובות ותקבלו מענה ממני. השימוש בתשובה שאתן לכם הוא על אחריותכם בלבד.

זיכוי מס זר – הקדמה

אם שילמת מסים זרים למדינה זרה על הכנסה זרה, ואתם חשופים למס אמריקאי על אותה הכנסה, אתם תוכלו לקחת את המס ששילמתם כזיכוי כנגד המס האמריקאי או כניכוי שמוריד את ההכנסה החייבת למס.

ברוב הגדול של המקרים, עדיף לקחת את המס הזר כזיכוי ולא כניכוי. בפוסט הזה נדבר על זיכוי בלבד.

ישנם החרגות בהם לא ניתן לקחת חלק מהמס כזיכוי אלא רק כניכוי. על מנת לדרוש מס כניכוי, צריך לוותר על הניכוי הסטנדרטי ולהגיש את הניכוי המפורט באמצעות schedule A. ההחרגות הינם:

• שילמתם את המס למדינה שתומכת בטרור או שאין לארה”ב יחסים דיפלומטיים איתה.
• ניכו לכם מס במקור על דיבידנדים מחברה זרה, כאשר לא החזקתם את המניה הרלוונטית את מספר הימים הדרוש. יפורט בפוסט הבא.
• ניכו לכם מס במקור על הכנסה/רווח על נכס שהיה לכם שלא החזקתם את מספר הימים הדרוש.
• הייתם מעורבים בחרם בינלאומי. פרטים נוספים בפוסט הבא (נו טוב, לא באמת 🙂 ).
• שילמתם מסים בהקשר של קניה או מכירה של דלק/גז וכו’.
• שילמתם מסים על רווח שהיה בו עדכון בסיס (כלפי מעלה) מבחינת המס האמריקאי אך לא היה בו עדכון למעלה מבחינת המס הזר (wash sale לדוגמא).

המסים שניתן לקבל עליהם זיכוי הם מסי הכנסה. ניתן לקבל ניכוי על מסי רכוש (נדל”ן), אך זה דורש הגשת schedule A ובחירה בניכוי מפורט במקום ניכוי סטנדרטי. הסבר בהמשך.

הגבלה על זיכוי המס הזר. ישנו הגבלה על זיכוי המס הזר שניתן לקבל בשנה מסוימת. אם המסים הזרים שלכם עלו על ההגבלה ניתן להעביר את המס העודף אחורה עד שנה, וקדימה עד 10 שנים. הסבר נרחב על חישוב ההגבלה בהמשך הסדרה (שימו לב אנחנו בחלק 1 מתוך 5).

המרה משקלים לדולרים. עקרונית, כמו בהכנסה, צריך להמיר את תשלום המס משקלים לדולרים לפי היום שבו בוצע התשלום בפועל (אני מניח שזה אומר היום בו קיבלתם את המשכורת אם זה מס הכנסה על עבודה). אך כמו שציינתי לגבי ההמרה של ההכנסה לדולרים, אם שילמתם את המסים בצורה יחסית שווה במהלך השנה (כמו כל חודש), אז ניתן להשתמש בשער ההמרה הממוצע לאותה שנה עבור כל המס (3.596 עבור 2018). אם שילמתם מס חד פעמית (כגון מס על ריבית על פיקדון בבנק), אז פשוט תמירו את השקלים לדולרים לפי שער ההמרה של אותו יום.

החזר מס. אם אתם יודעים שאתם צפויים לקבל החזר מס מישראל, תחכו עם הגשת הדוח עד שתסגרו את העניינים מול מדינת ישראל (אבל לא מעבר להארכה אם קיבלתם). הזיכוי שתוכלו לקחת הוא לפי כמה מס הייתם חייבים לשלם, ולא כמה שילמתם בפועל. כלומר, אם אתם זכאים להחזר (גם אם לא דרשתם אותו), תוכלו לקחת רק את הסכום ששילמתם פחות ההחזר.

אלו מסים ניתן לקחת כזיכוי

ברוב המקרים, המס צריך לעמוד ב-4 הכללים הללו על מנת שתוכלו לקחת אותו כזיכוי:

1. המס צריך לחול עליך (ולא על בן הזוג הישראלי למשל), במקרים בהם הייתה הכנסה משותפת של אמריקאי עם בן/בת זוג לא אמריקאיים ולא מדובר בהגשה משותפת, גם ההכנסה וגם המס ששולם עליו מחולקים ב-2 לצורך הדוח.
2. שילמתם את המס בפועל (זה שהעלמתם ממס הכנסה ישראל, לא אומר שתוכלו לדווח על הסכום החייב לארה”ב)
3. המס צריך להיות החבות החוקית שלכם לאותה מדינה (ראו הערה מעלה לגבי המתנה להחזרי מס)
4. המס צריך להיות מס הכנסה (או מס שבא במקום מס הכנסה)

אין לי מושג מה זה מס שבא במקום מס הכנסה. אז לצורך העניין, אנחנו נתחשב רק במסי הכנסה. בואו ניכנס לעומק של 4 הכללים.

המס צריך לחול עליך

תוכלו לקחת כזיכוי רק מסים זרים שחלו עליכם ממדינה זרה. למשל, מס שהורד ישירות מהמשכורת נחשב שחל עליכם ישירות. לא תוכלו להעביר אליכם זכויות על מסים ששולמו על ידי אנשים אחרים. קיצר, רק מסים שאתם שילמתם. למי שלא ברור, שילך לטבול את הראש בדלי עם קרח ויחזור לקרוא את הפסקה הזו שוב 🙂

מדינה זרה. ההגדרה של מדינה זרה כוללת כל מדינה זרה כולל הרשויות המקומיות (למשל בארה”ב יש מס פדרלי, מס של המדינה הספציפית שאתה גר בה (קליפורניה, ניו-ג'רזי וכו'), ולפעמים גם מס הכנסה של העיר). לא נראה לי שזה רלוונטי לארנונה, כלומר אל תנסו להזדכות על ארנונה בדוח השנתי האמריקאי שלכם.

שילמתם את המס

תוכלו לקבל את הזיכוי רק אם שילמתם ממש את המס למדינה הזרה. עם זאת, יש מקרים מסוימים בהם תוכלו לקחת זיכוי גם אם לא שילמתם בעצמכם את המס.

הגשה משותפת. אם הגשתם כנשואים המגישים ביחד, תוכלו לקחת כזיכוי את סך המסים של בני הזוג.

הכנסה משותפת. אם חל מס הכנסה על הכנסה משותפת (אין את זה בישראל), צריך לחלק את המס בין בני הזוג לפי היחס בהכנסה שלהם. למשל, אם בן זוג אחד הרוויח 120,000 שקל והשני 80,000 שקל, ושילמתם ביחד 40,000 שקל במסים. אז הראשון יוכל לדווח ששילם 24,000 שקל של מס והשני 16,000 (לפי יחס ההכנסות שלהם). כאמור, בישראל חישוב המס הוא פרטני לכל אחד ולכן עניין החישוב היחסי לא רלוונטי.

על הכנסות משותפות שלא תלויות בהכנסה (למשל, ריבית על פיקדון בבנק), החלוקה בין בני הזוג היא פשוט חצי-חצי. למשל ישראלי-אמריקאי הנשוי לישראלית, שבשנה מסוימת קיבלו ריבית מפיקדון של 10,000 שקל ושילמו 1,500 שקל מס, והוא מגיש כנשוי המגיש בנפרד, יוכל לקבל זיכוי רק על חצי מהמס (750 שקל). מצד שני הוא צריך לדווח רק על חצי מהריבית (כלומר, 5,000 שקל).

המס צריך להיות החבות החוקית

הסכום שתוכלו לקחת כזיכוי הוא לא בהכרח המס שניכו לכם במקור מהמשכורת. רק החבות האמיתית והחוקית (שגם שילמתם, כמובן) תוכלו לקבל כזיכוי.

החזר מס זר. אל תדרשו זיכוי מס על סכומים ששילמתם אם בסבירות מסוימת תקבלו החזר על סכומים אלו.

למשל, יש מדינות שיש להם אמנת מס עם ארה”ב בהם אזרחים אמריקאיים משלמים מסים פחותים מאשר החוק באותה מדינה. עם זאת, המדינה מנכה במקור את המס המלא ואז האזרחים האמריקאיים צריכים להגיש בקשה להחזר. אז במקרים כאלו צריך לקחת כזיכוי את הסכום הנמוך, שכן היא החבות החוקית שלכם.

קבלת סובסידיה. מסים ששולמו למדינה זרה שמוחזרים אליכם בצורה של סובסידיה לא יכולים להיחשב לצורך הזיכוי. המושג סובסידיה היא כל הטבה כלכלית שהינה אישית (למשל, קבלת שירות ממשרד ממשלתי היא לא סובסידיה).  אני לא מכיר דוגמאות מישראל, אם אתם מכירים תרגישו חופשי לשתף בתגובות.

המס צריך להיות מס על הכנסה

מס זר נחשב מס על הכנסה אם הוא עומד בשני התנאים הבאים:

1. זהו מס, כלומר שאתם חייבים לשלם אותו ואתם לא מקבלים שום הטבה כלכלית ספציפית בשל התשלום.
2. המהות של המס דומה למהות של מס הכנסה האמריקאי (יש את זה ביותר לא ברור?)

בהקשר לתנאי השני, ייתכן ויש מסים שהמדינה הזרה מחילה, שארה”ב לא, או לחלופין המדינה הזרה מאפשרת ניכויים מסוימים שארה”ב אינה מתירה.

הטבה כלכלית ספציפית. ברוב המקרים, אתם קיבלתם הטבה כלכלית ספציפית מהמדינה הזרה, אם:

1. ההטבה ניתנת לא בצורה שוויונית לכל מי שמשלם את המס.
2. בהיעדר מס הכנסה, ההטבה ניתנת לא בצורה שוויונית עבור כל האוכלוסיה של המדינה.

הטבות כלכליות יכולות להיות:

• טובין
• שירותים
• תשלומים מסוימים
• זכויות שימוש במשאבים שהמדינה שולטת בהם
• ויתור על חוב

כלומר, אם שילמתם “מס” ובתמורה למס קיבלתם הטבה שלא כולם מקבלים, זהו לא מס, ואתם לא יכולים לקבל עליו זיכוי בארה”ב.

תשלומים לפרישה, אבטלה, נכות. מס זר החל על היחיד על מנת לשלם תשלומי פרישה, זקנה, מוות, שארים, אבטלה, מחלה או אבדן כושר עבודה, או מטרות דומות, לא נחשב תשלום בשל הטבה כלכלית ספציפית, אם התשלום לא תלוי בגיל, תוחלת חיים, או מאפיינים אחרים של היחיד. עם זאת, לא ניתן להזדכות או לנכות מסי ביטוח לאומי ששולמו למדינה לה יש הסכם ביטוח סוציאלי עם ארה”ב.

לישראל אין הסכם ביטוח סוציאלי עם ארה”ב. לקריאה נוספת ראו את הפוסט שלי לגבי ביטוח לאומי כזיכוי מס זר.

על פי הפסקה לעיל, ביטוח לאומי הישראלי נחשב למס זר לפי דעתי. הדעות על כך בישראל שנויים במחלוקת, ורוב רואי החשבון מעדיפים להימנע מלקחת זיכוי על ביטוח לאומי (מס בריאות בכל מקרה לא נחשב לדעתי), כי בביקורת עלולים לשלול את זה, ואם הייתם חייבים מס בלי זה יחולו קנסות ופיגורים. עם זאת, יש רואה חשבון שיצא לי להתייעץ איתו, שהפירמה שלו מבקשת זיכוי מס על ביטוח לאומי, לפי העניין. הוא טוען שבביקורות יש לו הצלחה של 50%. כרגע הוא מגיש תביעה בעניין בבית המשפט למס בארה”ב ובתקווה הוא יצור תקדים שיכול להיות משמעותי מאוד עבורנו. הוא כותב על זה בפירוט (באנגלית) כאן.

המשך

הפוסט הזה קצת מתארך, ויש לנו עוד הרבה נושאים לדון עליהם, וכמובן שצריך למלא את הטופס המתאים. בנוסף, צריך להסביר כיצד ניתן להעביר את הזיכויים הללו קדימה (ואחורה במקרים מסוימים). החשיבות של העברת הזיכוי קדימה, היא בשביל שנים בהם יש להם הכנסות שלא ממוסות בישראל אך כן ממוסות בארה”ב (שכירות, קרן השתלמות) או שהמס בארה”ב יותר גבוה מהמס בישראל (פנסיה).

 

---

---

---

אם אתם מעוניינים לעזור במימון האתר, תשקלו להירשם לאחד השירותים האינטרנטיים הבאים שיעזרו לכם להוזיל את הקניות באינטרנט שלכם: Ebates, Honey. לקריאה נוספת ראו כאן

אם יש לכם שאלות פרטניות בנוגע למצבכם האישי מבחינת מס ארה"ב, תוכלו לפרסם אותו כאן בתגובות ותקבלו מענה ממני. השימוש בתשובה שאתן לכם הוא על אחריותכם בלבד.

---

אזהרה: אני איני רואה חשבון אמריקאי וגם לא רואה חשבון ישראלי. אני גם לא יועץ מס באף אחת מהמדינות הנ"ל (גם לא באף מדינה אחרת). את כל המידע שאני מספק כאן אני למדתי בעצמי תוך התייעצות חד פעמית עם רואה חשבון ועם אנשים אחרים המגישים בעצמם. חוק המס האמריקאי הוא חוק סבוך נורא, והמצבים שאתאר כאן הם יחסית פשוטים – הכנסה כשכיר, רווח הון על מניות, דיבידנדים, ריבית מהבנק/אג"ח, הכנסה משכירות (שלא כחלק מעסק). אם אתם בעלי עסק/עצמאים, אתם יכולים להשליך חלק מהדברים שיכתבו כאן על המצב שלכם, אך כרגע לא אעסוק בדיווח עבור בעלי עסקים. מילוי הדוחות דורש ידע שתוכלו לקבלו כאן בחינם, אך השימוש בו הוא על אחריותכם בלבד. באופן כללי, לא מומלץ להסתמך על בלוגים רנדומליים ברשת.

בהתאם לדרישות בחוזר 230 של ה-IRS, אני מתריע בפניכם, שכל מידע הנוגע לענייני מס פדרלי בארה"ב המובא בתקשורת זו, כולל כל לינק או צרופה, לא נכתב על מנת שתוכלו (א) להימנע ממסים שאתם חייבים להם על פי דין כולל קנסות, או (ב) לקדם, לשווק, או להמליץ לכל אדם אחר לגבי כל עניין או עסקה המובא בתקשורת זו.